שלמה
הרציג.
ילידות בלא נחת : עיונים ביצירתו של אריה
סיון / שלמה הרציג ; [עריכה - דורית פרידמן]. — תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2013.
319 עמ'.
Discontent nativism in Aryeh Sivan's poetry / Shlomo Herzig
אריה סיון, חתן פרס ישראל
לשירה (תש"ע, 2010), מלווה בכתיבתו את מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו. מאחוריו
כששים שנות פעילות ספרותית ענפה, שהולידה יבול נכבד של קרוב לאלף שירים, עשרות
סיפורים, ששה מחזות, רומן, מסות ספרותיות, מאמרי ביקורת ותרגומי שירה. יצירתו העשירה
והמגוונת של סיון מזמנת כר נרחב למחקר אנליטי שתכליתו לְמַשטֵר וּלתַבנת את השפע
הלשוני-תמאטי-פואטי הזה. הנה כי כן, מוגשת בזה לראשונה, לקורא העברי, מונוגרפיה
מקיפה על יצירת אריה סיון, שמטרתה לשקף את מגוון החוויות והלבטים, הנושאים והרעיונות,
הז'אנרים והפואטיקות המאפיינים את כתיבתו הספרותית במהלך עשרות שנות יצירה.
בבסיס הספר עומדת הטענה שמיתוס הילידות הוא פני השטח ומבנה העומק
ביצירתו הספרותית של אריה סיון. את זהותו כאדם וכאמן, כיהודי וכישראלי, מגדיר סיון
באמצעות המרחבים הארץ-ישראליים שהוא צמח מתוכם ונקשר אליהם במהלך חייו הממשיים
והפואטיים. עם זאת, אין מדובר בזהות פשוטה וחד-ממדית, כי אם בזהות המתפתחת ומתגוונת,
תוך שימור יסודות מקומיים קבועים, עד להפיכתה לזהות רפלקסיבית (מודעת לעצמה) מורכבת
ורבת פנים.
ד"ר שלמה הרציג משמש כמפמ"ר (מפקח-מרכז) הוראת ספרות במשרד החינוך
וכמורה לספרות במכללת לוינסקי לחינוך בתל-אביב. ספרו ילידות בלא נחת מבוסס
על עבודת הדוקטור שלו, שנכתבה בהדרכת פרופ' אבנר הולצמן והוגשה לסנט אוניברסיטת
תל-אביב באוקטובר 2009.
תוכן
העניינים:
הקדמה (עמ' 9־10)
מבוא (עמ' 11־24)
א. מטרת הספר ונושאיו (עמ' 11־14)
ב. הרעיונות המנחים והשערות המחקר בספר: היבטים סינכרוניים ודיאכרוניים
(עמ' 14־19)
ג. הדרכים לבחינת הרעונות המנחים והנחות היסוד של הספר (עמ' 19־24)
פרק ראשון: יצירתו הספרותית של אריה סיון - לבטי זהות וקשיי התקבלות
(עמ' 25־77)
1. שיח הזהות וזהות מקומית ביצירת אריה סיון (עמ' 25־26)
2. תקופת הראשית: ההשפעות האלתרמניות והמהלך הכנעני ביצירת אריה סיון (עמ'
27־31)
3. אריה סיון כמספר עברי-ישראלי (עמ' 31־36)
4. תקופת המעבר: הפרויקט המודרניסטי (עמ' 37־44)
5. תקופת הבשלות: העידן הפוסט-מודרניסטי (עמ' 44־59)
6. השנים האחרונות: ילידות בכבלי הזמן (עמ' 59־69)
7. יצירת אריה סיון: בין לבטי זהות למאבקי התקבלות (עמ' 69־77)
פרק שני: זהות מקומית דינאמית - גלגולי מקום וזמן ביצירת אריה סיון
(עמ' 78־119)
1. על המיתוס (עמ' 78־81)
1.1. אנטי-מיתוס וא-מיתוס (עמ' 81)
2. זהות מקומית ביצירתו המוקדמת של אריה סיון: המרחב המיתי והארוטי (עמ'
82־96)
2.1. כנעניות בתרבות הישראלית בכלל וביצירת אריה סיון בפרט (עמ' 85־91)
2.2. סיכום: מקום וזמן כמעצבי זהות מקומית-כנענית ביצירתו המוקדמת של סיון
(עמ' 92־96)
3. מיתוס ואנטי-מיתוס: זהות מקומית, פוסט כנענית, ביצירת אריה סיון (עמ'
96־119)
3.1. היחס למולדת בכתיבתו המאוחרת של אריה סיון (עמ' 100־102)
3.2. ילידות בלא נחת (1): זהות מקומית ורגשי אשם וכאב על רקע מלחמות ישראל
(עמ' 102־105)
3.3. ילידות בלא נחת (2): זהות מקומית ורגשי אשם וכאב בשירים בעקבות השואה
(עמ' 105־112)
3.4. ילידות בלא נחת (3): המשורר מול אבותיו החלוצים (עמ' 112־119)
4. סיכום: זהות מקומית דינאמית (עמ' 119)
פרק שלישי: הערים הגלויות לעין - המרחב העירוני ביצירת אריה סיון
(עמ' 120־169)
1. תחושת המקום: היבטים תיאורטיים והיסטוריים (עמ' 121־122)
2. המרחב האורבאני בספרות בכלל, וביצירתו של אריה סיון בפרט (עמ'
122־124)
3.תל-אביב כמכוננת זהות מקומית ביצירתו של אריה סיון (עמ' 124־148)
3.1. ים וחול בתל-אביב (עמ' 126־131)
3.2. בתים ישנים בתל-אביב כסמלי ילידות (עמ' 131־133)
3.3. שירה תל-אביבית ילידית בעקבות השואה (עמ' 133־135)
3.4. שוטטות בשוליים החברתיים של תל-אביב (עמ' 135־138)
3.5. ביוגרפיה, היסטוריה ומיתולוגיה תל-אביבית (עמ' 138־145)
3.6. תחושת המקום בתל-אביב: סיכום ושתי הערות קצרות (עמ' 146־148)
4. ירושלים ביצירתו של אריה סיון (עמ' 148־160)
4.1. בין שתי ערים (עמ' 148־150)
4.2. אישה בירושלים (עמ' 150־154)
4.3. ארוס וחול בירושלים (עמ' 154־158)
4.4. פרידה מירושלים (עמ' 158־160)
5. ערים נוספות ביצירתו של אריה סיון (עמ' 160־169)
5.1. זהות מקומית עירונית ביצירת אריה סיון: דברי סיכום (עמ' 168־169)
פרק רביעי: זהות מקומית והמבט האינטר-טקסטואלי ביצירת אריה סיון
(עמ' 170־221)
1. אינטר-טקסטואליות: רקע היסטורי-תיאורטי (עמ' 170־175)
1.1 אינטר-טקסטואליות בעבר ובהווה (עמ' 173־175)
2. תנ"ך ולאומיות בשירת מלחמת השחרור של אריה סיון (עמ' 175־178)
3. בתנ"ך והזהות הכנענית ביצירתו של אריה סיון (עמ' 178־181)
4. זהות, מקום והמצב הישראלי בראייה אינטר-טקסטואלית (עמ' 181־218)
4.1. שירי ציון לאריה סיון (עמ' 184־191)
4.2. לחיות ולמות בארץ ישראל: מבט אינטר-טקסטואלי (עמ' 191־201)
4.3. לחיות בארץ ישראל: מסירות ללא תנאי (?) (עמ' 201־208)
4.4. חיים על קו הקץ בארץ ישראל (עמ' 208־212)
4.5. אדמת מריבה: המקום כטקסט בארץ-ישראל (עמ' 212־218)
5. אינטר-טקסטואליות וזהות מקומית ביצירת אריה סיון: סיכום ועוד
(עמ' 218־221)
פרק חמישי: אידיאולוגיה, פוליטיקה וזהות מקומית ביצירת אריה סיון
(עמ' 222־286) 1. ספרות וחברה: דברי מבוא (עמ' 222־227) 1.1. ספרות וחברה בראי המארקסיזם (עמ' 223־227) 2. לשאלת הלגיטימיות של החיבור בין אמנות לפוליטיקה (עמ' 227־232) 2.1. השיר הפוליטי בישראל, והאם אריה סיון כתב שירים פוליטיים? (עמ' 228־232) 3. תקופת הראשית: 'המניפסטים הקומוניסטיים' של אריה סיון (עמ' 232־236) 4. התעצבותה וגיבושה של מחאה אנטי-מלחמתית ביצירת אריה סיון (עמ' 236־241) 5.
זהות מקומית ופליטות - לקראת מחאה פוליטית 'קשה' ביצירת אריה סיון (עמ' 241־251) 6. משורר ישראלי-ילידי ב'כף הקלע' (1989) (עמ' 251־273) 6.1. ב'כף הקלע': בין האישי ללאומי (עמ' 252־261) 6.2. ב'כף הקלע': בין הפוליטי לאסתטי (עמ' 261־266) 6.3. המשורר מאבד את התנ"ך ב'כף הקלע' (עמ' 266־270) 6.4. אחווה יהודית-ערבית ב'כף הקלע' (עמ' 270־273) 7. אידיאולוגיה, פוליטיקה וזהות מקומית ביצירתו המאוחרת של אריה סיון (עמ' 273־284) 7.1. אידיאולוגיה, פוליטיקה וזהות מקומית בשלושה ממחזותיו של אריה סיון (עמ' 274־282) 7.2. השיח החברתי-פוליטי והזהות המקומית ביצירתו המאוחרת של אריה סיון (עמ' 282־284) 8. סיכום
הפרק: זהות מקומית בין פוליטיקה למוסר (עמ' 285־286)
שלמה
הרציג.