עוזי גדור (גולדנברג) נולד בי"א בתמוז תרצ"ה, 12 ביולי 1935 בישראל וגדל בראש פינה. בעל תואר ראשון בחקלאות ותואר שני בכלכלה חקלאית מהפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. במסגרת עבודתו הציבורית היה אחראי על כמה פרויקטים של פיתוח התיישבות בחבל הבשור, ברמת הגולן וברצועת עזה. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היה אחראי על מערך הקליטה של העלייה מברית המועצות ומאתיופיה. ב-1997 התמנה ליועץ לפרויקטים מיוחדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחר כך של אהוד ברק. במסגרת זו היה אחראי לפיתוח המגזר הערבי. במשך כל שנות עבודתו הציבורית כתב ספרות, אך החל לפרסם בשלב מאוחר.
על עוזי גדור כתב אמנון נבות:

"מדובר בסופר שבחר לפעול מחוץ להקשרים הפראקטיים והפואטיים של הספרות העברית בארבעים השנה האחרונות.הוא מסרב לכל אקט של יחסי-ציבור וכותב במפורש ובמוצהר למעטים (כמו ישעיהו קורן). מחוז ההתרחשות אצלו הוא מושבי-עולים בשנות ה-40 וה-50 או שכונות הצריפים בעיבורי המושבות שנתפראו וגדלו פתאום אחרי קום המדינה. הנוסח שלו הוא שיעתוק מעניין של העברית שבה דיברו העולים האלה בשיח ה"ציבורי" שלהם,כשלא יכלו להשתמש בשפתם הם. השיח בנוי ממשפטים המדלגים לא פעם על נושא או נשוא, ולפעמים על לוואי ומושא עקיף. גם הנוף שהם רואים תמיד חטוף, מחוסר פרטים מהותיים, נאחז בשולי. נמלט מן המבעית והמסכן, בורח מן האומללות אל הצדדי והמיקרי. חלק מספריו הם יצירות מופת, כמו "העומדים בלילות" או "לוויה בצהריים" של ישעיהו קורן, שמעולם לא היה סופר ידוע - אך השפיע, כ'סופר לסופרים' על קבוצה שלמה של סופרים ידועים יותר, כמו קנז, ראובן מירן המוקדם ורות אלמוג) עוזי גדור ... זזכה בשנות השמונים לגילוי מסויים, ומבקרים רבים, בתוכם גבריאל מוקד, אורציון ברתנא ואני הקטן התפעלו מאוד מרקמה סיפורתית זו – וראו בה דגם אפשרי והרחבת מרחב הדיון הסיפורתי לאזורי אירוע פיזיים ותודעתיים שלא נלקחו בחשבון, אז והיום, בסיפורת הישראלית. ההנחה היתה שיש או שצריך להיות קאדר קטן של סופרים המהווים מחולל פנימי בספרות. אין לישעיהו קורן את הברק הלשוני ואת כושר האיפיון, את הברק התיאורי ואת היכולת לעצב דיאלוג של יהושוע קנז, אבל קורן הצביע על אזור אירוע, על מחולל לשוני, על רקמת חיים שאינה מובנת מאיליה בספרות השואפת אל מרכז התודעה הבורגני. המימוש המזהיר קיבל ביטוי בחלק מסיפורי יהושוע קנז. כך גם גדור – שהתחיל לפרסם מאוחר יותר, כשהמגמות הצנטראליזאציה והמיתוג בסיפורת הישראלית החלו מצטברות לכיוונים שמימשו גרוסמן, א.ב. יהושע ו(להבדיל) מאיר שלו. אכן,בספרות המורכבת או מגרוסמנים או משואפים להיות גרוסמן או שברי כלים העוברים סדנאות נפלאות ואין סופיות לתיקון הנפש באינטרנט – אין לסופר הזה מקום''.

ספריו: