רקע
אברהם רגלסון
חֲלוֹם עַל תֵּל-אָבִיב

“אַבָּא”, אָמְרָה הַבַּחוּרָה, בַּת הַשֵּׁשׁ-עֶשְׂרֵה, בְּבַיִת אֶחָד בְּעִיר נוֹם אֲשֶׁר בְּאֵזוֹר-הַקֶּרַח בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אַלַּסְקָה – “סַפֵּר לִי עַל-דְּבַר תֵּל-אָבִיב”. הִיא הָיְתָה בַּעֲלַת פָּנִים סְגַלְגַּלִּים-יְהוּדִיִּים, וּמֵהִתְגַּעְגְּעָהּ עַל בְּנֵי-עַמָּהּ שֶׁאֵינָם מְצוּיִים שָׁם תַּחַת מְאוֹרוֹת-הַצָּפוֹן, הָגְתָה בְּתוֹלְדוֹת-יִשְׂרָאֵל מֵאֵת גְּרֶץ בְּתַרְגּוּם אַנְגְּלִי, וּבָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה הַיְּהוּדִית, הוֹצָאַת פוּנְק-וַגְנַלְס. הִיא שָׁמְעָה מִמְּצִיאוּת הָעִיר תֵּל-אָבִיב, וְשָׁאֲלָה לִפְרָטִים מֵאֵת אָבִיהָ, שֶׁהָיָה מֻחְזָק אֶצְלָהּ יַדְעָן בְּעִנְיְנֵי יַהֲדוּת.

הָאָב הִפְסִיק אֶת הָרַדְיוֹ מִנַּגֵּן, כִּבָּה אֶת מְאוֹרוֹת-הַחַשְׁמַל בַּקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הַכֹּתֶל, וְהִנִּיחַ אֶת הָאֶחָד שֶׁבְּעַמּוּד-הַמְּנוֹרָה עַל-יַד כֻּרְסָתוֹ. הַבַּת הִתְקַפְּלָה עַל הַמַּרְבָד לְרַגְלָיו, וְהֵרִימָה פָּנֶיהָ אֵלָיו מִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה. הוּא סִפֵּר:

"תֵּל-אָבִיב שׁוֹכֶנֶת עַל חוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן, וְהִיא בְּדוֹרֵנוּ הָעִיר הַיִּשְׂרְאֵלִית הָרִאשׁוֹנָה, תִּפְאֶרֶת הָאֻמָּה. בָּאִים אֵלֶיהָ פְּלִיטִים מִכָּל הָעוֹלָם. כְּבוֹא פְּלִיטִים – אַךְ יָרְדוּ מִן הַסְּפִינָה – יְקַדְּמוּ זִקְנֵי-הָעִיר אֶת פְּנֵיהֶם בִּבְרָכָה, וְיִשְׁאֲלוּ אוֹתָם לִמְלַאכְתָּם וּמַה-כֶּסֶף הֵבִיאוּ אִתָּם. וְהָיָה אִם הָעוֹלֶה לָאָרֶץ עָשִׁיר הוּא, וְעָנוּ זִקְנֵי-הָעִיר וְאָמְרוּ לוֹ:

"בָּאתָ, נַפְשְׁךָ בְּכַפֶּךְ, מִגָּלֻיּוֹת וּרְדִיפוֹת. רְאֵה שֶׁלֹּא תְחַלֵּל אֶת הָעִיר הַמּוּכֶנֶת לָתֵת לְךָ מְנוּחָה, וְלֹא תָבִיא טֻמְאָה אֶל אֶרֶץ-מִקְלָטְךָ, בְּכַסְפֶּךָ: לֹא תַעֲבִיד בּוֹ אֶת אָחִיךָ כְּעֶבֶד, וְלֹא תַעֲשֶׂה בּוֹ מִסְחָר עַל אַדְמַת-הַקֹּדֶשׁ. יֻכְנַס הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הֵבֵאתָ אִתְּךָ לְאוֹצַר-הַלְּאֹם. וְרַק אוֹצַר-הַלְּאֹם יִקְנֶה קַרְקָעוֹת, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֻפְקַע מְחִירָן. הֵן רַבִּים הַפְּלִיטִים הַבָּאִים, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַרְבֵּה אֲדָמָה בִּשְׁבִילָם, וְאֵיךְ נִרְכְּשֶׁנָּה אִם יוֹם-יוֹם יַאֲמִיר מְחִירָהּ מֵהִתְחָרוּת הַקּוֹנִים? וְכֶסֶף-חֹק יוּשַׁב אֵלֶיךָ מֵאוֹצַר-הַלְּאֹם כְּפִי צֹרֶךְ מִחְיָתְךָ וּמִחְיַת מִשְׁפַּחְתֶּךָ, וּתְמִיכַת קְרוֹבֶיךָ אֲשֶׁר בְּחוּץ-לָאָרֶץ, עַד שֶׁתָּנוּחַ מִיִּסּוּרֶיךָ וְטִלְטוּלֶיךָ וְנִכְנַסְתָּ אֶל מַחֲנֵה הָעוֹבְדִים. וְאִם עָנִי הוּא הַבָּא, יִדְאֲגוּ זִקְנֵי-הָעִיר לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ לָתֵת לָהֶם דִּירָה, מַרְפֵּא וּמָזוֹן, עַד הִצְטָרְפָם גַּם הֵם אֶל שׁוּרוֹת הָעוֹבְדִים. כִּי הָעִיר תֵּל-אָבִיב כֻּלָּהּ עוֹבְדִים: אֵין עָשִׁיר וְאֵין עָנִי בָּהּ.

"גַּם הַפְּקִידִים לְעוֹבְדִים יֵחָשֵׁבוּ, וּמְשָׁרְתֵי הָעָם, וְכֵן הֵם רוֹאִים אֶת עַצְמָם. לֹא יִגְעַר פָּקִיד בְּאִישׁ, אִשָּׁה אוֹ יֶלֶד, וְלֹא יִנְהַג מַעֲשֵׂה-שְׂרָרָה. כִּי רַק עוֹבֵד בֵּין עוֹבְדִים הוּא. וּפָקִיד הַגָּבוֹהַּ בְּמִשְׂרָה אֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר גָּבוֹהַּ מִפָּקִיד הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ, כִּי עַל-כֵּן כֻּלָּם מְשַׁמְּשִׁים לָעָם, אִישׁ-אִישׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹתָיו.

“וּבָתֵּי-סֵפֶר שֶׁל חוֹבָה יֵשׁ לְעוֹלִים חֲדָשִׁים, בָּהֶם הֵם מִתְאַמְּנִים בְּעִבְרִית, שֶׁלֹא תֵהָפֵךְ שְׂפַת הָעִיר וְהָאָרֶץ לִבְלִיל-לְשׁוֹנוֹת מְכֹעָר. וּמִשּׁוּם פַּשְׁטוּת חַיֵּי הַתּוֹשָׁבִים, הָיְתָה הַשָּׂפָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת רַעֲנַנָּה וְתַמָּה כִּשְׂפַת הַתַּנַ”ךְ, חִנָּנִית כִּשְׂפַת הָאַגָּדָה, וְאֹמֶר זָר נָדִיר בָּהּ. "מָה עוֹשֶׂה בְּכַסְפּוֹ אוֹצַר-הַלְּאֹם אֲשֶׁר בְּתֵל-אָבִיב? חֵלֶק מִמֶּנּוּ – לִרְכִישַׁת קַרְקָעוֹת לְמַעַן בְּנוֹת דִּירוֹת וּמוֹסְדוֹת-צִבּוּר, וַעֲשׂוֹת גַּנִּים לָעָם; וְחֵלֶק – לִקְנִיַּת צָרְכֵי-חַיִּים לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּהּ. אֶת הַצְּרָכִים קוֹנִים עַד תַּכְלִית-הָאֶפְשָׁרוּת מִמִּשְׁקֵי-הַחַוּוֹת אֲשֶׁר לְיִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת עוֹבְדֵי-אֲדָמָה עִבְרִיִּים, שֶׁלֹּא תִהְיֶה הָעִיר נְעוּצָה בִּבְלִימָה; וּמַה שֶּׁחָסֵר – כִּי לֹא כָּל מַאֲכָל בָּאָרֶץ יִצְמַח, וְלֹא יַסְפִּיק הַכְּפָר הָעִבְרִי לְפַרְנֵס בְּיוֹם אֶחָד אֶת הֲמוֹנֵי-הָעוֹלִים, – יִקְנוּ, רֵאשִׁית, מֵאֵת שְׁאָר עַם-הָאָרֶץ, וְשֵׁנִית, מֵאַרְצוֹת-חוּץ. וּמֵאֶרֶץ-חוּץ אֵין קוֹנִים עַד שֶׁתִּתְחַיֵּב אוֹתָהּ אֶרֶץ לִקְנוֹת בָּהּ בַּמִּדָּה מִמְּלֶאכֶת הַיִּשׁוּב הָעִבְרִי, אִם מַעֲשֵׂי-שָׂדֶה וְאִם מַעֲשֵׂי-חֲרשֶׁת. לְמִשְׁקֵי-הַחַוּוֹת הָעִבְרִיִּים, יֵשׁ מְשַׁלֵּם הָאוֹצָר בְּכֶסֶף, וְיֵשׁ בְּרָהִיטִים, מַכְשִׁירִים, כְּלֵי-בַּיִת וּמַלְבּוּשִׁים, מֵהַנַּעֲשִׂים בְּבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת אֲשֶׁר בִּגְבוּלוֹת הָעִיר.

"בָּתֵּי-הַחֲרשֶׁת נִבְדָּלִים מֵעַל בָּתֵּי-הַדִּירָה בְּרֹבַע מְיֻחָד. וּתְנַאי אֶחָד יֵשׁ גַּם לְבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת וְגַם לְבָתֵּי-הַדִּירָה: אֲשֶׁר חֶלְקַת עֵשֶׂב וְעֵץ וָשִׂיחַ תִּהְיֶה סוֹבֶבֶת אֶת הַבַּיִת לְכָל-עֵבֶר לְפָחוֹת בְּקֹטֶר-אֹרֶךְ הַבַּיִת עַצְמוֹ. בַּיִת שֶׁהוּא מֵאָה אַמָּה לְאֹרֶךְ – מֵאָה אַמָּה לְכָל צְדָדָיו יֵשׁ גִּנַּת דֶּשֶׁא וָעֵץ וְשִׂיחֵי-פְּרָחִים. וְאִם בֶּן קוֹמוֹתַיִם הַבַּיִת, יֻכְפַּל שֶׁטַח-הַצֶּמַח אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ – עַד שֶׁהָעִיר כֻּלָּהּ טְבוּלָה בְּיֶרֶק וְצִבְעֵי-פְּרָחִים וְרֵיחוֹתֵיהֶם. "הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים רְחָבִים הֵם, וְהֵם עֲשׂוּיִים שׁוּרוֹתַיִם-שׁוּרוֹתַיִם, רָצוֹא וָשׁוֹב: שְׁתֵי שׁוּרוֹת לִמְכוֹנִיּוֹת וּכְלֵי-נוֹעַ, שְׁתַּיִם לְאוֹפַנַּיִם, לְסוּסִים, לַחֲמוֹרִים וְלִגְמַלִּים; וְכָל כְּלִי רֶכֶב אוֹ מַסָּע שׁוֹמֵר שׁוּרָתוֹ וְכִוּוּנוֹ, שֶׁלֹּא יִתְנַגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה, וְלֹא יַפְרִיעַ הָאִטִּי לַמָּהִיר, וְיִמְנְעוּ אָסוֹן.

"וּלְאֹרֶךְ הָרְחוֹבוֹת, עַל יַד הַמִּדְרָכוֹת, נְטוּעִים עֵצִים, עֵץ אֶחָד לִשְׁתֵּי אַמּוֹת, אוֹ פָחוֹת אוֹ יוֹתֵר, לְפִי טֶבַע-הָעֵץ; עַד שֶׁלָּעִיר – מַרְאֵה יַעַר רַעֲנָן, וּמַה נָּאוּ הַתּוֹשָׁבִים בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַפְּשׁוּטִים, רֻבָּם בְּבַד לָבָן וּמִעוּטָם בְּבַד כָּחֹל אוֹ אָדֹם, בְּצֵאתָם לְטַיֵּל בֵּין הָעֵצִים בַּעֲרוֹב הַיּוֹם אַחֲרֵי הִשְׁתַּטְּפָם מִזֵּעַת הָעֲבוֹדָה.

"וְחוֹף הַיָּם מִגְּבוּל יָפוֹ וְעַד נְהַר-הַיַּרְקוֹן, וּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְקוֹן יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה – עֲשׂוּיִים גַּן צִבּוּרִי גָדוֹל, עָבֹת וְעָשִׁיר. וּבְכָל לַיְלָה מְנַגֶּנֶת תִּזְמֹרֶת עַל בָּמָה אֵצֶל הַיַּרְקוֹן דָּרוֹמָה, שְׁלִישׁ נִגּוּנִים קְלַסִּיִּים, שְׁלִישׁ נִגּוּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּשְׁלִישׁ נִגּוּנִים מִזְרָחִיִּים מֵעַם-הָאָרֶץ. וְהַשָּׁטִים בְּסִירוֹת עוֹנִים בְּזֶמֶר.

"שֶׁקֶט-שֶׁקֶט בָּעִיר בַּלֵּילוֹת. וְהָעוֹבֵר בֵּין חַצְרוֹת הַשִּׂיחַ הַנּוֹתְנִים רֵיחָם בְּטַל-הַלַּיְלָה, יִשְׁמַע תָּמִיד קוֹל הֶמְיָה וּנְגִינָה. כִּי אֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים מָצְאוּ וְהֶחֱיוּ אֶת כְּלֵי-הַזֶּמֶר הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים הָעַתִּיקִים – נֵבֶל וּמִינִים וְעָשׂוֹר וְשׁוֹשַׁנִּים וַעֲלָמוֹת – וְהַצְּעִירִים שׁוֹקְדִים עֲלֵיהֶם. אַף קָמוּ מְחַבְּרֵי-מַנְגִּינָה לַכֵּלִים הָעַתִּיקִים-הַמְחֻדָּשִׁים, שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ מַתְאִימִים לַאֲוִיר-הָאָרֶץ. "כְּלֵי-הַזֶּמֶר הָאֵלֶּה הֻנְהֲגוּ גַם בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת; וּבְהִיוֹתָם יִשְׂרְאֵלִיִּים בִּמְקוֹרָם, לֹא חָל עֲלֵיהֶם הָאִסּוּר שֶׁל חִקּוּי לַגּוֹיִם. נָשְׁקָה הָאֳמָנוּת אֶת הַדָּת. בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת בְּנוּיִים רִצְפוֹת-שַׁיִשׁ, וְסַפְסְלֵי-שַׁיִשׁ לִישִׁיבָה, וְהֵם בְּלִי גַגּוֹת, וְהַכּוֹכָבִים מְצִיצִים אֲלֵיהֶם. רַק בְּעוֹנַת-הַגְּשָׁמִים הַקְּצָרָה, שְׁתֵּי כַּנְפֵי-פְּלָדָה, הַמְקֻּפָּלוֹת בְּצִדֵּי-הַבִּנְיָן, מוּרָמוֹת וְעוֹשׂוֹת כִּפָּה מִלְמַעְלָה. מִן הַמַּנְגִּינוֹת הַחֲדָשׁוֹת, שָׁב וַיְחִי הַ’סִּדּוּר' וְנַעֲשָׂה חָבִיב עַל הָעָם. אַף נִתְּנוּ תּוֹסָפוֹת לַתְּפִלּוֹת. כְּמוֹ שֶׁלְּפָנִים נִכְנְסוּ בָּהֶן מִשִּׁירֵי אִבְּן-גַּבִּירוֹל וְהַלֵּוִי, כֵּן נִכְנְסוּ בָּהֶן עַתָּה מִשִּׁירֵי הַמְשׁוֹרְרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ. תַּחַת זֶה, נוֹהֲגִים לְדַלֵּג עַל פַּרְשִׁיּוֹת-קָרְבָּנוֹת, אִם כִּי עֲדַיִן מַדְפִּיסִים אוֹתָן מִשּׁוּם הִדּוּר קַדְמוֹנִים. וּבְשַׂר בְּהֵמָה שְׁחוּטָה לֹא יָבוֹא אֶל הָעִיר; כִּי כְּלָל מְקֻבָּל עַל הַתּוֹשָׁבִים: כְּיַחַס הָאָדָם אֶל הַבְּהֵמָה כֵּן יַחַס הָאָדָם אֶל הָאָדָם.

"וּבְכָל שְׁכוּנָה בָּעִיר, הַבִּנְיָן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל הוּא בֵּית-הַסִּפְרִיָּה. בָּתֵּי-הַסִּפְרִיָּה מְאֻחָדִים בְּרֶשֶׁת אַחַת, וְהֵם שׁוֹאֲלִים וּמַשְׁאִילִים זֶה לָזֶה, וְנוֹתְנִים סְפָרִים הַבַּיְתָה, לִזְמַן מֻגְבַּל-חֹק, חִנָּם לְכָל נֶפֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁלְּפָנִים, סֵפֶר שֶׁנָּפַל הָיוּ מְרִימִים אוֹתוֹ בִּנְשִׁיקָה, כֵּן עַתָּה מְחֻנָּךְ הַצִּבּוּר מִיַּלְדוּת לְכַבֵּד סֵפֶר וּלְשָׁמְרוֹ, שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ וְלֹא יִתְמַעֵךְ בְּשִׁמּוּשׁוֹ וְלֹא יִתְקַמְּטוּ דַפָּיו אוֹ יִנְשְׁרוּ, – כִּי עָשׂוּי הוּא לְהַחְכִּים אֶת הָרַבִּים. בַּסִּפְרִיּוֹת – סְפָרִים גַּם בְּעִבְרִית וְגַם בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת. וְיֵשׁ מַאֲמַצִּים מִצַּד הַמּוֹסָדוֹת הַלְּאֻמִּיִּים לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הַמַּדָּעִי וְהַסִּפְרוּתִי שֶׁל לְשׁוֹנוֹת זָרוֹת לְתוֹךְ כְּלִי עִבְרִי נָאֶה. לֹא לְשֵׁם רִוְחֵי-עֵסֶק נַעֲשִׂים הַתַּרְגּוּמִים, כִּי-אִם מִתּוֹךְ אַחֲרָיוּת לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

“חוֹף-הַיָּם נִשְׁמָר בְּתַכְלִית הַנִּקָּיוֹן; וּבָתִּים לְהִתְלַבְּשׁוּת, מִקְלָחוֹת וְנוֹחֻיּוֹת בָּשָׂר-וָדָם יֵשׁ שָׁם, לְפִרְקֵי-מָקוֹם קְבוּעִים, הַכֹּל בְּחִנָּם, לִשְׁמוֹר עַל הַצְּנִיעוּת וְעַל טֹהַר-הַגּוּף. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם לְקֻטָּה שֶׁל מִתְרַחֲצִים בַּיָּם וְשׂוֹחִים בּוֹ, סִירָה כְּחֻלָּה-לְבָנָה שָׁטָה בְּקִרְבָתָם, הִיא סִירַת-מַצִּילִים מְחִישָׁה עֶזְרָה בְּעִתָּהּ”.

שָׁאֲלָה הַבַּת: “וְהַאִם יֵשׁ בַּעֲלֵי-מוּם מִקְצוֹעִיִּים וּפוֹשְׁטֵי-יָד בְּתֵל-אָבִיב?”

