ראובן
שהם.
בין הנודרים ובין הנדרים : פואטיקה, תמטיקה ורטוריקה ביצירת
חיים גורי /
ראובן שהם. -- באר שבע : מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון,
קריית שדה-בוקר : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ז 2006.
334 עמ'.
Haim Gouri: poetic, thematic and rhetoric research in his poetry / Reuven Shoham
חיים גורי, בן דור תש"ח, הוא מבחירי היוצרים של הספרות העברית.
יצירתו מלווה את החברה הישראלית מאמצע שנות הארבעים של המאה העשרים עד ימינו. לאורך
כל שנות יצירתו מתגלה גורי כמשורר המודע לתפקידה של השירה כגורם ראשון במעלה המעצב
את אתוס האומה ואת דיוקנה הרוחני. יצירתו היא חוליה במסורת הגדולה של הספרות העברית
החדשה, שנטלה על עצמה את עול 'הצופה לבית ישראל', שראשיתו במסורת הנבואית של הנביא
יחזקאל, חידושו בסאטירות של יצחק ארטר (אמצע המאה התשע עשרה), והמשכו בשירת יל"ג,
ביאליק, גרינברג, שלונסקי ורבים אחרים. עד כה לא זכתה יצירת גורי לדיון מחקרי ושיטתי
מקיף. כאן לראשונה מוגש לקורא ספר הממוקד כולו בחקר שירתו תוך כדי מעקב אחר תהליך
התגבשותו כיוצר. מדובר בתהליך ממושך ומורכב של התמודדות עם השפעות המודרנה הארץ
ישראלית מזה ושירת המדינה מזה. הספר אינו מקיף את מכלול מפעלו הספרותי של המשורר
אלא דן בספריו הראשונים (פרחי אש, עד עלות השחר, שירי חותם ושושנת רוחות) ובנושאי
מפתח המעסיקים אותו מראשית הופעתו על בימת השירה העברית: מלחמות הקיום של העם היהודי,
השואה, זהותו הישראלית-יהודית, עמדתו כ'צופה לבית ישראל' וכ'צליין חילוני', דרכי
העיצוב של דובריו וגיבוריו וכדומה.
פרק ראשון. במִזְרֶה הזמן והביקורת : התקבלותה של שירת חיים גורי
(עמ' 1־44)
ביקורת הביקורת (עמ' 1־13)
'סימני דרך' בביקורת חיים גורי (עמ' 13־38)
סיכום ביניים: צמיחה פואטית בין שני מחנות (עמ' 38־44)
פרק שני. המודוס הרומנסי בפרחי אש ובעד עלות השחר
(עמ' 45־74) מבוא (עמ' 45־48)
'שדרת היסמין' : המקום הנחמד (עמ' 49־56)
'עוף הנדודים' : ראשית המסע (ה-quest) (עמ'
56־63)
הקרב הפתטי : 'שירים מתוך ילקוט הצד' ו'כלולות' (עמ' 63־73)
סיכום (עמ' 74)
פרק שלישי: שירי חותם כחותמי תקופה (עמ' 75־104)
מבוא (עמ' 75־77)
הרגע שאחרי: ההלך בבוסתן (עמ' 77־83)
'זיכרונות העבר הקרוב' (עמ' 83־87)
המשורר ה'רואה' אל מעבר (עמ' 87־93)
'שיר הנדרים והקורות' (עמ' 93־98)
'האביב השחור' (עמ' 98־104)
פרק רביעי: גיבור נבוך ניצב בשושנת רוחות (עמ' 105־136)
מבוא (עמ' 105־106)
שושנת רוחות (עמ' 106־110)
איש דמים וקרבן (עמ' 110־118)
דון קיחוטה, אודיסאוס וחוני על פרשת דרכים (עמ' 118־125)
אנשי חולין כגיבורים פוטנציאליים (עמ' 125־129)
עוד אורח שנטה ללון (עמ' 129־136)
פרק חמישי: מן הנאיבי אל הסנטימנטלי (עמ' 137־171)
מבוא (עמ' 137־142)
גיבור תמים בעולם תמים (עמ' 142־146)
מן התמימות אל הסנטימנטליות (עמ' 146־151)
השבר הסורי-אפריקני והפסיכומכיה (עמ' 151־155)
על הנסים ועל הנפלאות (עמ' 155־157)
הפנטסטי והצ'יזבט כפואטיקה של הנאיבי (עמ' 157־171)
פרק שישי: המציאות ועיצובה הפיגורטיבי והמיתי (עמ' 172־224)
שתי פרוצדורות פיגורטיביות ודיוקנה של ה'את' (עמ/ 172־179)
הלשון הפיגורטיבית ב'שדרת היסמין' (עמ' 179־197)
הלשון הפיגורטיבית ב'כלולות' (עמ' 197־201)
הלשון הפיגורטיבית בשושנת רוחות ואילך (עמ' 201־205)
עולם האמנות כמשאב פיגורטיבי (עמ' 206־224)
פרק שביעי: חיים גורי והעם היהודי: כתונת פסים כתונת כפייה?
(עמ' 225־250)
פרק שמיני: בין גיחזי לירמיהו: הדובר הנבואי בשירת גורי
(עמ' 251־291)
המודוס הנבואי בשירה העברית (עמ' 251־256)
מפרח נביאים לנביא-מושיע בפרחי אש ובעד עלות השחר
(עמ' 256־269)
הדובר הנבואי בשירי חותם (עמ' 269־272)
נביא על שושנת רוחות (עמ' 273־277)
הנביא בתנועה למגע (עמ' 277־278)
גיחזי הנביא (עמ' 278־291)
אחרית דבר (עמ' 292־293)
ביבליוגרפיה של יצירות חיים גורי : שירה, פרוזה, מסה, תיעוד (עמ' 295־307)
