מלכה נתנזון, נולדה בגרמניה, בא' באב תש"ו, 29 ביולי 1946 להורים ניצולים. שני אחים ואחות שלה נרצחו על ידי הנאצים, ושניים אחרים נפטרו.  למדה ספרות ועיתונאות. שימשה ככתבת בעתונים, כתבי עת ושבועונים שונים. פרסמה רשימות ביקורת ושירים בעיתונים יומיים ובכתבי עת ספרותיים.  שני ספריה הראשונים תורגמו לשפה היידיש בידי הסופר יעקב שופט ומבחר משיריה, בצירוף שירים חדשים, תורגמו בידי מאיר צ'ריסקי, לשפה הפולנית. שירים רבים מפרי עטה תורגמו לערבית, אוקראינית, אנגלית, רומנית, פלמית, פולנית, ויידיש, ופורסמו בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים בארץ ובעולם.  בשואה איבדה מלכה נתנזון את חלק הארי של משפחתה, לרבות אחיה, דבר שהשפיע על כל אושיות עולמה והתפתחותה הספרותית. בארץ איבדה את בן דודה האהוב, אלכס, שניצל מן התופת בפולין, ונפל כלוחם במלחמת ששת הימים בירושלים. אישה, אמנון, נפצע במלחמת ההתשה, ולקה בפציעה פיסית ואף בהלם קרב קשה, אשר אותותיו מלווים אותו עד עצם היום הזה, וגוזלים כל פיסת שלווה מנפשו המיוסרת. על ספרה "אוכמניות בגשם", זכתה ב"פרס האישה היוצרת בספרות לשנת התשנ"ח – שנת היובל של מדינת ישראל", מקרן האישה היוצרת בספרות, מיסודה של גילה אוריאל.  מלכה נתנזון נפטרה בכ"א באדר תשע"ה, 12 במארס 2015 אחרי מחלה קשה.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, גרנות]
 

• רעלת פתאים (תל-אביב : ירון גולן, 1989) <שירים> <תורגם ליידיש>
• דער שלייער פון נאראָנים : לידער / איבערגעזעצט פון עברית אויף יידיש יעקב שופט (ריכטער) (תל-אביב : ירון גולן, תשנ"ח 1998) <מהדורה דו לשונית – עברית ויידיש>
• בובה שחורת שפתיים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ב 1992) <שירים>
• בטבעת הים : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ג 1993)
• אוכמניות בגשם (תל אביב : ספרי עתון 77, 1995) <לקט שירים>
• Zachować ten krzyk / przekład z hebrajskiego Meir Czaryski ; opracowanie Lucyna Skompska (Łódź : Oficyna Bibliofilów, 1996)
• ללב יש היגיון משלו (תל אביב : עקד, תשע"ג 2013)
• ציפור מכונסת כנף : שירים (תל אביב : ספרא, 2014)