רפאל (רפי) רופין, בנו של ארתור רופין, נולד ב-1919 בברלין. הגיע ארצה כתינוק. למד בגימנסיה העברית ברחביה בירושלים. אחר-כך למד באוניברסיטה העברית ולאחר מכן ב-School of Economics London. במלחמת העולם התגייס לצבא הבריטי, שירת בו בחיל הרגלים בבריגדה היהודית. בסיום המלחמה למד דיִג (בהולנד – במסגרת הרשאת הצבא הבריטי לחיילים ללמוד מקצוע אזרחי) והוסמך להיות אחראי על ספינת דיִג. היה בארגון "מכמורת", שמטרתו להקים מושב שיתופי לדיג, ואכן היה בין מקימי מושב מכמורת. היה החובל הראשון של ספינת דיג (שנקנתה בכספי הסוכנות היהודית). נבחר ליושב-ראש הועד של מושב מכמורת. יזם והקים ליד המושב את בית הספר לדיִג, הנקרא מבואות ים. הוזמן על-ידי האו"ם להקים בתי ספר דומים בעולם ולאחר מכן מונה לאחראי להכשרת ולחינוך דייגים ופיקח על מוסדות הקשורים בדיג בקרוב ל-100 מדינות, מטעם ארגון המזון והחקלאות העולמי. חזר ארצה ושירת כמפקח אחראי במשרד החינוך ומנהל המחלקה לחינוך ימי. כמו כן פיקח וקידם בארץ פרויקטים של חקלאות ימית – בעיקר במחקר ופיתוח. בין יתר פעילויותיו: כיהן כשגריר ישראל בטנזניה. היה מתאם החינוך היהודי בתפוצות. כתב ספרים בנושאים מגוונים, בין השאר על חלק מהארצות בהן פעל: הודו, אתיופיה, טנגניקה ועוד. הספר החשוב ביותר בעיניו הוא רומן היסטורי שכתב, מלחמות היהודים 2, בו תיאר באופן אלגורי הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בתקופה שמיד לאחר חורבן הבית השני. בסיפור זה המדינה הדמיונית "מדינת ארץ ישראל" התפוררה ונחרבה רק בגלל השתלטות אנשי הדת הקיצוניים. רפי רופין נפטר במכמורת בא' בחשון תשע"ט, 10 באוקטובר 2018.
    [מקורות: ויקיפדיה, אתר מוזיאון הלוחם היהודי  במלחה"ע ה-2,  אתר מפלגת אור]

ספריו:

• מלחמות היהודים 2 : רומן הסטורי : גירסתו של גוריה יוליוס אנטיגונוס (תל-אביב : י. גולן, 1994)

ספרים נוספים:

• אנחנו, הם וארץ-ישראל (ירושלים : שירות הפרסומים במרכז ההסברה, תשל"א 1971)
• שליחות בהודו : פרקי יומן (תל-אביב : מלוא בשיתוף עם חבל ימי לישראל, תשל"ה 1975)
• שליחות לטנגניקה (תל אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ו 1986)
• הגדוד שאין שני לו : קורותיו של הגדוד השני בחטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל - "הבריגדה") במלחמת-העולם השנייה ולאחריה, 1940-1946 (תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תש"ס 2000) <עריכה – יוסי בן-ברוך>

על המחבר ויצירתו: