תלמה אליגון-רוז, פזמונאית, סופרת ילדים ונוער ועורכת, נולדה בתל-אביב להוריה עפרה ואליעזר (אליק) אליגון בכ״ג בניסן תש״ד, 16 באפריל 1944. אביה, אליק, נפטר בהיותה בת שש-עשרה (עליו כתבה את השיר ״לאבא שלי יש סולם״). לאחר שסיימה את בית הספר ״תיכון חדש״, נרשמה ללימודי תואר ראשון בפילוסופיה ובלשון עברית באוניברסיטה העברית. היתה מנהלת אמנותית ומפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס, ונמנתה עם מקימי ״שלום עכשיו״. למדה לימודי תעודה במחזאות באוניברסיטת תל אביב, ובבית הספר למוזיקה ״רימון״. יחד עם בעלה, יורם רוז, הקימה את הוצאת כנרת (שהתאחדה עם ההוצאות זמורה-ביתן ודביר), ורבים מספריה יצאו בהוצאה זו. כתבה למעלה ממאה שירים ופזמונים, בהם: ״יונה עם עלה של זית״, ״תחתונים וגופיות״ ו״גשם בעתו״. את ״יונה עם עלה של זית״ הלחינה בעצמה, והשיר זכה בפרס הראשון בפסטיבל הזמר של 1987. שיריה הופקו בהקלטות שמע ווידיאו (מאלבומיה: ״בושם תפוזים״, ״הימים זורמים״). כתבה מחזות לילדים ולנוער, בהם: ״מסעותיו המופלאים של באבאר מלך הפילים״ (1978) ו״נולד לחופש״ (2003). כתבה ליבריות לאופרות ומחזות מוזיקליים, בהן: ״הבן יקיר לי״ (2000) ו״החלילן מהמלין״ (2000). כמו כן, כתבה את סדרות הטלוויזיה ״הצריף של תמרי״ ו״החתול שמיל״, שזכו לפופולריות רבה. מספריה: ״הצריף של תמרי״ (1978): חמישה סיפורים בחרוזים בעקבות סדרת הטלוויזיה; ״החתול שמיל״ (1980) ועוד. ערכה את האנתולוגיות ״100 שירים ראשונים״ (1981) ו״100 סיפורים ראשונים״ (1983) עם דניאלה גרדוש, וכן את האנתולוגיה ״1000 זמר ועוד זמר: שירים ששרים בצוותא״, עם רפי פסחזון. עיבדה ותרגמה מעשיות ילדים רבות, מהן: ״פעמונית״ (1990), ״שלגיה״ (1990), ו״סינדרלה״ (1998) לאחים גרים, ״הנסיכה והאפון״ (1990) ו״הברווזון המכוער״ (1998) לאנדרסן. ב- 2015 יצא לאור תרגומה לספר הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי שזכה לביקורות חיוביות. ב-2013 קיבלה פרס מפעל חיים על שם נעמי שמר מאת אקו״ם.

נכתב על-ידי אפרת רבינוביץ עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[צילום: אלון סיגווי]
[מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה, אתרה של תלמה אליגון-רוז]

• הנסיך הקטן / אנטואן דה סנט-אכזופרי עם איורים מאת המחבר (אור יהודה : מחברות לספרות, תשע״ה 2015)