ראובן שהם
(פרלוב) נולד בל'
בסיון תרצ"ח, 29 ביוני 1938, בקיבוץ גבת. בוגר אוניברסיטת חיפה
בספרות עברית ומקרא (1969), מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים (1973) ובעל
תואר דוקטור מאוניברסיטת תל-אביב (1980). מאז 1982 משמש כפרופסור
באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים בחוג לספרות עברית והשוואתית. לימד גם
כמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות-הברית. מחקריו של ראובן שהם מתמקדים בעיקר בחקר השירה העברית החדשה. הקו המנחה קשור בהנחה שהשירה אינה רק אובייקט אסתטי אלא גם סוג מסוים של תקשורת תרבותית. תקשורת זו היא בעלת שתי פנים: תקשורת אינטר-טקסטואלית, המיוסדת על תשתיות עבר ו/או על דיאלוג עם רובדי תרבות שונים בספרות היהודית והכללית; ותקשורת עם קהל הקוראים. תפקיד המחקר: להבליט ולטפח דו-שיח או רב שיח כפול זה ובכך להיות שותף פעיל לדיאלוג תרבותי חוצה דורות, זרמים וגבולות. לפיכך מתמקד מחקרו בפואטיקה, בתמטיקה ובהיסטוריה של הספרות העברית החדשה וזיקתה לספרויות אחרות; ביחסים הבין טקסטואליים של הספרות; בפואטיקה הארכיטיפית; בדמויות מיתיות, ארכיטיפיות (הגיבור, הנביא, האמן-המשורר, המשיח, הקדוש וכדומה), בסיטואציות ובעלילות העל זמניות (טקס ההתבגרות, מסע החיפוש, הקרב, המימוש הארוטי, ההסתלקות, השיבה לחיים וכדומה); באילוצים ההיסטוריים, הפסיכולוגיים והאחרים שחייבו ומחייבים את הופעתן ומימושן החוזר ונשנה; בז'נרים ובמודוסים שעלילות אלה וגיבורים אלה מאופיינים בהם; ביחס שבין תבניות העומק הארכיטיפיות של הספרות בכלל והשירה בפרט אל תבניות השטח הספציפיות, המתחדשות, פרי המקום והזמן. חלק נכבד ממחקריו עוסק ברטוריקה של השירה, ובמחקר בעל אוריינטציה על הקורא. מחקר זה מזמן עיסוק בשאלות כגון: מיהו הנמען (הפנים והחוץ טקסטואלי של הטקסטים הנידונים)? מיהו המחבר המשתמע של הטקסט? מיהו הקורא המשתמע וכיצד אמור הטקסט השירי להשפיע על הקורא החוץ טקסטואלי? כיצד "עובד" העולם המעוצב בטקסט על הקורא? מיהו הדובר וכיצד מתבנת אותו הקורא? מידת מהימנותו של הדובר השירי בשירה המודרניסטית והפוסט מודרניסטית? מה מייחד את הדובר השירי מן המספרים ומן הגיבורים של הז'נרים האחרים (דרמה וסיפורת)? וכדומה.
פרופסור שהם מתגורר בקיבוץ יפעת, נשוי ואב לארבעה. אחיו,
אורי שהם ז"ל היה אף הוא פרופסור לספרות עברית.
סנה בשר ודם : פואטיקה ורטוריקה בשירתו המודרניסטית והארכיטיפית של
אורי צבי גרינברג (שדה בוקר : המרכז למורשת בן גוריון : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשנ"ז 1997) תוכן העניינים
Poetry and prophecy : the image of the poet as a "prophet", a hero and an artist in modern Hebrew poetry (Leiden ; Boston : Brill, 2003)
בין הנודרים ובין הנדרים : פואטיקה, תמטיקה ורטוריקה ביצירת
חיים גורי (שדה בוקר : מכון בן גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס"ז 2006)
בעולם של נתן זך גם פרצוף מוכר הוא זר : עיונים שונים: תמטיים, פואטיים ורטוריים בשירת
נתן זך (קריית שדה-בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ג 2013)
<ריכוז עריכה והבאה לדפוס - סמדר רוטמן> תוכן העניינים
ראובן שהם
(פרלוב) נולד בל'
בסיון תרצ"ח, 29 ביוני 1938, בקיבוץ גבת. בוגר אוניברסיטת חיפה
בספרות עברית ומקרא (1969), מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים (1973) ובעל
תואר דוקטור מאוניברסיטת תל-אביב (1980). מאז 1982 משמש כפרופסור
באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים בחוג לספרות עברית והשוואתית. לימד גם
כמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות-הברית. מחקריו של ראובן שהם מתמקדים בעיקר בחקר השירה העברית החדשה. הקו המנחה קשור בהנחה שהשירה אינה רק אובייקט אסתטי אלא גם סוג מסוים של תקשורת תרבותית. תקשורת זו היא בעלת שתי פנים: תקשורת אינטר-טקסטואלית, המיוסדת על תשתיות עבר ו/או על דיאלוג עם רובדי תרבות שונים בספרות היהודית והכללית; ותקשורת עם קהל הקוראים. תפקיד המחקר: להבליט ולטפח דו-שיח או רב שיח כפול זה ובכך להיות שותף פעיל לדיאלוג תרבותי חוצה דורות, זרמים וגבולות. לפיכך מתמקד מחקרו בפואטיקה, בתמטיקה ובהיסטוריה של הספרות העברית החדשה וזיקתה לספרויות אחרות; ביחסים הבין טקסטואליים של הספרות; בפואטיקה הארכיטיפית; בדמויות מיתיות, ארכיטיפיות (הגיבור, הנביא, האמן-המשורר, המשיח, הקדוש וכדומה), בסיטואציות ובעלילות העל זמניות (טקס ההתבגרות, מסע החיפוש, הקרב, המימוש הארוטי, ההסתלקות, השיבה לחיים וכדומה); באילוצים ההיסטוריים, הפסיכולוגיים והאחרים שחייבו ומחייבים את הופעתן ומימושן החוזר ונשנה; בז'נרים ובמודוסים שעלילות אלה וגיבורים אלה מאופיינים בהם; ביחס שבין תבניות העומק הארכיטיפיות של הספרות בכלל והשירה בפרט אל תבניות השטח הספציפיות, המתחדשות, פרי המקום והזמן. חלק נכבד ממחקריו עוסק ברטוריקה של השירה, ובמחקר בעל אוריינטציה על הקורא. מחקר זה מזמן עיסוק בשאלות כגון: מיהו הנמען (הפנים והחוץ טקסטואלי של הטקסטים הנידונים)? מיהו המחבר המשתמע של הטקסט? מיהו הקורא המשתמע וכיצד אמור הטקסט השירי להשפיע על הקורא החוץ טקסטואלי? כיצד "עובד" העולם המעוצב בטקסט על הקורא? מיהו הדובר וכיצד מתבנת אותו הקורא? מידת מהימנותו של הדובר השירי בשירה המודרניסטית והפוסט מודרניסטית? מה מייחד את הדובר השירי מן המספרים ומן הגיבורים של הז'נרים האחרים (דרמה וסיפורת)? וכדומה.