לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

יגאל סרנה (1952)

בהכנה

Igal Sarna

    יגאל סרנה, עיתונאי, סופר וביוגרף נולד בתל־אביב בכ׳ באייר תשי״ב, 15 במאי 1952 להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו יד ענוגה (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש־עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני־חתרני געשוש. את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור ״הפלוגה המתה״ שנכלל בקובץ מקום של אושר (2000).
    לאחר המלחמה למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים ועבד לפרנסתו כשוטר (1974–1977). ב־1978 היה ממקימי תנועת ״שלום עכשיו״. אחרי לימודיו עבד כעוזר פרלמנטרי בסיעת ״שינוי״ בכנסת, ובתום עבודתו (1980) החל לכתוב במקומון הירושלמי כל העיר. ב־1983 השתתף בהקמת העיתון היומי חדשות, שבו התמחה בכתיבת רשימות תחקיר. ב־1986 עבר לידיעות אחרונות כחבר מערכת וראה בכתבות שטח את הטריטוריה המובהקת שלו.
    ספרו הראשון, יונה וולך: ביוגרפיה (כתר, 1993), המחיש את כישרון התחקיר שלו, לצד יכולת הכתיבה הספרותית. הרומן הראשון שלו, צייד הזיכרון (עם עובד, 1997), המחיה הוויית חיים ומוות בכפר קטן בשרון בשנים שלפני קום המדינה, נכתב בעקבות פגישה עם שתי אחיות שסיפרו לו על תעלומת רצח והתאבדות במשפחתן.
    ספרו הבא, מקום של אושר (2000), כולל ארבע־עשרה נובלות תיעודיות, שהן עדויות חיות על גורלם של ישראלים רדופי עבר. חלק מגיבורי הספר הם ניצולי שואה שהזיכרון משיג אותם גם במקלטם הישראלי. הספר, שיצא גם בפריז בהוצאת גראסה, גרף שם שבחים כמתאר נאמנה את ההוויה הנפשית של הישראליות. מוזונגו, סיפורו של המטוס שנפל על הרי הירח (2003) מתעד את הישרדותם של נוסעי מטוס קל שהתרסק על הרי הירח שעל גבול אוגנדה־קונגו, תוך התמקדות בהצלתו הפלאית של ישראלי קיבוצניק ואיש עסקים בשם זאב שיף.
    גיבורו של הרומן שיטפון (2005) הוא לאון פוגלמן, צלם עיתונות המתרוצץ בשטחים הבוערים ומתעד את האינתיפאדה ובה בעת מקיים רומן אסור מחוץ לנישואים עם ליזה, כל זה על רקע תל אביב הנרעדת מפיגועי התאבדות. לאון הוא צלם ההיעדרות והאימה הגוברת מפני המלחמה החיצונית, וגם מפני הקרב הפנימי האבוד של ההזדקנות והדעיכה. הספר עד מדינה (2007) הוא רומן תיעודי המסכם עשרים וחמש שנות עבודה עיתונאית ביהודה, שומרון ועזה, מאז הכניסה ללבנון ב־1982 ועד אחרי יציאת עזה ב־2005. שנה אחריו פורסם הספר יד ענוגה, מסע אל חיי אמו של סרנה ועברה: פולין, בת גלים, תל אביב: תיאור של החיים שקדמו להולדתו של הכותב ושעיצבו את דמותו ואת מסע החיפוש שלו כעיתונאי־חוקר כל חייו.
    ב־2010 פורסם הרומן סוכן מפוקפק שמתאר את מסלול חייה העקלקל של דמות נשכחת מראשית הציונות בשם סמי הוכברג, סבו החורג של סרנה. הוא היה מורה ופוליטיקאי חובב שידו בכול, שניסה גם לנסח הסכם שלום ראשון יהודי־ערבי בוועידת פריז ב־1913, כשל וכעבור ארבע שנים, בעת שבחש גם במהפכת הטורקים הצעירים, הורעל באופן מסתורי ומת באיסטנבול. בנו הצעיר אמיל הוכברג נשא כעבור עשרים שנה את אמו של סרנה לאישה.
    ב־2014 פרסם סרנה את הרומן הדיסטופי 2023, שמתאר את ישראל בעתיד הקרוב כמקום שנשלט על ידי כוחות לאומניים ובעלי הון. הספר יצא לאור בעזרת מימון המונים. ב־2016 פרסם סרנה את הממואר פשוטעור בו תיאר באופן כן ומצמרר את הטיפול של המחבר באמו שנמצאת במצב גריאטרי. ב־2017 פרסם סרנה את הספר השנה האחרונה. ספר זה ביקש לקשור בין חווית החיים של המחבר ממאי 1966 עד מאי 1967 לבין הווי המדינה שעמדה על סף מלחמת ששת הימים.
    חייו של סרנה קיבלו תפנית בלתי צפויה ב־2017, כשמצא את עצמו במשפט דיבה שניהל מולו לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת לאחר שפוסט של סרנה טען שנתניהו הוכרח לצאת ממכונית השרד שלו באמצע כביש 1, בהוראת אשתו. העיתונאי הוותיק לא הצליח להוכיח את שכתב, חויב בתשלום פיצויים לזוג נתניהו, פוטר מידיעות אחרונות והמריא לחיים חדשים בפורטוגל.
    ב־2022 יצא לאור הראשון ב״טרילוגיה הפורטוגלית״ שהחל לכתוב לאחר שיצא לגלות מרצון מישראל, בית בפורטוגל. בספרו היטיב לתאר את הנופים והתחושות החדשות שאופפות אותו במשכנו החדש, בצפון־מערב המדינה. הספר ההוא הסתיים במילים ״אני במקומי״, כמעין הבהרה שהסופר השלים עם משכנו החדש ואף אימץ אותו לחיקו. בספרו הפורטוגלי השני, חנות הניסים של זא (2024), מתאר סרנה את העיירה קמיניה, עיירה אוקיינוסית עתיקה ולטינית עם מבצר וחומה ושפך נהר עם אי שיש עליו מנזר נטוש, ודמויותיה. הספר השלישי בטרילוגיה חודר אל עולם הרוח והמיסטיקה הפורטוגליים. ״אלטו מיניו זה אזור עם מיסטיקה גדולה, הוא קצת גדול יותר מפרדס חנה, אבל גם פה יש המון אנשים שמתעניינים בחקלאות, חיים כפריים בשילוב עם מיסטיקה ורוחניות״.
    סרנה רואה קשר אמיץ בין הכתיבה העיתונאית לזו הספרותית. שתיהן מתבססות על תחקיר ממושך ועל המחשבה כי ״אלוהים נמצא בפרטים הקטנים״, וכפי שסבור גם גבריאל גרסיה מארקס, הרואה בעיתונאות ובספרות בנות דודות קרובות. שלושה מספריו תורגמו לשפות אחרות. ב־2015 זכה סרנה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ע״ש לוי אשכול ז״ל. 

       

נכתב על־ידי אלישע פורת עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות², המכון לתרגום ספרות עברית,  ויקיפדיה] 

ספריו:

  • יונה וולך : ביוגרפיה (ירושלים : כתר : ספריית זגגי, 1993) <מהדורה חדשה, מורחבת עם אחרית דבר מאת הלית ישורון, יצאה לאור ב־2009>
  • צייד הזכרון (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ז 1997) <תורגם לצרפתית>
  • Le chasseur de mémoire : roman / traduit de l׳hébreu par Laurent Schuman (Paris : B, Grasset, 2000)
  • מקום של אושר (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2000) <עריכה – ענת לויט><תורגם לאיטלקית, צרפתית ואנגלית>
  • Fino alla morte : tredici storie israeliane / prefazione di Fiamma Nirenstein ; traduzione di Daniele e Laura Liberanome (Firenze : Giuntina, 1997)
  • L׳altra Israele : storie vere / traduzione di Daniele e Laura Liberanome (Firenze : Giuntina, 1998)
  • L׳homme qui était tombé dans une flaque / récits traduits de l׳hébreu par Laurent Schuman (Paris : B, Grasset, 1999)
  • The man who fell into a puddle : Israeli lives / translated from the Hebrew by Haim Watzman (New York : Pantheon Books, 2002)
  • Broken promises : Israeli lives / translated from the Hebrew by Haim Watzman (London : Atlantic Books, 2003)
  • מוזונגו : סיפורו של המטוס שנפל על הרי הירח (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003) <עריכה – נועה מנהיים>
  • שיטפון (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ה 2005)
  • עד מדינה (תל־אביב : חרגול : עם עובד, תשס״ז 2007) <עריכה – אלי הירש; ״סיכומה של עבודת שטח עיתונאית מאז הכניסה ללבנון ב־1982 ועד יציאת עזה ב־2005״>
  • יד ענוגה (ירושלים : כתר, 2008)
  • סוכן מפוקפק (רמת השרון : מסמרים, 2010) <עורכת הספר – זמירה שגב ; עריכה מדעית – יוסי גולדברג> <״יגאל סרנה יוצא בעקבותיו של סמי הוכברג, אבי בעלה הראשון של אמו, בניסיון להתחקות אחר חידת חייו והירצחו״>
  • 2023 (תל־אביב : קיפוד, 2014) <עריכה – עודד וולקשטיין>
  • פשוטעור : כרוניקה של לב שבור (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2016) <עריכה – נוית בראל>
  • השנה האחרונה : אוטוביוגרפיה של השנה שלפני המלחמה, מאי 1966–מאי 1967 (ראשון לציון: ספרי ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2017)
  • בית בפורטוגל (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ב 2022) <עריכה – נוית בראל> <תורגם לאנגלית>
  • The stranger׳s homecoming : a house in the Alto Minho, Portugal / translated from the Hebrew by Yifat Doron (Oxford : Signal Books, 2022)
  • חנות הניסים של זא (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ד 2024) <עריכה – נוית בראל>

על המחבר ויצירתו:

  • מגד, אהרן. יבשו הקוצים : על ההבדל הדק שבין עיתונאות לספרות בכתבות של יגאל סרנה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט באב תש״ן, 10 באוגוסט 1990, עמ׳ 25.
  • נשיאל, רון. הפושע הוא הקורבן. העין השביעית, גל׳ 23 (נובמבר 1999), עמ׳ 26 <הרהורים על דרך כתיבתו של יגאל סרנה>
  • סגל, חגי.  הזמן האפור.  מקור ראשון, דיוקן, ה׳ באב תשס״ז, 20 ביולי 2007, עמ׳ 16–18, 20 <שיחה עם יגאל סרנה על המצב ביהודה והשומרון ועמדתו הפוליטית>
על ״יונה וולך: ביוגרפיה״
  • בושס, הדה.  משוררת אחוזת אש.  הארץ, כ״ו בסיון תשנ״ג, 15 ביוני 1993, עמ׳ ב 4.
  • בסר, יעקב. עם יגאל סרנה: הספר הזה בנוי לעורר מלחמה... על המשמר, כ״ז בתמוז תשנ״ג, 16 ביולי 1994, עמ׳ 19 <ראיון עם הסופר>
  • גור, בתיה.  עוד ועוד דם להמתיק את הדבש.  הארץ, כ״ט בסיון תשנ״ג, 18 ביוני 1993, עמ׳ ב 9.
  • דותן, אייל. מצטיירת לי תמונה של אדם רב כוח. הארץ, כ׳ בתמוז תשנ״ג, 9 ביולי 1993, עמ׳ ב 8.
  • ויזלטיר, מאיר. פיה נמלא דם והיא מתה. הארץ, כ׳ בתמוז תשנ״ג, 9 ביולי 1993, עמ׳ ב 8–ב 9.
  • וייכרט, רפי. לחיות במהירות הביוגרפיה. על המשמר, כ״ז בתמוז תשנ״ג, 16 ביולי 1993, עמ׳ 18 <נדפס גם ב׳עכשיו׳, חוב׳ 61 (1995), עמ׳ 189–192>
  • חפץ, פביאנה. מזקיף גלדיולות. חדשות, המדריך, כ״ט בסיוון תשנ״ג, 18 ביוני 1993, עמ׳ 30.
  • לשם, גיורא. יונה וולך (ביוגרפיה). הד החינוך, ספטמבר 1993, עמ׳ 28–29.
  • נגיד, חיים. דיוקן אפל. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ב בסיוון תשנ״ג, 11 ביוני 1993, עמ׳ 29.
  • סתיו, שירה.  רציתי לדעת הכל.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 904 (י״א בתמוז תש״ע, 23 ביוני 2010), עמ׳  10–11.
  • עינת, עמלה. קפיצת ראש שטוחה. דבר, י״ט באב תשנ״ג, 6 באוגוסט 1993, עמ׳ 25.
  • שי, אלי. תהומות הנפש של משוררת. מעריב, ספרות אמנות, י״ט באב תשנ״ג, 6 באוגוסט 1993, עמ׳ 29.
על ״צייד הזכרון״
  • כצמן, אבי. החיים בתוך תפוז ארץ ישראלי מרקיב. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 228 (ד׳ בתמוז תשנ״ז, 9 ביולי 1997), עמ׳ 7.
  • לונדון, ירון. ״לג׳יימס בונד היה רשיון להרוג, לי יש רשיון לפשפש״. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ד׳ בניסן תשנ״ז, 11 באפריל 1997, עמ׳ 58–59, 62, 64 <ראיון עם העיתונאי יגאל סרנה בצאת ספרו ״צייד הזכרון״>
  • נבות, אמנון. הספרות ניזוקה מן הסימביוזה עם התקשורת. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב׳ באייר תשנ״ז, 9 במאי 1997, עמ׳ 31.
  • שץ, אבנר. רצח במשפחה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״א בניסן תשנ״ז, 18 באפריל 1997, עמ׳ 26–27.
על ״מקום של אושר״
  • הופמן, חיה. מציץ לתוך הקרביים שלנו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט׳ בניסן תש״ס, 14 באפריל 2000, עמ׳ 26.
  • מלצר, יורם. סיפור מהחיים. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״א בתמוז תש״ס, 14 ביולי 2000, עמ׳ 26.
  • סנדרוביץ, ירון. נורמליות ישראלית מדומה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 381 (י״א בסיוון תש״ס, 14 ביוני 2000), עמ׳ 46.
על ״מוזונגו״
  • בר־גיל, ערן. והרחוב תמיד אפל. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 525 (ט״ו באדר ב׳ תשס״ג, 19 במארס 2003), עמ׳ 4.
  • מלצר, יורם. אפריקה כפי שהיא נראית ממילא. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ד באדר ב׳ תשס״ג, 28 במארס 2003, עמ׳ 24.
  • שץ, אבנר. פנורמה אפריקנית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ג׳ באדר ב׳ תשס״ג, 7 במארס 2003, עמ׳ 26–27.
על ״שיטפון״
  • אביבי, יובל. בולשיטפון.  וואלה!תרבות ובידור <מקוון>,  8 בנובמבר 2005.
  • אביטוב, ירון. אינתיפאדה של הלב.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ג בחשון תשס״ו, 25 בנובמבר 2005, עמ׳ 28.
  • השילוני־אריאלי, סיגל.  מה שעצוב כל כך בסיפור הזה, הוא מה שלא קרה בו.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 663 (ז׳ בחשון תשס״ו, 9 בנובמבר 2005), עמ׳ 11.
  • מרון, גדעון.  שירת הסרנה.  ידיעות אחרונות, 24 שעות, ז׳ בחשון תשס״ו, 9 בנובמבר 2005, עמ׳ 18.
  • נשר־רטי, תמר. מי אוהב אותי יותר ממני. מקור ראשון, ׳השבועון׳, ט״ז בחשוון תשס״ו, 18 בנובמבר 2005, עמ׳ 23.
על ״עד מדינה״ על ״יד ענוגה״ על ״סוכן מפוקפק״
  • גלסנר, אריק.  בלדה לסוכן כפול.  מעריב, תרבות – ספרות, ה׳ בכסלו תשע״א, 12 בנובמבר 2010, עמ׳ 20–21.
  • הרגיל, יובל־ג׳וב.  כורה מילים.  Time Out תל־אביב, גל׳ 421 (25 בנובמבר עד 2 בדצמבר 2010), עמ׳ 46–48, 50 <שיחה עם הסופר עם צאת ספרו>
  • ורדי, יצהר.  הקומבינטור.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳    (י״ג בסיון תשע״א, 15 ביוני 2011), עמ׳ 20.
  • ליטמן, שני. האיש מהספסל האחורי של ההיסטוריה. הארץ, השבוע, כ״ח בחשון תשע״א, 5 בנובמבר 2010, עמ׳ 14–15 <סיפורו של סמי הוכברג, גיבור ספרו של יגאל סרנה>
  • פרבר, חבצלת.  מי אתה סמי הוכברג?  מקור ראשון, שבת, ג׳ בטבת תשע״א, 10 בדצמבר 2010, עמ׳ 20.
  • שווימר, יותם.  הקומבינטור העברי הראשון.  Ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 25 בנובמבר 2010 <סיפורו של סמי הוכברג, גיבור ספרו של יגאל סרנה>
על ״2023״
על ״פשוטעור״ על ״השנה האחרונה״ על ״בית בפורטוגל״ על ״חנות הניסים של זא״
קישורים:

OpenLibrary – OL5017288A Wikidata – Q3148118 J9U – 987007267556805171 NLI – 000116743 LC – no93030742 VIAF – 64163254
עודכן לאחרונה: 1 באוקטובר 2024

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף