מיכאל בר-זהר (יולזרי), נולד בסופיה, בירת בולגריה בכ״ח בשבט תרצ״ח, 30 בינואר 1938. עלה לארץ כילד עם משפחתו בגיל עשר וגדל ביפו. הוא סיים את התיכון העירוני ה׳ בתל-אביב. את שירותו הצבאי עשה במודיעין ובצנחנים. אחרי לימודי תואר ראשון במדעי המדינה (יחסים בינלאומיים) באוניברסיטה העברית בירושלים (1956–1959). בשנים 1959–1964 היה כתב בצרפת מטעם גלי צה״ל, העיתון למרחב ועיתונים נוספים, והשלים לימודי תואר שני ותואר דוקטור בהיסטוריה באוניברסיטת סורבון בפריז.
        ספרו הראשון, גשר על הים התיכון: יחסי ישראל-צרפת 1947–1963 (1964), מבוסס על עבודת הדוקטור שלו ופורסם בעברית ובצרפתית. ספר זה זיכה אותו בפרס האקדמיה הצרפתית (1964) ובפרס סוקולוב (1965). בשובו לארץ היה פעיל במפלגת העבודה, נבחר מטעמה לכנסת העשירית (1981) והשתים-עשרה (1988), שבה כיהן כיו״ר ועדת החינוך.
    פירסם יותר משלושים וחמישה ספרים, שחלקם תורגמו לשפות רבות, ובכללן ערבית, סינית ויפנית. רוב חיבוריו היסטוריים ותיעודיים, לרבות ביוגרפיות, ותריסר מהם ספרי מתח בדיוניים. רבים מספריו עוסקים בעולם הריגול והמודיעין במאה העשרים, ובייחוד בסכסוך הישראלי-ערבי ובמלחמת העולם השנייה וספיחיה. הביוגרפיה בן-גוריון בת שלושת הכרכים (הושלמה ב-1978) היא הבולטת בספרי ההיסטוריה שכתב. פירסם גם ביוגרפיה של שמעון פרס, כעוף החול (2006).
    מספרי ההיסטוריה והתיעוד שכתב: ציד המדענים הגרמניים (1965); המרדף אחרי הנסיך האדום (1984, עם איתן הבר), על החיפושים אחרי עלי חסן סלאמה, מתכנן רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן; והרכבות יצאו ריקות (1998), על הצלת יהודי בולגריה בתקופת השואה. ספר זה היה בסיס לסרט התעודה מחוץ לטווח ידו של היטלר (2001) שבר-זוהר כתב את תסריטו.
    כמעט כל ספריו הבדיוניים, שנכתבו תחילה באנגלית, הופיעו גם בעברית, רובם בתרגומו. ספרו הבדיוני הראשון, האמת השלישית (1972), עוסק בהשלכות של רצח שר חוץ סובייטי בעת ביקורו באמריקה. אחריו הופיעו בין השאר: מרגל בחורף (1992), על פרשת קים פילבי ותוצאותיה; אחים (1994), על גורל היהודים ברוסיה הסטאליניסטית; באשמת רצח (2008), על מזימה צינית ואכזרית של שירותי ביון אמריקניים ואנגליים לנצל לצרכים פוליטיים את פרשת נקמתה של קבוצת יהודים בפושעים נאצים בתום מלחמת העולם השנייה, ועוד.
    פירסם שני ספרים עם ניסים משעל בהוצאת ידיעות ספרים: המוסד – המבצעים הגדולים (2010) וצה״ל – המבצעים הגדולים (2013). בשנת 2017 פרסם שני ספרים: חיסול ממוקד-שב״כ המבצעים הגדולים (ביחד עם ניסים משעל) והחודש הארוך ביותר-50 שנה למלחמת ששת הימים. ב-2018 פרסם את הספר קיצור תולדות ישראל.
    הוא שולט היטב בכלים הספרותיים הנדרשים ליצירת הספרים בז׳אנרים הספרותיים הקרובים ללבו. הוא מיטיב ליצור אפקטים של מתח והפתעה, המלווים את הבחינה המפוכחת של עולם הצללים של מרגלים ושירותי ביון חשאיים, על מעלליהם שתדיר נספח להם גוון של יעילות אכזרית. לא אחת משולבים בעלילות הדמיוניות אירועים ואנשים מן המציאות, אבל גם כשמדובר בשלשלת אירועים דמיונית נפתלת, אין היא מנותקת לגמרי מן הסבירות ההיסטורית. ספריו הבדיוניים כתובים, בדומה לספריו ההיסטוריים והתיעודיים, בסגנון קריא וציורי, שווה לכל נפש.

נכתב על ידי ישראל לנדרס ומערכת לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית  
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]

ספריו: