רקע
אליעזר יפה
נתיבות עקלקלות

ב“הפועל הצעיר” גליון 11 נדפס מאמר בשם “על המצב בבנימינה” מאת י. ד. ז., אכר בבנימינה. ואם כל המסופר באותו מאמר הנו אמת – וניכרים דברי אמת – אזי למה באו ההערות של י. א. לחפּש “נקודות מוצא”, כדי לטהר את השרץ? ולמה באה מגילת היחוסים על ה“אם” וה“בת” בדברי י. ס. לנקר את עיני האכרים הצעירים ממושבות פיק"א? הכי בחטאו של “מנהיג החלוצים” בעבר, שנהיה למעסיק עבודה זרה בהווה, יכופרו פשעי הרמיה במלאכתם של “החלוצים” בהווה?! מאימתי נתחדשה ההלכה בבית מדרשו של “הפועל הצעיר”, כי העבודה הנה אך הגמול לשכר וליחס אשר יותן לעובד? ומי בהן “דת העבודה”? אך שקר, אך רמיה?! אולי ככל הדתות נעשתה כבר “דת העבודה” אך כליל־תפארת לכוהנים מטיפיה, ולא עוד “חובת הלבבות”?! ומדוע נדמה לי, כי “כובשי העבודה” שלנו, אלה שעבדו בארצנו בטרם הוחל לקרוא בשם “החלוץ” – הם ראו את עצמם עובדים אצל “העבודה” ולא עובדים אצל “נותן העבודה”, ובעבדם לא זכרו, כי מישהו ישלם להם בעד רצותם את עפר ארצם והתנערותם מאבק הגלות על כל פשעיו?

ומדוע נדמה לי, כי באותו יום אשר העובד שלנו ייהפך לשכיר־יום, הנושא את נפשו אך אל השכר, בלי לשמור אמוּנים לעבודה, באותו יום תפקע זכותו על העבודה בארצנו וכל יתרון לא יהיה לו על זולתו? ואולי אני טועה, לא ככה היא ההלכה המחודשת, אך מאימתי – למדוני־נא, רבותי! – חדלנו מהיות בעלי אגדה ונהיינו לבעלי הלכה? ואם להלכה, הרי כמה הלכות יש בעולם! הלכות רבי קרל מרכּס, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, הלכות חכמי הבורגנות… ומאימתי חדרה ל“הפועל־הצעיר” האמונה, כי זה לעומת זה ציוה אלוקים: שאם “האכר” נוהג על פי הלכות חכמי הבורגנות, אזי על “הפועל” לנהוג על פי הלכות רבּני הפרולטריון?! ואם כזאת היא האמונה וכזאת היא ההלכה בבית מדרשו של “הפועל הצעיר”, מה בינו ולבין השמאל הקיצוני? ומהי הזכות להטיף חלוציות לאכרים באין חלוציות בין הפועלים? עד מה תהלכון בנתיבות עקלקלות אלה! ומהו לימודה הזכות הזה על דרכי הרמיה והעוון שנתפסו להן פועלים, תחת להוקיע אותן לעינינו ולסור מהן בשאט־נפש?! או אולי יען כי סובל הוא הפועל מחוסר עבודה וחוסר כל, על כן נחפּה על פשעיו, נהדרהו בריבו? אך מאימתי חדלנו מהיות “עודרים” במערכת תחיתנו – בכל המובנים – בארצנו ונהפכנו להיות אך “צדיקים בריב” לנותני העבודה כאן?! ובאיזו חזית יסולח לחיל פשעיו עקב סבלו הנורא בחפירות־החזית?!

הגיעה השעה להערכה מחודשת של עיקרי חברתנו, חברת העבודה: לראות נכונה, לעבוד נכונה ולדבר נכוחות! או האף אמנם נמשיך לשרך את דרכנו בנתיבות עקלקלות אלה אשר תעינו בהן?! ובכן מה תקותנו, תקות עמנו בנו? “בבל”?! כנראה “בבל”, כי “ציון” לא תיפדה ולא תיבנה בנתיבות עקלקלות. הדרך לציון הגאולה עולה אך נכונה, בנתיבות האמת והצדק.

תרפ"ט (1929)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!