הרצל
חקק נולד בבגדאד, עיראק בי״ז בניסן תש״ח, 26 באפריל 1948 ועלה ארצה ב־1950.
בנערותו זכו הוא ואחיו התאום בלפור בשני המקומות הראשונים בחידון התנ״ך
העולמי לנוער (1965), כתב נוער של מעריב לנוער (1964–1968).
סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. שימיש
מורה ומחנך בבי״ס תיכון , וכיום עורך ״חדשות הדואר״. היה שותף להקמת ״קבוצת הסופרים הציונים״ ב־1988 שיוזמת ימי התנדבות בערי פיתוח.
היה חבר וועד באגודת הסופרים העבריים (1997–2000) ויושב־ראש באגודה
בשנים 2003 עד 2005. כמו כן הרצל חקק היה חבר ועד פא״ן, איגוד
הסופרים הבילאומי (2001–2002) ומאז 1995 חבר ועד עדת הספרדים בירושלים
ו־1997 חבר הנהלת המרכז למורשת יהודי בבל. בשנים 1973 ו־1976 זכה
בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית בירושלים, ב־1980 זכה בפרס ולנרוד,
בפרס מטעם קרן תל־אביב לספרות ואמנות זכה ב־1987 וב־1989 זכה בפרס מקרן
סופר־מורה. הרצל חקק נשוי ואב לשלושה בנים ובת.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים,
גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
במזל תאומים : שירים (תל אביב : דון, תש״ל) <בשיתוף עם
בלפור חקק>
ספר אורות האהבה : שירים (ירושלם : שלהב״ת, 1972)
<בשיתוף עם
בלפור חקק>
פרקי ברדיצ׳בסקי : עיונים בשלשה סיפורים של מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי (בן
גוריון) (ירושלים : שלהב״ת ירושלם, 1975) <בשיתוף עם
בלפור חקק>
אם נלקח מן השקט : שירים (ירושלם : שלהבת, תשל״ח) <איורים
– יוסף מנור ; כתב יד –
רבקה תפארת>
כרמלה נדמה לה (ירושלים : אלישר, 1981)<בשיתוף עם
בלפור חקק> <איורים, ליאת בנימיני>
קהלה עולה : משחק הדמיה (ירושלים : המכונים לחינוך יהודי ציוני : בשיתוף
עם המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, משרד החינוך, תשמ״א 1981)
<בשיתוף
עם בלפור חקק>
יהודי עיראק וכורדיסתאן (ירושלים : מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, תשמ״ז 1986)
<בשיתוף בלפור חקק ; עריכה – יעל חבר>
תעודה נשכחת : שירים (ירושלים : שלהב״ת, תשמ״ז 1987)
חיבת הפיוט : מבחר פיוטים מעדות ישראל / עריכה – אליהו גבאי ; באורים
– הרצל ובלפור חקק (ירושלים : חיבה – התנועה להפצת מורשת ישראל, תשמ״ח 1988)
<מהדורה מורחבת יצאה לאור בתשנ״ז 1997>
כתובת על קיר בוער : מחזור שירי זהות והזדהות (ירושלם : שלהבת, תשנ״ב 1992)
שיח תאומים: הרצל ובלפור חקק מראיינים זה את זה. האומה, כרך כ״ה, גל׳ 88 (1987), עמ׳ 70–77.
חקק, הרצל ובלפור. כתפיים לשאת את הארון.
הצופה, י׳ בסיון תשס״ח, 13 ביוני 2008, עמ׳ 41, 44–45.
אביטוב, ירון.הרצל
פינת בלפור : כיצד הפכו התאומים לבית חקק ליו״ר אגודת הסופרים
ולסגנו? nrg מעריב <מקוון>, 11
בדצמבר 2003.
אורעד, אילנה. שרשים ובית סבא בשירתם של הרצל ובלפור חקק.
במערכה, כרך כ״א, גל׳ 250 (1981), עמ׳ 28–29, 42–43.
ביטון, ארז. ״השירה שלנו מוציאה דברים מן השכחה״: שיחה עם הרצל ובלפור חקק עם צאת ספריהם החדשים.
אפיקים, אוגוסט 1988, עמ׳ 46–47.
גוטקינד, נעמי. קינות תאומות. הצופה, כ״ג באייר תשמ״ז, 22 במאי 1987, עמ׳
6. <על שירתם של הרצל ובלפור חקק>
גרנות, משה. ״אתה חייב
להביט אחורה כדי להכיר את עצמך״ : שיחה עם הרצל ובלפור חקק. בספרו:
שיחות עם סופרים
(תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 425–438.
וניג, מרלין. התכתבות בין הדורות. נקודה, גל׳ 301 (סיון תשס״ז, יוני 2007), עמ׳
60–62 <ראיון עם הרצל חקק>
יהושע, בן־ציון. מבוכה לנוכח מסורת הדורות כנושא בשירת התאומים של הרצל ובלפור חקק.
אפיריון, גל׳ 18–19 (סתיו 1990), עמ׳ 75–78.
יהושע, בן־ציון. שירת התאומים ושירת האור.
אפיקים, גל׳ 113–114 (1998), עמ׳ 64.
<עם הענקת התואר ״חתני האור״ לשנת תשנ״ז מטעם המועצה הציונית בישראל לבלפור והרצל חקק>
פאלק, מנחם. מ״אנא בכוח״ אל שירי חצות. אפיריון, גל׳ 118
(חורף תשע״א), עמ׳ 46–47 <על ״אנא בכוח, אנא בשיר״ מאת
הרצל חקק ועל ״משורר של חצות״ מאת
בלפור חקק>