יצחק אבינרי נולד בפליסקוב, פלך קיוב, כעת באוקראינה, בכ״ז בתמוז תר״ס, 24 ביולי 1900. ראשית חינוכו מאביו הרב משה רבלסקי–אבינרי, שאף הרגילו לדיבור עברי מילדותו (היה הראשון ברבני רוסיה לשימוש בדיבור עברי בביתו) ובבתי-ספר עבריים בביסרביה. בתרע״ד עלה ארצה ולמד בגימנסיה ״הרצליה״. חזר לרוסיה ועם פרוץ המלחמה המשיך לימודיו באודיסה ולאחר מכן (תרפ״ג) בברלין ובפאריס. עלה בשנית בתרפ״ו.
    ראשית עיסוקו בחקר הלשון חלה בגיל צעיר ביותר. בארץ ערך וסיגנן את הדו-שבועון ״מסחר ותעשיה״ עד הפסקתו (1933). לאחר–מכן השתתף בעריכת ״הקואופרציה״ (עד ת״ש) ומשנת תרצ״ג ערך את ״לוח קואופרטיבי שימושי״ (לאחר מכן – ״לוח הקואופרציה של מדינת ישראל״). מאמריו ומחקריו בעניני–לשון נתפרסמו מתרפ״ו ואילך בכתבי–עת ועתונים מרובים (בכלל זה מדור קבוע לעניני לשון ב״על המשמר״).
    ספריו: ״מהלך התפתחות הלשון העברית״ (תרצ״ה. נדפס רק ב–70 טפסים), ״מילון חידושי ביאליק שבכתב ובעל פה״ (עם פרשת המשקלים בחדושי המשורר. תרצ״ה), ״כיבושי העברית בדורנו״ (1946) , ״תואר הפועל בעברית״ (תשכ״ב), ״יד הלשון״ (מדריך לשוני בסדר אלפא–ביתי. 1964), ״כתיב וכתב״ (1964). עסק שנים ב״היכל רש״י״, ממנו הופיעו עד כה ארבעה כרכים (א: מילון החידושים ומילון הצירופים. ת״ש; ב: מילון הפירושים. תש״ט; ג: דקדוקי רש״י ובאר יצחק. תשט״ז; ד: היקש, פתגמים, מדרש, סגנון, מין ומספר. תש״ך). תירגם: ״מדריך בתוהו ובוהו העולמי״ לג. ד. ה. קול (תרצ״ד) וכן ערך והשלים על–ידי כמה פרקים והערות את ״לשון וסגנון״ לא. בן אור (תשי״ט).
    יצחק אבינרי היה נשוי ליהודית, בתו של הרב ד״ר יעקב נאכט, ובנם היה הבלשן וחוקר המקרא עִדו אבנרי (1932–1990). יצחק אבינרי נפטר בתל-אביב בט״ז באלול תשל״ז, 30 באוגוסט 1977.
[מקורות: קרסל, ארכיון קרסל בספריה הלאומית, ויקיפדיה]

• לעברי : דו שבועון / יוצא לאור על-ידי גדוד מגיני השפה בארץ ישראל (תל אביב, תרפ״ז 1927)
• הלוח הקואופרטיבי (תל אביב : מרכז - ברית פקוח של הקואופרציה האשראית בארץ ישראל בע״מ, תר״ץ-תשל״ה)
• חבלי תחיה :  קבץ מאמרים נבחרים בשאלות הישוב העברי בארץ ישראל, מלפני 50 שנה ועד פרוץ מלחמת העולם /  מ' מאירוביץ (מזקני הישוב) (תל אביב :  חברת מסחר ותעשיה,  תרצ״א)