דן מירון, אריאל הירשפלד.
    הכוכבים לא רימו : כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן – קריאה מחדש  / דן מירון, אריאל הירשפלד.  — תל אביב : הוצאת עם עובד, תש״ף 2019.
    247  עמ׳. — (ספריית אופקים ; 323)
    The Stars Vindicated : Nathan Alterman׳s ״Stars Outside״ Re-Viewed / Dan Miron, Ariel Hirschfeld

    שמונים שנה לאחר צאתו לאור של כוכבים בחוץ של נתן אלתרמן, אפשר וגם צריך להודות כי זה המסעיר בקרב ספרי השירה העברית הישראלית. יש כמובן ספרי שירה עבריים שמדרגתם האמנותית אינה נופלת משלו, אבל אין מרהיב, מפתיע, מוזר וּוירטואוזי כמותו. עם הוצאתו לאור הוא התקבל בהערצה בלב הנוער הארץ־ישראלי, אך לאחר ימי דור, משהונחו היסודות של השירה הישראלית על רקע ימי החולין שלאחר הקמת המדינה, הואשם ביופי מופרז וקר ובניכור מחיי האדם הממשי.
    דן מירון ואריאל הירשפלד טוענים שה״האשמות״ מבוססות על אי־הבנה של שני היסודות בשירת כוכבים בחוץ, שעליהם בעיקר נמתחה הביקורת: המוזיקליות הסוחפת, הסדורה והמושלמת של השירים והשפה הפיגורטיבית הצבעונית שלהם. בשני יסודות אלה החוקרים מגלים את הקשב הרגשי העילאי ואת האחריות המוסרית הכבדה שליוו את יצירת כוכבים בחוץ, שיש לראות בהם תוצאה של משבר רוחני בחייו האמנותיים והפוליטיים של המשורר, שהיה בבואה של משבר המודרניזם בכללותו.
ספר זה אולי לא יחתום את הוויכוח על כוכבים בחוץ, אבל הוא יתעל אותו לאפיק מחשבה חדש, לשיח רחב אופק ומדויק יותר מזה שהתנהל בו עד כה; שיח זה יחשוף את מה שיכול להתגלות בספר דווקא בימינו אלה, ימי המשבר הגורלי ביחסי האדם עם הטבע והסכנה הגוברת לשלמותו של צלם האדם.
 

תוכן העניינים:

• תודות (עמ׳ 9–10)
• מבוא  (עמ׳ 11–14)

    דן מירון – מאדם לאדם : על הולדת הפוליטיקה מרוח המוזיקה בכוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן
• א. בדרך אל כוכבים בחוץ (עמ׳ 17–48)
• ב. הפונדק והשירים הישנים (עמ׳ 49–93)
• ג. אדם לאדם (עמ׳ 94–142)

    אריאל הירשפלד – המוזיקה של נתן אלתרמן
• א. מעבר למנגינה – כמה הערות על המוזיקה של כוכבים בחוץ (עמ׳ 145–179)
• ב. אָנַנְקֶה – הערה על המוזיקה של שמחת עניים (עמ׳ 180–195)
• ג. המוזיקה הדוממת של הצורות : שפת הסרגל (עמ׳ 196–234)


• הערות ביאור (עמ׳ 235–238)
• מפתח שמות ויצירות (עמ׳ 239–247)