אריה ליב סמיאטיצקי, עורך ספרים, נולד בסוקולי, פלך לומז׳ה (כיום בתחומי פולין) בו׳ בסיון תרמ״ג, 11 ביוני 1883. קיבל חינוך מסורתי ולימודי־חול בעיר הולדתו ובעיירות הסמוכות. מ־1904 עסק בהוראה בגרודנה ומ־1907 בווילנה. כאן נתקבל בהמלצת בן עירו לייב יפה למערכת ״העולם״ כמסגנן. לאחר כמה גלגולי־חיים, בהם ניטלטל לבוכארה הרחוקה חזר להוראה בווארשה, לודז׳ ובמלחמת־העולם הראשונה נתמנה למפקח על בתי־הספר. מ־1917 עבד בהוצאת ״אמנות״. עם קבוצת הסופרים העבריים (בהם ביאליק) יצא את רוסיה (1921) ועבר עם ההוצאה להומבורג שבגרמניה ומשם עלה ארצה ב־1925 ושהה כל שנותיו בארץ ועסק בעריכה בהוצאת ״אמנות״.
    משך אליו תשומת לב אבירי הספרות (בראשם ביאליק) בשל חושו הלשוני המובהק, שבא לידי ביטוי בקונטרס המנוקד שהוציא לילדים ובו כללי הבריאות (״שלום התלמיד״, חובר בידי גדולי הרופאים ותורגם על ידו. אודיסה, 1906). אולם אחר־כך הצניע את שמו (רק פעם אחת חתם את שמו על מאמר נגד ״ברית שלום״ ב״הארץ״ <17 בנובמבר 1941> בשם: ״תבוסה״). מאות ספרים שיצאו בהוצאת ״אמנות״ נערכו על ידו ומהם שכתבם מחדש. גם על תרגומיו לא חתם את שמו המפורש (״עליסה בארץ הפלאות״ פרנקפורט תרפ״ד. כאן חתם: ל. סמן; ״הדבורה זיווית״ לו. בונזלס. תרפ״ח. כאן חתם: אלמוני;  ו״זקני בית הספר בווילבאי״ לר. טלבוט. תש״ג ואילך. כאן חתם א. אחירב). בין הספרים שנערכו על ידו היו בין היתר ספרי־הוצאת ״אמנות״ המנוקדים, שיצאו בגרמניה ובארץ, הסידרה ״לנוער״ של הקרן הקימת, הספריה ״מולדתנו״, ה״מגילות״ לבתי הספר ועוד. אף כתב שירים, שאחד מהם נתפרסם בספרו של א. סמסונוב ״זכרון יעקב״ (בסוף הספר, חתום בראשי תיבות. כל הספר נערך על ידו).
    א״ל סמיאטיצקי נפטר בתל־אביב, בה׳ בניסן תש״ה, 19 במארס 1945 ונטמן בבית הקברות ברחוב טרומפלדור.

יצירות אריה ליב סמיאטיצקי בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ויקיפדיה