טוביה ריבנר
ואל מקומו שואף: 1953–1989
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרית פועלים; תש"ן 1990

גַּלְגַּל הָאוֹר לְלֹא רֵאשִׁית,

גַּלְגַּל הָאוֹר לְלֹא אַחֲרִית,

חֶרֶב הָאֵשׁ הַמִּתְהַפֶּכֶת,

כַּנְפֵי כְּרוּבִים בִּמְחוֹלָם

סְבִיב עַיִן אֲפֵלָה, דּוֹעֶכֶת,

סְבִיב לֵב אָפֵל וְנֶאֱלָם.


עִם הַלְבֵּן פְּנֵי הַכּוֹכָב בַּחֲלֵב הַשַּׁחַר,

עֵת צִפּּוֹר מַשְׁכִּימָה תְּגַשֵּׁשׁ דַּרְכָּהּ

מֵעַל אִילָנוֹת לַחֵי חֲלוֹמוֹת

בֵּין אֶרֶץ וָשַׁחַק

וְרוּחַ קָרָה

תִּפְרֹשׂ רִשְׁתוֹת־עֲרָפֶל דַּקּוֹת

עַל דְּרָכִים אוֹבְדוֹת –

תּוֹפִיעַ

עֲטוּר נִצְחוֹנוֹת־עָתִיד

מֵעַל פִּסְגוֹת־הֶהָרִים

לְהָמֵס זְהָבָם הַכָּמוּס,

אַתָּה

הַמְסַנְוֵר אֶת לִבִּי,

וְהֶבְלְךָ הַזּוֹהֵר

מַרְעִיד צִיּוּרֵי־לֵילִי

עַל פְּנֵי קִירוֹתַי הַלְּבָנִים

וּדְרוּךְ־עֹז

תַּעֲבֹר מֵעָלַי בְּסוּפַת־אוֹר,

אֲדוֹן־הַצְּלָלִים!

עַנְנֵי־בֹּקֶֶר נוֹהֲרִים אַחֲרֵי עִקְּבוֹתֶיךָ הַדּוֹלְקִים,

לֶהָבוֹת אוֹחֲזוֹת בְּכָל מִסְתּוֹרַי,

אֵלֶיךָ עוֹלָה אַדְמָתִי כִּבְדַת־הֶעָפָר

וּשְׂרוּף־מֶבָּט

אֶפֹּל מִתְפַּלֵּל.


הַזֹּהַר הָרָחָב עַל הַשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה.

גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ בְּלִי חִפּוּי עָנָן.

צִפּוֹר עוֹמֶדֶת בַּאֲוִיר הָאֵשׁ.

כָּאן בְּהוֹנוֹת רַגְלֵינוּ גּוֹשְׁשׁוֹת

הַשָּׁרָשִׁים דַּקֵּי הַגֵּו וַאֲרֻכֵּי הַזְּרוֹעַ.

כָּאן פִּינוּ הַצָּמֵא, בְּעֵרַת מִצְחֵנוּ.

כָּאן הַיָּמִים כִּנְחֹשֶׁת הַקָּלָל

עֲטֶרֶת לְרֹאשֵׁנוּ. כָּאן הַבְּרוֹשׁ

עֶרְגוֹן מֵתִים. נַפְשֵׁנוּ מְפַרְפֶּרֶת –

אָחוֹת קְטַנָּה, נֹאמַר לָהּ, דֹּמִי, דֹּמִי.


כְּנָפַיִם כֹּה רַבּוֹת, וְהֶבֶל אֲדַמְדָּם

בְּרַחַף קַל עוֹלֶה מִלֵּב נִסְתָּר:

פַּרְפַּר, זוּג פַּרְפָּרִים בְּנֵי גּוּף אֶחָד,

קְפוּאִים בִּתְנוּעָתָם.


כַּמָּה כְּמִיהָה, כַּמָּה כְּמִיהָה

לִפְרֹחַ אֶל הַתְּכֵלֶת הַתְּמוּהָה –


אַךְ הַגִּבְעוֹל בְּכֶבֶל־מֶתֶק דַּק

רוֹתֵק הַנִּמְלָטִים עַד יוֹם־מוֹתָם

אֶל לֵב אִמָּם הָאֲפֵלָה, הַקַּנָּאִית,

וְלַהַב־כַּנְפֵיהֶם יִדְלֹק דּוּמָם

עַד יוֹם־מוֹתָם.


שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיָה אָבִי

מֵאִיר כַּצֹּהַר בַּתֵּבָה.


שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיִיתִי כְּצֵל

מַחֲזִיק בִּכְנַף אוֹרוֹ.


הַלַּיְלָה הַזֶּה גּוֹהֵר עָלַי

אָבִי כַּחֹשֶׁךְ עַל נֵר.


לֵאִים עוֹבְרִים יָמִים כְּבוּיִים,

נֵרוֹת שְׁחֹרִים לְיַד הַדֶּרֶךְ,

עָשָׁן רָזֶה, שְׁאַר־חַיִִּים,

נָגוֹז לְאַט מֵעַל הַדֶּרֶךְ.

בְּלַהַט מְאֻחָר גְּלוּיִים

שְׁמֵי־שָׁמִיר. עֲפַר־הַדֶּרֶךְ

בָּא לְכַסּוֹת עִקְּבוֹת־יָמִים.


עוֹד זוֹרְעִים כּוֹכָבִים אֶת אוֹרָם. עוֹד חוֹזְרִים

בְּנֵי־אָדָם מִשָּׂדוֹת רְחוֹקִִים וְיָדָם

נְקִיָּה עוֹד מִדָּם. תִּינוֹקוֹת שֶׁבּוֹכִים, עוֹד בָּאָה אִמָּם

וְהַצֵּל עַל מִפְתָּן – צִלּוֹ שֶׁל אִילָן.

עוֹד מוֹנֶה הַשָּׁעוֹן שְׁעוֹתָיו שַׁאֲנָן.

עוֹד דּוֹמֵם הָעוֹלָם. עוֹד דּוֹמֵם הָעוֹלָם.

עוֹד לַיְלָה מִלֵּיל. חֲלוֹם עוֹד מוֹחֵל

עֲווֹנוֹת־הַיּוֹם.

אַךְ מַה־זֶּה קוֹבֵל, לְלֹא קוֹל שׁוֹלֵל וְלֹא נֶאֱלָם?

מִי זֶה שׁוֹאֵל? וְאֵין מִתְפַּלֵּל.

רַק רוּחַ יִלֵּל.

וְלִבֵּנוּ נָדַם.


שָׁם לְמַטָּה, בֵּין הַזֵּיתִים חֲנָקָהוּ הַמָּוֶת.

פַּעַם צָעַק וְלֹא עוֹד, פַּעַם בְּקוֹל שֶׁל אָדָם.


לַיְלָה לַיְלָה עוֹלֶה, יוֹרֵד

הַיָּרֵחַ צָחֹר מֵעֶצֶם,

בְּעֵינַיִם רוֹאוֹת וְלֹא


מֵהָנֵץ הַשַּׁחַר עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ

תּוֹעָה אִמִּי

בֵּין סְלָעִים חֲשׂוּפִים.


בַּלַּיְלָה, בָּאֹפֶל

חוֹזֶרֶת.

כּוֹכָב־שֶׁנָּפַל

צוֹרֵב אֶת לִבִּי.


בָּאֲוִיר שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹרֵם עוֹד

בָּאֲוִיר הַסּוֹגֵר כְּאֶגְרוֹף

בָּאֲוִיר הַמִּתְפָּרֵק לֶעָפָר

בָּאֲוִיר הַדַּק כִּילָלָה

בָּאֲוִיר הַקּוֹרֵעַ אֶלֶף עֵינַיִם

וְכָל עַיִן רוֹאָה חֹשֶׁךְ

בָּאֲוִיר הַמִּתְגַּמֵּד בֵּין שָׂפָה לְשָׂפָה

חַיָּה אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה אֶת נֶצַח

הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן.


1

בַּהֲמוֹן הָרוּחַ הַבָּהוּל לְאָן

אֲחוֹתִי הָאִטִּית

לֹא מְצָאתִיהָ.


בֵּין הַזֵּיתִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה

אֲחוֹתִי עָנָן

לֹא מְצָאתִיהָ.


הִיא מְתַעְתְּעָה בִּי, עָשָׁן לְפָנַי

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה

בּועֶרֶת בְּעֵינַי.


2

שֻׁלְחֲנוֹת־הַחַיִּים עֲרוּכִים:

כַּדֵּי־הָאוֹרָה קוֹרְאִים לָאוֹרְחִים,

אֲחוֹתִי מֻטֶּלֶת בֵּין הַפְּרָחִים.


קוֹל הָאָבִיב נִשְׁמָע בְּאַרְצִי

בְּגַנֵּי הָרוּחוֹת יָרֹק הֶעָנָן.


פַּרְפְּרֵי־הַפְּרִיחָה לְעֵצִי

בִּמְעוּפוֹ שֶׁל רֵיחָם הַלָּבָן.

אֲחוֹתִי מֻטֶּלֶת בֵּין הַפְּרָחִים.


אַט עַל עֵינֵי־אֲחוֹתִי נוֹטְפִים

יֵינוֹת־הַשֶּׁמֶשׁ מִכַּדִּים שְׁקוּפִים.

אֲחוֹתִי מֻטֶּלֶת בֵּין הַפְּרָחִים.


3

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, לָהּ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת,

בִּקְּרָה בִּשְׁנָתִי.

נִכְנְסָה לְגוּפִי וְשָׁטָה דּוּמָם

בְּנַהֲרוֹת דָּמִי.


בָּאֹפֶל, בָּאֹפֶל,

דַּג־זָהָב בְּדָמִי,

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה דּוּמָם בְּדָמִי,

דּוּמָם.


אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה לְעֵץ הָיְתָה

לְעֵץ הָיְתָה אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה

וְשָׁלְחָה אֲמִירָהּ עַד גְּרוֹנִי.


אֲחוֹתִי הַקְּטַנָה מֵהָעֵץ עָלְתָה,

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה צִפּוֹר שְׁחֹרָה,

מֵהָעֵץ עָלְתָה עַד עֵינַי.

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, כְּנָפָהּ הַשְּׁחֹרָה,

כְּנָפָהּ הַשְּׁחֹרָה עַל עֵינַי.


הַצִּפּוֹר הַשְּׁחֹרָה לְעָנָן הָיְתָה,

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה כֶּעָנָן הָיְתָה.

הֶעָנָן מְכַסֶּה אֶת חַיָּי.


4

עֵינַיִךְ דְּמָמָה.

דְּמוּתֵךְ לֶהָבָה.


דְּמוּתֵךְ דִּמְעָה.

עֵינַיִךְ בְּלִימָה.


נֵרִי כָּבָה.


בָּרְחוֹב הָרֵיק כָּל תְּרִיס מֻגָּף.

מִנַּיִן בָּאתִי? וּלְאָן

אֲנִי הוֹלֵךְ? אֲגַף

בָּתִּים אָפֹר בַּשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת. לֹא כָּאן


בֵּיתִי. זֶה לֹא הָרְחוֹב שֶׁלִּי. בֵּיתִי

לֹא כָּאן. הַשֶּׁמֶשׁ הַלֹּוהֶטֶת

מִתַּחַת לְרַגְלַי. אֵין אִישׁ אִתִּי,

בְּכָל הָרְחוֹב אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יוּכַל לָתֵת


לִי תְּשׁוּבָה, מִלָּה אַחַת גּוֹאֶלֶת..

– וּפֶתַע הַמְּכוֹנִית הַמְּגִיחָה,

פְּנֵי־מַסֵּכוֹת.. צְוִיחָה.. וְיָד שְׁלוּחָה..

אֵלִי, אֵלִי, פְּתַח, פְּתַח־לִי דֶּלֶת!


חוֹטֵא תָּעִיתִי עַל אַדְמַת קְלָלָה.

דִּמִּיתִי: אֲדוֹנָהּ, הָיִיתִי שְׁלָלָהּ.

אָמַרְתִּי לְחַיֵּב, יָצְאָה מִפִּי שְׁלִילָה –

בִּשְׁמֵךְ הַפַּעֲמוֹנִי לָמַדְתִּי תְּפִלָּה.


אֶצְבְּעוֹתַי בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ,

מִשְׂתָּרְגוֹת זְרוֹעַי עִם זְרוֹעַיִךְ:

גֶּפֶן לֵילִית בְּרוּחַ־תְּנוּמָה.


אֵלַיִךְ יוֹצְאִים דָּמַי וְשָׁבִים,

בֵּין שִׂפְתוֹתַיִךְ כּוֹכָבִים כּוֹכָבִים

בְּלַיְלָה מוּאַר־נְשִׁימָה.


הַיָּרֵחַ שָׁקַע. חֲצוֹת. הִנֵּה הַפְּלֵיאָדִים.

הַזְּמָן חוֹלֵף וְהוֹלֵךְ, וַאֲנִי שְׁכוּבָה לְבַדִּי.

(סאפפו) – בתרגום טוביה ריבנר


מִמְּרוֹמִים תֶּהֱמֶה הַתְּנוּמָה, תַּעֲצֹם עַפְעַפַּיִם.

בְּעַלְוָתָהּ דֹּם נִפְקָח הַמַּבָּט הַתּוֹהֶה.


הָאָרֶץ בִּשְׁנַת בְּהֵמָה שְׁחֹרָה רְבוּצָה אִלֶּמֶת

עַד יְמַלֵּא הַיָּרֵחַ שְׂפָתֶיהָ לַחַשׁ לָבָן.


כֶּסֶף צוֹנֵן תְּצֻפֶּה הַגֶּפֶן רוֹטֶֶטֶת בַּסַּהַר.

דַּם־הָעֵנָב לוֹהֵט תַּחַת הַסּוּת הַדַּקָּה.


בְּמֵצַח־אַיִל וּבְעֵין־סוּס

נִצָּב הוּא בִַּּזִּירָה. הֶבְלוֹ

כְּהֶבֶל־שׁוֹר וְהֶבֶל דֹּמֶן בַּשָּׂדוֹת.

בַּאֲפֵלַת־דָּמִים יָנוּעַ. לִפְרָקִים

יָגִיחַ הַבָּרָק מִתּוֹךְ לֵילוֹ

וּזְרוֹעוֹתָיו יִפְשֹׁט כְּמִתְחַנֵּן

וּכְמַכֶּה גַּם־יַחַד.


אוֹיְבוֹ – אֵין בְּיָדוֹ מְאוּם, רַק עָב צְחֹרָה,

שׁוּלֶיהָ כֶּסֶף דַּק כְּהִרְהוּרוֹ שֶׁל סַהַר.

בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָּנָיו

בִּשְׁתַּיִם יְסַנְוֵר אֶת יְרִיבוֹ

בִּשְׁתַּיִם יְנוֹפֵף כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.


יָמִים רַבִּים נָטוּשׁ הַקְּרָב.

עוֹד לֹא נָכֹף הָעֹרֶף הַמְנֻצָּח.

הָאֲדָמָה תִּרְעַם, יָחִילוּ הַשָּׁמַיִם.


אַךְ לִפְעָמִים

חוֹלֵף חִיּוּךְ כְּחִיּוּכוֹ שֶׁל יֶלֶד

עַל אִישׁ־הַיִּסּוּרִים

וְצֵל שֶׁל סֵבֶל וְיָגוֹן יַכְהֶה

דְּמוּתוֹ הַבְּהִירָה שֶׁל הַמַּלְאָךְ.


כָּפוּף יוֹשֵׁב שָׁאוּל בְּתוֹךְ עֲנַן כָּבְדּוֹ.

מִצְחוֹ, שָׁמוּט מֻטָּל בִּשְׁחֹר יָדוֹ.

הַרְחֵק מִמַּעַל חָג כִּלְבָנָה

דָּוִִד הַמְרַחֵף בַּמַּנְגִּינָה.


עוֹד לֹא נָדַם הַדָּם בָּרְגָבִים וְטֶרֶם

טֹהַר הַסֶּלַע מֵאֵימַת־הַשֶּׂה,

וּכְבָר נִטְרַף בְּעֵין־קֵיסָר סִדְרָם

שֶׁל הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים וְהַגַּלִּים.

לַשָּׁוְא נֹאכַל לַחְמֵנוּ הַקָּטָן, לַשָּׁוְא

יִגְחַן אֻמָּן עַל מְלַאכְתּוֹ – קֵיסָר

הוּא עֵר. מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים

וְרִיב שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת יָקִים צְבָא־אַדִּירִים

הַשָּׂשׂ לַקְּרָב. מִבֵּין שְׁרִירֵי מֹחוֹ

תִּבְזֹק הַהַחְלָטָה וּבְחָזֵהוּ

חֻשַּׁל רָצוֹן הַמְשַׂחֵק עִם מָוֶת.

עֵינוֹ הַמְאֻרְגֶּנֶת, עֵין שַׁלִּיט,

אֵינָהּ רוֹאָה זוּלַת דַּרְכּוֹ הַמִּצְטַמְצֶמֶת

וְאֵין אָזְנוֹ קוֹלֶטֶת צְלִיל זוּלַת

תֹּף־לְבָבוֹ בְּעַד לְאֶגְרוֹפָיו.

הוּא הַמְפֹאָר אֲפוּף־הָאַרְגָּמָן,

יִקְרָא לַשֶּׁמֶשׁ דֹּם – וּבְזַעַם־רְסִיסֶיהָ

יַעֲמֹד קֵיסָר עֵירֹם, עַד יִתְפֶּחָם.


חֶרֶשׁ

בְּרִיסִים חֲתוּמִים

נוֹשְׁרוֹת עֵינֵי־הַתְּכֵלֶת

עַל שֻׁלְחָן חָשׁוּךְ וּמְחֻסְפָּס.


בִּנְהִי

גּוֹוֵעַ, דַּק,

שִׁיר הַחוֹחִית.


הָאֲוִיר עִוֵּר.

רַק הַמַּבָּט הָאָבוּד

נִתְלֶה בַּזְּגוּגִית הַנּוֹצֶצֶת.


אֶל הַגִּבְעוֹל הַגַּרְמִי

נִבָּט מִמּוּל, נֻקְשֶׁה,

לָבָן, הַקִּיר.


עוֹד נְגִיסָה אַחַת,

פֵּרוּר אַחֲרוֹן וָמָר,

וְהַלֶּחֶם נִגְמָר.


עוֹד לְגִימָה אַחַת,

עוֹד הַטָּיַת צַוָּאר,

וְהַכַּד נִשְׁבָּר.


מֶלֶךְ הָיִיתִי

עַל אֶרֶץ פְּלָגִים וּבָר.


עָבִים שֶׁל סְתָו בִּמְבוֹאוֹת־שָׁמַיִם:

בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם:

הִנֵּה לָבָן, רָגוּעַ, צְבִי קוֹרֵן קַרְנַיִם,


לְאַט פּוֹסֵע לִקְרָאתוֹ חֲמוֹר־בִּלְעָם,

אַרְיֵה וָדֹב יָצְאוּ אֶת גֹּב־הַיַּעַר,

גַּם שׁוּעָלִים קְטַנִּים רָצִים בִּקְהָלָם,


גַּמָּד פִּסֵּחַ בְּפִתְחוֹ שֶׁל שַׁעַר

קוֹפֵץ אֶל־עָל עָטוּי זָקָן צָחֹר,

לוּלְיָן הוֹלֵך עַל חֹד הַתַּעַר,


וּפֶתַע הֲרָרִים בְּקִמּוּרֵי־הַשְּׁחוֹר

וְעוֹף עֲנָק אֶת לְבָבָם פּוֹלֵחַ

וְהֵם מָטִים, כּוֹרְעִים, נוֹפְלִים אָחוֹר


וְעִיר עוֹלָה בְּאֶלֶף מִגְדָּלֶיהָ,

וְכַר נִרְחָב עִם עֲדָָרָיו בִּזְהַב־גַּלִּים

בְּזֶרֶם־אַדִּירִים מִמַּעֲרָב קוֹלֵחַ –


עֵצִי סְבִיבִי, בָּתַּי סְבִיבִי, נוֹפַי עוֹלִים –

עוֹד כָּאן – וּכְבָר חוֹלְפִים עַד־אֵין־קוֹרֵא,

שְׁבוּיֵי הַמֶּרְחַקִּים הַכְּחַלְחַלִּים.


וּדְמוּת תֵּעוֹר בִּדְמוּת, מַרְאֶה יִבְלַע מַרְאֶה

בְּהֶבֶל רוּחַ קַל, בְּסַנְוְרֵי־נִסִּים.

מִי הַמַּרְכִּיב, מִי הַמַּחֲרִיב וְשׁוּב בּוֹרֵא?


עַד עֶרֶב רַד. וְחֹשֶׁךְ עַל רִיסִים.


t יָם

שִׁיחַשׁ חַיְקַב נַפְחֲדַמְשִׁים

קַבְדַם חַחַי נַפְשִׁים חָשִׁי


מִי שָׁם? עִוֵּר. נָשַׁם. רֹאשׁ.


פְּקַח. רִאשׁוֹן. מְתַח.


לְמַעְלָה. עוֹד. הָלְאָה. קָפְאוּ

תְּהוֹמוֹת.


שׁוּב. שְׂחֵה. כְּבָר גּוּף. קְרוּם

נִשְׁטָף מֵעֵינַיִם שְׁלוּחוֹת

אֶל חֶזְיוֹנוֹת מַיִם.

עָרֹם. נְטֵה יָד. צֵא. בִּכְיָם

שֶׁל הַטְּרוֹמִיִּים נֶאֱלַם בְּדָכְיָם.

הִנֵּה הָאוֹר זָרוּעַ בְּלֵב־יָם!


בְּצֶדֶף הַדְּמָמָה נוֹלַד,

בַּשְּׂעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל הַשֵּׁנָה,

כְּרוּי־אֹזֶן

אֶל שִׁירַת דָּגִים בְּתוֹךְ בָּתֵּי תְּפִלָּה

גְּדוֹלִים שֶׁלַּגַּלִּים בַּמְּצוּלָה

בְּעַד לְחַלּוֹנוֹת דּוֹמְעִים מַבִּיט

סַהֲרוּרִי, זָר,

מִצְחוֹ כָּסוּף, יָדָיו שְׁחֹרוֹת,

אֶרֶךְ־שִׁנַּיִם, כְּרִישִׁי, אֲשֶׁר

רִשְׁתּוֹ נָשַׁכְתִּי, מָשׁוּי מֵאַצּוֹתָיו

רָץ לַעֲבֹר יָם,

נֶחֱלָץ מֵחַכַּת מַעֲמָק, נִקְרָע

מֵחֵיק אָפֵל וְלַח, עוֹלֶה

מִשְּׁאוֹל שַׁלְהָבוֹת כּוֹזְבוֹת,

עוֹקֵף פִּתְיוֹן הַתִּמָּהוֹן לַתְּהוֹם,

וְאֵין אָדָם וְאֵין חַיָּה וְאֵין עוֹף


וּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי נוֹשֵׁק הַחוֹף.


הֲרֵי בַּבֹּקֶר אֲנִי קָם כִּצְבִי,

הֲרֵי בַּלַּיְלָה שׁוֹב אָשׁוּב לִשְׁבִי

שֵׁנָה, שָׁם כּוֹכָבִים נִטְוִים

בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָאוֹהֲבִים,


הֲרֵי בַּיּוֹם יוֹשְׁבִים לָהֶם בֵּינוֹת

עֲלֵי גּוּפִי שְׂמֵחִים הַחֶלְזוֹנוֹת

שָׁעָה רַבָּה, בַּחֲשֵׁכָה

יֹאמַר לִי אֹחַ דְּבַר בְּרָכָה,


הַפַּרְפָּרִים בּוֹרְאִים אֶת שְׁמוּרוֹתַי,

הֲרֵי הַצִּפֳּרִים – מַחְשְׁבוֹת מֵתַי,

בָּאֲפֵלָה כֵּיצַד אַפְלֶה

בֵּינִי לָרֶמֶשׂ הַנִּקְלֶה?


וּשְׁלַל הָעֲשָׂבִים הָיוּ לְסוּת

בְּשָׂרִי, הֲרֵי עַל נְהָרוֹת אָשׁוּט,

אִישׁ לֹא יֵדַע דַּרְכָּם וּשְׁמָם

בִּנְשֹׁב הָרוּחַ כָּאן וְשָׁם.


שׁוּב שֶׁמֶשׁ יְרֻקָּה בָּאֳרָנִים,

קְַרְנַיִם בְּהִירוֹת גַּם אֲפֵלוֹת,

וְהַיָּמִים יָפִים בְּעִטּוּרֵי לֵילוֹת

כִּכְלוֹת כָּל הַשָּׁנִים הָאֲיֻמּוֹת

צִפּוֹר אַחַת שׁוּב שָׁרָה אֶת יוֹמָהּ

וַעֲנָנִים נוֹשְׂאֵי גִּשְׁמָם כַּחֲלוֹמוֹת

וְהַמֵּתִים בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה

וִירֵחִים קְטַנִּים בְּלֵב חָלָל גָּדוֹל

וּבְנֵי־אָדָם עוֹבְרִים מִתְּחוּם לִתְחוּם

שׁוֹלְחִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ אֶת עוֹפוֹת הַקּוֹל

וְכָל זֶה חַי בְּתוֹךְ עֵינַי לָעַד

כְּמוֹ אֲנִי הַחַי עוֹד יוֹם אֶחָד.


ג.

כְּעֵץ אֲשֶׁר נִמְשָׁךְ וָשָׁב

מִצַּמַּרְתּוֹ לְשָׁרָשָָׁיו,

צִפּוֹר בְּאֶמְצַע מְעוּפָהּ

שׁוֹמֶטֶת פֶּתַע אֶת כְּנָפָהּ,

כְּמוֹ נָהָר אֲשֶׁר זוֹרֵם

אְל מַעְיָנוֹ בְּחֵיק הָאֵם,

כְּאוֹר עַל חֹשֶׁךְ יְבָרֵךְ

אָשִׂים פָּנַי בִּשְׂעָרֵךְ.


ל.

לְפִי שֶׁהַמִּלִּים סוּמוֹת

וְחַסְרוֹת יֶשַׁע

אוֹמְרוֹת יוֹם וְלַיְלָָה

אֲנִי וְאַתְּ –

לֹא נוֹתָר לָנוּ אֶלָּא

עַיִן בְּעַיִן, פֶּה עַל פֶּה, גּוּף עִם גּוּף

בְּלִי שֵׁם, בְּלִי תֹּאַר

בְּלִי כְּלוּם.


י.

הַיּוֹם נִכְנָף הַבֹּהַק בָּאִילָן

מֵעָל רָאשֵׁינוּ הַנְּטוּיִים. קוֹלָן

נוֹתְנוֹת הַצִּפֳּרִים שֶׁמֵּעוֹדִי

לֹא שְׁמַעְתִּין. הֲתִשְׁמְעִי

אֶת שִׁיר גּוּפֵנוּ קָם מֵאֲדָמָה?

סְגוּרִים כִּבְחוֹמָה וְאֵין חוֹמָה

אִישׁ לֹא מְצָאָנוּ. הֲשׁוֹמְרִים

עָלֵינוּ הָרוּחוֹת הַסּוֹבְבִים? אָרִים

פָּנַיִךְ וְאֶרְאֶה עָלִים קְטַנִּים

פּוֹרְחִים מִתּוֹךְ מִצְחֵךְ. כַּמָּה שָׁנִים

אֲנַחְנוּ כָּאן? לְאָן נֵלֵךְ?

הַבֻּלְבּוּלִים קוֹלָם כְּמוֹ קוֹלֵךְ

עוֹלֶה כְּמוֹ אוֹרוֹת לְבֵין בַּדָּיו

שֶׁל הָרָקִיעַ הַיָּרֹק. כֹּה אֲרוּגִים יַחְדָּו

אֲנַחְנוּ כְּמוֹ אוֹר וָצֵל, מֻקְדָּם וּמְאֻחָר.


אֶתְמוֹל לֹא יְדַעְתִּיךְ. הַאֵדָעֵךְ מָחָר?


ל.

הַפְּרָחִים גְּדוֹלִים, כְּאִלּוּ

אֶפְשָׁר לָגוּר בְּּתוֹכָם,

עֲנָנִים שְׁקוּפִים בַּתְּכֵלֶת,

כְּאִלּוּ הַלֵּב רֻחַם,


פַּרְפָּרִים מִתְפָּרְצִים, כְּאִלּוּ

לֹא רָאוּ אֶת הָאוֹר מֵעוֹדָם,

גּוּפִי עִם גּוּפֵךְ, כְּאִלּוּ

אֵין גְּבוּל בֵּין דָּם לְדָם,


לַהֲבוֹת צִפֳּרִים, כְּאִלּוּ

הַשַּׁחַק לְבַסּוֹף נִשְׁלַם,

צִיצֵי צְחוֹקִים, כְּאִלּוּ

אָבִיב בָּעוֹלָם.


ה.

שׁוּב אֵלַיִךְ. עוֹד אֵלַיִךְ,

גֹּלֶם, גִּלְגּוּל, פַּרְפָּר,

אֵשׁ שְׂעָרֵךְ, שָׂרוּף לְרַגְלַיִךְ,

עוֹרֵג, אִלֵּם, עָפָר,

עוֹלֶה אֵלַיִךְ, עֲלֵה

הָרוּחַ, צֵל שֶׁל שִׁיר, פַּרְפָּר.


אֵין לַיְלָה בּוֹדֵד כְּלֵיל כּוֹכָב שׁוֹכֵב לְבַדּוֹ.

וַאֲנִי מָלֵא אַהֲבָה מֵעַל לִגְדוֹתַי.

דָּמִי צָמֵא. שְׂפָתַי זוֹרְמוֹת. וְכוֹכָב בְּאָבְדוֹ.

עַצְמִי לָדַעַת, בְּאֵין שֵׁנִי – קִלְלַת שְׁעֹותַי.


שָׁוְא נִסּוּ זֹאת רַבִּים, רֹב שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה לְהַבִּיעַ.

כָּאן לְבַסּוֹף שְׁמַעְתִּיו, כָּאן בַּיָּגוֹן מִתְבַּטֵּא.


פרידריך הלדרלין (בתרגום טוביה ריבנר)


רַק לִמְלוּם בַּחֶדֶר הַלֵּילִי.

עַל קַו הָאֶֶפֶס בֵּין שְׁתִיקָה לְקוֹל

בְּלִי נִיעַ, שָׁכוּב אַפַּיִם כְּנִרְדָּם

הַיָּם. מַה כִּסּוּפִים קָרְאוּ לְךָ לָבוֹא

מַה כִּסּוּפִים לְכִסּוּפִים אֶל זוֹ אַדְוַת־גַּלִים־כִּמְעַט־וְלֹא־תַּכִּיר

כְּמוֹ מִלְמוּל חֲלוֹם


לוֹהֶטֶת אֵשׁ הָאַלְמֻגִּים

שְׁבוּיָה בַּמַּעֲמָק

וְקֶצֶף הֵד אָפֵל מִכֶּסֶף מֶרְחָק


בַּסּוּפָה

כְּנָפַיִם רְבָבוֹת וְרִבְבוֹת רִבּוֹא

מַכּוֹת וּמִתְנַפְּצוֹת בְּלִי הֶרֶף קֵץ

כָּל הַבָּשָׂר נִכְחָד נָמוֹג נִבְקְעוּ

מַעְיְנוֹת תְּהוֹם

רַבָּה וַאֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם בְּשׁוֹט

לְשׁוֹן הַנְּחָשִׁים מָטָר נִתָּךְ

בְּבַת אַחַת פּוֹתֵחַ וְסוֹתֵם

פֶּה אַחַר פֶּה שָׁכוּר

נִפְעָר נֶחְתָּם בְּזֻהֲמַת הַזַּעַם

בַּחֶדֶר הַלֵּילִי

הַמֵּצַח הַשָּׁבוּר בְּקוֹנְכִיַּת יָדַיִם שְׁבוּרָה

מַה יִוָּתֵר

בְּשָׁעָה זוֹ שְׁקוּעָה

בְּהֵאָלֵם


הַיָּם, אֵין סוֹף סַהֲרוּרִי, נוֹשֵׁם, פּוֹלֵט

עַל חוֹף עֲטֶרֶת אַצּוֹתָיו, גְּוִיּוֹת, גְּוִיּוֹת קְטַנּוֹת וַאֲפֹרוֹת.


1

קָם מֵעָפָר בְּשָׂרִי

מֵאֵפֶר עֵינַי

מִתַּרְדֵּמַת הַמִּדְבָּר עוֹלֶה בְּמַדְרֵגוֹת מַלְאָכִים בְּלוּיִּים

עֲלֵה לַעֲנָה יְמִינִי, שְׂמֹאלִי כָּנָף מְרוּטָה

אָזְנִי כְּרוּיָה לְמַה שֶּׁקָּרוֹב לְלִבִּי, לְמַה שֶּׁרָחוֹק לוֹ –

אֵינִי שׁוֹמֵעַ מְאוּם. בָּרָקִיעַ הָרֵיק

בָּרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים, בַּשְּׁוָקִים הָרֵיקִים, בִּשְׁפָתַיִם רֵיקוֹת

לוֹעֶה, לַיְלָה לַיְלָה, אַלְלַי, שִׁיר הַמַּעֲלוֹת


מֵעַל עִיר לְבָנָה, רְדוּמָה, סִמְטָאוֹת סוּמוֹת, חוֹמוֹת

וּמַדְרֵגוֹת לְמַטָּה וְחוֹמָה לִפְנִים


״לֹא כָּך בִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר"


2

אַוְרִירִים אֲפֹרִים מְהַלְּכִים בֵּין דַּלֵּי הַזֵּיתִים

בֵּין שְׁעָרִים סְגוּרִים

דָּמִים שְׁפוּכִים אֲסוּפִים שׁוֹקְטִים בְּאַבְנֵי הַמִּרְצֶפֶת

וְנֹגַהּ צֵל

רָחוֹק, הַגּוּף

עָפָר, מַבָּט

אֶל עֵבֶר

עָב מוּאָרָה פּוֹרַחַת

הָרוּחַ


"רק שׁוּלֵי מְעִילוֹ שֶׁל זֶה הָרָקִיעַ

לְהָלִיט אֶת אֵפֶר עֵינַי"

ירח
קולות
תעודה
אחותי
אם
איני רואה אותך
בסערה נודד הרחק
כוכב
סכת השקט
לאט כהרף עין
כל עוד אתה אומר
לשלח יד
מעל לדף ההולך ושחר
יקיצה
ים: בשאת שעת הצהרים
פעם היינו
מי שם
כתב חרטמים
דיגים אפופי שנה
ים חי עד מה
בחדר האבל על מות אשתו
בין הפרחים
גופה הכלה
מי
הדמדומים האכזריים
למה עזבתני
במקום פיוט לימים נוראים
הכל ברור יותר
שוב ושוב
קולות מראות ברוח
יום שהשלך בו הלבן המפלא
ופתאם שמש זו
בואי, נחיה
של מי את, כאן, עכשו
בחלום הבהירות בשמים
איני רוצה, רוצה, איני
שירת הצפור הקפואה
מהצל בעיני / 2
עיר נמל
אחר כך השמים
לא פחד לא דרך פחד
כמו לב מבקש את דמו
החשכה הזאת
יקיצה
ענן
ופני האם בכף
בעוד ששולחים
אתה ההולך בשמש
הקול הצלול בערב
טיול לעת ערב
כששבו הפסלים לנוע
לפניך הגשם
פתח
דומם כבתחילה
גם השנה
שמי
הרכון על שלחן
ברוש
רתם
שמים מלאים רעם
ובחלום הלילה
הערב הזה
בבואי היה המקום
ככלות
אור כנפים מתרחק
אש פסקה, ערב
הלילה הזה
אבל בלילה אין לילה
רגע היינו
שלחתי עיני
ולא תבוא
יום שקטל עם שחר לילה
עקודה על סלעיה
אבן רוצה לזרם
יום כמו לילה כמו
עפר זרקו על עיניה
ואחרי הרעש, האדמה
אם קטנה, לבנה
לפנות בקר נפטרה לעולמה
זה היה טרוף
דמיתי, פנים יש
אם אניח את הספר
אדם מענן מלא מזמות
קיץ הולך, האור
כל המהומה הקפואה הזאת
גם היא. גם היא. הוא
פרידות
קיץ
זה הגמיש
מה שיר איך שיר
עוד ועוד
אחותי הקטנה ערה וישנה
עננים
לנשם לנשם
בקר־לא־בקר
ירח וכוכבים אשר כוננתה
ירח
קרבות הלילה הותירו
המים השבים, הפזורים
העץ
הבלבול
אלבא
נח בין שדיך
קומי
נוצות לבנות בקצוות
וסטר וולה
אגם אמנינגן
שיבה
ביום הזוהר
באויר הפרידה כאשר
שם, אמרתי
שם אמרתי, יצאתי
לי נדמה, מבני האלים העלם
דודי
בקר ירקום אולי יום
נתוח המת
כתבת מצרית
המנגנת
מלים
פיאטה רונדניני
זכר אשה במחלקה המצרית
אשה הרה, פניקית
מבוך
כן, הצבעים
ארחות השמש
המדבר האחרון
הנפילה
השגרירים
למה
המצביא
הנערים
החיוך
פגישה
האסטלה
פנים
תמונה ודו־שיח
סוס ורוכבו
שלשה רשומים סיניים
שני ציורי זן
ארבעה חתוכי עץ יפנים: על הזקנה
מה מותר
פורטרט
ישו הנלעג
המכתב
חרצית כחלה
סלעי גיר בריגן
כנפי צפרים מרחפות
יוסל מצייר את קפקא
8 רשומי מלאכים של פאול קליי
דומם
מניאטורה פרסית
עם שביס כחול
הזעקה
צבע מים שחרים
בזכרון
מלאך חדש
בלי שם
מגדל בבל
טשטש עקבותיך
הספינה
הסעדה האחרונה
עברי מותי אוחז בי
מאריאן
ההורדה מהצלב
בבקר בבקר, אחר כך
רשת אבן של ים
1983
צוצלת חוצה את חלוני
זה לא אביב
לפנות בקר
אש קטנה, זאת
מעט מטשטש
ענן קטרת שפה זרה
אור אורפאי
הענן
מעולם לעולם
פרדה ממשורר
בשבילה כל יום
אל ידיד נפש
קולות
בסוף
השדה צהב
בין קול לקול
היו שלום, תודה
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!