לוגו
בנעלי גירושין
תוכן עניינים:
[זיעה חריפה] )

[זיעה חריפה]

אמי

אבי

בנעלי הגירושין

לגבר הגרוש

ילדתי

לבד

ריחות זרים

אשה

תרדמת חֹרף

מחוץ לנעלי הבית

בתי

עשרים שנה

השתיים

לחוה

אבא יד שניה

בני

בתי

נישואין

להתגרש

הילדים

אמירים

את ואני

חופשת קיץ

המת החי

אהבות אחרות

לשוש

לשוש

ל. ש.

לתמרה

ל. א.

למיכל־יעל

סולם הטונים

לך

הדברנית

את המאגדת

נשמתי

תפילה

לחברתי היקרה

היא

מיקום ביצירה:
0%
U
0%

זיעה חריפה,

מהולה בחרובים,

קידמה פני.

מתחת למיטה

הסתתר השקר המתועב,

אביךְ הביא ביצים, כהרגלו,

ונמלט בלב שותת.

מלאכים כבר לא יבקרוך,

רק זָרים יבואו להשרותך

בזרעם,

ויימלטו כהימלט לוט מסדום.


29.11.91




בֵּית חוֹלִים – בֶּהָלָה מַגָּע חָטוּף שֶׁל אָחוֹת

וְהָעַיִן מְבַקֶּשֶׁת לָדַעַת מֵעֵבֶר לְאוֹתוֹ הַפַּרְגּוֹד.


וּמִנֶּגֶד – אִמִּי בַּחֶדֶר נוֹשֶׁמֶת,

בִּכְבֵדוּת, בִּצְרוֹרוֹת, בְּהַפְסָקוֹת

וְחַיֵּינוּ מְקַטְּרִים מֵעֵבֶר

מִתַּמְּרִים מִבֵּית יַלְדוּת רָחוֹק.

וְשַׁלְהֶבֶת עוֹלָה וּמַזְכֶּרֶת

דֶּרֶךְ עָמָל וְדֶרֶךְ מַכְאוֹב.

זָכַרְתִּי רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת

כֵּיצַד חָזַרְתִּי נִפְתַּלְתִּי וְקַמְתִּי לִהְיוֹת,

בְּשֶׁקֶט, בִּזְרִיחוֹת, בִּשְׁקִיעוֹת.

נִגּוּן הַכִּנּוֹר – חֲלוֹמִי הַקָּרוּעַ

הִנֵּה הֵם אִתִּי – אִמִּי הַיְּקָרָה

אֵיךְ הֵגַנְתְ עָלַי לֹא פַּעַם,

מֵאָח חוֹלֶה, מֵאָב מַכֶּה,

מִתְּבִיעָתוֹ מִמַּכָּתוֹ לִטַּפְתְּ דִּמְעוֹתַי.

חִוֶּרֶת מַכְחִילָה וּקְרוֹבָה לָמוּת

נוֹשֶׁמֶת אוֹתִי, וְנוֹשֶׁמֶת נִצָּנֵי זָרוּת

וְהַמָּוֶת בַּסַּף עַל מַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת

וּבִי צְמַרְמֹרֶת רֵיחַ עָפָר וּמֵתִים

שְׁנוֹתַי הַמְבַקְּשׁוֹת מְחִילָה

מִיָּדְךְ הַמְלַטֶּפֶת הַמְלַטְּפָה,

אִמִּי –

עוֹד מְעַט עִם בּוֹא הֶעָנָן

בְּעַמּוּד הָאֵשׁ הַמְעֻמְעָם

תִּנָּשֵׂא מְגִילַת סִבְלוֹתַיִךְ

בְּמוֹתֵךְ הַכּוֹאֵב, הַמּוּבָן.



אָבִי –

תָמִיד רָצָה לַעֲבֹר דִּירָה

חָלַם

חִפֵּשׂ

הִשְׁלָה.


עֵת עֵץ הָאֲבוֹקָדוֹ רִשְׁרֵשׁ

וְהַמַּנְגוֹ הִבְהֵב

הַשֶּׁסֶק הִבְשִׁיל

וְרִיסֵי עֵינֵינוּ.

עָבְרוּ בְּצֵל הַחִפּוּשׂ הַתְּמִידִי,

וְהַבּוּגוֹנְוִילְיָה הַיָּפָה.

חָצֵר גְּדוֹלָה

מְלֵאָה אַבְקָת פְּרָחִים

שֶׁרָצָה לְהַחֲלִיף

בְּאֵיזֶה בִּנְיָן זוֹרֵם


וְאָנוּ –

נָסַעְנוּ עִמּוֹ בְּמִּזְחֶלֶת הַחֲלוֹם –

תַּרְשִׁישָׁה,

בְּתִקְוָה לְמַזָּל מִתְפַּתֵּחַ

לְאוֹר חָדָשׁ.


אַחֲרֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים

כְּשֶׁזָּקַן, קָנָה דִירָה בְּבַיִת מְשֻׁתָּף

וַאֲנִי כְּבָר לֹא שָׁם.

וְאֵין אוֹר שׁוֹתֵת בַּחַלּוֹנוֹת

רַק יָמִים מְתוּחִים.


בְּעוֹרְקִים גַּלְמוּדִים

אֲנִי

כְּבָר שְׁנָתַיִם מְחַפֵּשׂ דִּירָה

וּבוֹכֶה גַעְגּוּעִים

לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר

שֶׁאוּלַי יְשַׁנֶּה הָרֵיחוֹת

הָרְחוֹבוֹת

הַטִּפּוּס בַּמַּדְרֵגוֹת

כְּמוֹ יֶלֶד הַמְּחַפֵּשׂ וְאוֹחֵז

בְּאֵיזוֹ קְלִפַּת שָׁמַיִם

רוֹצֶה בְּאֵיזוֹ הַמְרָאָה

וּמְחַפֵּשׂ דִּירָה

אַחַר־כָּךְ מְגֻלַּח רֹאשׁ

נוֹפֵל בִּנְחִיתָה

הַמְאַבֶּדֶת מִקּוּדָהּ.

כַּמָּה דוֹמִים

בָּנִים לָאָבוֹת.



מִלּוּאִים.

רִשּׁוּם.

מִלּוּי טְפָסִים

“לְמִי לְהוֹדִיעַ בְּעֵת אָסוֹן?”

מַה תִּרְשֹׁם?

הַרְגָּשָׁה מוּזָרָה

שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָתוֹם

וּגְרוּשַׁתְךָ –

עִם יְלָדֶיךָ

כִּבְדַת מַבָּט

מִמְךָ

וּמִי בִּכְלָל

קָרוֹב אֵלֶיךָ?

לִרְשֹׁם

שֵׁם יָדִיד?

אוֹ

יְדִידָה?

אוֹ

סְתָם, אֵיזֶה, קְרוֹב מִשְׁפָּחָה?

כְּמוֹ,

דִין וְחֶשְׁבּוֹן

עַל חַיֶּיךָ,

מִי יֵדַע רִאשׁוֹן

אִם יִקְרֶה אָסוֹן?

סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ

גֶּבֶר גָּרוּשׁ בְּמִלּוּאָיו

בִּפְחָדָיו

בְּחִשׁוּבָיו

בְּתִסְכּוּלָיו

בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן

שֶׁל מִלּוּאִים

לֹא יוֹדֵעַ

שְׁמוֹ שֶׁל מִי לִרְשֹׁם

הַמַּגְבֵּרִים בָּרֹאשׁ דּוֹפְקִים

שׁוּב, אַתָּה נִמְצָא –

בְּנַעֲלֵי הַגֵּרוּשִׁין.



עִם הַזְּמַן,

אֲנִי מְבִינָה,

זֶה גָדוֹל בִּשְׁבִילִי

לְיַצֵּב אוֹתְךָ,

לְעוֹרֵר –

הִתְלַהֲבוּתְךָ, הַמִּתְאַפֶּקֶת.

אֲנִי, בְּשִׂיחָה מַמְתִּינָה מְמֻשֶּׁכֶת.

מַה מְּקוֹמִי, בְּחַיֶּיךָ?

כָּל יוֹם,

קוֹרֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ אַחֵר,

וַאֲנִי בַּמַּמְתִּינָה

בְּהַמְתָּנָה.

אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

אַךְ –

לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת

סְפּוֹנְטָנִית אִתְּךָ

לֹא מַצְלִיחָה –

לִפְלשׁ לְחַיֶּיךָ

לֹא רוֹצָה –

לִכְפּוֹת עָלֶיךָ.

אַתָּה –

תָמִיד עָיֵף

מְעֻלָּף

מִתְעַלֵּף

הָרוּג

מֵת

אֲנִי מִתְחַשֶּׁבֶת

אֲנִי מִתְאַכְזֶבֶת

אַתָּה –

רוֹאֶה רַק עַצְמְךָ

אֲנִי רוֹצָה –

לִהְיוֹת קְרוֹבָה

אֲבָל,

מַרְגִּישָׁה דְחוּיָה,

בַּנֶּפֶשׁ,

בָּאִינְטִימִיּוּת –

אַתָּה פּוֹחֵד מִמַּחֲלָה,

לֵב,

לִפְעָמִים,

מַרְגִּישָׁה

כְּאִמָּא שֶׁלָּךְ,

וְאוּלַי,

עוֹד אַחַת בַּשַּׁרְשֶׁרֶת

וְהַחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

אַתָּה –

מִתְפָּרֵק לִי

מְפֹרָק

אוּלַי –

חֲלוֹם שָׁוְא.

עוֹמֶדֶת בְּקָצֶה שֶׁל עִיר,

יְרוּשָׁלַיִם,

מַשְׂמְאִילָה,

מִזְרָחָה

וְרוֹאָה –

מִדְבָּר, שְׁמָמָה

לֹא רוֹאָה –

אוֹתְךָ לְיָדִי

אַתָּה זָקוּק –

לְמֶרְחָב אִישִׁי.

בְּמִרְכֶּבֶת שֵׁדִים –

נוֹסַעַת,

בְּרַכֶּבֶת הָרִים,

בִּנְעוּרַי

הִתְמוֹדַדְתִּי

הַיּוֹם – עָיַפְתִּי,

גַם כְּשֶׁהַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת

תָּמִיד מְעַנְיֶנֶת.

אַתָּה חֵלֶק מִמֶּנִּי –

חֲפַרְפֶּרֶת –

שֶׁחָפְרָה בִּי פְּנִימָה.

רוֹצָה אִתְּךָ

בַּזְּמַן שֶׁנּוֹתַר.

צֵא מִנַּעֲלֵי הַגֵּרוּשִׁין

לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר,

מְבַקֶּשֶׁת לִלְמֹד

פָּחוֹת לְהָבִין אֲחֵרִים

יוֹתֵר אֶת עַצְמִי

לֹא רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ מְאַיֶּמֶת,

רוֹצָה

לִהְיוֹת קַיֶּמֶת

בִּשְׁבִילְךָ – אֲהוּבִי.



חַיָּה בִּבְרִיחָה –

מִמֶּנִּי

מֵרֹב אַהֲבָה

אֵלִי.

כָּל פְּגִישָׁה אִתִּי –

מַקְשָׁה

כָּל פְּרִידָה מִמֶּנִּי –

אֲיֻמָּה

כָּל בִּקּוּר שֶׁלָּךְ

מְעוֹרֵר –

חֶמְלָה.

אֶצְלִי

תַחֲנוּן,

לָכֵן,

כְּשֶׁאַתְּ נִפְרֶדֶת –

אַתְּ נוֹשֶׁקֶת לְעֵינַי.

דוֹמָה לִי

רְגִישָׁה כָּמוֹנִי

קָשֶׁה לָךְ –

לְהִתְמוֹדֵד –

עִם בְּדִידוּתִי

הָרוֹחֶשֶׁת –

כְּמֵי־אֲגַם.

אַתְּ מְמַעֶטֶת

לְבַקֵּר אֶצְלִי

מִפַּחַד אַהֲבָתֵךְ

אֵלִי.



כְּשֶׁאִשְׁתִּי עָזְבָה אֶת מִטָּתִי

לֹא יָכֹלְתִּי לִישׁוֹן

הָיִיתִי זָקוּק לְגוּף

לְאָדָם

שֶׁיִּגַּע בְּגוּפִי

שֶׁאַרְגִּישׁ קַיָּם

שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ אָדָם לְאָדָם

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם.


וְכָךְ נָדְדָה שְׁנָתִי

וַאֲנִי נָדַדְתִּי בְּמִטָּתִי

פֹּה וְשָׁם חִפַּשְׂתִּי גוּף

שֶׁיִּגַּע

שֶׁיַּרְדִּים

אַחַר־כָּךְ, הִתְרַגַּלְתִּי לִהְיוֹת לְבַד.

אַחַר־כָּךְ בָּאוּ הַגֵּרוּשִׁין

וַאֲנִי לְבַד לְבַד.


וּפֹה וְשָׁם – יֵשׁ גּוּף הַמְבַקֵּשׁ לְהַרְדִּים

וַאֲנִי שֶׁחִפַּשְׂתִּי יָמִים וְשָׁנִים

הִתְרַגַּלְתִּי – לְבַד.


קָשֶׁה לִי הַיַּחַד

וְטוֹב לִי עִם עַצְמִי, בְּמִטָּתִי

מִבְּלִי יְכֹלֶת לְחַלֵּק גּוּף נוֹסָף –

אִתִּי.

בְּמִטָּתִי.



שִׁפְכַת זַרְעִי

פִּלְּגָה לָהּ מִבֵּין עֵינַיִךְ

וְלֹא יָדַעְתִּי אִם שֶׁלִּי

אוֹ שֶׁלּוֹ


מֵאָז, מְצָאתִיךְ בְּכ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר

בַּמִּטָּה אִתּוֹ.

מֵאָז, רֵיחֵךְ – רֵיחוֹ

וְרֵיחַ זֵעָתוֹ

נוֹדֵף מִמַּרְגְּלוֹת רֹאשֵׁךְ.

מֵאָז –

כְּאֵב הָרֹאשׁ

וּשְׁבִירַת הַצַּלָּחוֹת

וְהַחֹלִי שֶׁהֵבֵאת עֲלֵי רֹאשִׁי

וְכָל פַּלְגֵי גוּפִי.


מֵאָז, נִטְפַּת זְרָעִים גּוּפֵךְ

מֵאָז, מְפַעְפְּעִים הֵם, מֵעֵינַיִךְ, יַשְׁבָנֵךְ

מֵאָז,

אַתְּ כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁל הַגְּבָרִים

הַמִּתְחַבְּרִים אֵלַיִךְ

בַּעֲבוֹתוֹת אֵשׁ הַתַּאֲוָה.



אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ

“תַּקִיפָה”

חֲלַקְלַקָּה

מְדַבֶּרֶת בְּבִטְחָה

וּמִתְחַשֵּׁק לִי

לְהָצִיץ בְּנִשְׁמָתָהּ,

הֲתֵדַע לִמְחוֹל

לִהְיוֹת שְׁקֵטָה

הַתְשׂוֹחֵחַ עִם עַצְמָהּ

בַּעֲנָוָה?

הַמְהַסֶּסֶת?

הַמְפַקְפֶּקֶת?

הִתְפַרְפֵּר בַּחֲלוֹמָהּ?

בִּכְאֵבָהּ?

אוֹ –

גַּם הִיא

תַקִיפָה

גַּסָּה

כְּדִבּוּרָה?



לֹא הָיִית

מִלָּה מְנַחֶמֶת

אֶלָּא

תַּרְדֵּמַת חֹרֶף

מִבְּלִי שֶׁחָדְרָה שִׂבְכַת הָאוֹר

וַאֲנִי כְּמִתְאַבֵּד,

מֵאַהֲבָה חִכִּיתִי –

לַחַלֹף

מַשְׁבֵּר

לְאֵיזֶה אוּד,

לְגַעְגוּעַ

שֶׁנָּדַד, בִּטְוַח מִרְכֶּבֶת הָאֶתְמוֹל

וְאַתְּ

נַסְתְּ

מִמֶּנִּי, הַמֻּרְעָל


בְּמִרְכֶּבֶת הַבַּרְזֶל

אֶל מְאוּרוֹת

רֵיחוֹת

שֶׁל חֹרֶף מָתוֹק.



כּוֹאֲבִים לִי הַגֵּרוּשִׁין

לֹא בִּגְלָלָהּ, הַפּוֹרֶמֶת אֶת גּוּפָהּ

אֶלָּא,

הַיְלָדִים,

הַצַּעַר,

הָעֶלְבּוֹן

הַהִתְרַחֲשׁוּת הַפְּנִימִית

הֲלִיכָתָם הַעֻבָּרִית, פִּתְאֹם

הַהוֹפֵךְ כָּל רֶגַע שֶׁלָּהֶם לִשְׁכוֹל,

לְגֵיהִנּוֹם.

אִבּוּד אֱמוּנָתָם.


רָצִיתִי,

מִשְׁפָּחָה, חֲלוֹם וְחֹם

מִשְׁעֶנֶת בִּשְׁבִילָם

וְלֹא מַשֶּׁהוּ סָדוּק בַּלֵּב.

שְׂרִיטוֹת קְטַנּוֹת שָׁם חֲצוּבוֹת.


כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּךְ בִּתִּי,

אוֹ כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּךָ בְּנִי

כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּר בְּבֵיתִי

כִּמְעַט אַחַת לַחֲצִי שָׁנָה,

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַמִּלְחָמָה,

אֶת אִמְךָ

אֶת מִלּוֹת הַהֶרֶס, הַהֲסָתָה

הַגִּמְגּוּם

אַחַר כָּךְ אַתָּה הוֹלֵךְ

אֲנִי אֶת שִׁמְךָ לוֹאֵט

עַד הַבִּקּוּר הַבָּא.

מֵעוֹלָם לֹא הִזְכַּרְתִּי אֶת שְׁמָהּ,

הִיא זוֹ שֶׁתָּמִיד חוֹקֶרֶת,

הִיא קָשָׁה כְּמַתֶּכֶת

וְנִצֶּתֶת כְּלַפִּיד אֵשׁ בּוֹעֵר,

זוֹהִי־הִיא

וְזֶהוּ כְּאֵבִי הַמִּתְיַפֵּחַ,

הַנִּפְרָם

בִּנְהִימוֹת לִבִּי הַפָּתוּחַ.



אַתְּ תָּמִיד שׁוֹאֶלֶת

מִי קוֹנֶה לִי הַפְּרָחִים שֶׁבָּאֲגַרְטָל

בִּתִּי –

אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָם בְּעַצְמִי־לְעַצְמִי

כְּמוֹ לִקְנוֹת בִּטָּחוֹן

כְּמוֹ לִבְרֹחַ מִכְּאֵב פְּנִימִי

כָּךְ הַפְּרָחִים בִּשְׁבִילִי

כְּמוֹ מִישֶׁהוּ הַמְבַקֵּר בְּבֵיתִי

וּמֵבִיא עִמּוֹ אוֹר

וּמֵסִית לְרֶגַע הָאֵימָה.

אֲנִי קוֹנֶה לִי פְּרָחִים

הֵם עוֹטְפִים אוֹתִי בַּעֲרָבִים

מַקְשִׁיב לַתַּקְלִיטוֹר – בְּדוּמִיָּה

מַפְלִיג עַל פְּנֵי חַיַּי

הֵם מַפְשִׁירִים אֶת כְּאֵבַי

מַרְפִּים מַחְשְׁבוֹתַי –

דַאֲגָתִי

עַל עֲתִיד חַיַּיִךְ – בִּתִּי

עַל עֲתִיד חַיֶּיךָ – בְּנִי.



עֶשְׂרִים שָׁנָה

לֹא הִתְלַבַּשְׁתִּי כְּמוֹ שֶׁרָצִיתִי.

עֶשְׂרִים שָׁנָה

לֹא עָנַדְתִּי שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּמַתָּנָה.

עֶשְׂרִים שָׁנָה,

הַגִּ’ינְס הָיָה רָחָב לְעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה.

עֶשְׂרִים שָׁנָה

לֹא גִּדַּלְתִּי זָקָן, גַּם לֹא כְּאָבֵל עַל מוֹת הוֹרַי.

עֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיוּ חַיֵּינוּ בִּנְסִיגָה

עַל מִשְׁקַל מִשְׁגָּל נָסוֹג

עַד שֶׁסּוֹד נִמְהָר אַכְזָר

נִתְגַּלָּה בֵּין יוֹמָנֶיהָ.

הוּא הָיָה מְזֻקָּן גּוֹרֶמֶט עַל הַצַּוָּאר

לֹא הִסְכִּים לָסֶגֶת.

עָרִיץ,

תָּבַע כְּסָפִים.

לִתְשׁוּקָתוֹ פָּרְחָה

הוֹצִיאָה צִיץ וְעָלִים.

שִׁלְחָה בְּגָדַי לַאֲחֵרִים

לְמַמֵּן בָּתֵּי מָלוֹן מְפֻקְפָּקִים.

לִי –

נְבִילָה נִצְחִית –

כָּל הַשָּׁנִים,

כּוֹס תַּרְעֵלָה,

מִרְמָס

חָמָס

כְּשׁוֹטֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה,

יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב שִׁירִים.



הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרוּחַ

הַיְחִידוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת בְּגּוּפִי

בְּאֵיבָרַי הַחֲשׂוּפִים.

הַשֶּׁמֶשׁ

מְחַמֶּמֶת

מְלַטֶּפֶת

עִתִּים צוֹרֶבֶת

שׂוֹרֶפֶת

מְסַרְטֶנֶת

אֶת עוֹרִי

אֶת פָּנַי.

עִתִּים –

אוֹהֶבֶת

מְלַטֶּפֶת

מְעוֹרֶרֶת

וְאַחַר־כָּךְ שׁוּב צוֹרֶבֶת

כְּאוֹתָהּ אַהֲבָה נוֹשָׁנָה.

הָרוּחַ,

קְרִירָה

נְעִימָה

פֹּה וְשָׁם – חֲמִימָה,

מְפַזֶּרֶת חוֹל בָּעֵינַיִם

יְבֵשָׁה –

כְּמוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

מְפָרֶקֶת אוֹתְךָ

מְעַכֶּבֶת אוֹתְךָ

מְפַתָּה אוֹתְךָ

כְּמוֹ בְּתוֹךְ מְעָרָה חֲשׁוּכָה,

כְּמוֹ בְּבֵית קְבָרוֹת עַתִּיק,

מָלֵא צִמְחִיָּה.

רַק שְׁתֵּיהֶן יוֹדְעוֹת אֶת גּוּפִי

רַק בִּפְנֵיהֶן אֲנִי עוֹמֵד חֲצִי עֵירֹם

עַל שְׂפַת יָם כָּחֹל – בַּחוֹל

בְּמִפְרְשֵׁי הַשְּׁקִיעָה.


מִלָּה הִיא מִלָּה

וּמַעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה

לֹא הוֹפְכִים יוֹתֵר

מִלִּים לְדָרְבָּנוֹת.

לְהַשְׁלִים,

עִם כְּאֵב הַמַּחֲלָה

כְּאֵב הָאָבְדָּן

לֹא עוֹד לִבְעֹר

מִמְּאוּמָה עַל לֹא מְהוּמָה

לִחְיוֹת כַּחֲפַרְפֶּרֶת

מִבְּלִי לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הָאֲדָמָה,

לִשְׂחוֹת בְּמַיִם דְּלוּחִים.


אִשָּׁה בְּתַרְדֵּמַת אָבִיב

פָּנִים נְצוּרִים

מַשֶּׁהוּ שָׁם מֵת מִבִּפְנִים.

מְאַבֶּדֶת הַמִּקּוּד

בְּיָמֶיהָ הַגַּלְמוּדִים.

כָּמוֹהָ

שׁוֹקֵעַ בְּאִטִּיּוּת.



גָּרוּשׁ

שֶׁיָּמַי קָשִׁים

הַמִּתְקַשֶּׁה

לֹא לִרְאוֹת יְלָדַי

אֶלָּא

פַּעַם בְּ…

וְלֹא בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת.

מִתְקַשֶּׁה

לִהְיוֹת סְתַגְלָן

לַמְּצִיאוּת הָאַחֶרֶת,

לֹא לִהְיוֹת שֻׁתָּף

בִּכְמוּסַת הַסּוֹד שֶׁל –

בִּתִּי הַחַיֶּלֶת

וְלֹא בְּלִבְטֵי וּבִכְאֵב בְּנֵי הַמִּתְבַּגֵּר.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מִסְתַּגֵּר.

יָשֵׁן מֵעֵת לְעֵת

מִתְבּוֹשֵׁשׁ עִם עַצְמוֹ,

בְּאֶמְצַע בַּגְרוּתוֹ.

שְׁנֵיהֶם – גַּם הוּא גַם הִיא

אֵינָם מְשַׁתְּפִים.

לְאַחַר “אֲסוֹן עֲרָד”

אֲנִי מִתְקַשֵּׁר,

מְנַסֶּה לְתַקְשֵׁר

מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְקַשֵּׁר

וְרַק מֹחִי הַמְשֻׁגָּע,

כְּדִבְרֵי אִמָּם,

רוֹאֶה צֵל־הָרִים כֶּהָרִים.

רוֹאֶה אוֹתָם כִּשְׁתִילִים נְבוּלִים.

כְּבוּשִׁים

קוֹרְסִים בְּשֶׁקֶט

בְּפֶתַח מְאוּרַת הַחַיִּים.

אַבָּא, יָד שְׁנִיָּה.

מִי יֵדַע?




אַתָּה נוֹתֵן לִי לִטְעֹם מִמְּךָ

וּמַשְׁאִיר טַעַם שֶׁל עוֹד.

אַחַר כָּךְ אַתָּה נֶעְלָם לְשָׁבוּעוֹת

מַמְשִׁיךְ לְתַמְרֵן

וְחוֹזֵר מִתּוֹךְ אֵיזוֹ חוֹבָה,

וְלֹא מֵרְצוֹנְךָ הַכֵּן.


אֵיזֶה רַעַל מָתוֹק

מְפַעְפֵּעַ לְתוֹכְךָ.

כְּבָר סוֹבַבְתִּי מַסְפִּיק.

בֵּין מְלַחֲשִׁים וְרַבָּנִים

כֻּלָּם הִבְטִיחוּ

הִתְקָרְבוּת

טוֹב שֶׁפֹּה וָשָׁם יֶשְׁנָם יְמֵי הֻלֶּדֶת

כְּכֹרַח הַמְּצִיאוּת.

הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי לְהִתְחַשֵּׁל

וַאֲנִי בּוֹכֶה בִּדְמָעוֹת

רוֹצֶה מִמְּךָ עוֹד

מַצִּיעַ טִיּוּל

וְחוּ"ל


כָּל רַק שֶׁנִּתָּן.

אַתָּה מִתְחַמֵּק בַּעֲדִינוּת.

קָשֶׁה לִי לְהַשְׁלִים עִם הַתְּמוּרוֹת,

עִם הַלְּבַד,

עַל זֶה שֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב

שֶׁאַבָּא יֵשׁ רַק אֶחָד

בֵּן


תֵּן עַצְמְךָ

אַל תִּבְרַח.

כָּל בֹּקֶר אֲנִי מִתְפַּלֵּל

שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּךָ יִשְׁתַּנֶּה

שֶׁתָּבִין שֶׁהִשְׁאַרְתִּי לְאִמְּךָ דִּירָה

כְּדֵי לֹא לִגְרֹם לְצַעַר, הַתָּקָה וּנְטִישָׁה.

עָשִׂיתִי כָּל שֶׁרָצְתָה.

אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִמְּךָ בָּגְדָה

אַתָּה יוֹדֵעַ,

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִזְכַּרְתִּי אֶת שְׁמָהּ.

אָנָא,

אַל תִּסְגֹּר הַדֶּלֶת –

גַּלֶּה לִי – סִסְמָתְךָ הַנִּסְתֶּרֶת.

בְּנִי –

אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ מִכָּאן

כְּדֵי לֹא לְהַרְגִּישׁ

מִדַּרְגָה אַחֶרֶת

כְּדֵי לֹא לְבַקֵּשׁ –

מַתַּת חֶסֶד.






קָשֶׁה לִי לִרְאוֹתֵךְ

מִתְבּוֹשֶׁשֶׁת

בְּתוֹכֵךְ נוֹהֶמֶת

נְהָמוֹת הֲמוּמוֹת,

רָצִיתִי לִרְאוֹתֵךְ

צוֹהֶלֶת,

פּוֹרַחַת –

וְלֹא –


מְפֻצַּחַת.

גּוּפִי קָרוּעַ וְכוֹאֵב.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַתְּקוּפָה הַזּוֹ –

תִּמָּשֵׁךְ.


חִכִּית –

בְּהִתְלַהֲבוּת.

הִתְחַלְתְּ בְּאִפּוּק

הִמְשַׁכְתְּ בְּפִרְפּוּר

כְּצִפּוֹר רוֹעֶדֶת,

בְּעַפְעַפַּיִם לַחִים,

אשֶׁר כָּבוּי מְלַוֵּךְ

בַּת לְהוֹרִים גְּרוּשִׁים.


אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ

נִגְרֶרֶת

סְחוּטָה,

עֲיֵפָה

וַאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל מְעַט שִׂמְחָה,


וְלָתֵת לָךְ לִתְקוּפָה בְּהַקָּפָה

עַד שֶׁתִּזְרֹם שֶׁלָּךְ

בַּחֲזָרָה.

אֲנִי רוֹצֶה

שֶׁהַזְּמַן יָרוּץ

שֶׁיִּנְקְפוּ הַיָּמִים

וְשֶׁתִּרְאִי וְתֵרָאִי שׁוּב –

מִמְּעוּף הַצִּפֳּרִים,

מִפְּרִיחַת הַפְּרָחִים

מְשִּׂיחַת חֻלִּין

רוֹצֶה לְהַפְסִיק לִדְאֹג,

רוֹצֶה לְהַפְסִיק עִם הַדְּמָעוֹת,

רוֹצֶה לְהַפְסִיק עִם הָאֵימָה הַמְפַתָּה.

כְּחַיָּה –

הַמְשַׂחֶקֶת

בְּאַפְלוּלִית

הַמַּחֲלָה.






נָשׂוּי עֶשְׂרִים שָׁנָה

בְּלִי חֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְשֻׁתָּף.

נָשׂוּי עִם אִשָּׁה

שֶׁלֹּא יָדְעָה לָתֵת,

לֹא לְהַקְשִׁיב,

לְהִתְחַלֵּק.

הֶאֱמַנְתִּי בָּהּ כָּל הַשָּׁנִים.

חֲבוּיָה עָמֹק בְּעַצְמָהּ.

