הרצל חקק, משורר, סופר ילדים ומחבר ספרי עיון נולד בבגדאד, עיראק בי״ז בניסן תש״ח, 26 באפריל 1948. עלה עם הוריו ב־1950. התחנך בירושלים. בנערותו זכו הוא ואחיו התאום בלפור בשני המקומות הראשונים בחידון התנ״ך העולמי לנוער (1965), כמו־כן שימש ככתב־נוער של ״מעריב לנוער״ (1964–1968). למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר ראשון ושני בהצטיינות. עסק בהוראה בבית ספר תיכון, אחר כך ערך את הביטאון ״חדשות הדואר״. ב־1988 השתתף בהקמת ״קבוצת הסופרים הציונים״, הפועלת בהתנדבות בערי פיתוח. ומאז 1995 חבר ועד עדת הספרדים בירושלים
ומ־1997 חבר הנהלת המרכז למורשת יהודי בבל. בשנים 2003–2005 כיהן כיו״ר אגודת הסופרים העבריים. כמו כן היה חבר ועד PEN, איגוד הסופרים הבינלאומי.
יצירתו עומדת בסימן החיפוש אחר פשר החיים בזיקה לזהות היהודית. יש בה חתירה לרציפות רגשית ותרבותית עם חוויות היסוד ועם היצירות של אושיות התרבות מהדורות הקודמים.
מספריו: ״במזל תאומים״ שהוציא במשותף עם אחיו בלפור (דון, 1970); ״פרקי ברדיצ׳בסקי״ (1975); ״אם נילקח מן השקט״ (1978); ״חיבת הפיוט״, ביאורים לפיוטי התפילה (1990, עם אחיו בלפור); ״כתובת על קיר בוער״ (1992); ״אהבה היא מולדת״ (1998); ״הזמן הגנוז״ (2003); ״אנא בכוח, אנא בשיר״ (2010); ״שחרית לנצח״ (2016); ״ירושלים אשר אהבנו״ (2022, עם אחיו בלפור); ״השיר שלא שרו מעולם״ (2023); ״ניצוצות מגיא צלמות״ (תשפ״ה 7.10.2024 בשיתוף עם אחיו בלפור).
בנוסף הוציא לאור בשיתוף עם אחיו ספרי־ילדים וביניהם ״כרמלה נדמה לה״ (1981), סיפור בחרוזים על ילדה שאינה מבחינה בין דמיון ומציאות, נקלעת בשל כך לתסבוכות משעשעות ולומדת לקח. ספר ילדים נוסף הוא ״שכונת בלגנה״ (1994) שבמרכזו עומד איש חדש ומוזר שמגיע לעיר ״אי־אנה״ ומנסה ״לתקן״ את שכונת בלגנה. השכונה מתוארת כ״מעברתם של האנשים הקטנים״, כאשר נציגי הממסד מגיעים מ״שכונת נוה אביבים״ כדי לשנות את תושבי השכונה ולכפות עליהם את הנורמות שלהם. הספר מבקר את תפיסת כור ההיתוך ומאיר את שונותם של התושבים באור חיובי. ספר אחר המיועד לילדים ״לאמא באהבה : ילדים כותבים לאמא מכל הלב״ יצא לאור ב־2005.
בשנים 1973 ו־1976 זכה בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1980 זכה בפרס ולנרוד. ב־1987 זכה בפרס מטעם קרן תל־אביב לספרות ואמנות, וב־1989 בפרס מקרן סופר־מורה.
במזל תאומים : שירים (תל אביב : דון, תש״ל) <בשיתוף עם
בלפור חקק>
ספר אורות האהבה : שירים (ירושלם : שלהב״ת, 1972)
<בשיתוף עם
בלפור חקק>
פרקי ברדיצ׳בסקי : עיונים בשלשה סיפורים של מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי (בן
גוריון) (ירושלים : שלהב״ת ירושלם, 1975) <בשיתוף עם
בלפור חקק>
אם נלקח מן השקט : שירים (ירושלם : שלהבת, תשל״ח) <איורים
– יוסף מנור ; כתב יד –
רבקה תפארת>
כרמלה נדמה לה (ירושלים : אלישר, 1981)<בשיתוף עם
בלפור חקק> <איורים, ליאת בנימיני>
קהלה עולה : משחק הדמיה (ירושלים : המכונים לחינוך יהודי ציוני : בשיתוף
עם המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, משרד החינוך, תשמ״א 1981)
<בשיתוף
עם בלפור חקק>
יהודי עיראק וכורדיסתאן (ירושלים : מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, תשמ״ז 1986)
<בשיתוף בלפור חקק ; עריכה – יעל חבר>
תעודה נשכחת : שירים (ירושלים : שלהב״ת, תשמ״ז 1987)
חיבת הפיוט : מבחר פיוטים מעדות ישראל / עריכה – אליהו גבאי ; באורים
– הרצל ובלפור חקק (ירושלים : חיבה – התנועה להפצת מורשת ישראל, תשמ״ח 1988)
<מהדורה מורחבת יצאה לאור בתשנ״ז 1997>
כתובת על קיר בוער : מחזור שירי זהות והזדהות (ירושלם : שלהבת, תשנ״ב 1992)
קמרט, חגי. התאומים החולמים : הרצל ובלפור חקק - מונוגרפיה על הרצל ובלפור חקק תאומי השירה העברית (נתניה : הוצאת פיוטית, תשפ״ג 2023)
מאמרים:
שיח תאומים: הרצל ובלפור חקק מראיינים זה את זה. האומה, כרך כ״ה, גל׳ 88 (1987), עמ׳ 70–77.
חקק, הרצל ובלפור. כתפיים לשאת את הארון.
הצופה, י׳ בסיון תשס״ח, 13 ביוני 2008, עמ׳ 41, 44–45.
אביטוב, ירון.הרצל
פינת בלפור : כיצד הפכו התאומים לבית חקק ליו״ר אגודת הסופרים
ולסגנו? nrg מעריב <מקוון>, 11
בדצמבר 2003.
אורעד, אילנה. שרשים ובית סבא בשירתם של הרצל ובלפור חקק.
במערכה, כרך כ״א, גל׳ 250 (1981), עמ׳ 28–29, 42–43.
ביטון, ארז. ״השירה שלנו מוציאה דברים מן השכחה״: שיחה עם הרצל ובלפור חקק עם צאת ספריהם החדשים.
אפיקים, אוגוסט 1988, עמ׳ 46–47.
גוטקינד, נעמי. קינות תאומות. הצופה, כ״ג באייר תשמ״ז, 22 במאי 1987, עמ׳
6. <על שירתם של הרצל ובלפור חקק>
גרנות, משה. ״אתה חייב
להביט אחורה כדי להכיר את עצמך״ : שיחה עם הרצל ובלפור חקק. בספרו:
שיחות עם סופרים
(תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 425–438.
וניג, מרלין. התכתבות בין הדורות. נקודה, גל׳ 301 (סיון תשס״ז, יוני 2007), עמ׳
60–62 <ראיון עם הרצל חקק>
יהושע, בן־ציון. מבוכה לנוכח מסורת הדורות כנושא בשירת התאומים של הרצל ובלפור חקק.
אפיריון, גל׳ 18–19 (סתיו 1990), עמ׳ 75–78.
יהושע, בן־ציון. שירת התאומים ושירת האור.
אפיקים, גל׳ 113–114 (1998), עמ׳ 64.
<עם הענקת התואר ״חתני האור״ לשנת תשנ״ז מטעם המועצה הציונית בישראל לבלפור והרצל חקק>
פאלק, מנחם. מ״אנא בכוח״ אל שירי חצות. אפיריון, גל׳ 118 (חורף תשע״א), עמ׳ 46–47 <על ״אנא בכוח, אנא בשיר״ מאת הרצל חקק ועל ״משורר של חצות״ מאת
בלפור חקק>
על ״השיר שלא שרו מעולם״
גוברין, נורית. שירת הדורות היא נכס – הרצל חקק: ׳השיר שלא שרו מעולם׳. המסדרון, גל׳ 18 (טבת תשפ״ד, דצמבר 2023), עמ׳ 28–30 <חזר ונדפס בספרה: קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה, כרך ט׳ (ראשון לציון : גלילי, תשפ״ו 2026), עמ׳ 181–183>