הדסה טל (1953)

<בהכנה>

Hadassa Tal

    הדסה טל (לבית נורנברג), משוררת וחוקרת, נולדה בתל-אביב ב-1953. גדלה והתחנכה בעיר הולדתה. קיבלה תואר ראשון בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, תואר שני בחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר דוקטור באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג, דרום-אפריקה (1986, נושא המחקר: ״המיתוס במבחר יצירות עגנון״). למדה הוראת יוגה. לימדה ספרות בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטה הפתוחה.
    פרסומה הראשון היה שני השירים ״בי אדונִי״ ו״הכניסני״ (חדרים 11, קיץ 1994), שכונסו בספר ביכוריה, קולות (ספרית פועלים, 1999). מוטיב שליט בשירתה הוא הניסיון לסמן את ההיולי, במטרה למפות את שורשי המבע, המילה, התקשורת והחוויה. תיאור ההיולי נעשה באמצעות ייצוגים שונים: התינוק, הילדות והטבע. טקסט הפרוזה הקצר והמניפסטי הסוגר את ספר שיריה השלישי, קפה נואר (2006), ״גוויל מעידן של אֵינְכְּתָב״, מנסח מניעים שונים לכמיהה אל המקום שממנו נובעת המילה, והמרכזי הוא מגדרי: הנפש השרה היא במהותה נשית, כי האישה נובעת מהנשייה, מהמקום הקמאי. יש בשירתה גם צדדים אחרים: דיאלוג עם המיתולוגיה היוונית ועם שירתם של סאפפו, אבות ישורון ועוד.
    הפואטיקה שלה לירית, סוגסטיבית ונוטה להפשטה. רבים משיריה פרגמנטריים או חלק ממחזור של פרגמנטים, ואינם מעוצבים במסגרות צורניות פורמליות. לדוגמה, ספר שיריה השני, שיר ערש לתינוק שכמעט (2005), המלווה ברישומים של מנשה קדישמן, הוא ספר קונספט ובו שלושים ושמונה פרגמנטים המתארים באופן חידתי את ״הַגּוּפוֹגְלִיף הַתִּינוֹקִי״ (שיר 16), תינוק שהוא למעשה ייצוג של המבע בטרם היותו שפה. המחזור מתמקד בעיקר בתהליכי התהוות המילה בתוהו ובוהו של ימי בראשית: ״דַּק לְמַגַּע רוּחַ –/ בְּמִלָּה – לְהַפְרִיד אוֹתְךָ/ מַיִם – מִמַּיִם// בּוֹקֵעַ כְּמוֹ אוֹר לְמַרְאִיּוֹת״ (שיר 28).
    שיריה תורגמו לערבית ולפולנית. כמה שירים הולחנו על ידי דורי פרנס (1994), עדי רנרט (2002) ונעה בלאס (2008). הופיעה עם הרקדנית שלומית ירון בעבודה משותפת המשלבת את שיריה (2005). זכתה בפרס לאה גולדברג לספרות על ספרה קולות (2000). בשנת 2003 הקימה ואצרה את הגלריה לאמנות ע״ש בלה ושמחה נורנברג, באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2007–2009 הייתה חברה בבית מדרש ״כנה״ בירושלים, ובמקביל השתלמה בהוראת יוגה. הדסה טל נשואה לפרופ׳ חיים טל ולהם שתי בנות.

נכתב על-ידי גלעד מאירי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: אתרה האישי של הדסה טל, ויקיפדיה]

ספריה:
  • קולות : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ט 1999)
  • שיר ערש לתינוק שכמעט (ירושלים : כרמל, תשס״ה 2005) <רישומים - מנשה קדישמן>
  • קפה נואר : שירים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) <עריכה - לאה שניר>
  • לו באתי צפור (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010) <שירים>
  • פתקים לפינה באוש (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2014) <שירים>
  • אישון אינך (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017) <עריכה - לאה שניר> <שירה>

דיסרטציה:

  • קפקא ועגנון : עיון משוה בקבצים: ״הרופא הכפרי״ (בתוך ״ספורים״), ו״ספר המעשים״ (בתוך ״סמוך ונראה״) (ירושלים : אוניברסיטה העברית, תשל״ח) <חיבור לקראת תאר ״מוסמך למדעי הרוח״>
על המחברת ויצירתה:
על ״קולות״
  • פרידמן, דורית.  קריאה בשיר ״בי אדוני״ מתוך ״קולות״ להדסה טל . עלי שיח, חוב׳ 55 (2006), עמ׳ 74־84.
על ״קפה נואר״
  • ניר, אלחנן.  יש לחות מלאת אוויר בשירים.  Omedia <מקוון>, 18 ביוני 2006.
  • ניר, אלחנן. בהונות צמאי אדמה : על ארבע משוררות מפתיעות וחדשות, במובן המרענן והמכשף של המילה.  מקור ראשון, שבת, י״א בתמוז תשס״ו, 7 ביולי 2006, עמ׳ 6–7.
  • פרידמן, דורית.  ״לבשי עירומך ועמדי״ : עם צאת ספרה של הדסה טל ׳קפה נואר׳.  דימוי, גל׳ 28 (קיץ תשס״ו), עמ׳ 84.
על ״לו באתי צפור״
קישורים:

Wikidata – Q6698392 J9U – 987007303402105171 NLI – 000216470 LC – no99048192 VIAF – 29838269
עודכן לאחרונה: 1 בינואר 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף