אלה וייס (לבית מושקוביץ), סופרת, נולדה בכ״ב באייר תשכ״ד, 4 במאי 1964 בראשון לציון. בנערותה עברה משפחתה לרמת־גן. סיימה את לימודיה בתיכון ״בליך״ ברמת־חן. את שירותה הצבאי עשתה כמדריכה במוזיאון ההגנה בתל־אביב. היא בוגרת החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1991 סיימה את לימודי המוסמך בתקשורת המונים באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית. נטשה קריירה בתחום הפרסום לטובת הכתיבה, וספרה הראשון, ״לחווה לא הייתה אמא״, קובץ סיפורים קצרים, התפרסם בהוצאת ידיעות ספרים ב־2004. הספר התקבל בשבחים ואף זכה בפרס הקרן על שם יצחק לייב ורחל גולדברג. ב־2006 פירסמה ספר נוסף, רומן עתידני, ״גם אתה יכול״, שעלילתו מתרחשת בישראל ב־2039, וכן ספר ילדים בשם ״מי המציא את האהבה״. ארבעה רומנים נוספים פרי עטה הם ״כתוב בים״ (2009); ״דברי הלילות״, (2011); ״רגשות״ (2015) ו״שיער כחול פרחים אדומים״ (2018). כתבה מחזה בשם ״קפיצה״, שהועלה כהצגה בתיאטרון ״תמונע״ (2009).
יצירתה נטועה היטב בהוויה הישראלית האקטואלית, ההיסטורית ואף העתידנית. היא מנסה לאתר את הקונפליקטים והטראומות המרכיבים והמעצבים את הזהות הישראלית. כתיבתה ערה לפער בין נשים לגברים בחברה בת־ימינו, והיא מעצבת ברגישות את יחסי השליטה והכוח בין המינים, ובמיוחד את האופן שבו הקול הגברי־ישראלי מדיר ומרחיק את הקול האחר, הנשי. סגנונה רזה וקולח, אך היא שומרת על עברית תקינה ומוקפדת, ולעתים אף מוקפדת מדי.