קְשׁוּרָה בְּאִמָּהּ

מְעֻרְפֶּלֶת בִּקְפָלִים

בְּגֶדֶר הַסְוָאָה

בִּגְסִיסַת אִמִּי – לֹא הָיְתָה

רַק לִפְנֵי מוֹת אָבִי –


דָּרְשָׁה שֶׁאוֹצִיא כַּסְפּוֹ,

שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּק בֵּין אָחִי וַחֲבֶרְתּוֹ

לֹא יָדְעָה לְוַתֵּר

לֹא יָדְעָה לְדַבֵּר.


בָּחֲנָה וְנִתְּחָה טָעוּתוֹ שֶׁל הָאַחֵר.

חָסְכָה מֵעַצְמָהּ

מֵאֲחֵרִים


וְכָל הַחֲסָכִים

הוֹצִיאָה בְּזִיּוּנִים

עִם גְּבָרִים זָרִים

וַאֲחֵרִים.


בִּתְמִימוּת

קִוִּיתִי

שֶׁאוּלַי יִהְיוּ עוֹד חַיִּים מְשֻׁתָּפִים

וְאַחֲוָה –

וְחֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְשֻׁתָּף.

לֹא קָשַׁרְתִּי חוּטִים.

נִתְלֵיתִי בְּוָוִים חֲלוּדִים.

מַחֲלַת אָחִי,

הַהוֹרִים,

פִּנָּה חַמָּה לַיְלָדִים.

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׂכַּלְתִּי לְלַבֵּן אִתָּהּ בֵּרוּרִים

וּלְהָבִין עַד כַּמָּה

הָיְתָה לֹא בְּרוּרָה,

עַד כַּמָּה לֹא בְּרוּרִים

הָיוּ אִתָּהּ

הַחַיִּים –

שֶׁלֶד בַּרְזֶל חָלוּד.






כְּשֶׁזּוּג מִתְגָּרֵשׁ

הוּא מִתְחַלֵּק בָּרְכוּשׁ.

בַּבִּגּוּד. בַּדִּירָה, בָּרָהִיטִים


אֶצְלֵךְ

רָצַחְתְּ וְיָרַשְׁתְּ

בָּגַדְתְּ וְנִצַּחְתְּ

לֹא רָצִית לָתֵת –

וְלוּ מְעַט.

בְּגָדַי מָכַרְתְּ

וְכָךְ עָשִׂית עִם חֲפָצַי –

מִבֵּית הוֹרַי.


הִרְעַלְתְּ

כְּדֵי שֶׁאֶסְתַּלֵּק –

עֵירֹם מִכֹּל

וְלֹא נוֹתְרָה בְּפִי לָךְ


אֶלָּא

רַחֲמָנוּת

לַצִּדְקָנוּת שֶׁלָּךְ

עַל מִשְׂחָקֵךְ

בַּמַּסֵּכוֹת הַשּׁוֹנוֹת.

רַחֲמָנוּת עַל

שֶׁאֵין בָּךְ

וְלוּ שְׁאֵרִית

מֵאוֹתָהּ בְּרִיאָה אֱלֹהִית.






אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַיְלָדִים

שֶׁל שִׁמְעוֹן בְּלַאוּ

שֶׁל אַהֲרָלֶה

אֵיךְ בָּאִים לְבֵיתָם,

יְשֵׁנִים וּמְבַלִּים בִּמְחִיצָתָם,

אַחֲרֵי שֶׁחִלְּקוּ רְכוּשׁ,

מָכְרוּ דִירָה.


שֶׁלִּי –

שְׁבוּיִים אֵצֶל אִמָּם

וּבְעֵינֵיהֶם אֲנִי –

נוֹצָה חַסְרַת מִשְׁקָל.

אֶצְלִי, אֵינָם לָנִים אַף־פַּעַם.

יוֹם שִׁשִּׁי – מֻקְדָּשׁ לְסָבָם וְסָבָתָם.


שָׁנִים,

הִשְׁפִּילַתְנִי,

לָעֲגָה

בְּכִנּוּיֵי גְנַאי “חִבָּתִיִים”־חֲבוּיִים

שֶׁחִלְחֲלוּ וְחָרְזוּ

בְּאֹהֶל קִרְקָסִים

מִלִּים וְשִׁירִים

וְעַכְשָׁיו רוֹקְדִים בְּתוֹכָם –


בְּמַעְגָּל.

מְהַמְמִים

מַרְדִּימִים

רְגָשׁוֹת אַבְהִיִּים


רִגְשׁוֹת בֵּן לְאָבִיו

וְהַנִּתּוּחִים – כָּל עֶרֶב שַׁבָּת

הִלְחִינוּ –

הַמִּלִּים הַמַּשְׁמִיצוֹת

וְיַחֲסָם הַמִּשְׁתַּנֶּה

כְּהִשְׁתַּנּוּת עוֹנוֹת –

פּוֹשֶׁה כְּסַם

בְּעוֹרְקֵיהֶם הָרְפוּיִּים

הַלַּחֲשׁוּשִׁים שֶׁל אֲחוֹתָהּ

מִתְפַּצְּלִים

אֶל נִימֵי דָמָם.

מִלְחַמְתָּם פְּנִימָה – מִתּוֹךְ הַשֶּׁבֶר

הַמְבַקֵּעַ –

מְבִיאָתָם לִבְרֹחַ מִפָּנַי.


בּוֹדֵד בְּגֹב שֶׁל שׁוּעָלִים

מְרַחֵף מוּל תְּמוּנוֹת מִשְׁפַּחְתִיּוֹת

מְצַפֶּה – שֶׁיַפְשִׁירוּ אֶגְרוֹפִים

וּבֵינָתַיִם –

שׂוֹרֵט אֶת הַקִּירוֹת.






רוּחַ בָּאִילָנוֹת

רַכּוּת אֵין סוֹף

שֶׁל לִימוֹנָדָה.

נָח, רָפוּי,

מַפְשִׁיר בְּמוּסִיקָה

מִסְרָטָיו שֶׁל קִישְׁלוֹבְסְקִי –

בְּמִסְעֶדֶת חַמִּיאֵל.

קַיִץ אַוְרִירִי – פּוֹשֶׁה בָּעוֹרְקִים

וּמוֹחִי בְּהֶבְזֵקִים

יְלָדַי –

לָמָּה אֵינָם מִצְטָרְפִים אֵלַי?

לְאוֹתָהּ רַכּוּת

לָעֲנָפִים הַהוֹמִים בָּרוּחַ

בַּסְּבָךְ הַשָּׁקֵט

בְּצִיּוּרֵי הָאַקְוָרֶל

וְהָרִהוּט הַמְאֻלְתָּר.

הַמּוֹהֵל

יֹפִי בְּאֹכֶל,

שֶׁמֵּרֹב טְעִימוּתוֹ

הוֹפֵךְ אוֹתְךָ לִמְאֻבָּן.

לָמָּה הֵם לֹא אִתִּי?

הֵיכָן אוֹתוֹ פִּרְפּוּר

שֶׁל חֲבֵרוּת

בֵּין אָב לִבְנוֹ

בֵּין בַּת לְאָב?

הַגַּעְגּוּעַ לְאוֹתוֹ הַיַּחַד

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה

גַּם לֹא בְּנִשּׂוּאִין,

שֶׁכֵּן, אִמָּם

תָּמִיד חָסְכָה

תָּמִיד מָנְעָה

לֹא רָצְתָה לִנְסֹעַ –

הִסְתַּגְּרָה עִם מְאַהֲבֶיהָ.

עִם כָּל קְנִיָּה שֶׁל מְכוֹנִית חֲדָשָׁה,

שֶׁדּוֹדָתִי, אֶסְתֵּר, קָנְתָה

הָיְתָה צִפִּיָּה –

לְטִיּוּלִים

לְיַחַד מִשְׁפַּחְתִּי

לַחֲוָיָה

שֶׁלֹּא הָיְתָה.






אֲנִי גָלוּי

אַתְּ מְכֻסָּה, מְכַסָּה,

אֲנִי בַּחוּץ

אַתְּ מִתְחַפֶּרֶת

אֲנִי מִתְחַבֵּר

אַתְּ מִתְכַּסָּה

אֲנִי אֲמִתִּי

אַתְּ מְעֻשָּׂה

אֲנִי רָטֹב

אַתְּ יְבֵשָׁה

אֶצְלִי – אַחַת

אֶצְלֵךְ – שְׁמוֹנָה

אֶצְלִי – גְלוּיָה

אַתְּ – מַסְתִּירָה

אֲנִי – טִבְעִי

אַתְּ – מְשַׂחֶקֶת.

אֶצְלִי – אוֹר מָלֵא

בְּחַדְרֵךְ – אוֹר כָּבוּי,

לִי – כַּוָּנָה

אֶצְלֵךְ – אִתּוּתִים

אֲנִי – דוֹקֵר, כּוֹעֵס

אַתְּ – זִיקִית

אֲנִי – צִפּוֹר שְׁקוּפָה

אַתְּ – חֲתוּלָה עַרְמוּמִית

אֲנִי – אֹכֶל צִמְחוֹנִי

אַתְּ – מַאֲכִילָה רַעַל מָתוֹק בִּסְבָךְ צִבְעוֹנִי

בְּלִי כָּל זְכוּת לְהַגְדָּרָה עַצְמִית.






חֻפְשַׁת קַיִץ

מַה יִשָּׁאֵר לִבְנִי, מִמֶּנִּי?

לְטַיֵּל

לֹא רוֹצֶה.

מֵחֲוָיָה מְשֻׁתֶּפֶת

מִתְחַמֵּק

רַק כֶּסֶף לִמְכוֹן כֹּשֶר

יֵשׁ לָתֵת

וְהַמְּזוֹנוֹת

וְזוּגוֹת נַעֲלַיִם

וּבַיִת שֶׁהִשְׁאַרְתִּי, לְכָל הָרוּחוֹת.

כַּמָּה חֲכָמָה אִמּוֹ

מוֹכֶרֶת אַשְׁלָיוֹת

מַרְחִיקָה אוֹתִי.

הַשְּׁתִיקָה לוֹחֶצֶת בְּחָזִי

אֵין בִּי אֹמֶץ

לֵאמֹר לוֹ רַחֲשֵׁי לִבִּי.

פּוֹחֵד – מִלְּהַרְחִיק.

נַהֲמַת הַכְּאֵב בְּאִישׁוֹנֵי עֵינַי.

בְּרַגְלַי. בְּפָנַי.

כְּחַיָּה פְּצוּעָה

שׁוֹכֵב רָפוּי

בֵּין סוֹרְגֵי כְּלוּבִי

כּוֹבֵשׁ אֲנָחָה

וְשׁוֹמֵעַ שַׁעֲטוֹת יְלָדַי –

עַל אֲדָמָה קָשָׁה

רָחוֹק,

מִפָּנַי.






חַי

מֵת

רָחוֹק

בְּתוֹךְ הַזְּמַן

לֹא כָּתֵף

לֹא שֻׁתָּף –

בְּנִשּׂוּאַי.

מוֹת הוֹרַי.

רוּחָם בְּרוּחִי.

מְשׁוֹטֵט –

יֶלֶד קָטָן –

מְחַפֵּשׂ יָדִיד וָתִיק.

מֹחַ

הַיּוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ

תַּת מוּדָע

לַמּוּדָע.

יֶלֶד –

בְּגִנָּה קְסוּמָה.

מְחַפֵּשׂ

חִבּוּר

לְחִבּוּק.

פּוֹרֵם

צְעָקָה

קוֹרַעַת לֵב.






חֹרֶף

חִכִּיתִי לוֹ,

וְאַתְּ אֲהוּבָתִי, אוֹסֶפֶת אִישׁוֹנַיִךְ –

אֶל אַחֵר.

רָצִיתִי הֲבָנָה,

מְחִילָה שֶׁל אָדָם אוֹהֵב בֶּאֱמֶת.

עַכְשָׁיו –

אַתְּ מַבְחִינָה שֶׁהִתְבַּגַּרְתִּי,

עַכְשָׁיו, אֲנִי מֵבִין

שֶׁהָלַכְתִּי בִּדְרָכִים אֲבוּדוֹת

סוֹבַבְתִּי בְּמַעְגָּלִים

בְּמֶרְחַקִּים שֶׁבֵּין אוֹר לְחֹשֶךְ,

בֵּין תִּקְוָה לְגַאֲוָה,

עַכְשָׁיו,

אֲנִי צָרִיךְ אוֹתָךְ קָרוֹב,

טִיּוּלִים

בִּשּׁוּלִים

חֲבֵרִים מְשֻׁתָּפִים,

עַכְשָׁיו

הַגֶּשֶׁם מְחַדֵּד

וְהַבְּדִידוּת זוֹעֶקֶת

עַכְשָׁיו, אַתְּ כְּבָר עִם שְׁלֹמֹה,

שִׂפְתֵי גוּפֵךָ,

וְקוֹלוֹת הַחֵשֶׁק

הֵם מִמַאן דְהוּא אַחֵר.

שׁוּב גּוּפֵךְ פּוֹרֵם אוֹתָם.

חֲתַלְתּוּל קָטָן שֶׁלִּי

לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ

כֹּשֶׁר

לְקֶשֶׁר

כָּל־כָּךְ

מַהֵר.






חֲבָל,

שֶׁלֹּא הִצְלַחְתְּ לַחְצֹב בְּלִבִּי

מַחְצַבִּים

וּמָצָאת רַק

“לֵב־בַּחֹרֶף”

“גַּם לֹא כֶּסֶף”

וְלֹא יַהֲלוֹמִים.

רַק זַיִן חוֹדְרָנִי

שֶׁחָצַב בֵּין יְרֵכַיִךְ

וְלֹא חָדַר לְנִשְׁמָתֵךְ.

הַיּוֹם, אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת

לִחְיוֹת אֵיךְ שֶׁאַתְּ מְסַכֶּמֶת,

וּלְתַקֵּן

וּלְהוֹסִיף

עַל סְמַךְ

מַה שֶׁהָיָה.

צוֹפָה בִּמְתִיקוּתוֹ,

בְּחֹם לִבּוֹ

וּבְטוּחָה כִּי –

אֵין מָקוֹם לִדְאָגָה.






לְיָמִים,

יָדַעְתִּי אִשָּׁה

בְּפֶתַח תִּקְוָה

אִשָּׁה,

יַלְדָּה

שֶׁהֶעְדִּיפָה

לְהַפְסִיד אוֹתִי

עַל פְּנֵי כָּל

מַה שֶּׁהָיָה.

מִבְּלִי –

לְהַשְׁאִיר

עֲקֵבוֹת לֹא חֲרוּכִים.


אֲבָל,

הַשָּׁעוֹת,

שֶׁהָיִּיתִי עִמָּהּ,

הָיְתָה שָׁעָה אַחַת יָפָה.

עֵת מַלְאָכִים עָמְדוּ בְּטֶכֶּס רַב,

שִׁכּוֹרָה מִנְּשִׁיקוֹתַי –

אֲנִי חָרֵד לִנְשִׁימוֹתֶיהָ.

רַק לֹא תָפְסָה

אֶת הַתּוּגָה

שֶׁבִּנְבָכַי.






כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ

הָיִינוּ בְּנֵי שְׁלֹשִׁים

קֻפַּת הַסִּינְמַטֶק

הֶחֱלַפְנוּ מִלִּים,

הָיְתָה אֵיזוֹ קְרִירוּת

בְּהַבָּעַת הַמִּלִּים,

סִפְּרָה שֶׁהִתְגָּרְשָׁה,

זֶה עַתָּה, חָזְרָה מֵחֵיפָה.

עַכְשָׁיו, חַיָּה בְּגַפָּהּ.

צַוָּארָהּ הָיָה עֲדַיִן חָשׁוּק

זָכַרְתִּי אוֹתָהּ סְגוּרָה

רוֹכֶנֶת וְרוֹכֶסֶת אֶת עַצְמָהּ.

הִצַּעְתִּי לָהּ טֶלֶפוֹן,

יְדִידוּת

הִיא בְּאוֹתָהּ הַכְנָעָה מִן הַיַּלְדוּת,

שָׁמְטָה כָּתֵף – וְהִתְחַמְּקָה.

אַחֲרֵי שָׁנִים

נִפְגַּשְׁנוּ בְּלַיְלָה גָשׁוּם,

הֶחֱלַפְנוּ מַבָּטִים

לִטּוּפִים

מִלִּים

דָּחִיתִי הַהַזְמָנָה לְבַקֵּר בְּבֵיתָהּ.

חָלְפוּ הַזְּמַנִים,

וַאֲנִי כְּבָר גָּרוּשׁ אַחֲרֵי אַרְבָּעִים

אֵיזֶה מַכָּר מְשֻׁתָּף נִסָּה בֵּינֵינוּ לְהַכִּיר

הִיא זָקְפָה גַבָּה

הֵשִׁיבָה בִּשְׁלִילָה

הַזְּמַן עוֹקֵף אוֹתָהּ בְּמֶחֱוָה שֶׁל אַהֲדָה,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל גְּבָרִים רַבִּים הָעוֹבְרִים אֶצְלָהּ

בַּמִּטָּה.

הִיא מְחַפֶּשֶׂת קֶשֶׁר,

כָּךְ אוֹמְרִים.

כְּשֶׁרְאִיתִיהָ לָאַחֲרוֹנָה, בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָהּ,

עָנְתָה לִשְׁלוֹמִי בְּאוֹתָהּ בָּבוּאָה,

הֲזָכְרָה בִּכְלָל

שֶׁלָּמַדְנוּ פַּעַם

בְּאוֹתָהּ כִּתָּה?






פַּעַם נָתַתְּ אֶת גּוּפֵךְ לְכֻלָּם

נִשְׁמָתֵךְ – לְתִשְׁעָה עַד עֲשָׂרָה.

צִיַּרְתְּ אוֹתָךְ וְאוֹתָם

חוֹדְרִים לְגוּפֵךְ

בְּגוּפָם הָעֲנַקְמוֹנִי


פַּעַם הָיוּ אֲרוּחוֹת עֶרֶב דְּחוּסוֹת

טֶלֶפוֹנִים מוּאָצִים

בָּתֵּי־קָפֶה – חַד־פַּעֲמִיִּים

וְיַיִן.

עַכְשָׁיו,

מְרַחֲפוֹת הַתְּמוּנוֹת

עֵינַיִךְ בּוֹכִיּוֹת

מוּל גּוּפֵךְ הַסָּגוּר

הַשָּׁבוּר.

כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה זִיּוּנִים

וְכָל־כַּךְ הַרְבֵּה

חֹסֶר סִפּוּק

תִּסְכּוּל.

אַתְּ מִתְמַכֶּרֶת לֵבְּרֵכָה

לִגְמִיעַת מֶרְחַקִּים

לְבָבוּאַת הָרְאִי

לַפּוּדְרִיָה.






הָיָה לִי נָעִים לְהַבִּיט בָּךְ,

לִקְרֹא לָךְ שִׁירִים

מֵאָז הִכַּרְתִּיךְ לִפְנֵי שָׁנִים,

עָרַגְתִּי אֵלַיִךְ

מֵאָז הָיִיתִי אִתָּךְ

אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם פְּעָמִים.


הִתְקַשַּׁרְתִּי, יָזַמְתִּי,

עַד עֶרֶב אֶתְמוֹל

כְּשֶׁקָּרָאתִי לָךְ הַמִּלִּים

וְהֵצַצְתִּי בְּרִיסַיִךְ הַמְיֻחָדִים

הָיָה אֵיזֶה סַחַף חוּשִׁים

פַּחַד מִפְּנֵי הַמָּחָר, מִפְּנֵי הַחַד־פַּעֲמִי.

וְהַקֶּשֶׁר שֶׁלָּךְ הַקָּבוּעַ – הַמָּסִיבִי

זֶה לְמַעְלָה מִשְׁנֵי עֲשׂוֹר שָׁנִים,

לְפֶתַע –

פָּחַדְתִּי,

לְהִשָּׁאֵר: “אַחֲרֵי”, לְבַד.

בְּגִילִי.

מִבְּלִי יְכֹלֶת לִתְבֹּעַ

לִטּוּף, מַגָּע

בְּאֵיזֶה מִנּוּן, מְדֻיָּק וְקָבוּעַ.

הֶעְדַפְתִּי

לֹא לָגַעַת,

אֶלָּא –

לִכְתֹּב שִׁיר,

וְלַחֲלֹום עָלַיִךְ –

מַלְאָךְ.






אַחֲרֵי שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה,

לִנְסֹעַ עִם הַבַּעַל לְשֶׁעָבַר,

לְסִיּוּם קוּרְס קְצִינִים,

לְרֶגַע הִתְאַחֲדָה הַמִּשְׁפָּחָה,

חָשְׁבָה,

עַד כַּמָּה הָיְתָה בְּצוּרָה וּמְבֻצֶּרֶת

כָּל הַשָּׁנִים

בְּאֵיכֻיּוֹת עַצְמָהּ

בְּיִחוּס מִשְׁפַּחְתָּהּ.

הַזְּמַן אִתּוֹ אָז נִמְתָּח לַעֲיֵפָה

עַתָּה, עָרְבָה פִּתְאֹם הַנְּסִיעָה

סִפּוּרָיו שֶׁאָז הִרְתִּיחוּ וְהִבְרִיחוּ

הָיוּ לַחֲוָיָה

הָאֲרוּחָה – הָיְתָה לְפֶתַע צִבְעוֹנִית

רְגִישׁוּתוֹ, שֶׁתָּמִיד הִרְחִיקָה, הָיְתָה קְרוֹבָה עַכְשָׁיו

רָצְתָה שֶׁיַּחֲזֹר אֵלֶיהָ

שָׁלְחָה אֶלֶף אִישׁוֹנִים מְפַתִּים

רָצְתָה אוֹתוֹ

קוֹלֵט

נִקְשָׁר

חָדָשׁ יָשָׁן

מוֹבִיל

רָצְתָה לְהַכְשִׁיר.

סִפּוּרֶיהָ־אֲהוּבֶיהָ

הָיוּ כְּלֹא הָיוּ.

הִבִּיטָה בּוֹ מֶשֶׁךְ הַנְּסִיעָה

בָּאִישׁ שֶׁחַי עִמָּהּ שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה,

רָצְתָה בְּפָנָיו, בְּגוּפוֹ,

רָצְתָה לְפַיֵּס אֶת נִשְׁמָתָהּ, אֶת נִשְׁמָתוֹ,

רָאֲתָה אֶת שְׁנֵיהֶם כִּשְׁנֵי כּוֹכָבִים, מְפֻיָּסִים, מִתְפַּיְּסִים

נוֹצְצִים.

חִפְּשָׂה פְּקָעוֹת שֶׁל מִלִּים.

נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית מְחֻדֶּשֶׁת

כְּרַעַם תַּחַת הַשָּׁמַיִם

בְּיָמֶיהָ הַקָּשִׁים

הַמִּתְרַכְּכִים.






לְהִמָּצֵא בַּטּוֹן הָאַפָּתִי

בְּשַׁעַר פָּתוּחַ

בְּלִי עַלְוָה

מִתְפַּצֵּל

לְכִוּוּן רַע.

לְהַרְגִּישׁ

אֵין בְּרֵרָה.

לְכֻלָּם –

עוֹיְנוּת מֻסְוֵית.

אֵין שִׂמְחָה

לַחֲלֹב פְּרִיחָה

וְאֵין כַּעַס

וְאֵין סִימְפַּטְיָה

רַק

מוֹרְאוֹת חַיֶּיךָ

קוֹדְחִים

מֵאִישׁוֹנֵי עֵינֶיךָ.

אֵין הִתְלַהֲבוּת.


רַק טוֹן נָמוּךְ.

בְּרוּחַ

לְלֹא עִנְיָן

בְּלִי שַׁמְרָנוּת

נוֹבֵעַ –

מֵעֶצֶב הַיַּלְדוּת.






יוֹדַעַת לָתֵת

לֶאֱהֹב

לְחַבֵּב,

לִשְׂמֹחַ אִתְּךָ

וְלִכְאֹב כְּאֵבְךָ

חוֹלֶמֶת אוֹתְךָ

שְׂמֵחָה

עֲצוּבָה

חוּשָׁנִית

צוֹחֶקֶת

וּמַצְחִיקָה

קוֹרֵאת חָכְמָה

וּמְשַׂחֶקֶת תְּמִימָה

אַךְ עֲלִיצוּתָהּ נִפְחֶדֶת

בְּפָנֶיהָ –

אֵיזֶה מַבָּע

אֲשֶׁר בְּמוֹץ שְׂפָתֶיהָ

רוֹמֵז לְאֵיזוֹ מַחֲלָה.

מַבָּט

תּוֹהֶה

שֶׁלְרֶגַע

מִתְגַּלֶּה.

הִיא אִתְּךָ כָּל הַזְּמַן

עֲגֻלָּה

מְהֻגָּנָה

מְזִיעָה

דְבִיקָה

קוֹנָה

מַעֲנִיקָה

רוֹצָה לְשַׁכֵּן אוֹתְךָ

כָּל לַיְלָה,

וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ

אֵיךְ לְהִתְיַחֵס

לְכָל הָעִנְיָן.

הַמַּבָּט הַלֹּא בָּרִיא

מַפְחִיד לְרֶגַע

מַזְכִּיר

עָבָר,

אֵיךְ זֶה

שֶׁלְּנָשִׁים כָּאֵלֶּה

אַתָּה נִמְשָׁךְ כָּל

הַזְּמַן?






דַּבְּרָנִית –

וּמַטִּיפָה

כֻּלָּהּ אֵשׁ וְעָרְמָה

אֵיזוֹ נְשָׁמָה,

תַּעֲרִים רַק עַל עַצְמָהּ

מְעוֹרֶרֶת

מַרְעִישָׁה

נֶהֱנֵית מִשְּׁאוֹן הַהֲמֻלָּה

מֵהַפִּרְכּוּסִים.

כֻּלָּהּ חֻלִּין

וּמְדַבֶּרֶת עַל קְדֻשָּׁה

מִתְחַמֶּמֶת

מַבְעִירָה

וְאֵינֶנָּה בּוֹעֶרֶת בְּאִשָּׁה.






פְּגַשְׁתִּיהָ

טְעוּנָה בְּמַחֲשָׁבָה

בְּמוּסִיקַת פְּסַנְתֵּר

יָדַעְתִּי –

אֶרֶס הַחֵטְא מְכַרְסֵם

בְּיָפְיָהּ

בְּחִנָּהּ

הַסְּעָרָה בָּהּ נוֹדֶפֶת

בְּלַחְלוּחִית

אֵלַי חוֹדֶרֶת


וְגַעְגּוּעַי –

אֶל פְּגִימוֹתֶיהָ

אֶל הַפַנְטַסְיָה

אֶל זוֹ הַמְעוֹרֶרֶת

אַשְׁלָיָה.

הַבּוֹטַחַת בִּכְלֵי זֵינָהּ

הַמְאַגֶּדֶת וּמְאַסֶּפֶת

תָּדִיר

סְבִיב שַׁלְהַבְתָּהּ

נוֹסְכֵי שֶׁמֶן

לְבַל חָלִילָה

יִכְבֶּה נֵר הַתָּמִיד

שֶׁבְּחֶזְיוֹנָהּ.






בְּהֵרָדְמִי

פּוֹרַחַת הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי

נוֹדֶדֶת

קוֹרֵאת

וּמְחַפֶּשֶׂת:

הִיא עוֹבֶרֶת

אֶל הָרוּחַ,

מְהַסֶּסֶת מִפְּנֵי כָּל נְגִיעָה זָרָה

וּמַמְשִׁיכָה לִשְׁמֹר

עַל טָהֳרָתָהּ

בְּחַפְּשָׂה…






שְׁכִינַת נֶצַח

עִם טַעַם שֶׁל עֹנֶג וְצַעַר

לְאַט לְאַט

תַּעֲלֶה שְׁעַת הַנִּחוּמִים וְתָאִיר

אֶת צַעַר הַשָּׁעָה

אֶת עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה.

וַאֲנִי תְּפִלָּה

יִשְׁמֹר הָאֵל

מִצַּעַר הַמְּאֹרָע

תָּאִיר הַשֶּׁמֶשׁ בְּאוֹר חָדָשׁ

אֶת צַעַר הַבְּדִידוּת

אֶת צַעַר הַכְּאֵב

וְהַיָּמִים הַמְדֻלְדָּלִים.






בְּעֵינַי – הַבֶּהָלָה

כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה לִישׁוֹן אֶצְלִי

בַּמִּטָּה.

אֲנִי מְחַדֵּד מַבָּטִי

נִלְחָם בְּתוֹכִי

רוֹצֶה לְהִתְמַמֵּשׁ בֵּין שָׁדַיךְ

וְרוֹצֶה לִהְיוֹת עִם עַצְמִי.

רוֹצֶה שֶׁתֵּלְכִי.

נְשִׁימוֹתַיִךְ

נְחִירוֹתַיִךְ

מַטְרִידוֹת אֶת נִשְׁמָתִי

וּנְפִיחָתֵךְ

מַרְחִיקָה אוֹתִי.

הַתַּחֲנוּנִים

הַמַּבָּטִים

מוֹצְצִים דָּמִי

צְאִי –

מִן הַפְּרָטִיּוּת הַלֵּילִית שֶׁלִּי.

זְאֵבִים בּוֹדְדִים מְשׁוֹטְטִים

מַרְעִידִים שְׁנָתִי.

קְחִי –

מַה שֶּׁנִּתָּן.

אַל תְּחַדְדִי נִשְׁקֵךְ.

בַּקָּשָׁתֵךְ הַנּוֹאֶשֶׁת –

מְיָאֶשֶׁת.


הַבְדִילִי בֵּין מְצִיאוּת וַחֲלוֹם

הָסִירִי מַנְעוּלֵךְ

עַד יִתְרַכֵּךְ מַבָּטִי

וּלְכִי.


בְּבוֹא יוֹמִי –

אֶחֱלֹב מִמֵּךְ סְלִיחָה

וְכַפָּרָה.

אַתְּ תִּמְחֲלִי

וְתָבִינִי.






הִיא פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם

אֶל מְאַהֲבֶיהָ

הַמְחַבְּקִים

וְחוֹדְרִים

אֶל

גּוּפָהּ

וְנִשְׁמוֹתֶיהָ


פַּעַם הָיְתָה גֹלֶם

אַחַר כָּךְ

הָפְכָה

אֲדוֹנִית


וַאֲנִי הָיִיתִי

אֶחָד

מֵרוֹכְלֶיהָ

אֲשֶׁר מָצְצָה דָמוֹ

וּגְרוֹגַרְתּוֹ