לוגו
צפנת
תוכן עניינים:
בשנתי והנה מחשבה )

בשנתי והנה מחשבה

– בשׁנתי

– שיר אביב

– על פני העיר

חלום: אני נוגעת בירח העגול

– אחת אחרי חצות

– חורף רד

– ריק היאר

– מולד

צפנת

– צפנת קרבה

– שמש ראשונה

– דו שיח

– ליד המים עיר לי, לא גבוהה

נופי אבן

– סופת עשן

– אלמונים אוהבי

– באת לדבר אלי מסוף החלומות

– האבן

דו־שיח מרחקים

– אני חולמת

– האדמה והשמים נשארים

– רעש מרחוק

– דו-שיח מרחקים

– וידוי

ראה אמת שנותן לנו הזמן

– בינתים

– בוקר שקט ראשון

– פעם יום שלם חיכיתי

– לוּ היו שתי ידיי

בשער, בטרם סופה

– שבועה ראשונה

מיקום ביצירה:
0%
U
0%
‏בשנתי והנה מחשבה

בִּשְׁנָתִי, וְהִנֵּה מַחֲשָׁבָה

וְרוּחָהּ עֲשֵׁנָה וּכְחַלְחֶלֶת

וְהַלַּיְלָה כָּבֵד מִדְּרָכִים

הַכּוֹבְלוֹת אֶת רַגְלָיו בְּשַׁלְשֶׁלֶת.


בִּשְׁנָתִי, וְהִנֵּה זִכָּרוֹן

וְקוֹלוֹ צְעָקָה מִתְגַּלְגֶּלֶת

וְדִמְדּוּם שְׁעוֹתַי הַחוֹזְרוֹת

כְּאֵימַת הַסְּפִינָה הַכּוֹשֶׁלֶת.


אָז בִּשְׁנָתִי נִצַּבְתִּי

וְלֹא עוֹד רָצִיתִי לִישֹׁן

וְאֶת כָּל שְׁעוֹתַי הַחוֹלְפוֹת

אָז נָטַלְתִּי מִתּוֹךְ הַשָּׁעוֹן


וּבִשְׁנָתִי צָחַקְתִּי

בְּתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן

וְאֶת בִּכְיִי הוֹתַרְתִּי

לְרֶגַע אַחֲרוֹן


וּבִשְׁנָתִי בָּכִיתִי

בְּרֶגַע אַחֲרוֹן

וְאֶת בִּכְיִי שָׁכַחְתִּי

בְּתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן.


וּבַבֹּקֶר דּוֹמֶמֶת שָׁכַבְתִּי

לְלֹא צְחוֹק אוֹ דְּמָעוֹת בְּפָנַי

וּשְׁנָתִי שֶׁאוֹתָהּ אָהַבְתִּי

מְנַמְנֶמֶת בְּתוֹךְ אִישׁוֹנַי


וְהָאוֹר הֶחָזָק וְהַטּוֹב

הֱצִיפַנִי כְּשֶׁטֶף הַיָּם

לָרֶדֶת אֶל עִיר וְאֶל חוֹף וּכְמוֹ

אֵין חֲלוֹמוֹת בָּעוֹלָם.

‏שיר אביב
‏על פני העיר
‏חלום: אני נוגעת בירח העגול
‏אחת אחרי חצות
‏חורף רד
‏ריק היאר
‏מולד
‏צפנת

כְּמוֹ הָיִיתִי אֲדָמָה, שׁוּב בָּא אֵלַי יָרֵחַ

עֵינַיִם אֲרֻכּוֹת וְנִפְתָּחוֹת בַּחֲשֵׁכָה

צָפְנַת נִמְלֶטֶת מִפָּנֶיךָ, חֹרֶף הַזּוֹרֵחַ

צָפְנַת הַמִּתְקָרְבָה אֵלַי וְהַבּוֹכָה.


עֵינַיִם הַשּׁוֹכְבוֹת בִּי כְּמוֹ הָיִיתִי עֶרֶשׂ

עָרִים הַצּוֹעֲקוֹת בִּי כְּמוֹ הָיִיתִי אֶרֶץ

קִירוֹת לִבִּי חַמִּים, חַמִּים וַהֲמֻלָּה

פְּנֵי צֵל כַּעֲרוּצִים בִּי וְכִכְתֹבֶת קַעֲקַע.


עִיר יְגֵעָה שֶׁלִּי, עִיר הֲפוּכָה

וּמְצַפָּה שֶׁלִּי, הַמִּתְגַּבֶּרֶת וְהוֹלְכָה

סְמוּיָה הַמִּתְפָּרְצָה פִּתְאֹם כַּמַּיִם וְכַדֶּרֶךְ

אוֹהֶבֶת מִסְתּוֹרִים צָפְנַת, וְנִבְהָלָה מִשֶּׁמֶשׁ.


הֵן לֵב עָגֹל וַהֲמֻלּוֹת וּפֶלִאי הוּא כַּשֶּׁמֶשׁ

הַבִּיטִי אֵיךְ הַשֶּׁמֶשׁ רָץ, הַבִּיטִי נָא בַּשֶּׁמֶשׁ

כִּי לֵב כַּיְּעָרוֹת שֶׁבָּם הָרוּחַ עֲמֻקָּה

וּסְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ יַהֲלֹךְ כַּאֲדָמָה.