“חָלִילָה מֵעַם ה' שֶׁיְּבַיְּשׁוּ אֶת עַצְמָם, וְאֶת חֲבֵרָם הַנִּצְרָךְ, בְּמַתַּן-צְדָקָה בְּרֹאשׁ-חוּצוֹת. אֶלָא בָּתֵּי-אֻלְפָּן יֵשׁ בָּעִיר, בָּהֶם יִלְמְדוּ גִדֵּם וּפִסֵּח וְעִוֵּר וְחַלָּשׁ, מְלָאכָה לְפִי כֹּחָם. וּמִי אֲשֶׁר לֹא יֻצְלַח לַעֲבוֹדָה מִמּוּם גָּדוֹל שֶׁבּוֹ, אוֹ מִיַּלְדוּת אוֹ שֵׂיבָה, תְּפַרְנְסֶנּוּ הָעִיר בְּכָבוֹד, וְלֹא יֵרָאֶה בְּחוּצוֹתֶיהָ אֻמְלָל מֻפְקָר לְחַסְדֵי עוֹבְרִים-וְשָׁבִים”.

“וְהַאִם יֵשׁ תְּאֵבֵי שְׂרָרָה וְשׁוֹאֲפֵי כָּבוֹד בְּתֵל-אָבִיב?”

“כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה בְּתֵל-אָבִיב, רַק עֲבוֹדַת הַלְּאֹם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם תָּמִיד. וְלֹא יִתְפּוֹס אִישׁ מִשְׂרָה לַהֲנָאָתוֹ וְטוֹבָתוֹ – כִּי שָׂכָר אֶחָד לִמְנַקֵּה-הָרְחוֹבוֹת וּלְשַׂר-הָעִירִיָּה. וּמִפְנֵי שֶׁהָעֲבוֹדָה הַצִּבּוּרִית קָשָׁה וּמִשׁוּם עַנְוְתָנוּת שֶׁבְּאַנְשֵׁי-הָעִיר, הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הַשִּׁלְטוֹן. בְּחִירוֹת כְּלָלִיּוֹת יֶשְׁנָן, בָּהֶן יִשְׁתַּתֵּף הַדָּר בָּעִיר שָׁנָה אַחַת, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח, כָּעוֹבֵד כַּבָּטֵל-שֶׁלֹּא-בִּרְצוֹנוֹ; וְאִישׁ אֲשֶׁר יִבָּחֵר לְשִׁלְטוֹן, לֹא יִתְכַּחֵשׁ לְבוֹחֲרָיו כִּי-אִם יְקַבֵּל עָלָיו אֶת מְלֶאכֶת-הַצִּבּוּר וְיַעֲשֶׂנָּה בֶּאֱמוּנָה”.

“וְקִנְאַת-סוֹפְרִים יֵשׁ שָׁם?”

“אֵיךְ תַּעֲלִי בְּדַעְתֵּךְ דָּבָר אֲשֶׁר כָּזֶה, וְכֻלָּם אַהֲבַת-הַלְּאֹם תְּפַעֲמֵם? עוֹשִׂים הַסּוֹפְרִים, וְכֵן כָּל הָאֳמָנִים, מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל שֻׁתָּפוּת בַּעֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה. יִשְׂמַח אִישׁ עַל נִצְחוֹן-חֲבֵרוֹ בִּיצִירָה כְּעַל שֶׁלּוֹ, וְיִצְטַעֵר עַל כִּשְׁלוֹן-חֲבֵרוֹ כְּעַל שֶׁלּוֹ. אִישׁ אֶת יְדֵי אָחִיו יְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָה. וּמִשְתַּקְּפִים בְּשִׁירֵיהֶם וְסִפּוּרֵיהֶם יְפִי הָעִיר, וּשְׁמֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְגִבְעוֹתֶיהָ וַהֲרָרֶיהָ, וְיַמָּהּ, וְהַחַי וְהַצּוֹמֵחַ אֲשֶׁר בָּהּ, וְרִנַּת עוֹבְדֶיהָ בַּשָּׂדֶה וּבְבֵית-הַחֲרשֶׁת, וְשִׂמְחַת אִמָּהוֹת בְּרִיאוֹת בְּהֵרָיוֹן וּבִצְמִיחַת תִּינוֹקוֹת. שֵׁבֶט אֶחָד הֵם הַסּוֹפְרִים עִם כָּל הָעוֹבְדִים, הַבּוֹנִים אֶת בֵּית ה' עַל אַדְמָתוֹ בְּצֶדֶק וּלְתִפְאֶרֶת”.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!