דודו גבע, בנו של העיתונאי אהרן גבע, נולד בירושלים בכ"ה באדר א' תש"י, 14
במארס 1950. דוד החל את הקריירה האמנותית בשבועון הנוער 'הארץ שלנו' עוד
בהיותו בבית הספר התיכון. בעת שירותו בהנדסה קרבית בצה"ל, תרם מכישוריו
לשבועון 'במחנה'. לאחר שירותו הצבאי הצטרף לטלוויזיה הישראלית. במקביל גם
צייר קריקטורות וקומיקס לעתונות הישראלית ('העולם הזה', 'חדשות', 'כל
העיר', 'העיר', 'מעריב' ו'הארץ').
בנוסף לעבודתו העיתונאית, עסק באיור ספרים למבוגרים ולילדים. הוא עסק
ברישום, ציור וקומיקס.
דודו גבע נפטר בעקבות התקף לב בו' באדר א' תשס"ה, 15 בפברואר 2005. הותיר
אחריו בת (תמי) ובן (אהרן).
על עבודתו ותולדות חייו מומלץ לעיין בערך עליו ב'ויקיפדיה,
האנציקלופדיה החופשית'.
[מקורות:
לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
עדיין אופטימיים : אמנים מציירים דודו גבע (אור
יהודה : זמורה-ביתן - מוציאים לאור, תשע"ה 2015) <עריכה אמנותית - צחי פרבר
; עריכה - מיכל פז-קלפ>
רשימות ומאמרים
אנדרמן, אירית.
התולעת שלא היתה.הארץ, גלריה, כ"ה בחשון תשס"ז, 16
בנובמבר 2006, עמ' 3
יודילוביץ', מרב.
נפטר דודו גבע.ידיעות אחרונות
ynet <מקוון>, 15 בפברואר 2005.
לאור, יצחק. "המבקש הוא מר דוד גבע, המשיבה היא חברת וולט דיסני מארצות הברית". הארץ, תרבות וספרות, ל' באדר א תשס"ה, 11 במארס 2005, עמ' ה 2. <אודות תביעת זכויות
היוצרים של חברת וולט דיסני משנת 1993 נגד דודו גבע, בגין השימוש בדמותו של דונלד דאק בספרו "ספר הברווז">
סימנטוב, נעמי. יומני גבע. הארץ, מוסף הארץ,
י' בכסלו תשס"ז, 1 בדצמבר 2006, עמ' 42־46.
סמאש, יוני. בשבילכם ברווז, בשבילנו אבא. מעריב,
סופשבוע, י' בכסלו תשס"ז, 1 בדצמבר 2006, עמ' 24־26. <שיחה עם
תמי ואהרון גבע על אביהם עם פתיחת תערוכה מיצירותיו במוזיאון נחום גוטמן>