לוגו
ואל מקומו שואף: 1953–1989
תוכן עניינים:
האש באבן (1957) )

האש באבן (1957)

– גלגל האור

– – חַמָּנִית

– – מִזְמוֹר שַׁחַר

– – [הַזֹּהַר הָרָחָב]

– – רַקֶּפֶת

– לילה דומם

– – [שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיָה אָבִי]

– – [לֵאִים עוֹבְרִים]

– – לַיְלָה דּוֹמֵם

– – מוֹת הֶחָתוּל

– – אַחַר מוֹת

– ברחוב הריק

– – [מֵהָנֵץ הַשַּׁחַר]

– – [בָּאֲוִיר שֶׁאֵינֶנּוּ]

– – אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה

– – [בָּרְחוֹב הָרֵיק]

– לילה עתיק

– – [חוֹטֵא תָּעִיתִי]

– – נְשִׁימָה

– – לַיְלָה עַתִּיק

– – [מִמְּרוֹמִים תֶּהֱמֶה]

– – [הָאָרֶץ בִּשְׁנַת]

– – [כֶּסֶף צוֹנֵן]

– חרב מתהפכת

– – דּוּ־קְרָב

– – דִּמְדּוּמִים בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה

– – קֵיסָר

– עבי חשון

– – מוֹתוֹ שֶׁל פֶּרַח בָּאֲגַרְטָל

– – [עוֹד נְגִיסָה אַחַת]

– – עָבֵי חֶשְׁוָן

– שוב שמש

– – יָם

שירים למצוא עת (1961)

– [הֲרֵי בַּבֹּקֶר]

– [שׁוּב שֶׁמֶשׁ]

– [ כְּעֵץ אֲשֶׁר נִמְשָׁךְ וָשָׁב]

– נמשך ושב

– – [לְפִי שֶׁהַמִּלִּים סוּמוֹת]

– – [הַיּוֹם נִכְנָף הַבֹּהַק בָּאִילָן]

– – [הַפְּרָחִים גְּדוֹלִים, כְּאִלּוּ]

– – [שׁוּב אֵלַיִךְ]

– – [אֵין לַיְלָה בּוֹדֵד]

– – סוֹפוֹקְלֵס

– תעודה

– – קוֹלוֹת יָם

– – יָרֵחַ עַל יְרוּשָׁלַיִם

– – ירח

– – קולות

– – תעודה

– – אחותי

– – אם

– – איני רואה אותך

– – בסערה נודד הרחק

– – כוכב

– – סכת השקט

– – לאט כהרף עין

כל עוד (1967)

– לשלח יד

– – כל עוד אתה אומר

– – לשלח יד

– – מעל לדף ההולך ושחר

– – יקיצה

– – ים: בשאת שעת הצהרים

– – פעם היינו

– – מי שם

– – כתב חרטמים

– – דיגים אפופי שנה

– – ים חי עד מה

– קולות מראות ברוח

– – בחדר האבל על מות אשתו

– – בין הפרחים

– – גופה הכלה

– – מי

– – הדמדומים האכזריים

– – למה עזבתני

– – במקום פיוט לימים נוראים

– – הכל ברור יותר

– – שוב ושוב

– – קולות מראות ברוח

– – יום שהשלך בו הלבן המפלא

– – ופתאם שמש זו

– – בואי, נחיה

– – של מי את, כאן, עכשו

– – בחלום הבהירות בשמים

– – איני רוצה, רוצה, איני

– – שירת הצפור הקפואה

– – מהצל בעיני / 2

– – עיר נמל

– ופני האם בכף

– – אחר כך השמים

– – לא פחד לא דרך פחד

– – כמו לב מבקש את דמו

– – החשכה הזאת

– – יקיצה

– – ענן

– – ופני האם בכף

– לחש הרוח

– – בעוד ששולחים

– – אתה ההולך בשמש

– – הקול הצלול בערב

– – טיול לעת ערב

– – כששבו הפסלים לנוע

– – לפניך הגשם

– – פתח

– – דומם כבתחילה

אין להשיב (1971)

– גם השנה

– – גם השנה

– – שמי

– – הרכון על שלחן

– – ברוש

– – רתם

– – שמים מלאים רעם

– – ובחלום הלילה

– – הערב הזה

– – בבואי היה המקום

– – ככלות

– – אור כנפים מתרחק

– – אש פסקה, ערב

– רגע היינו

– – הלילה הזה

– – אבל בלילה אין לילה

– – רגע היינו

– – שלחתי עיני

– – ולא תבוא

– – יום שקטל עם שחר לילה

– עיר זאת

– – עקודה על סלעיה

– – אבן רוצה לזרם

– – יום כמו לילה כמו

– – עפר זרקו על עיניה

– אחר כך

– – ואחרי הרעש, האדמה

– – אם קטנה, לבנה

– – לפנות בקר נפטרה לעולמה

– – זה היה טרוף

– – דמיתי, פנים יש

– – אם אניח את הספר

– שערי קיץ

– – אדם מענן מלא מזמות

– – קיץ הולך, האור

– – כל המהומה הקפואה הזאת

– – גם היא. גם היא. הוא

– – פרידות

– – קיץ

– – זה הגמיש

– – מה שיר איך שיר

– – עוד ועוד

שמש חצות (1977)

– אחותי הקטנה ערה וישנה

– עננים

– – עננים

– – לנשם לנשם

– – בקר־לא־בקר

– העץ

– – ירח וכוכבים אשר כוננתה

– – ירח

– – קרבות הלילה הותירו

– – המים השבים, הפזורים

– – העץ

– הבלבול

– – הבלבול

– – אלבא

– – נח בין שדיך

– – קומי

– – נוצות לבנות בקצוות

– שמש חצות

– – וסטר וולה

– – אגם אמנינגן

– – שיבה

– – ביום הזוהר

– – באויר הפרידה כאשר

– – שם, אמרתי

– – שם אמרתי, יצאתי

– בוקר ירקום אולי יום

– – לי נדמה, מבני האלים העלם

– – דודי

– – בקר ירקום אולי יום

– – נתוח המת

– ביקור

– – כתבת מצרית

– – המנגנת

– – מלים

– – פיאטה רונדניני

– – זכר אשה במחלקה המצרית

– – אשה הרה, פניקית

– ארחות השמש

– – מבוך

– – כן, הצבעים

– – ארחות השמש

– המדבר האחרון

– – המדבר האחרון

פסל ומסכה (1983)

– הנפילה

– השגרירים

– למה

– המצביא

– הנערים

– החיוך

– פגישה

– האסטלה

– פנים

– תמונה ודו־שיח

– סוס ורוכבו

– שלשה רשומים סיניים

– שני ציורי זן

– ארבעה חתוכי עץ יפנים: על הזקנה

– מה מותר

– פורטרט

– ישו הנלעג

– המכתב

– חרצית כחלה

– סלעי גיר בריגן

– כנפי צפרים מרחפות

– יוסל מצייר את קפקא

– 8 רשומי מלאכים של פאול קליי

– דּוֹמֵם

– מִינְיָאטוּרָה פַּרְסִית

– עִם שָׁבִיס כָּחֹל

– הַזְּעָקָה

– צֶבַע מַיִם שְׁחֹרִים

– הַזִּכָּרוֹן

– מַלְאָךְ חָדָשׁ

– בְּלִי שֵׁם

– מִגְדַּל בָּבֶל

– – [הַמִּלִּים כְּמוֹ צִפֳּרִים]

– – [הַקּוֹלוֹת הַכְּלוּאִים]

– – [קוֹל חִבּוּט, קוֹל דִּרְדּוּר]

– [טַשְׁטֵשׁ עִקְּבוֹתֶיךָ]

– הַסְּפִינָה

– הַסְּעֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה

– [עֲבָרִי מוֹתִי אוֹחֵז בִּי]

– מַארִאָן

– הַהוֹרָדָה מֵהַצְּלָב

1983–1989: רשת אבן של ים

– רֶשֶׁת אֶבֶן שֶׁל יָם

– בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אַחַר כָּךְ

– 1983

– [צוֹצֶלֶת חוֹצָה אֶת חַלּוֹנִי]

– [זֶה לֹא אָבִיב]

– לִפְנוֹת בֹּקֶר

– אֵשׁ קְטַנָּה, זֹאת

– מְעַט מְטֻשְׁטָשׁ

– עֲנַן קְטֹרֶת שָׂפָה זָרָה

– אוֹר אוֹרְפֵאִי

– הֶעָנָן

– מֵעוֹלָם לְעוֹלָם

– [בִּשְׁבִילָהּ כָּל יוֹם]

– פְּרִדָה מִמְּשׁוֹרֵר, מֵרֵעַ־נְעוּרִים

– אֶל יְדִיד נֶפֶשׁ

– קוֹלוֹת

– [בַּסּוֹף]

– [הַשָּׂדֶה צָהֹב]

– [בֵּין קוֹל לְקוֹל]

– הֱיוּ שָׁלוֹם, תּוֹדָה

מיקום ביצירה:
0%
U
0%

תודתי לגלילה שביחד עשינו ימים רבים, טובים גם רעים
ובלעדיה לא היה ספר זה.
וכן תודה לכל אלה שעודדוני וסייעו בידי
– אלעזר, זהר, חנה, עוזר – וכן למערכת ספרית פועלים

‏האש באבן (1957)
‏גלגל האור

גַּלְגַּל הָאוֹר לְלֹא רֵאשִׁית,

גַּלְגַּל הָאוֹר לְלֹא אַחֲרִית,

חֶרֶב הָאֵשׁ הַמִּתְהַפֶּכֶת,

כַּנְפֵי כְּרוּבִים בִּמְחוֹלָם

סְבִיב עַיִן אֲפֵלָה, דּוֹעֶכֶת,

סְבִיב לֵב אָפֵל וְנֶאֱלָם.


עִם הַלְבֵּן פְּנֵי הַכּוֹכָב בַּחֲלֵב הַשַּׁחַר,

עֵת צִפּּוֹר מַשְׁכִּימָה תְּגַשֵּׁשׁ דַּרְכָּהּ

מֵעַל אִילָנוֹת לַחֵי חֲלוֹמוֹת

בֵּין אֶרֶץ וָשַׁחַק

וְרוּחַ קָרָה

תִּפְרֹשׂ רִשְׁתוֹת־עֲרָפֶל דַּקּוֹת

עַל דְּרָכִים אוֹבְדוֹת –

תּוֹפִיעַ

עֲטוּר נִצְחוֹנוֹת־עָתִיד

מֵעַל פִּסְגוֹת־הֶהָרִים

לְהָמֵס זְהָבָם הַכָּמוּס,

אַתָּה

הַמְסַנְוֵר אֶת לִבִּי,

וְהֶבְלְךָ הַזּוֹהֵר

מַרְעִיד צִיּוּרֵי־לֵילִי

עַל פְּנֵי קִירוֹתַי הַלְּבָנִים

וּדְרוּךְ־עֹז

תַּעֲבֹר מֵעָלַי בְּסוּפַת־אוֹר,

אֲדוֹן־הַצְּלָלִים!

עַנְנֵי־בֹּקֶֶר נוֹהֲרִים אַחֲרֵי עִקְּבוֹתֶיךָ הַדּוֹלְקִים,

לֶהָבוֹת אוֹחֲזוֹת בְּכָל מִסְתּוֹרַי,

אֵלֶיךָ עוֹלָה אַדְמָתִי כִּבְדַת־הֶעָפָר

וּשְׂרוּף־מֶבָּט

אֶפֹּל מִתְפַּלֵּל.


הַזֹּהַר הָרָחָב עַל הַשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה.

גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ בְּלִי חִפּוּי עָנָן.

צִפּוֹר עוֹמֶדֶת בַּאֲוִיר הָאֵשׁ.

כָּאן בְּהוֹנוֹת רַגְלֵינוּ גּוֹשְׁשׁוֹת

הַשָּׁרָשִׁים דַּקֵּי הַגֵּו וַאֲרֻכֵּי הַזְּרוֹעַ.

כָּאן פִּינוּ הַצָּמֵא, בְּעֵרַת מִצְחֵנוּ.

כָּאן הַיָּמִים כִּנְחֹשֶׁת הַקָּלָל

עֲטֶרֶת לְרֹאשֵׁנוּ. כָּאן הַבְּרוֹשׁ

עֶרְגוֹן מֵתִים. נַפְשֵׁנוּ מְפַרְפֶּרֶת –

אָחוֹת קְטַנָּה, נֹאמַר לָהּ, דֹּמִי, דֹּמִי.


כְּנָפַיִם כֹּה רַבּוֹת, וְהֶבֶל אֲדַמְדָּם

בְּרַחַף קַל עוֹלֶה מִלֵּב נִסְתָּר:

פַּרְפַּר, זוּג פַּרְפָּרִים בְּנֵי גּוּף אֶחָד,

קְפוּאִים בִּתְנוּעָתָם.


כַּמָּה כְּמִיהָה, כַּמָּה כְּמִיהָה

לִפְרֹחַ אֶל הַתְּכֵלֶת הַתְּמוּהָה –


אַךְ הַגִּבְעוֹל בְּכֶבֶל־מֶתֶק דַּק

רוֹתֵק הַנִּמְלָטִים עַד יוֹם־מוֹתָם

אֶל לֵב אִמָּם הָאֲפֵלָה, הַקַּנָּאִית,

וְלַהַב־כַּנְפֵיהֶם יִדְלֹק דּוּמָם

עַד יוֹם־מוֹתָם.


‏לילה דומם

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיָה אָבִי

מֵאִיר כַּצֹּהַר בַּתֵּבָה.


שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיִיתִי כְּצֵל

מַחֲזִיק בִּכְנַף אוֹרוֹ.


הַלַּיְלָה הַזֶּה גּוֹהֵר עָלַי

אָבִי כַּחֹשֶׁךְ עַל נֵר.


לֵאִים עוֹבְרִים יָמִים כְּבוּיִים,

נֵרוֹת שְׁחֹרִים לְיַד הַדֶּרֶךְ,

עָשָׁן רָזֶה, שְׁאַר־חַיִִּים,

נָגוֹז לְאַט מֵעַל הַדֶּרֶךְ.

בְּלַהַט מְאֻחָר גְּלוּיִים

שְׁמֵי־שָׁמִיר. עֲפַר־הַדֶּרֶךְ

בָּא לְכַסּוֹת עִקְּבוֹת־יָמִים.


עוֹד זוֹרְעִים כּוֹכָבִים אֶת אוֹרָם. עוֹד חוֹזְרִים

בְּנֵי־אָדָם מִשָּׂדוֹת רְחוֹקִִים וְיָדָם

נְקִיָּה עוֹד מִדָּם. תִּינוֹקוֹת שֶׁבּוֹכִים, עוֹד בָּאָה אִמָּם

וְהַצֵּל עַל מִפְתָּן – צִלּוֹ שֶׁל אִילָן.

עוֹד מוֹנֶה הַשָּׁעוֹן שְׁעוֹתָיו שַׁאֲנָן.

עוֹד דּוֹמֵם הָעוֹלָם. עוֹד דּוֹמֵם הָעוֹלָם.

עוֹד לַיְלָה מִלֵּיל. חֲלוֹם עוֹד מוֹחֵל

עֲווֹנוֹת־הַיּוֹם.

אַךְ מַה־זֶּה קוֹבֵל, לְלֹא קוֹל שׁוֹלֵל וְלֹא נֶאֱלָם?

מִי זֶה שׁוֹאֵל? וְאֵין מִתְפַּלֵּל.

רַק רוּחַ יִלֵּל.

וְלִבֵּנוּ נָדַם.


שָׁם לְמַטָּה, בֵּין הַזֵּיתִים חֲנָקָהוּ הַמָּוֶת.

פַּעַם צָעַק וְלֹא עוֹד, פַּעַם בְּקוֹל שֶׁל אָדָם.


לַיְלָה לַיְלָה עוֹלֶה, יוֹרֵד

הַיָּרֵחַ צָחֹר מֵעֶצֶם,

בְּעֵינַיִם רוֹאוֹת וְלֹא


‏ברחוב הריק

מֵהָנֵץ הַשַּׁחַר עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ

תּוֹעָה אִמִּי

בֵּין סְלָעִים חֲשׂוּפִים.


בַּלַּיְלָה, בָּאֹפֶל

חוֹזֶרֶת.

כּוֹכָב־שֶׁנָּפַל

צוֹרֵב אֶת לִבִּי.


בָּאֲוִיר שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹרֵם עוֹד

בָּאֲוִיר הַסּוֹגֵר כְּאֶגְרוֹף

בָּאֲוִיר הַמִּתְפָּרֵק לֶעָפָר

בָּאֲוִיר הַדַּק כִּילָלָה

בָּאֲוִיר הַקּוֹרֵעַ אֶלֶף עֵינַיִם

וְכָל עַיִן רוֹאָה חֹשֶׁךְ

בָּאֲוִיר הַמִּתְגַּמֵּד בֵּין שָׂפָה לְשָׂפָה

חַיָּה אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה אֶת נֶצַח

הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן.


1

בַּהֲמוֹן הָרוּחַ הַבָּהוּל לְאָן

אֲחוֹתִי הָאִטִּית

לֹא מְצָאתִיהָ.


בֵּין הַזֵּיתִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה

אֲחוֹתִי עָנָן

לֹא מְצָאתִיהָ.


הִיא מְתַעְתְּעָה בִּי, עָשָׁן לְפָנַי

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה

בּועֶרֶת בְּעֵינַי.


2

שֻׁלְחֲנוֹת־הַחַיִּים עֲרוּכִים:

כַּדֵּי־הָאוֹרָה קוֹרְאִים לָאוֹרְחִים,

אֲחוֹתִי מֻטֶּלֶת בֵּין הַפְּרָחִים.


קוֹל הָאָבִיב נִשְׁמָע בְּאַרְצִי

בְּגַנֵּי הָרוּחוֹת יָרֹק הֶעָנָן.


פַּרְפְּרֵי־הַפְּרִיחָה לְעֵצִי

בִּמְעוּפוֹ שֶׁל רֵיחָם הַלָּבָן.

אֲחוֹתִי מֻטֶּלֶת בֵּין הַפְּרָחִים.


אַט עַל עֵינֵי־אֲחוֹתִי נוֹטְפִים

יֵינוֹת־הַשֶּׁמֶשׁ מִכַּדִּים שְׁקוּפִים.

אֲחוֹתִי מֻטֶּלֶת בֵּין הַפְּרָחִים.


3

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, לָהּ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת,

בִּקְּרָה בִּשְׁנָתִי.

נִכְנְסָה לְגוּפִי וְשָׁטָה דּוּמָם

בְּנַהֲרוֹת דָּמִי.


בָּאֹפֶל, בָּאֹפֶל,

דַּג־זָהָב בְּדָמִי,

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה דּוּמָם בְּדָמִי,

דּוּמָם.


אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה לְעֵץ הָיְתָה

לְעֵץ הָיְתָה אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה

וְשָׁלְחָה אֲמִירָהּ עַד גְּרוֹנִי.


אֲחוֹתִי הַקְּטַנָה מֵהָעֵץ עָלְתָה,

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה צִפּוֹר שְׁחֹרָה,

מֵהָעֵץ עָלְתָה עַד עֵינַי.

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, כְּנָפָהּ הַשְּׁחֹרָה,

כְּנָפָהּ הַשְּׁחֹרָה עַל עֵינַי.


הַצִּפּוֹר הַשְּׁחֹרָה לְעָנָן הָיְתָה,

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה כֶּעָנָן הָיְתָה.

הֶעָנָן מְכַסֶּה אֶת חַיָּי.


4

עֵינַיִךְ דְּמָמָה.

דְּמוּתֵךְ לֶהָבָה.


דְּמוּתֵךְ דִּמְעָה.

עֵינַיִךְ בְּלִימָה.


נֵרִי כָּבָה.


בָּרְחוֹב הָרֵיק כָּל תְּרִיס מֻגָּף.

מִנַּיִן בָּאתִי? וּלְאָן

אֲנִי הוֹלֵךְ? אֲגַף

בָּתִּים אָפֹר בַּשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת. לֹא כָּאן


בֵּיתִי. זֶה לֹא הָרְחוֹב שֶׁלִּי. בֵּיתִי

לֹא כָּאן. הַשֶּׁמֶשׁ הַלֹּוהֶטֶת

מִתַּחַת לְרַגְלַי. אֵין אִישׁ אִתִּי,

בְּכָל הָרְחוֹב אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יוּכַל לָתֵת


לִי תְּשׁוּבָה, מִלָּה אַחַת גּוֹאֶלֶת..

– וּפֶתַע הַמְּכוֹנִית הַמְּגִיחָה,

פְּנֵי־מַסֵּכוֹת.. צְוִיחָה.. וְיָד שְׁלוּחָה..

אֵלִי, אֵלִי, פְּתַח, פְּתַח־לִי דֶּלֶת!


‏לילה עתיק

חוֹטֵא תָּעִיתִי עַל אַדְמַת קְלָלָה.

דִּמִּיתִי: אֲדוֹנָהּ, הָיִיתִי שְׁלָלָהּ.

אָמַרְתִּי לְחַיֵּב, יָצְאָה מִפִּי שְׁלִילָה –

בִּשְׁמֵךְ הַפַּעֲמוֹנִי לָמַדְתִּי תְּפִלָּה.


אֶצְבְּעוֹתַי בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ,

מִשְׂתָּרְגוֹת זְרוֹעַי עִם זְרוֹעַיִךְ:

גֶּפֶן לֵילִית בְּרוּחַ־תְּנוּמָה.


אֵלַיִךְ יוֹצְאִים דָּמַי וְשָׁבִים,

בֵּין שִׂפְתוֹתַיִךְ כּוֹכָבִים כּוֹכָבִים

בְּלַיְלָה מוּאַר־נְשִׁימָה.


הַיָּרֵחַ שָׁקַע. חֲצוֹת. הִנֵּה הַפְּלֵיאָדִים.

הַזְּמָן חוֹלֵף וְהוֹלֵךְ, וַאֲנִי שְׁכוּבָה לְבַדִּי.

(סאפפו) – בתרגום טוביה ריבנר


מִמְּרוֹמִים תֶּהֱמֶה הַתְּנוּמָה, תַּעֲצֹם עַפְעַפַּיִם.

בְּעַלְוָתָהּ דֹּם נִפְקָח הַמַּבָּט הַתּוֹהֶה.


הָאָרֶץ בִּשְׁנַת בְּהֵמָה שְׁחֹרָה רְבוּצָה אִלֶּמֶת

עַד יְמַלֵּא הַיָּרֵחַ שְׂפָתֶיהָ לַחַשׁ לָבָן.


כֶּסֶף צוֹנֵן תְּצֻפֶּה הַגֶּפֶן רוֹטֶֶטֶת בַּסַּהַר.

דַּם־הָעֵנָב לוֹהֵט תַּחַת הַסּוּת הַדַּקָּה.


‏חרב מתהפכת

בְּמֵצַח־אַיִל וּבְעֵין־סוּס

נִצָּב הוּא בִַּּזִּירָה. הֶבְלוֹ

כְּהֶבֶל־שׁוֹר וְהֶבֶל דֹּמֶן בַּשָּׂדוֹת.

בַּאֲפֵלַת־דָּמִים יָנוּעַ. לִפְרָקִים

יָגִיחַ הַבָּרָק מִתּוֹךְ לֵילוֹ

וּזְרוֹעוֹתָיו יִפְשֹׁט כְּמִתְחַנֵּן

וּכְמַכֶּה גַּם־יַחַד.


אוֹיְבוֹ – אֵין בְּיָדוֹ מְאוּם, רַק עָב צְחֹרָה,

שׁוּלֶיהָ כֶּסֶף דַּק כְּהִרְהוּרוֹ שֶׁל סַהַר.

בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָּנָיו

בִּשְׁתַּיִם יְסַנְוֵר אֶת יְרִיבוֹ

בִּשְׁתַּיִם יְנוֹפֵף כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.


יָמִים רַבִּים נָטוּשׁ הַקְּרָב.

עוֹד לֹא נָכֹף הָעֹרֶף הַמְנֻצָּח.

הָאֲדָמָה תִּרְעַם, יָחִילוּ הַשָּׁמַיִם.


אַךְ לִפְעָמִים

חוֹלֵף חִיּוּךְ כְּחִיּוּכוֹ שֶׁל יֶלֶד

עַל אִישׁ־הַיִּסּוּרִים

וְצֵל שֶׁל סֵבֶל וְיָגוֹן יַכְהֶה

דְּמוּתוֹ הַבְּהִירָה שֶׁל הַמַּלְאָךְ.


כָּפוּף יוֹשֵׁב שָׁאוּל בְּתוֹךְ עֲנַן כָּבְדּוֹ.

מִצְחוֹ, שָׁמוּט מֻטָּל בִּשְׁחֹר יָדוֹ.

הַרְחֵק מִמַּעַל חָג כִּלְבָנָה

דָּוִִד הַמְרַחֵף בַּמַּנְגִּינָה.


עוֹד לֹא נָדַם הַדָּם בָּרְגָבִים וְטֶרֶם

טֹהַר הַסֶּלַע מֵאֵימַת־הַשֶּׂה,

וּכְבָר נִטְרַף בְּעֵין־קֵיסָר סִדְרָם

שֶׁל הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים וְהַגַּלִּים.

לַשָּׁוְא נֹאכַל לַחְמֵנוּ הַקָּטָן, לַשָּׁוְא

יִגְחַן אֻמָּן עַל מְלַאכְתּוֹ – קֵיסָר

הוּא עֵר. מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים

וְרִיב שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת יָקִים צְבָא־אַדִּירִים

הַשָּׂשׂ לַקְּרָב. מִבֵּין שְׁרִירֵי מֹחוֹ

תִּבְזֹק הַהַחְלָטָה וּבְחָזֵהוּ

חֻשַּׁל רָצוֹן הַמְשַׂחֵק עִם מָוֶת.

עֵינוֹ הַמְאֻרְגֶּנֶת, עֵין שַׁלִּיט,

אֵינָהּ רוֹאָה זוּלַת דַּרְכּוֹ הַמִּצְטַמְצֶמֶת

וְאֵין אָזְנוֹ קוֹלֶטֶת צְלִיל זוּלַת

תֹּף־לְבָבוֹ בְּעַד לְאֶגְרוֹפָיו.

הוּא הַמְפֹאָר אֲפוּף־הָאַרְגָּמָן,

יִקְרָא לַשֶּׁמֶשׁ דֹּם – וּבְזַעַם־רְסִיסֶיהָ

יַעֲמֹד קֵיסָר עֵירֹם, עַד יִתְפֶּחָם.


‏עבי חשון

חֶרֶשׁ

בְּרִיסִים חֲתוּמִים

נוֹשְׁרוֹת עֵינֵי־הַתְּכֵלֶת

עַל שֻׁלְחָן חָשׁוּךְ וּמְחֻסְפָּס.


בִּנְהִי

גּוֹוֵעַ, דַּק,

שִׁיר הַחוֹחִית.


הָאֲוִיר עִוֵּר.

רַק הַמַּבָּט הָאָבוּד

נִתְלֶה בַּזְּגוּגִית הַנּוֹצֶצֶת.


אֶל הַגִּבְעוֹל הַגַּרְמִי

נִבָּט מִמּוּל, נֻקְשֶׁה,

לָבָן, הַקִּיר.


עוֹד נְגִיסָה אַחַת,

פֵּרוּר אַחֲרוֹן וָמָר,

וְהַלֶּחֶם נִגְמָר.


עוֹד לְגִימָה אַחַת,

עוֹד הַטָּיַת צַוָּאר,

וְהַכַּד נִשְׁבָּר.


מֶלֶךְ הָיִיתִי

עַל אֶרֶץ פְּלָגִים וּבָר.


עָבִים שֶׁל סְתָו בִּמְבוֹאוֹת־שָׁמַיִם:

בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם:

הִנֵּה לָבָן, רָגוּעַ, צְבִי קוֹרֵן קַרְנַיִם,


לְאַט פּוֹסֵע לִקְרָאתוֹ חֲמוֹר־בִּלְעָם,

אַרְיֵה וָדֹב יָצְאוּ אֶת גֹּב־הַיַּעַר,

גַּם שׁוּעָלִים קְטַנִּים רָצִים בִּקְהָלָם,


גַּמָּד פִּסֵּחַ בְּפִתְחוֹ שֶׁל שַׁעַר

קוֹפֵץ אֶל־עָל עָטוּי זָקָן צָחֹר,

לוּלְיָן הוֹלֵך עַל חֹד הַתַּעַר,


וּפֶתַע הֲרָרִים בְּקִמּוּרֵי־הַשְּׁחוֹר

וְעוֹף עֲנָק אֶת לְבָבָם פּוֹלֵחַ

וְהֵם מָטִים, כּוֹרְעִים, נוֹפְלִים אָחוֹר


וְעִיר עוֹלָה בְּאֶלֶף מִגְדָּלֶיהָ,

וְכַר נִרְחָב עִם עֲדָָרָיו בִּזְהַב־גַּלִּים

בְּזֶרֶם־אַדִּירִים מִמַּעֲרָב קוֹלֵחַ –


עֵצִי סְבִיבִי, בָּתַּי סְבִיבִי, נוֹפַי עוֹלִים –

עוֹד כָּאן – וּכְבָר חוֹלְפִים עַד־אֵין־קוֹרֵא,

שְׁבוּיֵי הַמֶּרְחַקִּים הַכְּחַלְחַלִּים.


וּדְמוּת תֵּעוֹר בִּדְמוּת, מַרְאֶה יִבְלַע מַרְאֶה

בְּהֶבֶל רוּחַ קַל, בְּסַנְוְרֵי־נִסִּים.

מִי הַמַּרְכִּיב, מִי הַמַּחֲרִיב וְשׁוּב בּוֹרֵא?


עַד עֶרֶב רַד. וְחֹשֶׁךְ עַל רִיסִים.


‏שוב שמש

שִׁיחַשׁ חַיְקַב נַפְחֲדַמְשִׁים

קַבְדַם חַחַי נַפְשִׁים חָשִׁי


מִי שָׁם? עִוֵּר. נָשַׁם. רֹאשׁ.


פְּקַח. רִאשׁוֹן. מְתַח.


לְמַעְלָה. עוֹד. הָלְאָה. קָפְאוּ

תְּהוֹמוֹת.


שׁוּב. שְׂחֵה. כְּבָר גּוּף. קְרוּם

נִשְׁטָף מֵעֵינַיִם שְׁלוּחוֹת

אֶל חֶזְיוֹנוֹת מַיִם.

עָרֹם. נְטֵה יָד. צֵא. בִּכְיָם

שֶׁל הַטְּרוֹמִיִּים נֶאֱלַם בְּדָכְיָם.

הִנֵּה הָאוֹר זָרוּעַ בְּלֵב־יָם!


בְּצֶדֶף הַדְּמָמָה נוֹלַד,

בַּשְּׂעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל הַשֵּׁנָה,

כְּרוּי־אֹזֶן

אֶל שִׁירַת דָּגִים בְּתוֹךְ בָּתֵּי תְּפִלָּה

גְּדוֹלִים שֶׁלַּגַּלִּים בַּמְּצוּלָה

בְּעַד לְחַלּוֹנוֹת דּוֹמְעִים מַבִּיט

סַהֲרוּרִי, זָר,

מִצְחוֹ כָּסוּף, יָדָיו שְׁחֹרוֹת,

אֶרֶךְ־שִׁנַּיִם, כְּרִישִׁי, אֲשֶׁר

רִשְׁתּוֹ נָשַׁכְתִּי, מָשׁוּי מֵאַצּוֹתָיו

רָץ לַעֲבֹר יָם,

נֶחֱלָץ מֵחַכַּת מַעֲמָק, נִקְרָע

מֵחֵיק אָפֵל וְלַח, עוֹלֶה

מִשְּׁאוֹל שַׁלְהָבוֹת כּוֹזְבוֹת,

עוֹקֵף פִּתְיוֹן הַתִּמָּהוֹן לַתְּהוֹם,

וְאֵין אָדָם וְאֵין חַיָּה וְאֵין עוֹף


וּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי נוֹשֵׁק הַחוֹף.


‏שירים למצוא עת (1961)

הֲרֵי בַּבֹּקֶר אֲנִי קָם כִּצְבִי,

הֲרֵי בַּלַּיְלָה שׁוֹב אָשׁוּב לִשְׁבִי

שֵׁנָה, שָׁם כּוֹכָבִים נִטְוִים

בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָאוֹהֲבִים,


הֲרֵי בַּיּוֹם יוֹשְׁבִים לָהֶם בֵּינוֹת

עֲלֵי גּוּפִי שְׂמֵחִים הַחֶלְזוֹנוֹת

שָׁעָה רַבָּה, בַּחֲשֵׁכָה

יֹאמַר לִי אֹחַ דְּבַר בְּרָכָה,


הַפַּרְפָּרִים בּוֹרְאִים אֶת שְׁמוּרוֹתַי,

הֲרֵי הַצִּפֳּרִים – מַחְשְׁבוֹת מֵתַי,

בָּאֲפֵלָה כֵּיצַד אַפְלֶה

בֵּינִי לָרֶמֶשׂ הַנִּקְלֶה?


וּשְׁלַל הָעֲשָׂבִים הָיוּ לְסוּת

בְּשָׂרִי, הֲרֵי עַל נְהָרוֹת אָשׁוּט,

אִישׁ לֹא יֵדַע דַּרְכָּם וּשְׁמָם

בִּנְשֹׁב הָרוּחַ כָּאן וְשָׁם.


שׁוּב שֶׁמֶשׁ יְרֻקָּה בָּאֳרָנִים,

קְַרְנַיִם בְּהִירוֹת גַּם אֲפֵלוֹת,

וְהַיָּמִים יָפִים בְּעִטּוּרֵי לֵילוֹת

כִּכְלוֹת כָּל הַשָּׁנִים הָאֲיֻמּוֹת

צִפּוֹר אַחַת שׁוּב שָׁרָה אֶת יוֹמָהּ

וַעֲנָנִים נוֹשְׂאֵי גִּשְׁמָם כַּחֲלוֹמוֹת

וְהַמֵּתִים בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה

וִירֵחִים קְטַנִּים בְּלֵב חָלָל גָּדוֹל

וּבְנֵי־אָדָם עוֹבְרִים מִתְּחוּם לִתְחוּם

שׁוֹלְחִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ אֶת עוֹפוֹת הַקּוֹל

וְכָל זֶה חַי בְּתוֹךְ עֵינַי לָעַד

כְּמוֹ אֲנִי הַחַי עוֹד יוֹם אֶחָד.


ג.

כְּעֵץ אֲשֶׁר נִמְשָׁךְ וָשָׁב

מִצַּמַּרְתּוֹ לְשָׁרָשָָׁיו,

צִפּוֹר בְּאֶמְצַע מְעוּפָהּ

שׁוֹמֶטֶת פֶּתַע אֶת כְּנָפָהּ,

כְּמוֹ נָהָר אֲשֶׁר זוֹרֵם

אְל מַעְיָנוֹ בְּחֵיק הָאֵם,

כְּאוֹר עַל חֹשֶׁךְ יְבָרֵךְ

אָשִׂים פָּנַי בִּשְׂעָרֵךְ.


‏נמשך ושב

ל.

לְפִי שֶׁהַמִּלִּים סוּמוֹת

וְחַסְרוֹת יֶשַׁע

אוֹמְרוֹת יוֹם וְלַיְלָָה

אֲנִי וְאַתְּ –

לֹא נוֹתָר לָנוּ אֶלָּא

עַיִן בְּעַיִן, פֶּה עַל פֶּה, גּוּף עִם גּוּף

בְּלִי שֵׁם, בְּלִי תֹּאַר

בְּלִי כְּלוּם.


י.

הַיּוֹם נִכְנָף הַבֹּהַק בָּאִילָן

מֵעָל רָאשֵׁינוּ הַנְּטוּיִים. קוֹלָן

נוֹתְנוֹת הַצִּפֳּרִים שֶׁמֵּעוֹדִי

לֹא שְׁמַעְתִּין. הֲתִשְׁמְעִי

אֶת שִׁיר גּוּפֵנוּ קָם מֵאֲדָמָה?

סְגוּרִים כִּבְחוֹמָה וְאֵין חוֹמָה

אִישׁ לֹא מְצָאָנוּ. הֲשׁוֹמְרִים

עָלֵינוּ הָרוּחוֹת הַסּוֹבְבִים? אָרִים

פָּנַיִךְ וְאֶרְאֶה עָלִים קְטַנִּים

פּוֹרְחִים מִתּוֹךְ מִצְחֵךְ. כַּמָּה שָׁנִים

אֲנַחְנוּ כָּאן? לְאָן נֵלֵךְ?

הַבֻּלְבּוּלִים קוֹלָם כְּמוֹ קוֹלֵךְ

עוֹלֶה כְּמוֹ אוֹרוֹת לְבֵין בַּדָּיו

שֶׁל הָרָקִיעַ הַיָּרֹק. כֹּה אֲרוּגִים יַחְדָּו

אֲנַחְנוּ כְּמוֹ אוֹר וָצֵל, מֻקְדָּם וּמְאֻחָר.


אֶתְמוֹל לֹא יְדַעְתִּיךְ. הַאֵדָעֵךְ מָחָר?


ל.

הַפְּרָחִים גְּדוֹלִים, כְּאִלּוּ

אֶפְשָׁר לָגוּר בְּּתוֹכָם,

עֲנָנִים שְׁקוּפִים בַּתְּכֵלֶת,

כְּאִלּוּ הַלֵּב רֻחַם,


פַּרְפָּרִים מִתְפָּרְצִים, כְּאִלּוּ

לֹא רָאוּ אֶת הָאוֹר מֵעוֹדָם,

גּוּפִי עִם גּוּפֵךְ, כְּאִלּוּ

אֵין גְּבוּל בֵּין דָּם לְדָם,


לַהֲבוֹת צִפֳּרִים, כְּאִלּוּ

הַשַּׁחַק לְבַסּוֹף נִשְׁלַם,

צִיצֵי צְחוֹקִים, כְּאִלּוּ

אָבִיב בָּעוֹלָם.


ה.

שׁוּב אֵלַיִךְ. עוֹד אֵלַיִךְ,

גֹּלֶם, גִּלְגּוּל, פַּרְפָּר,

אֵשׁ שְׂעָרֵךְ, שָׂרוּף לְרַגְלַיִךְ,

עוֹרֵג, אִלֵּם, עָפָר,

עוֹלֶה אֵלַיִךְ, עֲלֵה

הָרוּחַ, צֵל שֶׁל שִׁיר, פַּרְפָּר.


אֵין לַיְלָה בּוֹדֵד כְּלֵיל כּוֹכָב שׁוֹכֵב לְבַדּוֹ.

וַאֲנִי מָלֵא אַהֲבָה מֵעַל לִגְדוֹתַי.

דָּמִי צָמֵא. שְׂפָתַי זוֹרְמוֹת. וְכוֹכָב בְּאָבְדוֹ.

עַצְמִי לָדַעַת, בְּאֵין שֵׁנִי – קִלְלַת שְׁעֹותַי.


שָׁוְא נִסּוּ זֹאת רַבִּים, רֹב שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה לְהַבִּיעַ.

כָּאן לְבַסּוֹף שְׁמַעְתִּיו, כָּאן בַּיָּגוֹן מִתְבַּטֵּא.


פרידריך הלדרלין (בתרגום טוביה ריבנר)


‏תעודה

רַק לִמְלוּם בַּחֶדֶר הַלֵּילִי.

עַל קַו הָאֶֶפֶס בֵּין שְׁתִיקָה לְקוֹל

בְּלִי נִיעַ, שָׁכוּב אַפַּיִם כְּנִרְדָּם

הַיָּם. מַה כִּסּוּפִים קָרְאוּ לְךָ לָבוֹא

מַה כִּסּוּפִים לְכִסּוּפִים אֶל זוֹ אַדְוַת־גַּלִים־כִּמְעַט־וְלֹא־תַּכִּיר

כְּמוֹ מִלְמוּל חֲלוֹם


לוֹהֶטֶת אֵשׁ הָאַלְמֻגִּים

שְׁבוּיָה בַּמַּעֲמָק

וְקֶצֶף הֵד אָפֵל מִכֶּסֶף מֶרְחָק


בַּסּוּפָה

כְּנָפַיִם רְבָבוֹת וְרִבְבוֹת רִבּוֹא

מַכּוֹת וּמִתְנַפְּצוֹת בְּלִי הֶרֶף קֵץ

כָּל הַבָּשָׂר נִכְחָד נָמוֹג נִבְקְעוּ

מַעְיְנוֹת תְּהוֹם

רַבָּה וַאֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם בְּשׁוֹט

לְשׁוֹן הַנְּחָשִׁים מָטָר נִתָּךְ

בְּבַת אַחַת פּוֹתֵחַ וְסוֹתֵם

פֶּה אַחַר פֶּה שָׁכוּר

נִפְעָר נֶחְתָּם בְּזֻהֲמַת הַזַּעַם

בַּחֶדֶר הַלֵּילִי

הַמֵּצַח הַשָּׁבוּר בְּקוֹנְכִיַּת יָדַיִם שְׁבוּרָה

מַה יִוָּתֵר

בְּשָׁעָה זוֹ שְׁקוּעָה

בְּהֵאָלֵם


הַיָּם, אֵין סוֹף סַהֲרוּרִי, נוֹשֵׁם, פּוֹלֵט

עַל חוֹף עֲטֶרֶת אַצּוֹתָיו, גְּוִיּוֹת, גְּוִיּוֹת קְטַנּוֹת וַאֲפֹרוֹת.


1

קָם מֵעָפָר בְּשָׂרִי

מֵאֵפֶר עֵינַי

מִתַּרְדֵּמַת הַמִּדְבָּר עוֹלֶה בְּמַדְרֵגוֹת מַלְאָכִים בְּלוּיִּים

עֲלֵה לַעֲנָה יְמִינִי, שְׂמֹאלִי כָּנָף מְרוּטָה

אָזְנִי כְּרוּיָה לְמַה שֶּׁקָּרוֹב לְלִבִּי, לְמַה שֶּׁרָחוֹק לוֹ –

אֵינִי שׁוֹמֵעַ מְאוּם. בָּרָקִיעַ הָרֵיק

בָּרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים, בַּשְּׁוָקִים הָרֵיקִים, בִּשְׁפָתַיִם רֵיקוֹת

לוֹעֶה, לַיְלָה לַיְלָה, אַלְלַי, שִׁיר הַמַּעֲלוֹת


מֵעַל עִיר לְבָנָה, רְדוּמָה, סִמְטָאוֹת סוּמוֹת, חוֹמוֹת

וּמַדְרֵגוֹת לְמַטָּה וְחוֹמָה לִפְנִים


״לֹא כָּך בִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר"


2

אַוְרִירִים אֲפֹרִים מְהַלְּכִים בֵּין דַּלֵּי הַזֵּיתִים

בֵּין שְׁעָרִים סְגוּרִים

דָּמִים שְׁפוּכִים אֲסוּפִים שׁוֹקְטִים בְּאַבְנֵי הַמִּרְצֶפֶת

וְנֹגַהּ צֵל

רָחוֹק, הַגּוּף

עָפָר, מַבָּט

אֶל עֵבֶר

עָב מוּאָרָה פּוֹרַחַת

הָרוּחַ


"רק שׁוּלֵי מְעִילוֹ שֶׁל זֶה הָרָקִיעַ

לְהָלִיט אֶת אֵפֶר עֵינַי"

‏ירח
‏קולות
‏תעודה
‏אחותי
‏אם
‏איני רואה אותך
‏בסערה נודד הרחק
‏כוכב
‏סכת השקט
‏לאט כהרף עין
‏כל עוד (1967)
‏לשלח יד
‏כל עוד אתה אומר
‏לשלח יד
‏מעל לדף ההולך ושחר
‏יקיצה
‏ים: בשאת שעת הצהרים
‏פעם היינו
‏מי שם
‏כתב חרטמים
‏דיגים אפופי שנה
‏ים חי עד מה
‏קולות מראות ברוח
‏בחדר האבל על מות אשתו
‏בין הפרחים
‏גופה הכלה
‏מי
‏הדמדומים האכזריים
‏למה עזבתני
‏במקום פיוט לימים נוראים
‏הכל ברור יותר
‏שוב ושוב
‏קולות מראות ברוח
‏יום שהשלך בו הלבן המפלא
‏ופתאם שמש זו
‏בואי, נחיה
‏של מי את, כאן, עכשו
‏בחלום הבהירות בשמים
‏איני רוצה, רוצה, איני
‏שירת הצפור הקפואה
‏מהצל בעיני / 2
‏עיר נמל
‏ופני האם בכף
‏אחר כך השמים
‏לא פחד לא דרך פחד
‏כמו לב מבקש את דמו
‏החשכה הזאת
‏יקיצה
‏ענן
‏ופני האם בכף
‏לחש הרוח
‏בעוד ששולחים
‏אתה ההולך בשמש
‏הקול הצלול בערב
‏טיול לעת ערב
‏כששבו הפסלים לנוע
‏לפניך הגשם
‏פתח
‏דומם כבתחילה
‏אין להשיב (1971)
‏גם השנה
‏גם השנה
‏שמי
‏הרכון על שלחן
‏ברוש
‏רתם
‏שמים מלאים רעם
‏ובחלום הלילה
‏הערב הזה
‏בבואי היה המקום
‏ככלות
‏אור כנפים מתרחק
‏אש פסקה, ערב
‏רגע היינו
‏הלילה הזה
‏אבל בלילה אין לילה
‏רגע היינו
‏שלחתי עיני
‏ולא תבוא
‏יום שקטל עם שחר לילה
‏עיר זאת
‏עקודה על סלעיה
‏אבן רוצה לזרם
‏יום כמו לילה כמו
‏עפר זרקו על עיניה
‏אחר כך
‏ואחרי הרעש, האדמה
‏אם קטנה, לבנה
‏לפנות בקר נפטרה לעולמה
‏זה היה טרוף
‏דמיתי, פנים יש
‏אם אניח את הספר
‏שערי קיץ
‏אדם מענן מלא מזמות
‏קיץ הולך, האור
‏כל המהומה הקפואה הזאת
‏גם היא. גם היא. הוא
‏פרידות
‏קיץ
‏זה הגמיש
‏מה שיר איך שיר
‏עוד ועוד
‏שמש חצות (1977)
‏אחותי הקטנה ערה וישנה
‏עננים
‏עננים
‏לנשם לנשם
‏בקר־לא־בקר
‏העץ
‏ירח וכוכבים אשר כוננתה
‏ירח
‏קרבות הלילה הותירו
‏המים השבים, הפזורים
‏העץ
‏הבלבול
‏הבלבול
‏אלבא
‏נח בין שדיך
‏קומי
‏נוצות לבנות בקצוות
‏שמש חצות
‏וסטר וולה
‏אגם אמנינגן
‏שיבה
‏ביום הזוהר
‏באויר הפרידה כאשר
‏שם, אמרתי
‏שם אמרתי, יצאתי
‏בוקר ירקום אולי יום
‏לי נדמה, מבני האלים העלם
‏דודי
‏בקר ירקום אולי יום
‏נתוח המת
‏ביקור
‏כתבת מצרית
‏המנגנת
‏מלים
‏פיאטה רונדניני
‏זכר אשה במחלקה המצרית
‏אשה הרה, פניקית
‏ארחות השמש
‏מבוך
‏כן, הצבעים
‏ארחות השמש
‏המדבר האחרון
‏המדבר האחרון
‏פסל ומסכה (1983)
‏הנפילה
‏השגרירים
‏למה
‏המצביא
‏הנערים
‏החיוך
‏פגישה
‏האסטלה
‏פנים
‏תמונה ודו־שיח
‏סוס ורוכבו
‏שלשה רשומים סיניים
‏שני ציורי זן
‏ארבעה חתוכי עץ יפנים: על הזקנה
‏מה מותר
‏פורטרט
‏ישו הנלעג
‏המכתב
‏חרצית כחלה
‏סלעי גיר בריגן
‏כנפי צפרים מרחפות
‏יוסל מצייר את קפקא
‏8 רשומי מלאכים של פאול קליי

חָתוּל שָׁחֹר

בְּדֶשֶׁא יָרֹק.

דּוֹמֶה, מִשֶּׁל מַאטִיס.

אֲבָל אֵינֶנּוּ.

הַדֶּשֶׁא רָטֹב מִגֶּשֶׁם.

הַפַּרְוָה רְטֻבָּה מֵהַדֶּשֶׁא.

הַשְּׂעָרוֹת דְּבִיקוֹת.

הַגּוּף חֵמֶת חֲלִילִים

פּוֹלֵט אֶת אֲוִיר הָאָבִיב.

אַחַר־כָּךְ דּוֹמֵם.

הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל.

נְסִיךְ הַנֹּהַג הַנָּאֶה

בִּגְדוֹ רָקוּם

כּוֹכָבִים, צִיצִים וּפְרָחִים,

רָקִיעַ כְּזָהֳרוֹ

עַל גַּב סוּס לָבָן.

שָׂרָיו וְשַׁמָּשָׁיו כְּרוּכִים אַחֲרָיו,

רָמֵי־יַחַשׂ עַל רַמָּכִים אַבִּירִים

שְׁחֹרִים וַאֲדֻמִים.

הַכֹּל יוֹצְאִים בְּשֶׁקֶט לָצוּד צַיִד.

עֵץ עָשׂוּי צִפֳּרִים

עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ.

אַיָּלה שְׁלוּחָה בְּעֵינַיִם קָמוֹת בְּשֶׁקֶט

נִצּוֹדָה. בְּשֶׁקֶט תּוֹקֵעַ הַנָּסִיךְ חֲנִיתוֹ

בְּלִבָּהּ. הַצִּפֳּרִים הַצִּבְעוֹנִיּוֹת

לֹא הֵנִיעוּ כָּנָף. אַחַד הַשָּׁרָתִים

שׁוֹלֵחַ חֵץ בַּשָּמַיִם. עָנָן קָטָן

אֵינוֹ זָז. הַאִם הַצַּיִד תָּם?

הָאַיָּלָה שְׁלוּחָה. הָעֵינַיִם קָמוֹת.

הַחֲנִית חוֹדֶרֶת.

לֹא קְרָאתִיהָ, הִיא בָּאָה

מִן הַלַּיְלָה הִיא בָּאָה אֵלַי

אַיָּלָה אֵין קוֹל עֵינֶיהָ

כְּשַׁלְהֶבֶת בְּגַחֶלֶת עֵינַי


שָׁבִיס כָּחֹל וְצָהֹב לָהּ

שְׂפָתֶיהָ הֵן וְלָאו

בַּת לַיְלָה, הָאוֹר הַנָּגוּעַ

עוֹטֵךְ כְּשִׂמְלָה, אֲחוֹת שָׁוְא


כְּעָנָן בָּרוּחַ פָּנַיךְ

מִתְפָּרְמִים בִּדְמִי

שֶׁמֶשׁ שְׁחֹרָה עֵינַיִךְ

יוֹמִי אֵינֶנּוּ יוֹמִי

מָה הֵם עָשׂוּ לָךְ? מָה הֵם עָשׂוּ? מָה –

– דְּמָמָה עַל גַּב דְּמָמָה –

אַל תַּאָלְמִי אַל


פִּיךְ דּוּמָה.

נוֹף מְקֻטָּע, כְּמוֹ תָּפוּר קְרָעִים קְרָעִים.

בְּקוֹל לֹא קוֹל יוֹרְדִים הַמַּיִם הַשְּׁבוּרִים.

פְּנֵי אֲחוֹתִי הִבְלִיחוּ וְכָבוּ בֵּין הֶהָרִים.


הַבְּקָרִים יוֹם אַחַר יוֹם, כְּמוֹ בּוֹרוֹת.

יְמֵי הַיַּלְדוּת עֵינֵיהֶם אֶבֶן. אַל תָּרִים.

הָאֶבֶן מְקִירָה דְּמָעוֹת שְׁחֹרוֹת.

בַּחֲדַר הַחֹשֶׁךְ הַלֵב

מְפַתֵּחַ

עוֹלָם מָלֵא צְבָעִים.

שׁוּב אוֹתָהּ צִפִּיָּה חַסְרַת־מָנוֹחַ.


בֵּין פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת עוֹלֶה הַיָּרֹק הַבָּהִיר

הָרַךְ, בְּלִי דַּעַת, מֵנִיעַ

כְּנָפַיִם זְעִירוֹת כְּאִלּוּ לָעוּף, זוֹחֵל

לְכָל סֶדֶק, פִּתְאֹם אָפֹר.


אַלְפִּית שֶׁל שְׁנִיָּה אָדָם בָּאֲוִיר

(חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת הַמָּט – לַהֲבוֹת הַשְּׁקִיעָה)

כְּמוֹ צִפּוֹר שִׁכּוֹר, שָׁחֹר. אֲבָל לְמַטָּה

בָּרְחוֹב עֵרֶב רַב, הַדָּם נִגָּר בְּכָל גּוֹנָיו.


אַחַר כָּךְ נַעֲרָה עֲטוּפָה בִּשְׂעָרָה כִּבְאֵשׁ

עַל רֶקַע רָקִיעַ בְּצֶבַע עֲצָמוֹת.

הִיא מִשְׁתַּהָה, כְּמוֹ כְּלוּאָה בִּזְכוּכִית.

בּוֹאִי, קַלָּה, כֶּעָנָן, קוּמִי, צְאִי!


אַחַר כָּךְ כָּל אֵלֶּה שֶׁאֵין לְהַבְדִּיל בְּקַלּוּת בֵּינָם

לְבֵין רוּחַ. כִּתְמֵי צֶבַע

כָּלִים, נֶעְלָמִים בָּאֵד, צַוָּאר נָטוּי,

יַד פְּרִידָה בָּאֲוִיר.


שְׁמֵי עָשָׁן סְגֻלִּים אַחַר צְהֻבִּים,

מִתְפּוֹרְרִים. זוּג אוֹהֲבִים

מְעוֹפֵף, פַּרְפָּרִים שֶׁל אֵפֶר.


אַחַר־כָּךְ הַסֶּרֶט נָקִי.

הַאִם קָרָה מַה שֶּׁקָּרָה?

הַאִם מַמְשִׁיךְ לִקְרוֹת?

פָּנַי בְּעָרְפִּי. לְנֶגֶד עֵינַי

עִיֵּי חֳרָבוֹת, עִיֵּי חֳרָבוֹת.

תִּקְווֹת זְעוּמוֹת נִתְעוֹפְפוּ, חֲרוּכוֹת

צָנְחוּ אֶל הָאֹפֶל.

נִפְלַטְתִּי.

עָלִיתִי.

נוֹלַדְתִּי שֵׁנִית

שָׁקוּף כֶּעָשָׁן.


הַזְּמַן הָאִלֵּם

נוֹשֵׁב מִגַּן אִילָנוֹת הַיַּלְדוּת,

דּוֹחֵק בְּלִבִּי הָעִקֵּשׁ,

פּוֹשֵׂק אֶת כְּנָפַי.

אֲנִי נִדְחָף אָחוֹר לַבָּאוֹת.

מַתַי יָבוֹא הַבָּא לְכַבּוֹת אֵש עֵינַי?

יְלוּד אִשָּׁה.

גָּמוּל עֲלֵי אִמּוֹ.

אִם יַאֲרִיךְ יָמִים

יִחְיֶה עוֹד יוֹם אֶחָד.

הוּבָא. שָׁמַע. רָאָה.

עֵינָיו בְּרַקּוֹתָיו.

רֹאשׁוֹ בִּקְרָבָיו.

אֶצְבָּעוֹת לוֹ אַרְבָּעִים.

הַמְצָאוֹת אֵין סוֹף.

צָלוּב אֶל שִׁדְרָתוֹ.

חָנוּק בִּלְשׁוֹנוֹ

‏מִגְדַּל בָּבֶל

הַמִּלִּים כְּמוֹ צִפֳּרִים

זְעִירוֹת כִּמְעַט

אֵין לְהַבְחִין שָׁם

לְמַעְלָה שׁוּם דָּבָר

מֵרִים מַשֶּׁהוּ נוֹפֵל

קִיר אַחַר קִיר פְּעִימוֹת

הַלֵּב טֵרוּף

מִתְהַדֵּק עָנָן חוֹנֵק

שֶׁמֶשׁ מַתֶּכֶת פּוֹלֵחַ

רֹאשְׁחוֹר

הַפְּתָחִים זָבִים אֲפֵלָה

גּוּפִים רְחוּפִים צְלָלִים

כְּנוּפִים נִטְרָפִים נוֹצוֹת

הַמִּלִּים מִתְהַפְּכוֹת

בָּרוּחַ הַיּוֹרֶדֶת? הָעוֹלָה?


שַׂמְנוּ אֶבֶן עַל אֶבֶן,

חוֹמָה עַל חוֹמָה.

“קִנֵּנוּ נָשִׁים בֵּין כּוֹכָבִים”.


קָרַעְנוּ פְּתָחִים לְמַרְאֵה עֵינַיִם.

בָּרוּךְ בּוֹרֵא מַרְאֵה עֵינַיִם

וְעֵינַיִם רוֹאוֹת מַרְאֶה.


מְסַפְּרִים, עָנָן נִצָּב מֵעָלֵינוּ וְאֵינֶנּוּ עוֹבֵר


לְחִישׁוֹת הַנָּשִׁים הִנְשִׁימוּ עוֹרֵנוּ,

זַהֲרוּרִים זְעִירִים בַּחֲשֵׁכָה.

“מִי אַתְּ, מִי?”


קוֹלֵנוּ הִתְעַקֵּל בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת,

נֶעְלַם בְּפִנָּה לַחָה.


שָׁמַעְנוּ, הָעֲגוּרִים חָלְפוּ מֵעָל.

הָעֲגוּרִים, הַחֲסִידוֹת, הַזַּרְזִירִים, הַקִּוִּיּוֹת.

מִנַּיִן כָּל הַמִּלִּים הַלָּלוּ?

בְּרָקָן בָּאֲפֵלָה כִּבְרַק נְחֹשֶׁת קָלָל.


מִגְדָּל זֶה עַז מִדַּעְתֵּנוּ.


עַכְשָׁו עוֹלָה מִמַּחֲשַׁכָּיו מַנְגִּינָה.

אֵיזוֹ מַנְגִּינָה עוֹלָה מִמַּחֲשַׁכָּיו.

לֹא שָׁמַעְנוּ מֵעוֹדֵנוּ מַנְגִּינָה כְּמוֹתָהּ.

הַקּוֹלוֹת הַכְּלוּאִים בַּמִגְדָּל הָאוֹבֵד בִּמְבוֹאוֹתָיו טוּרִים טוּרִים

עִוְרִים פְּרוֹזְדוֹר מִסְתַּבֵּךְ בִּפְרוֹזְדוֹר קוֹמָה עַל קוֹמָה

קוֹרֶסֶת אֵין מוֹצָא אֵין

לְהָבִין מִלָּה

הֵד

שָׁבוּר

אַתָּה תּוֹעֶה בְּעֵינַיִם מִתְרוֹצְצוֹת

מִסּוֹף עַד סוֹף

הַבִּנְיָן בְּרֹאשׁוֹ עֲנַן

הָאָבָק גַּרְגְּרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר זְעִירִים

“אנחנו בונים את פיר בבל” / פ. קאפקא


קוֹל חִבּוּט, קוֹל דִּרְדּוּר.

עָפָר.

חֹמֶר.

עָפָר.

אֶבֶן עַל אֶבֶן.


אֲבוֹתֵינוּ הִתְחִילוּ.


אֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ.

טַשְׁטֵשׁ עִקְּבוֹתֶיךָ

בְלֹבֶן לֹא גְּבוּל

טַשְׁטֵשׁ עִקְּבוֹתֶיךָ

אַל תֵּעָצֵר עַל

יַד הָאֶבֶן, אַל

תּוֹתִיר סִימָנִים רֵד

אֶל הָאֲפֵלָה, וַעֲלֵה

בָּעַלְוָה, הֱיֵה בָּהּ

כְּמוֹ הָרוּחַ


שְׁכַח אֶת שִׁמְךָ

אֶת יָדֶיךָ

זְכֹר אֶת הַמַּיִם

נִרְגָּשִׁים סְבִיב הָאֶבֶן שֶׁהִשְׁלַכְתָּ

גַּלִּים גַלִּים, אַחַר כָּךְ

רְגוּעִים

כְּבַתְּחִלָּה


כִּמְעַט מָפְשָׁט


אֵלֶּה הָרִשּוּמִים מַרְאִים

אֶת תַּהֲלִיךְ הַיְצִירָה:

בְּרֵאשִׁית הַכֹּל

אַחַר כָּך הַוִּתּוּר

וַאֲחִיזָה בָּזֶה וּבָזֶה


תָּמִיד פָּחוֹת

תָּמִיד רֵיק יוֹתֵר

הוּא הַנּוֹתֵן


הֱיֵה כְּמוֹ הָרוּחַ

מְצַיֵּר בַּחוֹל וּמוֹחֶה

אוֹר מִתְעַרְעֵר וְצִנָּה חוֹדֶרֶת מֵהַקְּצָווֹת

עַל מַה שֶּׁשָּׁב וְעוֹלֶה לְאִטּוֹ מִמְּצוּלוֹת כְּמוֹ

סְפִינָה בְּקוּעָה עוֹלָה וְצָפָה

מִפְרָשֶׂיהָ מִזְדַּקְּרִים חֲדוּדִים

חוֹרְתִים בָּאֲוִיר הַזְּכוּכִית.


הַאֲנָשִׁים עַל הַסִּפּוּן, צְלָלִים רָזִים, אֵינָם שׁוֹעִים.

אוֹר מִתְחַלְחֵל. כִּמְעַט אֵין לְהַבְדִּיל

בֵּין הַדְּבָרִים וּבֵין הַלֹּא־דְּבָרִים.

הַיָּד שֶׁבָּהּ אֲנִי אוֹחֵז בַּמַּיִם לְבָנָה כְּדָג הָפוּךְ.

הַגַּלִּים, אֲפֵלָה עוֹלָה, כְּתָמִים כְּתָמִים.

הַצְּבָעִים דָּהוּ.

תָּוֵי הַפָּנִים מִטַּשְׁטְשִׁים.

טֶמְפֶּרָה עַל טִיחַ!

דְּברִים אֲחֵרִים הֶעֱסִיקוּ אֶת הַצַּיָּר. אֲבָל

עוֹד יוֹשְׁבִים כֻּלָּם לְאוֹתוֹ שֻׁלְחָן,

עוֹד נִבְצָע הַלֶּחֶם,

עוֹד נִצֶּבֶת הַכּוֹס, עוֹד נוֹף גְּבָעוֹת כְּחַלְחַל בַּגַּב.

וְגַם כִּי לֹא יִהְיֶה

אֶלָּא כֹּתֶל סָדוּק עִם כַּמָּה כְּתָמִים,

וְגַם כִּי יְטֻאטָא הַכֹּתֶל –

שִׁמְעוֹן הָיָה, יַעֲקֹב הָיָה, וְכָל הַשְּׁאָר, לְתָמִיד.

הַרוּחַ הַהוֹלֵךְ סוֹבֵב עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הָרֵיק

נוֹשֵׂא צִבְעֵיהֶם כְּמוֹ אֲבַק הַפְּרִיחָה,

כְּמוֹ אָבָק. גַּם כִּי בָּגַד הַבּוֹגֵד,

הַנִּבְגָּד לֹא הוּקַע, לֹא אָבַד.

עֲבָרִי מוֹתִי אוֹחֵז בִּי

בְּאֶלֶף עַיִן וָעַיִן –

אֲנִי פּוֹנֶה לְכָאן וּלְכָאן

וּלְכָאן –

וְאַיִן.

מְעַט מְאֹד יֵשׁ עוֹד לוֹמַר.

פָּחוֹת מִמְּעַט.

אָדָם עָשׁוּי גַּפַּיִם בְּלִי גֵּו.

אָדָם עָשׁוּי גִּו בְּלִי גַּפַּיִם.

אָדָם עָשׂוּי נְקָבִים נְקָבִים.

כָּל הַנְּקָבִים צוֹאִים.

אָדָם עָשׁוּי צְעָקָה.

אֵין צְעָקָה.

מַכּוֹת מַפְרִיחוֹת אֶת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

אָדָם הוּא צִבְעוֹנִי.

שִׁרְבּוּט חֲסַר נֶפַח, שָׁטוּחַ עַל קִיר.

זֹאת הָאֳמָנוּת כֻּלָּה.

שַׂק קֶמַח עָבֵשׁ, נֹאד

לָבָן, נָפוּחַ, הַמּוֹשִׁיעַ

מוּרָד מִן הָעֵץ הַמֻּכְתָּם, הָרֹאשׁ־

לֹא־רֹאשׁ נַפוּל, שָׁמוּט כְּמוֹ

כַּדּוּר פּוֹרֵחַ זָעִיר

חֲסַר אֲוִיר. אֶחָד אוֹחֵז בִּזְרוֹעַ

הַבֻּבָּה הַכְּעוּרָה הַזֹּאת,

נוֹעֵץ בָּהּ עֵינַיִם בְּתִמָּהוֹן,

חֶמְלָה וָפַחַד. אֲחֵרִים נוֹשְׂאִים

וְנוֹתְנִים וְלוֹקְחִים בְּפָנִים

תּוֹעִים בֵּין מַעְלָה וּמַטָּה.

שָׁמֵן עֲטוּר מִצְנֶפֶת

עוֹמֵד וּמִתְבּוֹנֵן

מְרֻצֶּה מִכְּרֵסוֹ הַחַיָּה שֶׁל עַצְמוֹ.

עַל רֶקַע הָרָקִיעַ הָאָפֵל

מִתְכּוֹפֵף אֶחָד, מַנִּיחַ

לְאַט לַסָּדִין לִצְנֹחַ.

הַכֹּל אָפֵל סָבִיב. גַּם הָעֵצִים.

רַק הַגּוּפָה זוֹהֶרֶת.


לֹא. לֹא כָּךְ. עוֹד פַּעַם. מֵהַתְחָלָה.

בָּשָׂר לָבָן וָרַךְ, כִּמְדֻמֶּה,

חַי, נוֹשֵׁם, מֵנִיעַ זְרוֹעוֹת,

אֲפִלּוּ אוֹהֵב. מִחוּץ לַמִּסְגֶּרֶת,

יֵשׁ לְשַׁעֵר יַנִּחוּהוּ בְּבוֹר.

יְנִיחוּהוּ? יָנוּחַ? מְנוּחַת עוֹלָמִים.

לֹא. לֹא כָּךְ.


הַדְּמוּת דְּמוּת, אֲבָל

רַק לִכְאוֹרָה. הַמַּחֲזֶה יָדוּעַ,

לִכְאוֹרָה. הַדְּמֻיּוֹת,

הָעֵץ הַדָּמוּם, הָרָקִיעַ

צְבָעִים. הַצְּבָעִים צְבָעִים –

אֲבָל מִנַּיִן וּלְאָן? אֲפֵלָה. הַתְּמוּנָה

תְּלוּיָה בְּמִינְכֶן. רָאִיתִי.

רָאִיתִי? הֲלֹא

הִיא מֵאֲחוֹרֶיהָ, הִיא מִלְּפָנֶיהָ,

הִיא מִתַּחַת הִיא מֵעָל לְבַדָּהּ

כַּצִּפּוֹר הַפּוֹרַחַת

בְּהֶבֶל פֶּה אַחֲרוֹן, מְרַחֶפֶת רֶגַע

מֵעַל פָּנִים שֶׁהָיוּ

מֻכָּרוֹת, וְלֹא עוֹד, מְדֻמָּה

לַנְּשָׁמָה –

‏1983–1989: רשת אבן של ים

(אנסיז, מוזאון לזואולוגיה משווה, הארוארד)


בִּנְיָן יָשָׁן לְהַתְמִיהַּ

אֵיזֶה מַחֲנָק.

מַמָּשׁ אֵין מַה לִּנְשֹׁם.

וְהַדִּנּוֹזָאוּרוּס, מֶלֶךְ הָעֲצָמוֹת,

תּוֹלֶה בָּנוּ עֵינַיִם רֵיקוֹת בְּלִי סוֹף.

גַּם הָאוֹר מְאֻבָּן.

עָלֵינוּ לָצֵאת, וִיהִי מָה.

עָלֵינוּ לָצֵאת מִזֶּה.


תְּנוּעָה פְּרָאִית שֶׁל דָּגִים נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם

אַרְבָּעִים מִלְיוֹן שָׁנָה. פְּקַעַת דָּג בְּדָּג

נִלְחָם עַל חַיָּיו.


אֵיזוֹ דְּמָמָה.

כְּמוֹ לִפְנֵי סְעָרָה.

וּבַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר שׁוּב וְשׁוּב

אוֹתָה אֶרֶץ יְרַקְרַקָּה כֻּלָּהּ

מְלֵאָה עֵינַיִם

נִבָּטוֹת מִכָּל קִיר, נִקְרָשׁוֹת

עַל כָּל שֻׁלְחָן. הַזִּכְרוֹנוֹת

בָּאִים וְהוֹלְכִים כִּמְעַט בְּלִי אֹמֶר.

נִצָּחוֹן נִצָּחוֹן

צוֹהֲלִים שָׂרֶיהָ. וְאֵיזֶה יוֹם!

אוֹמֵר הַדַּוָּר וּפוֹסֵחַ עַל הַבַּיִת כְּמוֹ בִּגְנֵבָה.

הַנַּגָּר מּנַסֵּר מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם. הַקַּצָּב מַבִּיט בְּיָדָיו

שְׂבַע־רָצוֹן וּמְנַגְּבָן בְּשֶׁקֶט. פָּנִים זְרוּקוֹת בָּרְחוֹב

נִמְלָטוֹת בָּרוּחַ קְלוּפוֹת מִגֻּלְגְּלוֹתֵיהֶן מִתְגַּלְגְּלוֹת

בְּאַשְׁפָּה נוֹטֶפֶת מִיץ אָפֵל שֶׁל פֵּרוֹת מְעוּכִים.

כֶּלֶב מְלַקֵּק. חֲתוּלָה מְיַלֶּלֶת.


שִׂימִי פָּנַיִךְ בְּיָדַי שְׂפָתַיִךְ יֵרָגְעוּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת

מַה מְּסֻגָּלוֹת יָדַיִם

1

בַּיִת

לֹא בַּיִת.

חָלָל.


שַרְווּל הַקִּטֵּעַ יוֹדֵעַ

אֶת הַחֹם

שֶׁהָיָה בּוֹ.


דְּמוּת אֵינָהּ רַק דְּמוּת. מָחוּק מוֹתִיר עֲקֵבוֹת.


אֵש פּוֹרַחַת בָּעֵץ. קוֹל

סוֹבֵב בָּרוּח, הוֹלֵךְ סוֹבֵב

דּוּמָה. גִּמְגּוּם. יְבָבָה.


הוּא שֶׁהַכֹּל הָיָה לְפָנָיו


אַחֲרָיו

רֶגַע לֹא־אֻכָּל.


2

לְהָבִין

מַה לְּהָבִין

אֲנִי שׁוֹמֵעַ

אֲנִי נוֹשֵׁם

אֲנִי הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם


3

מַה נָּבוֹן

שֶׂכְוִי

מַבְחִין בֵּין יוֹם וְלַיְלָה


4

לְדַבֵּר

לְדַבֵּר –

אֲנִי חוֹפֵר וְחוֹפֵר

וְעָפָר עִם עָפָר מִתְחַבֵּר


5

מִלִּים זוֹנוֹת

אַחֲרֵי הַמָּוֶת

אוֹמְרוֹת הָלַךְ

אָבַד

הִסְתַּלֵּק

חֹרֶף, קַיִץ, רוּחַ בָּעֵצִים, אוֹר, אֲוִיר


6

בְּנִי שֶׁאָבַד

בֶּן זְקֻנַּי

שָׁב

מָצָא מַחְבּוֹא

סָמוּי בְּעֵינַי –

לֹא תִּירָא רָע

יָדַי עַל פָּנַי

צוֹצֶלֶת חוֹצָה אֶת חַלּוֹנִי

וַאֲנִי אוֹמֵר צוֹצֶלֶת חוֹצָה אֶת חַלּוֹנִי.

הַצָּדִי בְּרַק לַהַב. מוּזָר

לַמִּלִּים יֵשׁ צְלִיל.

וְהֲלֹא הָאֵלֶם יוֹשֵׁב בִּגְרוֹנָן.

הָאוֹר שֶׁחָדַר אֶל אֲפֵלַת הַחֶדֶר

שׁוּב אֵינֶנּוּ אוֹר בָּאֲפֵלַת הַחֶדֶר.

פָּנַי נֶאֱחָזוֹת בְּפָנֶיךָ

כָּאַיִל בַּסְּבַךְ

הִנְנִי הִנְנִי

קוֹלְךָ הוֹלֵך בְּקוֹלִי

בְּלִי קוֹל בְּלִי אַתָּה בְּלִי אֲנִי

בְּרַק לַהַב הֶחֱשִׁיךְ, וְעִוֵּר:

בְּנִי בְּנִי

זֶה לֹא אָבִיב.

אֵינִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַשַּׁחְרוּר

שָׁר וְשָׁר, מְסַלְסֵל בְּקוֹלוֹ

מְאֹהָב מְטֹרָף

כְּאִלּוּ שִׁירָה הִיא חַיִּים

נֵעוֹר, מִתְעוֹרֵר, נֵעוֹר

קְצַת מְיֻשָּׁן, חוֹרֵז

עַל לַעֲבֹר.

הַאִם מֵקִיץ עָדִיף? הַקֵּץ. כְּבָר אוֹר? בַּחוּץ

מַתְחִיל אָבִיב לִרְקֹם מְזִמּוֹתָיו. אֲנִי שׁוֹמֵעַ

מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, נֵעוֹר וּמִתְעוֹרֵר. קִיר מִתְקַלֵּף בָּא לִקְרָאתִי

וּמִתְפּוֹרֵר. הַאִם אֲנִי חוֹלֵם

מִלִּים, צְלִילִים בָּאֲפֵלָה?

אַרְבַּע שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ אַחַר חֲצוֹת. הַחֲפָצִים

זָרִים בַּחֶדֶר לְהַחֲרִיד. כִּסֵּא, נָכֶה עָלוּב,

פּוֹשֵׁט אַרְבַּע רַגְלֵי עֵץ. שֻׁלְחָן

פּוֹנֶה עֹרֶף. אָרוֹן סָגוּר בְּתוֹך עַצְמוֹ.

אֵין אִישׁ. בַּחוּץ הַצִּפֱּרִים

עוֹד לֹא שִׁירָה כְּבָר לֹא שְׁתִיקָה. כְּבָר אוֹר?

פַּסִּים פַּסִּים שְׁחֹרִים.

יָדַי?

אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת פָּנַי לְבַקֵּשׁ

וּפָנַי נוֹפְלוֹת עַל פָּנַי.

לִפְנִים מִפָּנַי עוֹלוֹת פָּנִים שֶׁל אֵשׁ.

אֲנִי קוֹרֵעַ אֶת עֵינַי.

אַרְבַּע שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ. הַיּוֹם מַתְחִיל.

כַּמָּה מִלִּים מְיֻתָּרוֹת

אֵשׁ קְטַנָּה, זֹאת אֵשׁ קְטַנָּה.

לְמַעְלָה מִשָּׁנָה מֵאָז.

חֲבֵרִים בָּאִים, שׁוֹאֲלִים, מְצַלְצְלִים בַּטֶּלֶפוֹן

הַיְּדִיעוֹת קְלוּשׁוֹת, שְׁמוּעוֹת כְּזַרְזִירִים, הַנִּחוּשִׁים מְהוֹלְלִים.

בְּכָל מָקוֹם אֵיזֶה זִכָּרוֹן, כְּמוֹ יַבְּלִית.

יֵשׁ צִלּוּמִים בְּשָׁחֹר־לָבָן, יֵשׁ צִלּוּמִים בְּצֶבַע.

מַבָּט עֵינַיִם לְלֹא סְיָג, גַּם עֶצֶם הַמֵּצַח נָסוֹג נָמוֹג.

הַצּוֹצָלוֹת הַמְיֻחָמוֹת הוֹגוֹת אָהֲבָה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב:

קְרִיאוֹת־קִינָה מְטָרְפוֹת אֶת הַדַּעַת.

הַשָּׁמַיִם הִתְנַקּוּ מִכָּל עָנָן.

עוֹד תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ פְּקַעַת אֲפֹרָה.

כַּמָּה זְמַן עָבַר מֵאָז?

הָאֲוִיר מִתְנוֹדֵד.

הַקָאמֶן הַלָּבָן שֶׁל קֵיימְבְּרִידְּג'.

שֶׁלֶג עַל הַסַּפְסָלִים, עַל הָעֵצִים, עַל כָּרֵי הַדֶּשֶׁא.

הָעֵצִים עֵירֻמִּים, מְעַט מְטֻשְׁטָשׁ, מַצְבִּיעִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.

שְׁנֵינוּ הוֹלְכִים יַחְדָּו.

גֶּנֶרַל הָאֶבֶן טֶרֶם הִכְרִיעַ בֵּין

לֹבֶן הָאָרֶץ וְלֹבֶן שָׁמַיִם.

כֵּיצַד יַכְרִיעַ? צָבָא אֶחָד.

שָׁם בְּצַד שְׂמאֹל אֵשׁ? אוֹטוֹבּוּס צָהֹב מַמְתִּין. אֵינֶנּוּ זָז.

אַתָּה הוֹלֵך, יָדַיִם בַּכִּיסִים, גְּלוּי רֹאשׁ, לְצִדִּי. אֲנִי נִצְמָד

סָמוּך־סָמוּך, מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים, כְּמוֹ עִוֵּר. שְׁנֵינוּ הוֹלְכִים יַחְדָּו.

אַתָּה קְצָת לְפָנַי, כְּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְאָן.


הַגֶּפֶן פּוֹרַחַת, פִּתַּח הַסְּמָדָר, עֵץ הָאֶגוֹז בִּן־לַיְלָה הָיָה

אָבִיב בִּן־לַיְלָה.


אֵינְךָ אוֹמֵר דָּבָר, אֵינִי אוֹמֵר דָּבָר. אֲנִי רוֹאֶה כְּמוֹ עִוֵּר.

הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים, בִּמְטֻשְׁטָשׁ, אֵלַי.

הַאִם לְעוֹלָם לֹא נַגִּיעַ?

אֵיזֶה שֶׁקֶט בַּשֶּׁלֶג! לֹא גְּעִיָּה לֹא פְּעִיָּה,

לֹא נְבִיחָה, לֹא יְלָלָה. אֲפִלּוּ לֹא דְּמָעוֹת.

עֲנַן קְטֹרֶת שָׂפָה זָרָה.

אֵיזֶה יֹפִי שָׁפָה זָרָה!

מַה תּוּכַל לְדַמְיֵן וּמַה לֹּא תּוּכַל

בְּשָׂפָה זָרָה! דִּמּוּיִים מֻפְלָאִים, זִווּגִים מִן הַשָּׁמַיִם,

הוֹ אֵיזוֹ אֵשׁ שָׂפָה זָרָה!


וַאֲנִי בְּחַדְרִי הַפָּרוּץ לְכָל רַעַשׁ,

מִלִּים שֶׁל הַשָּׁכֵן מְחַלְחְלוֹת דֶּרֶךְ הַקִּיר,

בֻּלְבּוּלִים מִשְׁתַּגְּעִים, שִׁעוּלֵי מְנוֹעִים,

כֶּלֶב מִתְיַפֵּחַ, וַאֲנִי בְּחַדְרִי הַקָּטָן הַמְפֹאָר

זוֹחֵל עַל אַרְבַּע לְפִנָּה אֲפֵלָה לְפִנָּה אֲפֵלָה,

אֵיזֶה מָבוֹךְ חַדְרִי הַקָּטָן, הַמְבֻלְבָּל,

מְחַפֵּשׂ בָּאָבָק, בַּחֹשֶׁךְ, אֵיפֹה לֹא


טוֹמַס טַנְסטְרֶמֶר הַשְּׁוֵדִי כָּתַב:

"מוֹאֵס בְּכָל אֵלֶּה הַמְהַלְּכִים עִם מִלִּים, עִם מִלִּים

אַךְ בְּלִי שָׂפָה,

נָסַעְתִּי אֶל הָאִי הַמְכֻסֶּה שֶׁלֶג.

אֶרֶץ־לֹא־זְרוּעָה אֵין לָהּ מִלִּים.

הַדַּפִּים הַלֹּא כְּתוּבִים מִשְׂתָּרְעִים לְכָל עֵבֶר!

אֲנִי נִתְקָל בְּעִקְּבוֹת אַיָּלָוֹת בַּשֶּׁלֶג.

שָׂפָה, אַךְ לֹא מִלִּים."


אֵיפֹה הָאִי? אֵיפֹה הָעֲקֵבוֹת?

יֵשׁ חַיִּים עִם יָד אַחַת, רֶגֶל אַחַת, רֵאָה אַחַת,

כִּלְיָה אַחַת, בְּלִי רַגְלַיִם, בְּלִי יָדַיִם, עַיִן אַחַת, בְּלִי עֵינַיִם

אֲנִי חַי עִם לֵב אֶחָד.

לֹא רָצִיתִי לְגַלּוֹת. אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ גִּלִּיתִי.

עַכְשָׁו יָבוֹאוּ בְּאֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת מְחֻדָּדוֹת

יְחַטְּטוּ, יְמַשְּׁשׁוּ, יִגְזְרוּ, שֶׁקֶר וְכָזָב –

אֲנִי מַסְכִּים, אֲנִי מַסְכִּים. אֲנִי

אוֹכֵל, יָשֵׁן, עוֹבֵד, שׁוֹמֵעַ מוּסִיקָה.

“ממחשבה הזכה שעולה לפני הקב”ה

נברא בו מלאך. ובמחשבה של פרענות

נברא בו שֵׁד."

אֵיזֶה פִּטְפּוּט. אֵיזֶה פִּטְפּוּט נוֹרָא.


כְּשֶּׁטָּסִים מֵעַל עַנְנֵי קוּמוּלוּס אַפְרוּרִיִּים אוֹר מְאֻחָר, מִתְעַמְעֵם, מְדַמִּים –

מַה קַּל לָלֶכֶת, צַעַד רַךְ נִטְמָע לֹא־נִשְׁמָע שׁוּם מַאֲמָץ,

לִשְׁכַּב מִבְּלִי לָקוּם עוֹד, גּוּף קַל מְרַחֵף, כִּמְעַט לֹא גּוּף,

נוֹף מָוֶת רַךְ, תְּהוֹמוֹת מָוֶת, שֶׁמֶשׁ מָוֶת שׁוֹקַעַת, הֲרְרֵי שְׁאוֹל עֲשׂוּיִים

פְּלוּמָה – דִּמּוּיִים, דִּמּוּיִים. אֵינֶנִּי חָתוּל. אֵין לִי תִּשְׁעָה חַיִּים.

לְשֵׁם מָה, לְשֵׁם מָה כָּל זֶה?

אֵינִי יוֹדֵעַ. הָאֶמֶת –

אֵיזֶה פִּטְפּוּט נוֹרָא.

עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה הֶעָנָן הָאָפֹר־מֵאָפֹר, הַמָּרוּחַ

מֵעַל פַּס דַּק צִבְעוֹנִי שֶׁל חַיִּים

תָּלוּי עַל קִיר צְדָדִי.

יוֹם יוֹם רָאִיתִי אוֹתוֹ ולֹא רָאִיתִי, בְּזָוִית הָעַיִן.

עַכְשָׁו הוּא מֵעַל שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי.

קְצָת אָדֹם, כָּחֹל, חֲלָלִים לְבָנִים, לְמַטָּה

שׁוּרַת סִפְרֵי הַהִסְטוֹרְיָה, הַנְּיָר הָרֵיק, קַפְקַא:


"כָּל אוֹתָם מְשָׁלִים לֹא בָּאוּ לוֹמַר אֶלָּא זֹאת:

שֶׁהַבִּלְתִּי־נִתְפָּשׂ בִּלְתִּי נִתְפָּשׂ הוּא,

וְזֹאת יָדַעְנוּ. וְאִלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ טוֹרְחִים בָּהֶם יוֹם־יוֹם –

הֲרֵי זֶה עִנְיָן אַחֵר."


אֲפִלּוּ אֵינֶנִּי מַשְׁפִּיל רֹאשֹׁ,

אֵינֶנִּי כּוֹבֵשׁ עֵינַי,

תְּהוֹם אָטוּם, אִטִּי

אַט אַט יוֹרֵד וּמְכַסֶּה אוֹתִי.

הַמִּלִּים מִתְעַלְּמוֹת.

הֵן נֶחְבָּאוֹת בְּחֹשֶׁךְ מִּבַּעַד לַחֹשֶׁךְ.

אֲנִי אַחֲרֵיהֶן כְּמוֹ עִוֵּר, עַל בִּרְכַּי, לַשָּׁוְא.

הֵן נֶחְבָּאוֹת בְּאוֹר מֵמִיס גּוּף שֶׁל צִפּוֹר.

אֲנִי מַבִּיט וּמַבִּיט עַד יַשְׁחִיר הָאוֹר.

לַשָּׁוְא.

אַחַר־כָּךְ הַשֵּׁמוֹת. אוֹ לִפְנֵי כֵן הַשֵּׁמוֹת?

חָשִׁים אֶת קוֹלִי וְאֵינָם.

כְּמוֹץ בָּרוּחַ נְפוֹצִים.

וַהֲלֹא הָיוּ בִּי מֵעוֹלָם לְעוֹלָם.

מוּזָר. זֶה מוּזָר. אֵיזֶה מִינֵי

יְצוּרִים מוּזָרִים יֵש בָּעוֹלָם.

אַחַר־כָּךְ הַפָּנִים, נִסְפָּגִים בָּאֲוִיר שֶׁל שֵׁנָה־לֹא־שֵׁנָה

בְּאֵין אוֹנִים. הָעֵינַיִם. לַשָּׁוְא.

רֶשֶׁת רֵיקָה, מְשׁוּיָה מִתְּהוֹם, נִגְרֶרֶת מֵתָה.

אֵיזוֹ רֵיקוּת חוֹבֶקֶת עוֹלָם.

אַחַר־כָּךְ צְלִילִים

מוּזָרִים.


אַתָּה הוּא? אַתָּה?


מִלִּים.

בִּשְׁבִילָהּ כָּל יוֹם

שְׁלִישִׁי לַבְּרִיאָה

כִּי טוֹב כִּי טוֹב

רָאֲתָה בְּהָנֵץ עָלֶה זָעִיר

אוֹ פֶּרַח חָדָשׁ בַּגִּנָּה

בַּעֲבֹר הָרוּחַ בַּדֶּשֶׁא

בְּטִפּוֹת הַטַּל

לִבָּהּ הֵאִיר

גַּם בִּזְעֹם פִּיהָ

עַל מַעֲשֶׂה עָוֶל

וְצֵל אַהֲבָתָהּ

נִפְרַשׂ עָלָיו.

עָמְדָה כְּמוֹ בְּרוֹשׁ

לֹא הִרְכִּינָה רֹאשָׁה

גְּלוּיַת פָּנִים

וְלֹא הִכִּירוּהָ

תָּמִיד נוֹכַחַת

תָּמִיד זְמַן הֹוֶה

מְלֹא זְמַן עָבָר

בֵּין קְפָלָיו

יוֹשְׁבִים אֲבוֹתֶיהָ

וְהִיא שָׂחָה עִמָּם

בַּחֲשַׁאי בַּחֲשַׁאי

עִם נֶכְדָּהּ בַּיָּרֵחַ.


מַה לֹּא יָדְעָה אִשָּׁה חֲכָמָה זוֹ

וְלֹא אָמְרָה

מַה נַּעֲשֶׂה בִּלְעָדֶיהָ

עִם חֶסְרוֹנָה

הַחַיִּים חֲסֵרִים

כְּמוֹ נֶעֶקְרָה מִתּוֹכָם

אֵם הַחַיִּים


ד. פ.


לֹא בְּרָצוֹן אֲנִי נִפְרָד מִמְּךָ.

אַל תִּתְמַהְמַהּ.

הֲלֹא אֵינְךָ אוֹהֵב לִנְסֹעַ בַּחֹשֶׁךְ.


צֵרוּף מַפְתִּיעַ אֵינֶנּוּ מַפְתִּיעַ עוֹד.

פִּתְרוֹן שָׁנוּן שׂוֹרֵט בָּאֲוִיר.


מַה טַּעַם בְּדִמּוּי מְחַבֵּר שָׁמַיִם וָאָרֶץ?

בְּחָרוּז מְזַוֵּג נִפְרָדִים?


הֵיטַבְתָּ עִמִּי. הַאִם הֵיטַבְתִּי עִמְּךָ?


רַעַשׁ קַל וְחוֹלֵף.


שְׁנֵינוּ הָלַכְנוּ בְּיַחַד כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ.

מוֹתֵנוּ וְחַיֵּינוּ בְּיַד לָשׁוֹן.

אָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ: אִם לֹא נְדַבֵּר אֶל לֵב,

נִפֹּל חָלָל.


קוֹל כְּמוֹ

עֲזָבוֹ דָּמוֹ.


מִתְאַפְלֶלֶת גִּבְעַת הַמוֹרֶה.

הַר־גַּעַשׁ כָּבוּי מִשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

עוֹד נִרְאֶה בֵּית־הַקְּבָרוֹת הַקָּטָן בְּצַלְעוֹ.

הַר עִקֵּשׁ וְאִלֵּם.


הִַאִם הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַמְרִיא,

גּוּשׁ אָפֹר זֶה, רָחוֹק מִלִּהְיוֹת מְפֹאר,

פוּגִ’יָמָא זָעִיר, מְאֻבָּק, בְּלִי פִּסְגַּת־שֶׁלֶג?


מָה עוֹד אוּכַל לוֹמַר.

שׁוּב אֵינֶנִּי רוֹאֶה מְאוּם.




כְּדַרְכְּךָ תָּמִיד

בְּחִיּוּךְ מְבֻיָּשׁ מִתְאַזֵּן עַל חֹד הַתַּעַר

אֵינְךָ, הִנְּךָ, אֵינְךָ, בְּשֶׁקֶט

נִפְרָד וְלֹא

אָמַרְתִּי לְךָ, בִּלְעָדֶיךָ

אֲנִי חָסֵר לְעַצְמִי. אַתָּה

יוֹדֵע לוֹמַר דָּבָר תּוֹאֵם דָּבָר וְגַם

רָכוּן וּמְרַחֵף עַל סוֹד חָתוּם

"פָּנִים אֶל פָּנִים לוֹהֵט בִּמְבוּכַת הַפְּגִישָׁה

וּכְבָר בִּתְנוּפַת הַתַּפְנִית אֲנִי אוֹ אֲנִי"

גֹּלֶם לָבָן אֵין־נִיעַ, לֹא

אַתָּה

הַשְּׁתִיקָה

אוֹסֶפֶת כֹּחַ

מִלִּים

הֲלֹא לֹא תִּפְרַח בָּהֶן, אֲפִלּוּ

לֹא פִּרְפּוּר




עַכְשָׁו מְדַבֵּר.

אַחַר־כָּךְ דִּבֵּר.

אַחַר־כָּךְ מְדַבְּרִים.

אַחַר־כָּךְ חִבּוּט.

רְגָבִים. תְּלוּלִית

זִכְרוֹנוֹת, לִזְמַן מָה


בַּסּוֹף,

אַחֲרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת כֻּלָּם לַחֲמֹק,

אַתָּה חוֹזֵר וְאוֹמֵר:

הַשָּׂדֶה צָהֹב.

הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים.

הָאָרֶץ פּוֹעֶרֶת פִּיהָ.


הַשָּׂדֶה צָהֹב.

הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים.

הָאָרֶץ פּוֹעֶרֶת פִּיהָ.


אוֹתוֹ קוֹל –

שֶׁל מִי?


בֵּין קוֹל לְקוֹל

פִּתְאֹם הִיא


אַיָּלָה שְׁלוּחָה, חֲרִישִׁית


צֵל עוֹבֵר

עַל עֵינַי הָעֵרוֹת


דְּמוּת קַלָּה מֵאֵשׁ


שְׂחוֹק עוֹשָׂה לִי

בְּמִשְׁחָקֶיהָ


"אָבִי טַל

אִמִּי כֶּתֶר כּוֹכָב"


עוֹד אֲנִי וְהִיא

אֵינֶנָּה



הֱיוּ שָׁלוֹם תּוֹדָה

כִּי בָּאתֶם. מֶה

חַיֵי אָדָם לְבַדָּם

עִם לִבּוֹ הָרָע

עִם לִבּוֹ הַמָּךְ, עִם עֵינָיו הַסְּתוּרוֹת.

נְשׂוֹחַח קִמְעָה, נִחְיֶה

מִלִּים סְפוּרוֹת, נֹאמַר

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם,

הַמַּיִם הַפּוֹרְחִים. הַלֶּחֶם הַשָּׁלֵם.

כֵּן. הָיִיתִי. כָּאן. כֻּלָּנוּ. כֵּן.

תּוֹדָה.