לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

אלי שרייבר (חתולי) (1942)

<בהכנה>

Eli Schreiber

    אלי שרייבר (חתולי), סופר, מחזאי וסאטיריקן נולד וגדל בירושלים. למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטת תל־אביב ותואר שני בסיטי קולג׳, ניו יורק. כתב לתוכנית הטלוויזיה הסאטירית ניקוי ראש ולטור הסאטירי ״דבר אחר״. הרומן הראשון שלו, בקרוב בעל מום, ראה אור ב־1974 (ביתן). כבר ברומן זה התבלטו המאפיינים המובהקים של כתיבתו, שקנו לו קהל קוראים נאמן: ההומור, הגודש התיאורי וחצי הביקורת שהוא משלח בחברה הישראלית ובספרות העברית. שרייבר משתמש בכישוריו כסאטיריקן ליצירת עולם גרוטסקי, נטול ערכים קולקטיביים, שלא אחת נדמה כעולם מקביל והפוך לעולם הפרוזה העברית. גיבוריו הם נהנתנים הרוחשים בוז לאידיאלים ומתייסרים רק מתוקף העובדה שלא עולה בידיהם לספק את תשוקותיהם ויצריהם באופן מיידי. כזה הוא אוריאל חסיס, גיבור הרומן חמוץ (1985), בנו של חבר כנסת שמוצא עצמו מקושר לפרשיות של רצח ואלימות אך ורק בשל אדישותו ונהנתנותו. כאלה הם גם מטיאס ואמיל, גיבורי הרומן מטיאס (1987), ודומים להם גם גיבורי הרומנים המאוחרים יותר: השדה והמערה אשר בו (1998), תייר בלגי (1999) ואחרים. הנימה המבודחת של שרייבר והעלילות המופרכות בכוונה שהוא בונה, שאליהן נקלעים טיפוסים יומיומיים שהופכים לגיבורי רומנים כמו בעל כורחם, הופכים את ספריו למעין ספרי־פולחן (cult). קוראיו המושבעים מהווים מעין כת, וזאת מתוקף כך שהם מקבלים עליהם באורח מוחלט מוסכמות אסתטיות ואידיאולוגיות ומנעד רגשי ייחודי, המוכתבים על ידי הסופר כבר בראשית הקריאה. אחד מאוהדיו המושבעים של חתולי היה נתן זך, שחזר והתבטא מעל במות שונות כי שרייבר הוא מהסופרים העבריים האהובים עליו. בסגנונו של שרייבר ניכרות השפעות של סופרים אמריקנים, בהם ג׳ון בארת מחבר האופרה הצפה, ג׳וזף הלר מחבר מלכוד 22, ויליאם סרויאן מחבר הקומדיה האנושית וקורט וונגוט. השפעתו שלו ניכרת בכתיבתם של סופרים עבריים צעירים, הבולט בהם הוא אסף שור. ספרו האחרון עד כה הוא קובץ הסיפורים עוד דוב אחד (2019).

       

נכתב על־ידי מתן חרמוני עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: ויקיפדיה] 

ספריו:

  • משפחת חיים : מחזה בשתי מערכות (15 תמונות) (תל־אביב : חמו״ל, תשכ״?)
  • בקרוב בעל מום : רומן (תל־אביב : ביתן, תשל״ד 1974)
  • הכל שקרים : רומן (תל־אביב : ספריית ״פרוזה״ עיתונספרות, 1980)
  • שוויצריה : רומן (הרצליה : דליה פלד, 1982)
  • תוגת אמך : שירים וסיפורים לא חינוכיים (תל־אביב : מ. טימן, 1983) <איורים – דני קרמן>
  • חמוץ : רומן (תל־אביב : ספריית פרוזה, 1985)
  • מטיאס (תל־אביב : תבל, תשמ״ז 1987) <רומן>
  • יאוש מדעת (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״א 1991)
  • אבא אמא מותו כבר (תל־אביב : אלפא, תשנ״ב 1992) <איורים – דני קרמן>
  • עורצח (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ד 1994) <רומן>
  • הס פן תעיר : רומן (תל־אביב : תגא, תשנ״ו 1996)
  • השדה והמערה אשר בו : דו״ח נתיחה : רומן (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ח 1998)
  • תייר בלגי (תל־אביב : זמורה־ביתן, תש״ס 1999)
  • איש בלי פיצה (לוד : זמורה־ביתן, תשס״א 2001) <איורים – אבנר כץ> <״עשרה סיפורים למבוגרים, המתחזים להיות סיפורים לילדים״>
  • מותק (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003)
  • אשר סיפרתי לנכדותי (תל־אביב : גוונים, תשס״ד 2004) <איורים – דני קרמן>
  • בוקר טוב אליהו : רומן (תל־אביב : גוונים, תשס״ד 2004)
  • מומו, מימי, שושי, שמיל (אופרה). שיעור בתנ״ך (מחזה) (תל־אביב : גוונים, תשס״ו 2006)
  • כל ילדי הגן (תל־אביב : כתב, 2009) <איורים – דני קרמן>
  • די (תל־אביב : מסדה, תש״ע 2010)
  • משכמם ומטה : רומן (תל־אביב : מסדה, תשע״א 2011)
  • נמרודי לומד לשחות (תל אביב : מסדה, תשע״ב 2012)
  • שלוש נובלות (גבעתיים : מסדה, תשע״ג 2013)
  • אח ואחות אחות ואח : שתי פואמות פדגוגיות (גבעתים : מסדה, תשע״ה 2015)
  • היה טוב ולא ידענו (ישראל : מסדה, 2016)
  • עוד דוב אחד : סיפורים (תל־אביב : מסדה, תשע״ט 2019)

תרגום:

  • הדורבן / ג׳וליאן בארנס (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ז 1996)
  • רעידת זמן / קורט וונגוט (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ח 1998) <רומן>
  • כל היום חצות הליל / חניף קורישי (תל־אביב : זמורה־ביתן, תש״ס 2000) <סיפורים>
  • כפר אשמדים / אנטוני הורוביץ (לוד : זמורה־ביתן, תשס״א 2001)

עריכה:

  • נוכרי / אדורם קלר ; עריכה – אלי שרייבר (חתולי)(תל־אביב : גוונים, תשס״ב 2002) <סיפור>

על המחבר ויצירתו:

על ״עורצח״
  • אליאס, אבי. גרבי ניילון לרגלי לובן אשה. דבר, א׳ בתמוז תשנ״ד, 10 ביוני 1994, עמ׳ 26.
  • הוכברג, גיל.  אלימות כמעט מוצדקת.  הארץ, מוסף ספרים, כ״ג באייר תשנ״ד, 4 במאי 1994, עמ׳ 7.
על ״הס פן תעיר״
  • קורן, יהודה.  מחנה ריכוז ״חינוכי״.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ח בתמוז תשנ״ו, 5 ביולי 1996, עמ׳ 28.
על ״השדה והמערה אשר בו״
  • אוריין, יהודית.  מזימות ותככים.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ז בשבט תשנ״ח, 13 בפברואר 1998, עמ׳ 26.
על ״מותק״ על ״אשר סיפרתי לנכדותי״ על ״כל ילדי הגן״
על ״כל היום חצות הליל״ לחניף קורישי
  • זהר, איתמר. ביוגרף פרטי של העיר הגדולה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 416 (כ״א בשבט תשס״א, 14 בפברואר 2001), עמ׳ 6.
 קישורים:

OpenLibrary – OL4182855A Wikidata – Q6986652 J9U – 987007308284905171 NLI – 000187246 LC – n85300000 VIAF – 100649892
עודכן לאחרונה: 13 במאי 2024

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף