אורה
אחימאיר (לבית קירשנבאום) נולדה בירושלים בי"ב בסיון תש"א, 7 ביוני 1941 בבית סוציאליסטי. למדה בבית החינוך לילדי עובדים והייתה בתנועת הצופים. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1963 נישאה ליעקב אחימאיר. בשנות ה-60 התגוררה בלונדון, שם שימש בעלה כשדר בשידור העברי של הבי בי סי. שירתה בנספחות צה"ל בלונדון.
בשנות ה-70, בעת שבעלה שימש שליח רשות השידור בוושינגטון, הייתה אורה אחימאיר נספחת לארגוני נשים בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר שובה לישראל הייתה רכזת ועדת ראש הממשלה למעמד האישה.
בשנת 1978, עם הקמת מכון ירושלים לחקר ישראל, מונתה כמנהלת המכון. היא פעלה למיסודו של המכון כמוסד אקדמי-מקצועי. תחת ניהולה התפתח המכון למכון המחקר המרכזי בישראל העוסק בחקר מדיניות העיר ירושלים ועתידה. במהלך שנות ניהולה התפרסמו מאות מחקרים ועבודות בנושאים שונים הקשורים בירושלים. ספריו ואלבומיו של דוד קרויאנקר על האדריכלות בירושלים יצאו בהוצאת המכון. הייתה בין יוזמי כנס ראשי הערים הבינלאומי המתקיים מדי שנה בירושלים.
אחימאיר היא חברת הוועד המנהל של המרכז הבין תרבותי ירושלים וחברת הוועד המנהל של הזירה הבינתרבותית בירושלים.
בסוף 2009 פרשה מתפקידה כמנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל. בשנת תשע"א (2011) זכתה באות יקיר ירושלים. בנימוקי הוועדה נכתב כי העיטור ניתן לה "על הובלת מחקר למען עתיד העיר, על העמדת דורות רבים של חוקרים והקניית ידע על בירת ישראל".
בשנת 2012 יצא לאור ספרה הראשון "כלה" בהוצאת עם עובד, בו היא מספרת על אמה, אישה יפה ומסתורית שמתה בגיל צעיר.
אחימאיר היא אם לבן ובת, ומתגוררת בירושלים.
[מקורות:
ויקיפדיה]
[צילום: תומר אחימאיר]
אורה
אחימאיר (לבית קירשנבאום) נולדה בירושלים בי"ב בסיון תש"א, 7 ביוני 1941 בבית סוציאליסטי. למדה בבית החינוך לילדי עובדים והייתה בתנועת הצופים. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1963 נישאה ליעקב אחימאיר. בשנות ה-60 התגוררה בלונדון, שם שימש בעלה כשדר בשידור העברי של הבי בי סי. שירתה בנספחות צה"ל בלונדון.
בשנות ה-70, בעת שבעלה שימש שליח רשות השידור בוושינגטון, הייתה אורה אחימאיר נספחת לארגוני נשים בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר שובה לישראל הייתה רכזת ועדת ראש הממשלה למעמד האישה.
בשנת 1978, עם הקמת מכון ירושלים לחקר ישראל, מונתה כמנהלת המכון. היא פעלה למיסודו של המכון כמוסד אקדמי-מקצועי. תחת ניהולה התפתח המכון למכון המחקר המרכזי בישראל העוסק בחקר מדיניות העיר ירושלים ועתידה. במהלך שנות ניהולה התפרסמו מאות מחקרים ועבודות בנושאים שונים הקשורים בירושלים. ספריו ואלבומיו של דוד קרויאנקר על האדריכלות בירושלים יצאו בהוצאת המכון. הייתה בין יוזמי כנס ראשי הערים הבינלאומי המתקיים מדי שנה בירושלים.
אחימאיר היא חברת הוועד המנהל של המרכז הבין תרבותי ירושלים וחברת הוועד המנהל של הזירה הבינתרבותית בירושלים.
בסוף 2009 פרשה מתפקידה כמנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל. בשנת תשע"א (2011) זכתה באות יקיר ירושלים. בנימוקי הוועדה נכתב כי העיטור ניתן לה "על הובלת מחקר למען עתיד העיר, על העמדת דורות רבים של חוקרים והקניית ידע על בירת ישראל".
בשנת 2012 יצא לאור ספרה הראשון "כלה" בהוצאת עם עובד, בו היא מספרת על אמה, אישה יפה ומסתורית שמתה בגיל צעיר.
אחימאיר היא אם לבן ובת, ומתגוררת בירושלים. 