על היין / ר' יהודה הלוי
ד' מכתמים
א
בּגֵּר
וּבַלֵּוִי וּבַיָּתוֹם
שָׂמְחוּ
בְחַגָּם יוֹצְאֵי פִתֹם
עַתָּה
רְאֵה הֵן חַג וְהִנֵּה אִישׁ
הוּא
גֵר וְהוּא לֵוִי וְהוּא יָתוֹם
שַׂמַח
לְבָבוֹ בַּמְּשַׂמֵּחַ
לֵב
הֹלְכֵי עָקֹב וְהֹלְכֵי תֹם.
ב
שְׁלָחֶיךָ
כְּלִי בּשִּׁיר לְִיִצְחָק
נְשִׂיא
הַדוֹר בְּעַד יֵין טוֹב וְיָפֶה
ְוִקוִּיתִי
הֱיוֹתוֹ יֵין רְקָּחוֹת
וְהִנֵּה
הוּא כְשִׁמְךָ מִבְּלִי פֶה.
ג
בְּךָ
אָעִיר זְמִרוֹת כָּל יְמוֹתַי
וּבַעְסִיסְךָ
אֲשֶׁר מָצוּ שְׂפָתָי
וְאָחִי
אֶקְרְאָה אֶל כַּד שְׁלַחְתּוֹ
וּמִפִּיו
אֶטְעֲמָה טוּב מִגְדְּנוֹתָי
עֲדֵי
רֵעַי חֲשָׁבוּנִי לְסֹבֵא
וְעֵקֶב
זֹאת שְׁאָלוּנִי לְמָתָי
עֲנִיתִים
אֵיךָ צֳרִי גִלְעָד לְנֶגְדִּי
וְלֹא
אֶשְׁתֶּה לְרַפֵּא מַחֲלוֹתָי
וְאֵיכָה
אֶמְאֲסָה בַכַּד עֲדֶנָּה
וְעוֹד
לֹא נָגְעוּ עַד כַּ"ד שְׁנוֹתָי.
ד
נְטֵה
אֶל בֵּית יְדִידֶך וְיֵינוֹ
וְכוֹס
תִּסֹּב כְּשֶׁמֶשׁ עַל יְמִינוֹ
אֲדַמְדָּם
טִהֲרָה אוֹתוֹ זְכוּכִית
עֲדֵי
בּוֹשׁוּ פְּנִינִים מִפְּנִינוֹ
הֲדָרוֹ
רָאֲתָה וַתִּצְפְּנֵהוּ
עֲדֵי
לֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ
יְבוֹאֵנִי
וְיָנִיס כָּל יְגוֹנִי
וְזֹאת
אוֹת הַבְּרִית בֵּינִי וּבֵינוֹ
וְשָׁרִים
אַחֲרֵי נֹגְנִים סְבִיבִי
לְמִינֵיהֶם
וְכָל יָפֶה לְמִינוֹ.