[השועל בתוך הכרם] / יוסף אבן זבארה
שׁוּעָל אֶחָד הָיָה דַק וְדַל בָּשָׂר / כָּל הַיּוֹם טַרְפּוֹ
יֶחְסַר / וְשָׁב כְּמוֹ הַשָּׁפָן / מֵחֹסֶר וְכָפָן. / וַיְהִי יוֹם אֶחָד מְלָאוֹ
לִבּוֹ / לָצֵאת מִסְּבִיבוֹ. / וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא גַּן אֶחָד, וַיִּתְמַהּ
עַל טוּבוֹ וְיָפְיוֹ / וַיִּשְׂמַח עַל רֹב מְגָדָיו וּפִרְיוֹ. / וְהָיוּ קִירוֹתָיו גְּבֹהִים,
/ וְלֹא יָכֹל לִקְפֹּץ עֲלֵיהֶם לָבוֹא בַגַּן./ וַיֵּלֵךְ
סְבִיבוֹת הַגַּן / עַד אֲשֶׁר מָצָא חֹר אֶחָד וְנִכְנַס
שָׁם וּבָא אֶל הַגַּן /וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן / וְהָיָה בְכָל יוֹם אוֹכֵל וְיָשֵׁן.
וּבְבוֹא עֵת הַבָּצִיר בָּא בַעַל הַגַּן / לִבְצֹר כַּרְמוֹ
שֶׁהָיָה בְתוֹךְ הַגַּן. / וְכִרְאוֹת הַשּׁוּעָל אֶת הַבּוֹצְרִים / אֲחָזוּהוּ חֲבָלִים
וְצִירִים / וַיֹּאמֶר "עַתָּה יִמְצָאוּנִי / וּלְהַפְשִׁיט עוֹרִי יַהַרְגוּנִי".
/ וַיָּשָׁב אֶל הַחֹר לָצֵאת מִשָּׁם כַּאֲשֶׁר בָּא וְלֹא
יָכֹל מֵרֹב בְּשָׂרוֹ וְשַׁמְנוֹ / וַיִּגְדַּל כְּאֵבוֹ
וִיגוֹנוֹ. / וַיָּצָם שְׁלֹשָׁה יָמִים, לַיְלָה וָיוֹם,
וַיְעַנֶּה אֶת נַפְשׁוֹ / עַד אֲשֶׁר שָׁב לְדַלּוּתוֹ וְכַחֲשׁוֹ / וַיֵּצֵא מִן
הַחֹר אֲשֶׁר בָּא בוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה "אוֹי
לִי מַה יּוֹעִילֵנִי אֵת אֲשֶׁר אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי
/ וְשָׁמַנְתִּי וְעָבִיתִי – / וְהִנֵּה שַׁבְתִּי לְדַלּוּתִי
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי!"