תחיה בת-אורן (לבית בן-יוסף) נולדה בססקטון (ססקצ'ואן, קנדה) בנובמבר 1923. עלתה ארצה ב-1931. החלה את דרכה כשדרנית ועורכת תוכניות רדיו בשלהי שנות הארבעים, והתפרסמה כשערכה והגישה את התוכנית לעקרת הבית. התוכנית, ששודרה בתקופת הצנע, נועדה לסייע לעקרות הבית להתמודד עם המחסור במזון והוגשה מטעם המפקח על המזונות במשרד הקיצוב. במקביל פירסמה ספרי מתכונים ועצות לעקרת הבית. בנוסף תירגמה ספרי מתכונים וספרי ילדים מאנגלית. בוגרת המדרשה הממלכתית למורים לאמנות בהרצליה. ועוסקת בציור. רבים מציוריה הוצגו בתערוכות שונות בישראל.  היתה בעלת טורים אישיים בעיתונות היומית, בשבועון "לאשה" ובירחונים "את", "בית", "מחשבים" ו"סגנון". ב-1975 פירסמה את ספרה  "שיחרור האשה – לאן?" שנחשב בעיני רבים לספר הפמיניסטי העברי הראשון. בת אורן הציגה התבוננות בחייהן של הנשים בישראל תוך שהיא נמנעת מלהתבסס על תיאוריות פמיניסטיות אמריקניות או אירופיות, מתוך רצון להראות כיצד יכול לצמוח פמיניזם מקומי. פרסום הספר הוביל לתפנית באופן שבו היא נתפשה בציבור הישראלי, ורבים התנגדו לפרסומו ולתוכנו. בנוסף על אלה פרסמה יותר מתריסר ספרי שירה. הביקורות שיבחו את שירתה האישית, הכואבת והמדויקת, המשלבת פעמים רבות בין תכנים מקראיים ובין סגנון מודרני.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]
[צילום: עירית ספיר]