[שיר ידידות ליהודה הלוי] / שלמה אבן-אלמעלם
עָב תַּעֲרֹף אוֹ יִזְּלוּ עֵינַיִם? / וּבְרַק שְׁחָקִים
אוֹ יְקוֹד מֵעַיִם?
וּפְנֵי יְהוּדָה אוֹ מְאוֹר סַהַר? וְזֶה / אוֹר זָהֳרוֹ אוֹ זָהֳרֵי צָהְרַיִם?
אִישׁ בִּין אֲשֶׁר בִּקְרָב תְּבוּנוֹת יַחֲשׂף / בָּהֶן
יְמִין עֻזּוֹ כְּאִישׁ בֵּינַיִם –
הִתְנַכְּרוּ אֵלַי פְנֵי גִיל אַחֲרָיו, / אַחַר הֱיוֹתָם
בּוֹ לְשִׁבְעָתַיִם,
וַיִּדְעֲכוּ אוֹרֵי זְמַנִּי בַעֲדוֹ– / עַד אֶחֱשֹׁב
בֹּקֶר כְּבֵין עַרְבַּיִם.
הָיוּ לְבָבֵינוּ כְּלֵב אֶחָד– וְהֵן / אַחְרָיו לְבָבִי
נֶחֱלַק לִשְׁנַיִם.
וַיַּחֲבֹל נַפְשִׁי, וְהָאֵל בַּעֲדָהּ / צִוָּה לְבִלְתִּי
יַחֲבֹל רֵחַיִם!
צָרוּ בְנַפְשִׁי מַעְגְּלֵי שַׁלְוָה, אֲבָל / תּוּגַת
לְבָבִי רַחֲבַת יָדַיִם,
פָּשְׁטָה שְׂשׂוֹנֶיה – בְּלוֹיִים אַחֲרָיו – / אַךְ לָבְשָׁה יָגוֹן כְּסוּת עֵינַיִם,
הִנֵּה כְתָבִי שָׂהֲדִי, כִּי בִלְתְּךָ / דִמְעֵי דְמָעוֹת
יַשְׂחוּ אַפַּיִם,
לוּלֵי דְמֵי לִבִּי בְתוֹכָם יִזְּלוּ, / לֹא אָצְרוּ
בִלְתָּם עֲנָנִים מַיִם,
אִם לֹא כְתַבְתִּיהוּ– וְעֵיִני תַעֲרֹף / וּזְמָן מְקַנֵּא
יַחֲרֹק שִׁנַּיִם!
שָׁלוֹם לְךָ, רֵעַ, אֲשֶׁר תָּמִיד עֲלֵי / נוּדוֹ הֲכִי
אֶבְכֶּה בְכִי אֶגְלַיִם!
לֹא הֶאֱמַנְתִּי, עַד אֲשֶׁר רָאוּ בְךָ / עֵינַי אֲשֶׁר
לֹא שָמְעוּ אָזְנַיִם,
וַיִּפְגְּעוּ בִי מַלְאֲכֵי שִׂכְלָךְ כְּמוֹ / פָגְעוּ
בְיַעְקֹב מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם.
וָאֹמְרָה "מַחְנֵה אֱלֹהִים זֶה" וְכֵן / אֶקְרָא
בְךָ שֵׁם אַרְצְךָ מַחְנַיִם.
אֶבְכֶּה בְמַר שִׂיחִי בְכִי יַעְקֹב, וְאַתְּ / יוֹסֵף,
וְרִמּוֹן לָךְ כְּמוֹ מִצְרַיִם!