בֵּית חוֹלִים – בֶּהָלָה מַגָּע חָטוּף שֶׁל אָחוֹת

וְהָעַיִן מְבַקֶּשֶׁת לָדַעַת מֵעֵבֶר לְאוֹתוֹ הַפַּרְגּוֹד.

וּמִנֶּגֶד – אִמִּי בַּחֶדֶר נוֹשֶׁמֶת,

בִּכְבֵדוּת, בִּצְרוֹרוֹת, בְּהַפְסָקוֹת

וְחַיֵּינוּ מְקַטְּרִים מֵעֵבֶר

מִתַּמְּרִים מִבֵּית יַלְדוּת רָחוֹק.

וְשַׁלְהֶבֶת עוֹלָה וּמַזְכֶּרֶת

דֶּרֶךְ עָמָל וְדֶרֶךְ מַכְאוֹב.

זָכַרְתִּי רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת

כֵּיצַד חָזַרְתִּי נִפְתַּלְתִּי וְקַמְתִּי לִהְיוֹת,

בְּשֶׁקֶט, בִּזְרִיחוֹת, בִּשְׁקִיעוֹת.

נִגּוּן הַכִּנּוֹר – חֲלוֹמִי הַקָּרוּעַ

הִנֵּה הֵם אִתִּי – אִמִּי הַיְּקָרָה

אֵיךְ הֵגַנְתְ עָלַי לֹא פַּעַם,

מֵאָח חוֹלֶה, מֵאָב מַכֶּה,

מִתְּבִיעָתוֹ מִמַּכָּתוֹ לִטַּפְתְּ דִּמְעוֹתַי.

חִוֶּרֶת מַכְחִילָה וּקְרוֹבָה לָמוּת

נוֹשֶׁמֶת אוֹתִי, וְנוֹשֶׁמֶת נִצָּנֵי זָרוּת

וְהַמָּוֶת בַּסַּף עַל מַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת

וּבִי צְמַרְמֹרֶת רֵיחַ עָפָר וּמֵתִים

שְׁנוֹתַי הַמְבַקְּשׁוֹת מְחִילָה

מִיָּדְךְ הַמְלַטֶּפֶת הַמְלַטְּפָה,

אִמִּי –

עוֹד מְעַט עִם בּוֹא הֶעָנָן

בְּעַמּוּד הָאֵשׁ הַמְעֻמְעָם

תִּנָּשֵׂא מְגִילַת סִבְלוֹתַיִךְ

בְּמוֹתֵךְ הַכּוֹאֵב, הַמּוּבָן.

אָבִי –

תָמִיד רָצָה לַעֲבֹר דִּירָה

חָלַם

חִפֵּשׂ

הִשְׁלָה.

עֵת עֵץ הָאֲבוֹקָדוֹ רִשְׁרֵשׁ

וְהַמַּנְגוֹ הִבְהֵב

הַשֶּׁסֶק הִבְשִׁיל

וְרִיסֵי עֵינֵינוּ.

עָבְרוּ בְּצֵל הַחִפּוּשׂ הַתְּמִידִי,

וְהַבּוּגוֹנְוִילְיָה הַיָּפָה.

חָצֵר גְּדוֹלָה

מְלֵאָה אַבְקָת פְּרָחִים

שֶׁרָצָה לְהַחֲלִיף

בְּאֵיזֶה בִּנְיָן זוֹרֵם

וְאָנוּ –

נָסַעְנוּ עִמּוֹ בְּמִּזְחֶלֶת הַחֲלוֹם –

תַּרְשִׁישָׁה,

בְּתִקְוָה לְמַזָּל מִתְפַּתֵּחַ

לְאוֹר חָדָשׁ.

אַחֲרֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים

כְּשֶׁזָּקַן, קָנָה דִירָה בְּבַיִת מְשֻׁתָּף

וַאֲנִי כְּבָר לֹא שָׁם.

וְאֵין אוֹר שׁוֹתֵת בַּחַלּוֹנוֹת

רַק יָמִים מְתוּחִים.

בְּעוֹרְקִים גַּלְמוּדִים

אֲנִי

כְּבָר שְׁנָתַיִם מְחַפֵּשׂ דִּירָה

וּבוֹכֶה גַעְגּוּעִים

לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר

שֶׁאוּלַי יְשַׁנֶּה הָרֵיחוֹת

הָרְחוֹבוֹת

הַטִּפּוּס בַּמַּדְרֵגוֹת

כְּמוֹ יֶלֶד הַמְּחַפֵּשׂ וְאוֹחֵז

בְּאֵיזוֹ קְלִפַּת שָׁמַיִם

רוֹצֶה בְּאֵיזוֹ הַמְרָאָה

וּמְחַפֵּשׂ דִּירָה

אַחַר־כָּךְ מְגֻלַּח רֹאשׁ

נוֹפֵל בִּנְחִיתָה

הַמְאַבֶּדֶת מִקּוּדָהּ.

כַּמָּה דוֹמִים

בָּנִים לָאָבוֹת.

מִלּוּאִים.

רִשּׁוּם.

מִלּוּי טְפָסִים

“לְמִי לְהוֹדִיעַ בְּעֵת אָסוֹן?”

מַה תִּרְשֹׁם?

הַרְגָּשָׁה מוּזָרָה

שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָתוֹם

וּגְרוּשַׁתְךָ –

עִם יְלָדֶיךָ

כִּבְדַת מַבָּט

מִמְךָ

וּמִי בִּכְלָל

קָרוֹב אֵלֶיךָ?

לִרְשֹׁם

שֵׁם יָדִיד?

אוֹ

יְדִידָה?

אוֹ

סְתָם, אֵיזֶה, קְרוֹב מִשְׁפָּחָה?

כְּמוֹ,

דִין וְחֶשְׁבּוֹן

עַל חַיֶּיךָ,

מִי יֵדַע רִאשׁוֹן

אִם יִקְרֶה אָסוֹן?

סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ

גֶּבֶר גָּרוּשׁ בְּמִלּוּאָיו

בִּפְחָדָיו

בְּחִשׁוּבָיו

בְּתִסְכּוּלָיו

בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן

שֶׁל מִלּוּאִים

לֹא יוֹדֵעַ

שְׁמוֹ שֶׁל מִי לִרְשֹׁם

הַמַּגְבֵּרִים בָּרֹאשׁ דּוֹפְקִים

שׁוּב, אַתָּה נִמְצָא –

בְּנַעֲלֵי הַגֵּרוּשִׁין.

עִם הַזְּמַן,

אֲנִי מְבִינָה,

זֶה גָדוֹל בִּשְׁבִילִי

לְיַצֵּב אוֹתְךָ,

לְעוֹרֵר –

הִתְלַהֲבוּתְךָ, הַמִּתְאַפֶּקֶת.

אֲנִי, בְּשִׂיחָה מַמְתִּינָה מְמֻשֶּׁכֶת.

מַה מְּקוֹמִי, בְּחַיֶּיךָ?

כָּל יוֹם,

קוֹרֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ אַחֵר,

וַאֲנִי בַּמַּמְתִּינָה

בְּהַמְתָּנָה.

אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

אַךְ –

לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת

סְפּוֹנְטָנִית אִתְּךָ

לֹא מַצְלִיחָה –

לִפְלשׁ לְחַיֶּיךָ

לֹא רוֹצָה –

לִכְפּוֹת עָלֶיךָ.

אַתָּה –

תָמִיד עָיֵף

מְעֻלָּף

מִתְעַלֵּף

הָרוּג

מֵת

אֲנִי מִתְחַשֶּׁבֶת

אֲנִי מִתְאַכְזֶבֶת

אַתָּה –

רוֹאֶה רַק עַצְמְךָ

אֲנִי רוֹצָה –

לִהְיוֹת קְרוֹבָה

אֲבָל,

מַרְגִּישָׁה דְחוּיָה,

בַּנֶּפֶשׁ,

בָּאִינְטִימִיּוּת –

אַתָּה פּוֹחֵד מִמַּחֲלָה,

לֵב,

לִפְעָמִים,

מַרְגִּישָׁה

כְּאִמָּא שֶׁלָּךְ,

וְאוּלַי,

עוֹד אַחַת בַּשַּׁרְשֶׁרֶת

וְהַחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

אַתָּה –

מִתְפָּרֵק לִי

מְפֹרָק

אוּלַי –

חֲלוֹם שָׁוְא.

עוֹמֶדֶת בְּקָצֶה שֶׁל עִיר,

יְרוּשָׁלַיִם,

מַשְׂמְאִילָה,

מִזְרָחָה

וְרוֹאָה –

מִדְבָּר, שְׁמָמָה

לֹא רוֹאָה –

אוֹתְךָ לְיָדִי

אַתָּה זָקוּק –

לְמֶרְחָב אִישִׁי.

בְּמִרְכֶּבֶת שֵׁדִים –

נוֹסַעַת,

בְּרַכֶּבֶת הָרִים,

בִּנְעוּרַי

הִתְמוֹדַדְתִּי

הַיּוֹם – עָיַפְתִּי,

גַם כְּשֶׁהַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת

תָּמִיד מְעַנְיֶנֶת.

אַתָּה חֵלֶק מִמֶּנִּי –

חֲפַרְפֶּרֶת –

שֶׁחָפְרָה בִּי פְּנִימָה.

רוֹצָה אִתְּךָ

בַּזְּמַן שֶׁנּוֹתַר.

צֵא מִנַּעֲלֵי הַגֵּרוּשִׁין

לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר,

מְבַקֶּשֶׁת לִלְמֹד

פָּחוֹת לְהָבִין אֲחֵרִים

יוֹתֵר אֶת עַצְמִי

לֹא רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ מְאַיֶּמֶת,

רוֹצָה

לִהְיוֹת קַיֶּמֶת

בִּשְׁבִילְךָ – אֲהוּבִי.

חַיָּה בִּבְרִיחָה –

מִמֶּנִּי

מֵרֹב אַהֲבָה

אֵלִי.

כָּל פְּגִישָׁה אִתִּי –

מַקְשָׁה

כָּל פְּרִידָה מִמֶּנִּי –

אֲיֻמָּה

כָּל בִּקּוּר שֶׁלָּךְ

מְעוֹרֵר –

חֶמְלָה.

אֶצְלִי

תַחֲנוּן,

לָכֵן,

כְּשֶׁאַתְּ נִפְרֶדֶת –

אַתְּ נוֹשֶׁקֶת לְעֵינַי.

דוֹמָה לִי

רְגִישָׁה כָּמוֹנִי

קָשֶׁה לָךְ –

לְהִתְמוֹדֵד –

עִם בְּדִידוּתִי

הָרוֹחֶשֶׁת –

כְּמֵי־אֲגַם.

אַתְּ מְמַעֶטֶת

לְבַקֵּר אֶצְלִי

מִפַּחַד אַהֲבָתֵךְ

אֵלִי.

כְּשֶׁאִשְׁתִּי עָזְבָה אֶת מִטָּתִי

לֹא יָכֹלְתִּי לִישׁוֹן

הָיִיתִי זָקוּק לְגוּף

לְאָדָם

שֶׁיִּגַּע בְּגוּפִי

שֶׁאַרְגִּישׁ קַיָּם

שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ אָדָם לְאָדָם

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם.

וְכָךְ נָדְדָה שְׁנָתִי

וַאֲנִי נָדַדְתִּי בְּמִטָּתִי

פֹּה וְשָׁם חִפַּשְׂתִּי גוּף

שֶׁיִּגַּע

שֶׁיַּרְדִּים

אַחַר־כָּךְ, הִתְרַגַּלְתִּי לִהְיוֹת לְבַד.

אַחַר־כָּךְ בָּאוּ הַגֵּרוּשִׁין

וַאֲנִי לְבַד לְבַד.

וּפֹה וְשָׁם – יֵשׁ גּוּף הַמְבַקֵּשׁ לְהַרְדִּים

וַאֲנִי שֶׁחִפַּשְׂתִּי יָמִים וְשָׁנִים

הִתְרַגַּלְתִּי – לְבַד.

קָשֶׁה לִי הַיַּחַד

וְטוֹב לִי עִם עַצְמִי, בְּמִטָּתִי

מִבְּלִי יְכֹלֶת לְחַלֵּק גּוּף נוֹסָף –

אִתִּי.

בְּמִטָּתִי.

שִׁפְכַת זַרְעִי

פִּלְּגָה לָהּ מִבֵּין עֵינַיִךְ

וְלֹא יָדַעְתִּי אִם שֶׁלִּי

אוֹ שֶׁלּוֹ

מֵאָז, מְצָאתִיךְ בְּכ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר

בַּמִּטָּה אִתּוֹ.

מֵאָז, רֵיחֵךְ – רֵיחוֹ

וְרֵיחַ זֵעָתוֹ

נוֹדֵף מִמַּרְגְּלוֹת רֹאשֵׁךְ.

מֵאָז –

כְּאֵב הָרֹאשׁ

וּשְׁבִירַת הַצַּלָּחוֹת

וְהַחֹלִי שֶׁהֵבֵאת עֲלֵי רֹאשִׁי

וְכָל פַּלְגֵי גוּפִי.

מֵאָז, נִטְפַּת זְרָעִים גּוּפֵךְ

מֵאָז, מְפַעְפְּעִים הֵם, מֵעֵינַיִךְ, יַשְׁבָנֵךְ

מֵאָז,

אַתְּ כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁל הַגְּבָרִים

הַמִּתְחַבְּרִים אֵלַיִךְ

בַּעֲבוֹתוֹת אֵשׁ הַתַּאֲוָה.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ

“תַּקִיפָה”

חֲלַקְלַקָּה

מְדַבֶּרֶת בְּבִטְחָה

וּמִתְחַשֵּׁק לִי

לְהָצִיץ בְּנִשְׁמָתָהּ,

הֲתֵדַע לִמְחוֹל

לִהְיוֹת שְׁקֵטָה

הַתְשׂוֹחֵחַ עִם עַצְמָהּ

בַּעֲנָוָה?

הַמְהַסֶּסֶת?

הַמְפַקְפֶּקֶת?

הִתְפַרְפֵּר בַּחֲלוֹמָהּ?

בִּכְאֵבָהּ?

אוֹ –

גַּם הִיא

תַקִיפָה

גַּסָּה

כְּדִבּוּרָה?

לֹא הָיִית

מִלָּה מְנַחֶמֶת

אֶלָּא

תַּרְדֵּמַת חֹרֶף

מִבְּלִי שֶׁחָדְרָה שִׂבְכַת הָאוֹר

וַאֲנִי כְּמִתְאַבֵּד,

מֵאַהֲבָה חִכִּיתִי –

לַחַלֹף

מַשְׁבֵּר

לְאֵיזֶה אוּד,

לְגַעְגוּעַ

שֶׁנָּדַד, בִּטְוַח מִרְכֶּבֶת הָאֶתְמוֹל

וְאַתְּ

נַסְתְּ

מִמֶּנִּי, הַמֻּרְעָל

בְּמִרְכֶּבֶת הַבַּרְזֶל

אֶל מְאוּרוֹת

רֵיחוֹת

שֶׁל חֹרֶף מָתוֹק.

כּוֹאֲבִים לִי הַגֵּרוּשִׁין

לֹא בִּגְלָלָהּ, הַפּוֹרֶמֶת אֶת גּוּפָהּ

אֶלָּא,

הַיְלָדִים,

הַצַּעַר,

הָעֶלְבּוֹן

הַהִתְרַחֲשׁוּת הַפְּנִימִית

הֲלִיכָתָם הַעֻבָּרִית, פִּתְאֹם

הַהוֹפֵךְ כָּל רֶגַע שֶׁלָּהֶם לִשְׁכוֹל,

לְגֵיהִנּוֹם.

אִבּוּד אֱמוּנָתָם.

רָצִיתִי,

מִשְׁפָּחָה, חֲלוֹם וְחֹם

מִשְׁעֶנֶת בִּשְׁבִילָם

וְלֹא מַשֶּׁהוּ סָדוּק בַּלֵּב.

שְׂרִיטוֹת קְטַנּוֹת שָׁם חֲצוּבוֹת.

כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּךְ בִּתִּי,

אוֹ כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּךָ בְּנִי

כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּר בְּבֵיתִי

כִּמְעַט אַחַת לַחֲצִי שָׁנָה,

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַמִּלְחָמָה,

אֶת אִמְךָ

אֶת מִלּוֹת הַהֶרֶס, הַהֲסָתָה

הַגִּמְגּוּם

אַחַר כָּךְ אַתָּה הוֹלֵךְ

אֲנִי אֶת שִׁמְךָ לוֹאֵט

עַד הַבִּקּוּר הַבָּא.

מֵעוֹלָם לֹא הִזְכַּרְתִּי אֶת שְׁמָהּ,

הִיא זוֹ שֶׁתָּמִיד חוֹקֶרֶת,

הִיא קָשָׁה כְּמַתֶּכֶת

וְנִצֶּתֶת כְּלַפִּיד אֵשׁ בּוֹעֵר,

זוֹהִי־הִיא

וְזֶהוּ כְּאֵבִי הַמִּתְיַפֵּחַ,

הַנִּפְרָם

בִּנְהִימוֹת לִבִּי הַפָּתוּחַ.

אַתְּ תָּמִיד שׁוֹאֶלֶת

מִי קוֹנֶה לִי הַפְּרָחִים שֶׁבָּאֲגַרְטָל

בִּתִּי –

אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָם בְּעַצְמִי־לְעַצְמִי

כְּמוֹ לִקְנוֹת בִּטָּחוֹן

כְּמוֹ לִבְרֹחַ מִכְּאֵב פְּנִימִי

כָּךְ הַפְּרָחִים בִּשְׁבִילִי

כְּמוֹ מִישֶׁהוּ הַמְבַקֵּר בְּבֵיתִי

וּמֵבִיא עִמּוֹ אוֹר

וּמֵסִית לְרֶגַע הָאֵימָה.

אֲנִי קוֹנֶה לִי פְּרָחִים

הֵם עוֹטְפִים אוֹתִי בַּעֲרָבִים

מַקְשִׁיב לַתַּקְלִיטוֹר – בְּדוּמִיָּה

מַפְלִיג עַל פְּנֵי חַיַּי

הֵם מַפְשִׁירִים אֶת כְּאֵבַי

מַרְפִּים מַחְשְׁבוֹתַי –

דַאֲגָתִי

עַל עֲתִיד חַיַּיִךְ – בִּתִּי

עַל עֲתִיד חַיֶּיךָ – בְּנִי.

עֶשְׂרִים שָׁנָה

לֹא הִתְלַבַּשְׁתִּי כְּמוֹ שֶׁרָצִיתִי.

עֶשְׂרִים שָׁנָה

לֹא עָנַדְתִּי שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּמַתָּנָה.

עֶשְׂרִים שָׁנָה,

הַגִּ’ינְס הָיָה רָחָב לְעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה.

עֶשְׂרִים שָׁנָה

לֹא גִּדַּלְתִּי זָקָן, גַּם לֹא כְּאָבֵל עַל מוֹת הוֹרַי.

עֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיוּ חַיֵּינוּ בִּנְסִיגָה

עַל מִשְׁקַל מִשְׁגָּל נָסוֹג

עַד שֶׁסּוֹד נִמְהָר אַכְזָר

נִתְגַּלָּה בֵּין יוֹמָנֶיהָ.

הוּא הָיָה מְזֻקָּן גּוֹרֶמֶט עַל הַצַּוָּאר

לֹא הִסְכִּים לָסֶגֶת.

עָרִיץ,

תָּבַע כְּסָפִים.

לִתְשׁוּקָתוֹ פָּרְחָה

הוֹצִיאָה צִיץ וְעָלִים.

שִׁלְחָה בְּגָדַי לַאֲחֵרִים

לְמַמֵּן בָּתֵּי מָלוֹן מְפֻקְפָּקִים.

לִי –

נְבִילָה נִצְחִית –

כָּל הַשָּׁנִים,

כּוֹס תַּרְעֵלָה,

מִרְמָס

חָמָס

כְּשׁוֹטֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה,

יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב שִׁירִים.

הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרוּחַ

הַיְחִידוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת בְּגּוּפִי

בְּאֵיבָרַי הַחֲשׂוּפִים.

הַשֶּׁמֶשׁ

מְחַמֶּמֶת

מְלַטֶּפֶת

עִתִּים צוֹרֶבֶת

שׂוֹרֶפֶת

מְסַרְטֶנֶת

אֶת עוֹרִי

אֶת פָּנַי.

עִתִּים –

אוֹהֶבֶת

מְלַטֶּפֶת

מְעוֹרֶרֶת

וְאַחַר־כָּךְ שׁוּב צוֹרֶבֶת

כְּאוֹתָהּ אַהֲבָה נוֹשָׁנָה.

הָרוּחַ,

קְרִירָה

נְעִימָה

פֹּה וְשָׁם – חֲמִימָה,

מְפַזֶּרֶת חוֹל בָּעֵינַיִם

יְבֵשָׁה –

כְּמוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

מְפָרֶקֶת אוֹתְךָ

מְעַכֶּבֶת אוֹתְךָ

מְפַתָּה אוֹתְךָ

כְּמוֹ בְּתוֹךְ מְעָרָה חֲשׁוּכָה,

כְּמוֹ בְּבֵית קְבָרוֹת עַתִּיק,

מָלֵא צִמְחִיָּה.

רַק שְׁתֵּיהֶן יוֹדְעוֹת אֶת גּוּפִי

רַק בִּפְנֵיהֶן אֲנִי עוֹמֵד חֲצִי עֵירֹם

עַל שְׂפַת יָם כָּחֹל – בַּחוֹל

בְּמִפְרְשֵׁי הַשְּׁקִיעָה.

מִלָּה הִיא מִלָּה

וּמַעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה

לֹא הוֹפְכִים יוֹתֵר

מִלִּים לְדָרְבָּנוֹת.

לְהַשְׁלִים,

עִם כְּאֵב הַמַּחֲלָה

כְּאֵב הָאָבְדָּן

לֹא עוֹד לִבְעֹר

מִמְּאוּמָה עַל לֹא מְהוּמָה

לִחְיוֹת כַּחֲפַרְפֶּרֶת

מִבְּלִי לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הָאֲדָמָה,

לִשְׂחוֹת בְּמַיִם דְּלוּחִים.

אִשָּׁה בְּתַרְדֵּמַת אָבִיב

פָּנִים נְצוּרִים

מַשֶּׁהוּ שָׁם מֵת מִבִּפְנִים.

מְאַבֶּדֶת הַמִּקּוּד

בְּיָמֶיהָ הַגַּלְמוּדִים.

כָּמוֹהָ

שׁוֹקֵעַ בְּאִטִּיּוּת.

גָּרוּשׁ

שֶׁיָּמַי קָשִׁים

הַמִּתְקַשֶּׁה

לֹא לִרְאוֹת יְלָדַי

אֶלָּא

פַּעַם בְּ…

וְלֹא בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת.

מִתְקַשֶּׁה

לִהְיוֹת סְתַגְלָן

לַמְּצִיאוּת הָאַחֶרֶת,

לֹא לִהְיוֹת שֻׁתָּף

בִּכְמוּסַת הַסּוֹד שֶׁל –

בִּתִּי הַחַיֶּלֶת

וְלֹא בְּלִבְטֵי וּבִכְאֵב בְּנֵי הַמִּתְבַּגֵּר.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מִסְתַּגֵּר.

יָשֵׁן מֵעֵת לְעֵת

מִתְבּוֹשֵׁשׁ עִם עַצְמוֹ,

בְּאֶמְצַע בַּגְרוּתוֹ.

שְׁנֵיהֶם – גַּם הוּא גַם הִיא

אֵינָם מְשַׁתְּפִים.

לְאַחַר “אֲסוֹן עֲרָד”

אֲנִי מִתְקַשֵּׁר,

מְנַסֶּה לְתַקְשֵׁר

מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְקַשֵּׁר

וְרַק מֹחִי הַמְשֻׁגָּע,

כְּדִבְרֵי אִמָּם,

רוֹאֶה צֵל־הָרִים כֶּהָרִים.

רוֹאֶה אוֹתָם כִּשְׁתִילִים נְבוּלִים.

כְּבוּשִׁים

קוֹרְסִים בְּשֶׁקֶט

בְּפֶתַח מְאוּרַת הַחַיִּים.

אַבָּא, יָד שְׁנִיָּה.

מִי יֵדַע?