שלום, וברוכים הבאים ליומן הרשת של פרויקט בן-יהודה!

מטרת הפרויקט היא להביא אל הציבור את כלל היצירה העברית – שירה, מחזות, סיפורת, דרמה, הגות, עיון ותרגום – בפורמט דיגיטלי, בר חיפוש, מנוקד (לפי המקור) ונוח לקריאה. כל היצירות המפורסמות באתר הפרויקט (אלא אם צוין אחרת) הן קניין הציבור, וזכויות היוצרים שלהן פגו – ולכן מותר לנו (ולכם) להשתמש בהן — אנו מפיקים ומגישים את החומר לציבור, והציבור קורא, לומד, מלמד, מתרגם, מלחין, מעבד, להנאת כולנו, והתרבות העברית העכשווית יוצאת נשכרת.

יוצרים רבים ומגוונים הכירה הספרות העברית, החל מתקופת התחדשות השפה ועד היום. אבל את הסופרים, המשוררים וההוגים שכתבו לפני מאה שנים ויותר – מי מכיר, מי יודע? פנינים רבות נכתבו ונשכחו, ומלבד ביאליק וכמה נוספים, קשה מאוד למצוא כתבים אלה בחנויות הספרים, ולעתים אפילו בספריות. לכן שם לו פרויקט בן-יהודה למטרה לתת מקום של כבוד ליצירות וליוצרים בשפה העברית.

לביקור באתר הפרויקט, לחצו כאן. אם אתם נהנים מהמאגר ורוצים לעזור לנו במלאכה, אתם מוזמנים להתנדב ולתרום מזמנכם להרחבתו ושיפורו. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן.

מטרת הבלוג היא להביא טעימות מכלל היצירות המפורסמות באתר, המלצות של עורכים ומתנדבים, ועדכונים שונים על הנעשה והמתחדש בפרויקט.

אם קראתם יצירה שאהבתם, ואתם מעוניינים שנפרסם אותה, אתם מוזמנים לכתוב אלינו ולפרט את שם היצירה והמחבר, ולהוסיף כמה מלים משלכם — מה אהבתם, מה מענין ביצירה, וכו'.

בלי הקדמות נוספות, להלן שיר ראשון. נתחיל עם ביאליק, מסיבות הסטוריות (הפרויקט נולד ערב אחד, מהקלדת "אל הציפור" של ביאליק, אי אז בשנת 1999). השיר מוקדש למתנדבים בפרוייקט, ולמתנדבים בכלל, המקדישים את זמנם למען הזולת ומאירים את החשכה – כל אחד בתחום עניינו ואהבתו.

לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם / חיים נחמן ביאליק

לִבְשׁוּ-נָא עֹז! דִּרְכוּ-נָא עֹז!
בִּמְעָרוֹת הַצּוּרִים, חֳרָשִׁים מְצִלִּים,
הִתְלַקְּטָה הַפְּלֵיטָה בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים,
צִחֲצוּחַ חֲרָבוֹת עִם רִנְנַת הַתְּהִלִּים
כְּאֶחָד הֵשִׁיקוּ דְּמִי יְעָרִים וּסְלָעִים,
וּבְמַחֲבֵא חֳרָשִׁים, בִּמְעָרוֹת אֲפֵלָה,
יְשׁוּעָה גְדוֹלָה גָּמֵלָה.
וַאֲנַחְנוּ דּוֹר דַּכָּא, קְצַר יָד, בְּנֵי עַם-עָנִי,
עַל-לִבּוֹת בָּנֵינוּ נַהַלְמָה-נָּא חוֹצֵץ,
וּדְבַר אֲדֹנָי עַמּוּדֵנוּ הַיְמָנִי,
וְהוּא פַּטִּישֵׁנוּ הַמְפוֹצֵץ!
עוֹד לֹא כָל-כֹּחֵנוּ נָתַנּוּ לָבֹז –
בֵּאלֹהִים לָנוּ עֹז!

לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם!
בַּמֶּה? אַל-תִּשְׁאָלוּ – בַּאֲשֶׁר נִמְצָאָה!
בְּמִי? אַל-תִּבְדֹּקוּ – כֹּל לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ!
מִי צָרַת הָאֻמָּה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה –
הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ!
כָּל-קָרְבָּן – יֵרָצֶה, כָּל-מַתָּת – נֶאֱמָנָה:
אֵין בֹּדְקִים בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה!
כָּל-פְּלֵיטַת הַטּוֹב, שְׂרִיד הָעֹז וְהָאוֹרָה,
שֶׁהוֹתִיר עוֹד אֵל בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה,
הָבָה נְלַקֵּט, לַאֲחָדִים נֶאֱגֹרָה,
וְעַל-נֵס בְּיוֹם חֵילֵנוּ נָרִימָה;
וִילֻקְּטוּ אֵלֵינוּ מִקֶּדֶם עַד-יָם
חַיִל גָּדוֹל לְעֶזְרַת הָעָם!

חִשְׂפוּ הָאוֹר! גַּלּוּ הָאוֹר!
אִם הַרֲרֵי נֶשֶׁף עָלֵינוּ נֶעֱרָמוּ –
לֹא דָעֲכוּ כָל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תָמּוּ;
מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נַחְצֹב לֶהָבָה,
מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים – סַפִּירִים לִרְבָבָה.
עַל-קַרְקַע הָעָם וּבְתַחְתִּיּוֹת נִשְׁמָתוֹ –
עוֹד תִּגַּהּ וּתְנוֹצֵץ שְׁכִינָתוֹ.
הוֹי, הָבוּ-נָא יַחְדָּו לָעֲבֹדָה הַגְּדוֹלָה!
נָגֹלָּה-נָּא הָרֵי הַנֶּשֶׁף, נָגֹלָּה!
נַחַשְׂפָה-נָּא שִׁכְבוֹת הָאוֹרִים הָרַבִּים!
הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!
הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הָקִימוּ הַדּוֹר!
חִשְׂפוּ אוֹר, חִשְׂפוּ אוֹר!

אודיסא, תר"ס, תשרי.