‏שמש ראשונה
‏דו שיח
‏ליד המים עיר לי, לא גבוהה
‏נופי אבן
‏סופת עשן
‏אלמונים אוהבי
‏באת לדבר אלי מסוף החלומות
‏האבן
‏דו־שיח מרחקים

אֲנִי חוֹלֶמֶת: שׁוּב נִהְיֶה עֵרִים

בְּרַעַשׁ וּבְיַחַד

אֶחָד וַחֲלוּמִים

כְּמַעֲשֵׂה מִקְלַעַת

אֲנִי רֵיקָה מִכֹּל

רַק מִשּׁוּם כָּךְ

הַכֹּל אֲנִי שׁוֹמַעַת

אַל תְּחַכֶּה,

אֲנִי עוֹבֶרֶת עַל פָּנֶיךָ

וְנוֹסַעַת.


אַל תְּחַכֶּה.

הַכֹּל לוֹבֵשׁ צוּרָה

כְּשֶׁהַלֵּילוֹת הוֹפְכִים יָמִים

וְאֵין לָדַעַת

אִם גַּם הַיָּמִים שׁוֹנִים וּמוּזָרִים

עַכְשָׁו קָשֶׁה לָדַעַת

אִם הַכֹּל חוֹבֵק הֲמוֹן עוֹלָם,

אוֹ אִם הַכֹּל הוּא רַק שֵׁמוֹת שֶׁבָּם כֻּנּוּ הָעֲצָמִים.


וְחָלָמְתִּי שֶׁהָיוּ דְּבָרִים קְטַנִּים

שֶׁצָּמְחוּ בִּגְלַל הַפַּחַד

וְהַיָּמִים נוֹתְרוּ שְׁלֵמִים וַעֲגֻלִּים

וּדְמוּת עַצְמָם, לַמְרוֹת הַצִּפִּיָּה,

וְלַמְרוֹת שֶׁהִכְבַּדְנוּ צַעַד,

אַל תְּחַכֶּה,

אֲנִי חוֹלֶמֶת אֵיךְ אֶקְנֶה לִי סוּס חָזָק,

רְכוּבָה עַל כָּל מַה שֶּׁנִּדְמֶה לִי הֲרֵה צְעָקָה, אֶבְרַח

מִכָּאן וּמִן הָאֹפֶק הַשָּׁטוּחַ אֶל כָּל עֶבְרֵי הַיָּם,


— רְאֵה אֵיךְ אֲנִי חוֹלֶמֶת

וְדָבָר אֵינִי יוֹדַעַת

וּרְאֵה אֵיךְ חָזַרְתִּי, וְעוֹדְךָ חוֹשֵׁב לָלֶכֶת,

וּבָא שַׁחַר.

הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם נִשְׁאָרִים כָּאן לְעוֹלָם

לָכֵן אָסוּר לָתֵת אוֹתָם בְּמַתָּנָה

אֲבָל תּוּכַל לָתֵת לִי פֶּרַח

אִם תִּרְצֶה לָתֵת לִי פֶּרַח

וְתוּכַל לָגַעַת בִּי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁנּוֹלְדוּ מֵאֲדָמָה.


וְהֶהָרִים, כֵּן… וְהַמַּיִם,

— אֲנִי אוֹהֶבֶת מַיִם,

וְאַתָּה? — אֵינְךָ יוֹדֵעַ

לְעוֹלָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת

— רַק שֶׁצָּרִיךְ לִפְגּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁנַיִם,

רַק שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר לָהֶם הַכֹּל,

אָסוּר לִשְׁתֹּק.


אַתָּה בּוֹרֵחַ?

— יֵשׁ אֶצְלִי מָקוֹם.

יֵשׁ לִי עוֹלָם קָטָן,

מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם


זֶה בִּשְׁבִיל בּוֹרְחִים,

בִּשְׁבִיל עוֹקְפִים,

אַל תִּבָּהֵל, אֵינֶנִּי שְׁתַּיִם

רַק בַּלֵּילוֹת, וְרַק כְּשֶׁקַּר

וְרַק אִם אֵין שָׁמַיִם.

‏רעש מרחוק
‏דו-שיח מרחקים
‏וידוי
‏ראה אמת שנותן לנו הזמן
‏בינתים
‏בוקר שקט ראשון
‏פעם יום שלם חיכיתי

לוּ הָיוּ שְׁתֵּי יָדַי

אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר,

הָיִיתִי עַל הָאֹפֶק מִתְמַתַּחַת לְאִטִּי

אוֹ מַהֵר

וְצַוָּארִי שׁוֹטַחַת עַל הַחוֹל

לִרְאוֹת סְבִיבִי

הַרְבֵּה יוֹתֵר


וְלַסִּירוֹת שֶׁעַל הַיָּם הָיִיתִי מְנַחֶשֶׁת

מַה יָּבוֹא

וְאִם יִהְיֶה אַחֵר

וְאֵדַע שֶׁהַסִּירוֹת הַיְשָׁנוֹת

אֵינָן שָׁבוֹת לַחוֹף,

אִם הַלֵּב שֶׁבְּתוֹכָן אַחֵר.

‏בשער, בטרם סופה
‏שבועה ראשונה