הדסה מור נולדה בירושלים. הוריה היו צאצאים לשתי משפחות טבריניות ותיקות. בילדותה המוקדמת עברה משפחתה להתגורר בטבריה. בילדותה התייתמה מאביה שנפטר בעת שליחות חינוכית בעדן. למדה בבית ספר יסודי בטבריה ולאחר מכן למדה בבית הספר החקלאי לבנות בנהלל. ב-1947 עברה ללמוד בתיכון בית הכרם בירושלים ולאחר מכן בסמינר למורים על שם דוד ילין. במלחמת העצמאות השתתפה בפעולות הגדנ"ע בעיר. לאחר שהוסמכה כמורה שבה לטבריה, בה שימשה כמורה. את שירותה הצבאי עשתה כמורה חיילת ולקראת סיום שירותה הוצבה לבסיס הטירונים בה"ד 4 בצריפין ושימשה כמזכירה למפקד הבסיס, דב ירמיה, לו נישאה כעבור זמן מה. ב-1956 נולד בנם. הדסה מור עברה לירושלים בה למדה חינוך מיוחד באוניברסיטה העברית. בירושלים הכיאה את משה דיין שסיים את כהונתו כרמטכ"ל ולמד גם הוא באוניברסיטה העברית. ב-1961 סיימה הדסה מור את לימודי התואר ראשון בחינוך מיוחד. בשנת 1963 פירסמה הדסה מור את ספרה הראשון, "דרכים לוהטות" שרמז על יחסיה עם דיין.  ב-1971 סיימה את לימודי המשפטים בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב והיא הוסמכה כעורכת דין. כמו-כן כתבה כעיתונאית לאחד מעיתוני המדינה. לאחר הוצאת ספרה "דרכים לוהטות", שהפך לרב מכר, קיבעה הדסה מור את מעמדה כסופרת ופרסמה חמישה ספרים נוספים. ארבעה מספריה הם ספרים בעלי גוון אוטוביוגרפי: "גלריה של חקי" הוא תיאור חוויותיה כחיילת בצה"ל, "מבוי סתום" הוא רומן המתאר מערכת יחסים מעוותת בין חיילת צה"ל לבין קציני או"ם ו"הפנתרה" הוא רומן על עורכת דין. בספרה "יערת הדבש", שראה אור בשנת 2005 היא סוקרת את מהלך חייה ומתארת את האישים שבהם פגשה בדרכה, שרים (בהם שר החינוך זלמן ארן ששימשה כמזכירתו במרכז מפא"י במערכת הבחירות של שנת 1961), אלופים ושופטים. בספרה מגוללת הדסה מור בהרחבה את מערכת היחסים המשולשת בינה לבין דב ירמיה ובינה לבין משה דיין.
[מקורות: ויקיפדיה]