דן מירון,
חוקר ספרות, מבקר ועורך,
נולד בו׳ בכסלו תרצ״ה, 13 בנובמבר 1934 בתל־אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע־עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו,
״תלמיד חכם״ חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. העניין בספרות העברית לדורותיה התפתח במירון בגיל צעיר ביותר, וכבר כילד החל לבלוש בחנויות לספרים משומשים אחר ספרים ישנים ולרוכשם. ב־1952 החל ללמוד ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם מוריו נמנו
דב סדן ושמעון הלקין. הוא השלים את לימודי הבוגר (1957) והמוסמך (1960) שלו, ובמקביל עשה את שירותו הצבאי (1956–1958). בד בבד למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. את הלימודים לתואר דוקטור (1963–1967) עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואת עבודת הדוקטור, העוסקת
במנדלי מוכר ספרים, כתב בהדרכתם של אוריאל ומקס ויינרייך. ב־1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ולימד שם עד יציאתו לגמלאות, ב־2002. כמו כן לימד באוניברסיטת
תל־אביב. מ־1988 הוא מחזיק בקתדרה ע״ש לאונרד קיי לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה. מירון, מן החוקרים הבולטים והפוריים של הספרות העברית והיידית במחצית השנייה של המאה העשרים ותחילת המאה העשרם ואחת, פירסם את מאמרו הראשון ב־1951, בהיותו בן 17. מאז ראו אור מאות מאמרים וכארבעים ספרי מחקר מפרי עטו. לצד מחקרים אקדמיים, פירסם גם עשרות ביקורות ספרים בעיתונות היומית והשבועית ובכתבי העת לספרות המרכזיים בישראל, היה חבר מערכת של כתב העת
עכשיו (1964–1977), והוציא עם נתן זך את כתב העת
איגרא (1984–1986). אחד ממפעליו החשובים הוא כינוס ועריכה של כתבי סופרים ומשוררים עבריים מרכזיים. בין השאר ערך את מהדורות הכתבים של
אורי ניסן גנסין (1982) ושל אורי צבי גרינברג (1990–2004), ואת המהדורה המדעית של שירי
חיים נחמן ביאליק (1983–2000). כמו כן פירסם תרגומים ממחזות ברכט, שילר ושקספיר; מסיפורי קפקא ושלום עליכם; רומנים של יעקב גלאטשטיין; משיריהם של יהודה לייב טלר וגיאורג טראקל ועוד. פירסם ספר שירה יחיד (1957). את רוב כתיבתו האקדמית הקדיש ליוצרים המרכזיים של ספרות ההשכלה, ספרות התחייה והספרות הארץ־ישראלית בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. גיבוריו הם
אלתרמן, ביאליק,
גרינברג, גנסין,
ברדיצ׳בסקי, שלום עליכם ואברמוביץ׳. ביצירות בני דורו טיפל בדרך כלל במאמרים פופולריים. מירון הוא מן הפרשנים המעולים ביותר של הטקסט הספרותי, ואם עמדתו שמרנית, מקבלת את הקאנון, הרי חדשנותו טמונה בהנמקות שבאמצעותן הוא מקשר בין הקריאה הצמודה של הטקסט הבודד לבין מקומו ומשמעותו התרבותיים. בשלושת העשורים הראשונים לכתיבתו מגלים מאמריו וספריו השפעה מובהקת של הביקורת החדשה ושל הפרשנות הסטרוקטורליסטית. כבר בספרו הראשון,
חיים הזז (1959), הוא מבקש להצביע על החוקיות האידיאית והרטורית המעצבת ואף מאחדת את כלל יצירותיו של הסופר. בספריו הבאים, למן
ארבע פנים בספרות העברית בת־ימינו (1962), המוקדש ליצירתם של
אלתרמן, רטוש,
יזהר ושמיר, ועד מפרט אל עיקר (1981), המתמקד בשירת
אלתרמן, מתגלה הדיאלקטיקה ההגליאנית כתבנית העיקרית שהוא חושף בטקסטים השונים. חיבורים אלה היוו נדבך מרכזי במהפכה בחקר הספרות העברית שהתחוללה באותן שנים, שעיקרה מעבר מביקורת אימפרסיוניסטית, המתמקדת בקשר בין הטקסט הספרותי לביוגרפיה של היוצר, לבחינה אנליטית של הטקסט עצמו. גם במאמרי הביקורת על ספרות בת הזמן שכתב באותה עת, כגון אלה שנאספו בפנקס פתוח (1979), מדגיש מירון את ממד העומק האידיאי של הטקסט ומשבח יצירות שבהן הוא מזהה ממד כזה. מנגד, הוא מבקר בחריפות טקסטים המסתפקים בתיאור ריאליסטי של המציאות, בלי לנסות לחשוף בעדה את האידיאות המעצבות אותה. בד בבד פיתח מירון גם גישה שונה, הבאה לביטוי מוקדם במאמריו ובספריו העוסקים בספרות יידיש, כגון
שלום עליכם: מסות משולבות (1970) ו־A Traveler Disguised (1973), על
אברמוביץ׳. באלה משובץ הניתוח האידיאי והרטורי של הטקסטים בדיון ברקע ההיסטורי־חברתי. דגם זה הפך, החל משנות השמונים של המאה העשרים, כלי מרכזי גם במחקריו בספרות העברית. בתקופה זו הוא פונה לבחינת
״הדור הספרותי״ כממחיש את הכוחות הפועלים על עיצוב הטקסט. מושג זה, הוא טוען, אינו מתאפיין בקרבה פואטית ואידיאית בין בני ובנות הדור (כפי שטען
גרשון שקד), אלא נסמך על חוויית יסוד משותפת, שעמה מתמודד כל יוצר בדרכו. בבודדים במועדם (1987) הוא משתמש בפרספקטיבה זו כדי להעמיד ביוגרפיה רוחנית קולקטיבית של הכותבים בעברית בראשית המאה העשרים, ואילו במול האח השותק (1992) הוא מעמיד את מלחמת העצמאות כחוויית היסוד של הספרות הישראלית. במחקרים המוקדשים ליוצרים בודדים מדגיש מירון את התפתחות הקורפוס הספרותי של היוצר. בהפרידה מן האני העני (1986) העוסק בשירי
ביאליק, בפרפר מן התולעת (2001) על
נתן אלתרמן, ובאקדמות לאצ״ג (2002), על
אורי צבי גרינברג, בוחן מירון את השירים כמבטאים מאבק כפול של היוצר: המאבק להשתלט על המדיום הפואטי והניסיון לתווך בין הכוחות השונים החוצים את ה״אני״ שלו. רק משהצליח בשני אלה, מצליח המשורר לבטא
״אני״ זה ביטוי אותנטי. במרכז מחקריו של מירון בפרוזה עומדת סוגיית הרומן. במבואות למרים לברדיצ׳בסקי (1971), להצידה לגנסין (1977) ולספר הקבצנים
למנדלי מוכר ספרים (1988), ובספרו על הכנסת כלה לעגנון:
הסתכלות ברבנכר (1996), הוא בוחן את הקשיים שניצבו בפני הסופרים העבריים והיידיים בניסיונותיהם לעבד את הנחות היסוד של הרומן האירופי ולהתאימן להתנסות היהודית בת זמנם. בד בבד הופכת הפוליטיקה לנושא מרכזי בעבודתו. המאמרים שהוא מפרסם על היחסים בין הספרות העברית למערכת הפוליטית הציונית משמשים לו במה גם לניסוח תמציתי של תולדות הספרות העברית החדשה. המאמרים שקובצו בספרים
אם לא תהיה ירושלים (1987) ונוגע בדבר (1991) מדגישים את התפקיד המכריע שמילאה הספרות העברית בעיצובן של תודעה וזהות לאומיות, אולם מצביעים גם על פער ההולך ונפער, מאז קום המדינה, בין הספרות לבין המערכת הפוליטית והחברה הישראלית. באמהות מייסדות, אחיות חורגות (1991), מסה פורצת דרך ומן הניסיונות הראשונים לתאר ולאפיין את ספרות הנשים העברית, תוהה מירון על התנאים ההיסטוריים שעיצבו את יצירתן ואת קבלתן של משוררות עבריות. מאמרים אלה תרמו תרומה מכריעה להתפתחות דור חדש של חוקרי ספרות שהעמידו שאלות פוליטיות וחברתיות במרכז עיונם המחקרי.
במאמרים אלה מעסיקה את מירון גם שאלת היחסים בין הספרויות היהודיות השונות. הוא טוען שאין עיקרון או תבנית המאחדים את כל
״ספרויות היהודים״ ושכל תופעה ספרותית צריכה להיבחן במונחיה שלה, ולא מתוך קשריה לספרויות הנכתבות בלשונות אחרות. בהרפיה לצורך נגיעה (2005), המסה המקיפה ביותר בנושא זה שכתב, הוא מבקר את הניסיון להכפיף את המסורות הספרותיות השונות לסיפורי־על מאחדים. עם זאת הוא מדגיש את האופן שבו הבחירה בעברית כלשון הכתיבה הספרותית כרוכה באידיאולוגיה לאומית ציונית.
את עניינו בספרות היידיש מציג מירון בחיבורים השונים כביקורת על הדרך שבה עוצבו הלאומיות והפוליטיקה הישראליות וכמרד בקהות החושים שלהן. בהצד האפל בצחוקו של שלום עליכם (2004) טוען מירון שאין לפטור את ספרות היידיש כבדיחה, ובמיוחד לא את החלק הקומי – ששלום עליכם הוא נציגו המרכזי. הוא תובע להצביע על ממד העומק שבה, שחושף את הטרגיות של התפוררות ההוויה היהודית במזרח־אירופה.
החל משנות התשעים של המאה העשרים מטפל מירון בהוצאת כתבי משוררים, ובהם
אבנר טריינין (1999), רחל חלפי (1999, 2002),
אגי משעול (2003) ומירון ח׳ איזקסון (2007). המסות שצירף למהדורות אלה, שבהן הוא טוען למרכזיותם של משוררים אלה, יוצאות דופן בנוף מחקריו האקדמיים משום הניסיון לעצב בהן את קאנון השירה הנוכחי. ביקורת הספרים של מירון בעיתונות ובמסות פופולריות בשנים אלה נסמכת על עמדה דומה לזו של מחקריו האקדמיים. הוא מוקיע את המסחור הגובר של הספרות העברית, המניע את מרבית הסופרים הישראליים לתאר בספריהם מציאות שקרית, המכסה על התנאים החברתיים־ההיסטוריים שבהם הם פועלים. מנגד, מירון משבח ספרות ניאו־ריאליסטית, החושפת את המשבר שהחברה והתרבות הישראליות נתונות בו. גם כיום מירון הוא אחד המבקרים הבולטים בישראל המפרסם את מאמריו לעתים קרובות בעיתון
הארץ אודות הספרות העברית של תקופת התחייה ואודות הספרות הישראלית העכשווית. מבקרים העירו פעמים רבות על ההיבט הבלטריסטי של כתיבתו של מירון, וספריו הושוו פעמים רבות לרומנים בעלי עלילה סוחפת. ואולם, כתיבתו הביקורתית גם מאופיינת בתקיפות ובנחרצות. בראיונות עיתונאיים, מירון משווה בגלוי את שדה הביקורת לשדה קרב ומדגיש את האלימות הכרוכה במעשה הביקורת. אין תמה אפוא שהביקורות שלו עוררו תכופות תגובות נזעמות. מירון גם עשה שימוש במעמדו כחוקר ספרות כדי לקדם עמדות פוליטיות. ב־1971 ביקר במוסקבה כאורח
״ועד השלום הסובייטי״ וב־1975 השתתף בהפגנה למען הקמת מדינה פלסטינית. במחצית שנות השמונים תקף את מפלגת העבודה על שותפותה עם הליכוד בממשלת האחדות הלאומית, אך גם ביקר את סרבני השירות בשטחים. לעומת זאת ב־1991, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, קרא במאמר שפורסם בהארץ לממשלת ישראל לתקוף את עיראק בתגובה על ירי הטילים. כמו ביקורות הספרות שלו, כך גם רבות מהתבטאויותיו הפוליטיות עוררו תגובות חריפות.
ספרו האחרון עד כה הוא החיה בבית הכנסת – היבטים ביהודיות של פרנץ קפקא (2016).
על פועלו בחקר הספרות העברית והיידית הוענקו למירון פרס ביאליק (1980) ופרס ישראל (1993).
תולדי קיץ : שבעה שירים / דן מירון. – תל־אביב : גזית, תשי״ז. 63 עמ׳.
סדר השירים:
שיח על היסודים – שיר בשבח החמור ובגנות היונה – תולדי קיץ – בהר הקסמים
– שיר על המטר ועל עוף הנודדים – ספיחים למסכת נזיר – שחרית בבית החדש.
חיים הזז : אסופת מסות / דן מירון. – מרחביה
: ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1959. 198 עמ׳. – (לכל) תוכן העניינים:
ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר,
שמיר / מאת דן מירון. – ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ב 1962. 395 עמ׳. תוכן הענינים
״המסות המכונסות בספר זה דנות ביצירותיהם של ארבעה מראשי המדברים
בספרות העברית המתהווה, ההולכת ונוצרת ... ״ בנוסף ל־19 המסות ישנו גם פרק
ביבליוגרפי על יצירותיהם של ארבעת היוצרים והביקורת על יצירתם; כמו כן מפתחות.
<מהדורה שנייה, מתוקנת ומורחבת הופיעה ב־1975>
שלום עליכם : פרקי־מסה / דן מירון. – רמת־גן : אגודת הסופרים העברים בישראל
ליד הוצאת מסדה, 1970. 213 עמ׳.
״בספרו זה של דן מירון נעשה נסיון לפרש את יצירת שלום־עליכם
ולהעריכה בהיקף שלא היה כמותו עד־כה בביקורת העברית. ראייתו ביצירת ההומוריסט
היידי הגדול חדשה במהותה. תוך הבנת צמיחתה של יצירה זו על רקע המציאות ההיסטורית־הכלכלית
של העיירה היהודית, הוא מדגיש דווקא את משמעותה האוניברסאלית, הסימלית. הוא
סוקר את נקודות המגע שלה עם הזרמים העיקריים בסיפורת היידית של המאה התשע־עשרה
ומציין כמה מזיקותיה למסורת הקומית בספרות האירופית. הוא מפרשה בדייקנות במסגרת
זמנה, אך מכוון את פירושו גם אל מעבר למסגרת זו.״
״הספר ׳שלום־עליכם׳ הוא פרי התמודדות של מבקר עברי בן־הארץ עם המורשת הגדולה
של ספרות יידיש במקורה.״
מהדורה חדשה ומורחבת הופיעה ב־1976.
Sholem Aleykhem: Person, Persona, Presence / by Dan Miron. – New York : YIVO Institute for Jewish Research, 1972. 45 p. – (The
Uriel Weinreich memorial lecture, 1)
Presented on April 24, 1972.
A Traveler disguised : a study in the rise of modern
Yiddish fiction in the Nineteenth century / Dan Miron – New York : Schocken
Books, 1973. xv, 347 p.
Republished by Syracuse University Press in 1996.
ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו : עיונים ביצירות
אלתרמן, רטוש,
יזהר,
שמיר (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975) <מהדורה
שניה מתוקנת; במהדורה זו ניתוספו שתי מסות ושלושה מאמרים (בעיקר
על יצירותיהם של נתן אלתרמן ושל ס. יזהר). ממהדורה זו הושמט הפרק הביבליוגרפי
שהתיישן> תוכן העניינים
שלום עליכם : מסות משולבות (רמת־גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד
הוצאת מסדה, [1976]) <מהדורה חדשה מורחבת>
בין חזון לאמת : ניצני הרומאן העברי והיידי במאה התשע־עשרה (ירושלים :
מוסד ביאליק, תשל״ט 1979) תוכן הענינים
פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979) תוכן הענינים
כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית
(ירושלים : שוקן, תש״ם 1979)
מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו
של נתן אלתרמן / דן מירון. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א.
231 עמ׳. – (בדרך אל שירת התבונה : עיונים בשירת אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן
ובני הדור, חלק ראשון) תוכן הענינים.
שלג על כנף היונה : פגישות עם שירתו של אברהם סוצקוור (תל־אביב : קשב,
תש״ס 1999)
H.N. Bialik and the prophetic mode in modern Hebrew
poetry (Syracuse, N.Y. : Syracuse University Press, 2000)
The image of the Shtetl : and other studies of modern
Jewish literary imagination (Syracuse, N.Y. Syracuse University Press, 2000)
Ивритская поэзия от Бялика до наших дней : авторы, идеи,
поэтика / Дан Мирон ; перевод с иврита, предисловие и примечания Зои Копельман.
– Москва : Мосты культуры ; Иерусалим : Гешарим, 2002. 206 с. – (Библиотека
Иудаика)
פרפר מן התולעת : נתן אלתרמן הצעיר, אישיותו ויצירתו
: מחזורי שיחות. כרך א׳. מחזור שיחות ראשון: 1910–1935 (תל־אביב : האוניברסיטה
הפתוחה, תשס״א 2001)
פז, מירי. ישראל 2004.
העיירה היא כאן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ז בתמוז
תשס״ד, 16 ביולי 2004, עמ׳ 26 <ראיון עם הפרופ׳ דן מירון בצאת ספרו
״הצד
האפל בצחוקו של שלום עליכם״>
בעיר ההרגה – ביקור מאוחר : במלאת מאה שנה לפואמה של
ביאליק (תל־אביב : רסלינג, 2005) <בהשתתפות
מיכאל גלוזמן וחנן חבר>
הרפיה לצורך נגיעה : לקראת חשיבה חדשה על ספרויות היהודים (תל־אביב : עם
עובד, תשס״ה 2005)
על הספר:
בן, מנחם.
הרפיה נוסח מירון. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ו באלול
תשס״ה, 30 בספטמבר 2005, עמ׳ 30.
וגנר, רותם. הקיפוד.
ארץ אחרת, גל׳ 34 (סיון–תמוז תשס״ו, יוני–יולי 2006), עמ׳ 76–79.
ויס, הלל.
מסה ממיסה זהות. מקור ראשון, השבועון, י״ג בטבת תשס״ו,
13 בינואר 2006, עמ׳ 23.
ורסס, שמואל.
בין אחדות לריבוי בספרויות עם ישראל. חוליות, דפים למחקר
בספרות יידיש וזיקותיה לספרות העברית, כרך 10 (סתיו 2006), עמ׳ 507–512.
חבר, חנן.
״האם קיימת בכלל ספרות עברית אחת?״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳
663 (ז׳ בחשון תשס״ו, 9 בנובמבר 2005), עמ׳ 15.
הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות
: ספרי חמד, 2005)
The Shock of Independence : Reverberations in early
Israeli Poetry / Dan Miron. – New York : Hunter College of the City University
of New York, Jewish Social Studies and Hebrew Programs, 2006. (Occasional
papers in Jewish history, thought and literature ; 25)
על דלותה של הספרותיות : עיון במונולוג ׳עצה׳ מאת שלום עליכם / דן מירון.
– [בני ברק] : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2007. 140 עמ׳. –
(הכבשה השחורה)
כולל תרגום לעברית של איין עצה מאת שלום עליכם על־ידי
דן מירון.
From continuity to contiguity : toward a new Jewish
literary thinking (Stanford, Calif. : Stanford University Press, 2010)
The prophetic mode in modern Hebrew poetry : and other
essays on modern Hebrew literature (New Milford, CT : Toby Press, 2010)
הגביש הממקד : פרקים על זאב ז׳בוטינסקי המספר והמשורר / דן מירון. – ירושלים
: מוסד ביאליק, תשע״א 2011. 169 עמ׳. – (מבט אחר: עיונים בביקורת ובפרשנות)
התוכן: [א]. ליצן ושופט: דרכו של ז׳בוטינסקי ברומן – [ב].
מילואים – [ג]. הגביש הממקד: תרומתו של ז׳בוטינסקי לשירה העברית המודרנית.
מפה לאוזן : שיחות ומחשבות על אמנות המונולוג של שלום עליכם / דן
מירון. – רמת־גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ב 2012. 528
עמ׳. תוכן העניינים
עוד! : תשתיות קוגניטיביות בשירה הישראלית המוקדמת
/ דן מירון. – רמת־גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ד 2013.
478 עמ׳. תוכן העניינים
מדוע גנסין? שלושה עיונים / דן מירון. – ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ה
2014. 272 עמ׳ <כולל מסה מאת
אבנר הולצמן ״הדחוס והיקר שבגבישי הספרות העברית החדשה: על מחקרי גנסין
של דן מירון״, עמ׳ 229–272> תוכן העניינים
מחוויה לפולחן : משבר המודרניזם בשירה
הארץ־ישראלית : מקרה אליהו טסלר / דן מירון. – ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ו 2016.
181 עמ׳.
הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות. חלק ראשון :
בת־מרים, נורית זרחי, רחל חלפי / דן מירון. – רמת־גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור,
תשע״ז 2017. 357 עמ׳. תוכן העניינים
הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות. חלק שני : אגי
משעול, יהודית מוסל־אליעזרוב, בת־מרים / דן מירון. – רמת־גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור,
תשע״ז 2017. 369 עמ׳. תוכן העניינים
דוקים : עיונים בשירה הישראלית / דן מירון. –
רמת־גן : אפיק – ספרות
ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021. 545 עמ׳. תוכן העניינים
בין שני הרים : ״זוגות סופרים״ : קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי / דן
מירון. – רמת־גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשפ״א 2021. 162 עמ׳. –
(משא, סדרת משא למסה עברית) <כולל מסה מאת
לילך נתנאל ״שירות היחיד : ביאליק, פרץ,
טשרניחובסקי, גרינברג״, עמ׳ 7–32>
תרגום:
כשיאש נסע / יעקב גלאטשטיין (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה,
תשנ״ד 1994)
כשיאש הגיע / יעקב גלאטשטיין (תל־אביב : עם עובד, תשס״ז 2006)
סיפורי זעם / שלום עליכם ; תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר, דן מירון (תל־אביב : עם עובד, תשס״ח 2007) 225 עמ׳.
התוכן: הקדרה – גימנסיה – אסור להיות טוב! – הנשרף – עצה – יוסף
– אל הסעודה – שלוש אלמנות – גילוי וכיסוי בכעס
טֶביֶה החולב (השלם) / שלום עליכם ; תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר,
דן מירון (ירושלים : כתר, 2009) 251 עמ׳.
סיפורי תוהו / שלום עליכם ; ליקט, תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר
דן מירון (ירושלים : כתר, 2010) 313 עמ׳
מבחר שירים עבריים (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, הפאקולטה למדעי
הרוח, החוג לספרות עברית, תשכ״ט 1968/69)
למדו היטב / פון שלום־יעקב אבראמאָװיטש [= מנדלי מוכר
ספרים] ; אריינפיר, הערות און הוספות פון דן מירון (ניו־יאָרק
: ײדישער װיסנשאפטלעכער אינסטיטוט–ײװאָ, 1969) <כולל צלום הטקסט העברי של הספור
׳למדו היטב׳, שבהוצאת ווארשא, תרכ״ב>
מאמרים ורשימות על ביאליק (מתוך כתבי־עת ועתונים) (תל־אביב : אוניברסיטת
תל־אביב, 1970) <בהשתתפות
לילי רתוק>
מרים : רומן מחיי שתי עיירות / מ. י. בן־גריון (ברדיצ׳בסקי) ; הקדים מבוא
והוסיף ביבליוגרפיה, דן מירון ; הסברים והערות, שלמה ברטונוב (תל־אביב : הוצאת
׳יחדיו׳ ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ב 1971)
הצדה / אורי ניסן גנסין ; מבוא, הסברים וביבליוגרפיה, דן מירון (תל־אביב
: הוצאת ׳יחדיו׳ ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ח 1977)
״השיר הסיפורי הארוך (האפוס והפואמה) מוויזל ועד חיבת־ציון״ : טכסטים לתרגיל
של פרופ׳ דן מירון וד״ר בן־עמי פיינגולד (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים,
הפקולטה למדעי הרוח, החוג לספרות עברית, תש״מ 1979)
כל כתבי אורי ניסן גנסין / בעריכת דן מירון וישראל
זמורה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982) 2 כר׳. <בפתיחת
הכרך הראשון, מבוא מאת דן מירון (עמ׳ יא–כב) והקדמה ׳בפתח הכרך השני׳ (עמ׳
ט–יב). בסיום הכרך הראשון, ׳הארות וביאורים׳ (עמ׳ 547–675) שחוברו בשיתוף עם
שלמה צוקר>
חיים נחמן ביאליק – שירים / ערך והוסיף מבוא דן
מירון ; עורכי משנה – עוזי שביט, שמואל טרטנר,
זיוה
שמיר, רות שנפלד. – מהד׳ מדעית בלווית מבואות וחילופי נוסח (תל־אביב : מכון
כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב ; דביר, תשמ״ג 1983–תשס״א 2000)
3 כר׳.
על הספר:
בר־אל, יהודית. מהדורה מדעית
לשירי ביאליק. מדעי היהדות, כרך 32 (תשנ״ב 1992), עמ׳ 110–113
<חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה :
מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים
: מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 216–221>
בר־יוסף, חמוטל. שירי ביאליק במהדורה
מדעית. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות ואמנות, י״ג בכסלו תשנ״א, 30 בנובמבר 1990, עמ׳
20 <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה
: רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳
398–401>
ברונובסקי, יורם (יוחנן רשת]. על ״ביאליק
– שירים״. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בניסן תשמ״ג, 8 באפריל 1983,
עמ׳ 19.
ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. לא משורר
לאומי. הארץ, תרבות וספרות, י׳ בטבת תשס״א, 5 בינואר 2001,
עמ׳ ב 14. <על הכרך השלישי>
ברזל, הלל. ״שירי ביאליק: מהדורה מדעית״,
ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות אמנות, י״ט באדר תשמ״ג, 4 במארס 1983,
עמ׳ 1, 7.
דיקמן, עמינדב. למי תודה למי
ברכה על כל העבודה ושפע המלאכה? הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 428
(ט״ז באייר תשס״א, 9 במאי 2001), עמ׳ 12 <על הכרך השלישי>
אורי ניסן גנסין : מחקרים ותעודות / בעריכת דן
מירון ודן לאור (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ו 1986)
על הספר:
ברונובסקי, יורם.
גנסין: הקשר – הספרות, והקשר – החיים. הארץ, י״ד בשבט תשמ״ז, 13
בפברואר 1987, עמ׳ ב 6–ב 7 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה
ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד
וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 241–247>
ברתנא, אורציון.
גנסין: כהן בבית הקברות. מעריב, י״ב בחשון תשמ״ז, 14 בנובמבר 1986,
עמ׳ 24.
פרידלנדר, יוסף [י׳ עמוס].
חקרי אורי־ניסן גנסין. הצופה, כ״ח בשבט תשמ״ז, 27 בפברואר 1987,
עמ׳ 6.
ספר הקבצנים / מנדלי מוכר ספרים ; מהד׳ מתוקנת בלוויית הערות, הסברים ואחרית־דבר
מאת דן מירון (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988)
יושה־עגל / י. י. זינגר ; [תרגם מ. ז. וולפובסקי ; עריכת תרגום, דן מירון]
; אחרית דבר מאת חנה נוריך. – תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988.
כל כתביו / אורי צבי גרינברג ; [עורך המהדורה
– דן מירון]. – ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״א–תשס״ד 1990–2004. 16 כר׳.
שירים / יהודה קרני (ירושלים : מוסד ביאליק,
תשנ״ב 1992). 3 כר׳.
כל שירי אבא קובנר (ירושלים : מוסד ביאליק,
תשנ״ו 1996–תשס״ד 2003). 5 כר׳.
Tales of Mendele the Book Peddler : Fishke the lame
and Benjamin the third / S.Y. Abramovitsh (Mendele Moykher Sforim) ; edited
by Dan Miron and Ken Frieden ; introduction by Dan Miron ; translations
by Ted Gorelick and Hillel Halkin (New York : Schocken Books, 1996)
מבחר כתבים / יעקב אורלנד ; עריכה ואחרית־דבר,
דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק ; תל־אביב : מחברות לספרות, תשנ״ז 1997).
3 כר׳.
הרקדנית המעופפת : מבחר סיפורים 1928–1981 / מנשה
לוין ; ערך והוסיף מסה על סיפורי לוין, דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק,
תש״ס 2000)
פתיחה ללילה / מנשה לוין ; ערך והוסיף פתח דבר
דן מירון (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ג 2003) <שירים ופרוזה פיוטית>
שירים / ק״א ברתיני ; בחר והוסיף אחרית דבר דן מירון (אור יהודה : דביר,
תשס״ג 2003). 2 כר׳.
שירים : 2003–2005 / יוסי שריד (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005)
איגרת קטנה מניו־יורק / גבריאל פְּרַייל (בני־ברק:
הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשפ״ב 2021)
<בשיתוף גדעון טיקוצקי>
ספרי יובל:
רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות
יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד
ביאליק, תשס״ז 2007) תוכן העניינים
על הספר
ארליך, צור.
פרידה וגעגוע. מקור ראשון, דיוקן, ט׳ באייר תשס״ז, 27 באפריל
2007, עמ׳ 38.
עתות של שינוי : ספרויות יהודיות בתקופה המודרנית
: קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים – גידי נבו,
מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות,
אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ח 2008) תוכן העניינים.
וינפלד, דוד. כמה
מילים על דן מירון המסאי. בתוך: רגע של הולדת
: מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך
חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳
11–14.
חן, שלי.
החדש והטוב.Time Out תל־אביב,
גל׳ 508 (26 ביולי עד 2 באוגוסט 2012), עמ׳ 115 <שיחה עם דן מירון כעורך סדרת
״אפיק – ספרות ישראלית״>
לחמנוביץ, עמר.
״יותר מדי אנשים עוסקים פה בתרבות״. ישראל היום, ישראל השבוע,
גל׳ 216 (ט׳ בשבט תשע״ד, 10 בינואר 2014), עמ׳ 14–16 <שיחה עם דן מירון עם
הופעת ספרו עוד!>
נבו, גידי. דיוקנו של דן מירון כמבקר
ספרות. בתוך: עתות של שינוי : ספרותיות
יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים,
גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון
בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ח 2008), עמ׳
7–24.
טלפיר, גבריאל (בחתימת ג.י. גילת) על ״ארבע
פנים בספרות העברית בת ימינו״. גזית, כרך כ, חוב׳ ט–יב (רלז–רמ) (כסלו–אדר
תשכ״ג, דצמבר 1962–מארס 1963), עמ׳ 142–143.
יפה, אברהם ב. סמכותה של הביקורת הצעירה.
על המשמר, כ׳ בסיון תשכ״ב, 22 ביוני 1962, עמ׳ 5 (ב׳דף לספרות ולאמנות׳)
מוקד, גבריאל. אלתרמן, רטוש, ס. יזהר ושמיר
באספקלריה חדשה. ידיעות אחרונות, י״ג בסיון תשכ״ב, 15 ביוני 1962, עמ׳
16.
צלקה, דן. עיוניו הספרותים של דן מירון.
הארץ, תרבות וספרות, י״ג בסיון תשכ״ב, 15 ביוני 1962, עמ׳ 10.
קורצווייל, ברוך. מחקר ספרותי או אורנאמנטיקה
ידענית? הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בתמוז תשכ״ב, 6 ביולי 1962, עמ׳ 10.
רותם, י. פנים שונות לארבע פנים. משא (מצורף ל׳למרחב׳),
שנה יא, גל׳ 31 (כ״ה בתמוז תשכ״ב, 27 ביולי 1962), עמ׳ א <מכתב למערכת>
שקד, גרשון. פנים שונות לארבע פנים.
משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה יא, גל׳ 30 (י״ח בתמוז תשכ״ב, 20 ביולי 1962),
עמ׳ א, ב.
שקד, גרשון. זמנים חדשים – פנים חדשות
: עם ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳. מן היסוד, גל׳ 6 (ב׳ באב
תשכ״ב, 2 באוגוסט 1962), עמ׳ 22–23
על ״שלום עליכם : פרקי מסה״
נגיד, חיים. מחקר על שלום עליכם. עכשיו,
חוב׳ 25–28 (אביב תשל״ג 1973), עמ׳ 340–343.
סדן, דב. בענין שלום עליכם. מאזנים,
כרך ל״א, חוב׳ ג–ד (אב–אלול תש״ל, אוגוסט–ספטמבר 1970), עמ׳ 216–220 <חזר ונדפס
בספרו אבני מפתן, כרך שלישי (תשל״ב 1972), עמ׳ 171–179>
על ״בין חזון לאמת״
ברתנא, אורציון. גישה חדשה למאפו
ולאברמוביץ. ידיעות אחרונות, י׳ באב תשל״ט, 3 באוגוסט 1979,
עמ׳ 21 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)
וואהל, ש׳ עת הנצו הרומנים. הארץ, 22 בפברואר 1980,
עמ׳ 18–19.
יעקב, א״ש. עם הפנים אל ספרות המאה הי״ט. מאזנים, כרך נ׳,
גל׳ 4 (אדר תש״ם, מארס 1980), עמ׳ 306–309.
פישלוב, דוד. להבין ולהעריך ׳מבפנים׳. סימן קריאה, גל׳ 11
(1980), עמ׳ 135–139.
על ״כיוון אורות״
זהבי, אלכס. לפענח את גנסין. ידיעות
אחרונות, א׳ בסיון תש״ם, 16 במאי 1980, עמ׳ 21, 26 (במדור ׳תרבות, ספרות,
אמנות׳)
לוריא, שלום. אלומות־אור על יצירתו של א.נ. גנסין. מאזנים,
כרך נ״א, גל׳ 6 (חשון תשמ״א, נובמבר 1980), עמ׳ 448–454.
על ״מפרט אל עיקר״
הגורני־גרין, אברהם.
מה חידשה אסכולת שלונסקי בשירתנו? על המשמר, 25 בדצמבר 1981 <חזר
ונדפס בספרו סיפורת בת־ימינו (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 256–260>
זהבי, אלכס.
גישה חדשה במחקר שירתו של נתן אלתרמן. ידיעות אחרונות, כ״ז בטבת תשמ״ב,
22 בינואר 1982, עמ׳ 3 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)<חזר ונדפס בהדואר,
שנה 61, גל׳ י״ד (י״ט בשבט תשמ״ב, 12 בפברואר 1982), עמ׳ 216–217>
נבות, אמנון.
פרקים אלתרמניים. מעריב, י״ד בניסן תשמ״ב, 7 באפריל 1982, מוסף פסח
לספרות, אמנות, ביקורת, עמ׳ 18–19.
נגיד, חיים.
פרטים רבים ועיקר אחד : שירתו הארץ־ישראלית של נתן אלתרמן בעיני דן מירון.
מאזנים, כרך נ״ד, גל׳ 5 (ניסן תשמ״ב, אפריל 1982), עמ׳ 12–14.
בר־אל, יהודית. החוקר והמאתר: הלאומי
והאישי. מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 1 (סיון תשמ״ז, מאי 1987), עמ׳ 59–62
<חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה :
מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים
: מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 204–215>
ברונובסקי, יורם.
השירה שלא רצתה להיות לאומית. הארץ, י״ב בחשון תשמ״ז, 14 בנובמבר
1986, עמ׳ ב 6–7.
הגורני, אברהם. לגלות את המגולה?
דבר, ח׳ בטבת תשמ״ז, 9 בינואר 1987, עמ׳ 21–22 <חזר ונדפס בספרו
סיפורת בת־ימינו (תל־אביב אור־עם, תש״ן
1989), עמ׳ 261–267>
הירשפלד, אריאל.
ביאליק: אדם – אמן – משל. ידיעות אחרונות, י״ח בתמוז תשמ״ו, 25
ביולי 1986, במוסף לשבת, עמ׳ 20.
יצחקי, ידידיה. השירה
מאין תמצא : על עיונים בשירתו המוקדמת של ביאליק. עתון 77, גל׳
80–81 (1986), עמ׳ 14.
לובין, אורלי. דרמת התודעה
של האני. הדואר, שנה 66, גל׳ כד (ט״ז באייר תשמ״ז, 15 במאי 1987),
עמ׳ 18–19.
מגד, אהרן.
ה׳אני העני׳ מול ׳האני הלאומי׳. הארץ, כ׳ בתמוז תשמ״ז, 17 ביולי
1987, עמ׳ א 10–א 11.
פז, מירי. ראש בהיר ונפש
עכורה. דבר, י״ח בתמוז תשמ״ז, 25 ביולי 1986, עמ׳ 22.
ציפר, בני.
שבוע של ספרים. הארץ, 15 באוגוסט 1986, עמ׳ ב 7.
ברונובסקי, יורם.ללא סיסמה וללא דגל.הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באב תשמ״ז, 31 ביולי 1987, עמ׳ ב 6 <חזר ונדפס בספרו
ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה
ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד
וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 253–258>
יצחקי, ידידיה. ׳ספרות עם־ישראל׳ או ׳ספרויות היהודים׳?.
עתון 77, שנה יא, גל׳ 94–95 (כסלו–טבת תשמ״ח, נובמבר–דצמבר 1987),
עמ׳ 6–7, 24.
כשר, אסא. בצומת הדלויות. ידיעות אחרונות, ג׳ באלול
תשמ״ז, 28 באוגוסט 1987, במוסף לשבת, עמ׳ 21, 25.
קלדרון, נסים. קולות של סופרים, לא
ממסד של סופרים. פרוזה, גל׳ 101–102 (1988), עמ׳ 126–130 <חזר ונדפס בספרו הרגשה של מקום : ששה מאמרים (תל־אביב :
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 90–104>
שאלתיאל, אלי. ״אם לא תהיה ירושלים״. סקירה חודשית,
גל׳ לד (8) (1987), עמ׳ 50.
שמיר, זיוה. ואף על פי כן תהיה ירושלים.
מעריב, ו׳ בתמוז תשמ״ז, 3 ביולי 1987, במוסף לספרות, עמ׳ 1–2.
על ״בודדים במועדם״
אפלבאום, בועז.
סנוביזם. דבר, י״ג באב תשמ״ח, 27 ביולי 1988, עמ׳ 7.
בן מרדכי, יצחק.
רפובליקה של נסיכים. ידיעות אחרונות, י״א בסיון תשמ״ח, 27 במאי 1988,
במוסף לשבת, עמ׳ 20, 25.
ברונובסקי, יורם.
במקום ביוגרפיות. הארץ, כ״ח בניסן תשמ״ח, 15 באפריל 1988, עמ׳ ב6 <חזר
ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה,
פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד
וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 259–262>
נבות, אמנון.
הריפובליקות הסמויות מן העין. דבר, ז׳ באייר תשמ״ט, 12 במאי 1989, עמ׳
16–17; י״ד באייר תשמ״ט, 19 במאי 1989, עמ׳ 19–20.
שמיר, זיוה.
בקנקן חדש. הארץ, ג׳ בשבט תשמ״ח, 22 בינואר 1988, עמ׳ ב6–ב7.
על ״אמהות מייסדות, אחיות חורגות״
ברונובסקי, יורם. סיפורם של שני דימויים.
הארץ, ו׳ בטבת תשנ״ב, 15 בדצמבר 1991, עמ׳ ג 3 <חזר ונדפס בספרו
ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה
ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד
וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 263–266>
גוטקינד, נעמי. ״אחותו של גנסין״. הצופה, י״ג באלול
תשנ״א, 23 באוגוסט 1991, עמ׳ 6, 8.
גור, בתיה. שבוע של ספרים: ביקורת.
הארץ, 16 באוגוסט 1991, עמ׳ ב 9.
הופמן, חיה. המשורר מול המתים. ידיעות אחרונות, ב׳ בתמוז
תשנ״ב, 3 ביולי 1992, במוסף לשבת, עמ׳ 26.
הירשפלד, אריאל. ביקורת שטופת דמע וקסם.
הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בסיון תשנ״ב, 26 ביוני 1992, עמ׳ ב 9.
הירשפלד, אריאל.
במקום שבו דן מירון שותק. הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בתמוז תשנ״ב, 3 ביולי
1992, עמ׳ ב 8. <ענה על כך דן מירון ברשימתו ״בין ג׳ורג׳
הקדוש לדרקון״
ב׳הארץ׳, ט׳ בתמוז תשנ״ב, 10 ביולי 1992, עמ׳ ב 9>
כצמן, אבי. מול הדן השותק. אפס שתיים, גל׳ 2 (תשנ״ג), עמ׳
97–105 <ענה על כך דן מירון ברשימתו ״מול דמעות התנין״, בעמ׳
106–119>
לאור, יצחק. השולחים אתכם למות מבכים אתכם,
ההולכים למות. דבר, כ״ה בסיון תשנ״ב, 26 ביוני 1992, עמ׳ 25; ב׳ בתמוז
תשנ״ב, 3 ביולי 1992, עמ׳ 25; וט׳ בתמוז תשנ״ב, 10 ביולי 1992, עמ׳ 27 <כונס
בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 192–223>
מאירוביץ, דורית. מהמת המדבר עד הדממה
הזועקת. דבר, כ״ה בסיון תשנ״ב, 26 ביוני 1992, עמ׳ 24, 27 <חזר ונדפס
בספרה הנוף הוא הנפש : מסות ומאמרים על
משוררים ושירה (תל־אביב : קשב לשירה, תשע״ב 2011), עמ׳ 64–71>
נסים, קובי. תרבות ברגע קשה ומר. על המשמר, י״ט באייר תשנ״ב,
22 במאי 1992, עמ׳ 18–19.
נסים, קובי. טקסטים פיוטיים במבחן היסטורי. על המשמר, כ״ג
בתמוז תשנ״ב, 24 ביולי 1992, עמ׳ 20.
סיוון, עמנואל. התחמקות מעימות עם השכול. הארץ, ט״ז בתמוז
תשנ״ב, 17 ביולי 1992, עמ׳ ב 8.
Nash, Stanley. 1948 Poetry of war and bereavement
: Dan Miron׳s Facing the silent brother. Prooftexts,
vol. 13, no. 2 (May 1993), pp. 198–209.
עקרוני, אביב. ויהי במחצית מסלול חיינו.
מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 5 (שבט תשנ״ד, פברואר 1994), עמ׳ 42–44.
קרפל, דליה. ייאוש הוא דבר נפלא בשביל צעירים. הארץ, מוסף
שבועי, י״ז בטבת תשנ״ד, 31 בדצמבר 1993, עמ׳ 63–64, 67 <ראיון עם הפרופ׳ דן
מירון בצאת ספרו ״חדשות מאזור הקטב: עיונים בשירה העברית החדשה״>
על ״הרופא המדומה״
לויתן, עמוס. המבקר מול בבואתו החצויה,
דבר, 12 במאי 1995, עמ׳ 12.
בלאט, אברהם. במסע אל ׳הפנים האפלות׳. מאזנים,
כרך ע״א, גל׳ 9 (1997), עמ׳ 26–27.
בן־דב, ניצה. קריאה חתרנית.
הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 198 (א׳ בטבת תשנ״ז, 11 בדצמבר 1996),
עמ׳ 8.
בר־יוסף, חמוטל. דן מירון על
המוזרות העגנונית והוריה. בתוך טעמי הקריאה
: רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳
412–417 <הרצאה בבית עגנון בערב לכבוד צאת ספרו של דן מירון>
דן, יוסף. הרס הרומאן ותכלית המעשים, או ש״י עגנון כדקונסטרוקציוניסט.
הארץ, תרבות וספרות, י״ח בכסלו תשנ״ז, 29 בנובמבר 1996, עמ׳ ד 1–ד
2.
נבות, אמנון. דרוש פסק־זמן מתודי.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״א בכסלו תשנ״ז, 22 בנובמבר 1996,עמ׳
31.
רובינשטיין, בלהה. רומאן שהוא
אנטי רומאן. ידיעות אחרונות, מוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות,
ה׳ בחשון תשנ״ז, 18 באוקטובר 1996, עמ׳ 28 <ראיון עם דן מירון עם הופעת
הספר>
על ״חחים באפו של הנצח״
בן־מרדכי, יצחק. המופלא והקדוש. ידיעות
אחרונות, מוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ו באב תשנ״ז, 29 באוגוסט
1987, עמ׳ 27.
הולצמן, אבנר. בזכות המבוכה. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ׳ בסיוון תשנ״ט, 4 ביוני
1999, עמ׳ 27–28 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים
: סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳
212–214>
לאור, יצחק. דיוקן המבקר כאב מתאמץ.
הארץ, י״ח בתמוז תשנ״ט, 2 ביולי 1999, עמ׳ ב 14 <חזר ונדפס בספרו
דברים שהשתיקה (לא) יפה להם (תל־אביב : בבל, תשס״ב 2002), עמ׳ 60–67>
בן־מרדכי, יצחק. דיוקנו של המשורר כאיש
צעיר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת –תרבות, ספרות, אמנות, ה׳ באלול תשס״א,
24 באוגוסט 2001, עמ׳ 26–27.
בר־יוסף, חמוטל.מה מבקש מאיתנו השיר של אלתרמן?
– על הסימבוליזם האלתרמני תוך עיון בפרפר מן התולעת של דן מירון.
מאזנים, כרך ע״ו, גל׳ 5 (תשרי תשס״ג, ספטמבר 2002),
עמ׳ 22–24 <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה
: רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳
424–429>
חבר, חנן.הנאלץ לבתר את הלב של בני עמו.הארץ, כ׳ בניסן תשס״ב, 2 באפריל 2002, עמ׳ ה 5 <חזר ונדפס
ב׳הדואר׳, שנה 81, גל׳ י״ז (כ״ה בתמוז תשס״ב, 5 ביולי 2002), עמ׳ 17–19>
לויתן, עמוס. הפנומן האלתרמני. עתון
77, שנה כה, גל׳ 260 (חשון תשס״ב, אוקטובר 2001), עמ׳ 26–29.
משעול, אגי. הביוגרף־הבלש והמשורר האפל.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ב בתמוז תשס״א, 13 ביולי 2001, עמ׳
27.
נבות, אמנון. החוקר כאני עליון של ספרות
שלמה. עכשיו, חוב׳ 67–68 (תשס״ג), עמ׳ 116–127.
נגב, אילת. שירת בתי־הבושת. ידיעות
אחרונות, במוסף ׳7 ימים׳, כ״ד בסיון תשס״א, 15 ביוני 2001, עמ׳ 64–67,
69.
Goodblatt, Chanita. ״A cage of order״ : recent
issues in Natan Alterman scholarship. Prooftexts, vol. 24, no. 2
(Spring 2004), pp. 217–239.
על ״הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל״
שמש, יהושע [ש. יהושע]. עיונים ביצירת יהודית הנדל. הצופה,
מוסף לשבת, א׳ באלול תשס״ב, 9 באוגוסט 2002, עמ׳ 15.
על ״אקדמות לאצ״ג״
חבר, חנן. תיאולוגיה פוליטית של משורר.
הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 522 (כ״ד באדר א׳ תשס״ג, 26 בפברואר 2003), עמ׳
8.
לויתן, עמוס. שניים מחזיקים באצ״ג.
עתון 77, שנה כז, גל׳ 278 (ניסן תשס״ג, אפריל 2003), עמ׳ 26–27.
פרידלנדר, יהודה. מפתח לעולם נעול. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת – ספרות, י״ז באדר ב׳ תשס״ג, 21 במארס 2003, עמ׳ 26–27.
צימרמן, עקיבא. מי אתה אורי צבי גרינברג? הצופה, מוסף לשבת,
י״ד באייר תשס״ג, 16 במאי 2003, עמ׳ 11.
על ״בעיר ההרגה – ביקור מאוחר״
גלסנר, אריק. כשחוקר ספרות שוכח את הספרות.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ט בתמוז תשס״ה, 5 באוגוסט 2005,
עמ׳ 26 <״דן מירון טוען כי הפואמה ״בעיר ההרגה״ של ביאליק אינה ראויה לפסגת
הקאנון העברי, משום שהיא פוגענית כלפי יהודי הגולה״>
על ״הספריה הָעִוֶרֶת״
גלסנר, אריק. הר מירון. מקור ראשון,
שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 18.
לאור, יצחק. בין גלות לדלות.
הארץ, תרבות וספרות, י״ב בשבט תשס״ו, 10 בפברואר 2006, עמ׳ ה
4.
על ״דלותה של הספרותיות״
לויתן, עמוס. אנטי ספרותיות של חוקר
ספרות. עתון 77, גל׳ 324 (תשרי תשס״ח, ספטמבר 2007), עמ׳ 30–31.
לויתן, עמוס. מירון עליכם.
מקור ראשון, שבת, ב׳ באדר א׳ תשס״ח, 8 בפברואר 2008, עמ׳ 17.
על ״From continuity to contiguity״
Cutter, William. ״From continuity to contiguity״,
toward a new Jewish literary thinking. Journal of Modern Jewish studies,
vol. 11, no. 3 (November 2012), pp. 441–444.
זהבי, אלכס. ׳הצידה׳ לגנסין. ידיעות
אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, ו׳ בטבת תשל״ח, 16 בדצמבר 1977, עמ׳ 2.
על ״כל כתבי אורי ניסן גנסין״
ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. סקירה
קצרה במדור ׳שבוע של ספרים׳. הארץ, י״א בתמוז תשמ״ב, 2 ביולי 1982,
עמ׳ 19.
כרמל, נילי (פלומין). גשר בין גנסין לקורא העברי בזמננו. ידיעות
אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ״ז בסיון תשמ״ב, 18 ביוני 1982, עמ׳ 10,
12 <ראיון עם דן מירון>
על ״חיים נחמן ביאליק – שירים״ בעריכת דן מירון
ברונובסקי, יורם (יוחנן רשת]. על ״ביאליק
– שירים״. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בניסן תשמ״ג, 8 באפריל 1983, עמ׳
19.
ברזל, הלל. ״שירי ביאליק: מהדורה מדעית״,
ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות אמנות, י״ט באדר תשמ״ג, 4 במארס 1983,
עמ׳ 1, 7.
דיקמן, עמינדב. למי תודה למי ברכה
על כל העבודה ושפע המלאכה? הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 428 (ט״ז באייר
תשס״א, 9 במאי 2001), עמ׳ 12 <על הכרך השלישי>
על ״אגרא״ בעריכת דן מירון ונתן זך
זהבי, אלכס. ׳אגרא׳: הפתעות. ידיעות
אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ״א בחשון תשמ״ה, 16 בנובמבר 1984, עמ׳
22.
ציפר, בני. ׳שבוע של ספרים׳. הארץ,
כ״א בחשון תשמ״ה, 16 בנובמבר 1984, עמ׳ 19.
על ״אורי ניסן גנסין: מחקרים ותעודות״, בעריכת דן מירון
ודן לאור
ברונובסקי, יורם. גנסין: הקשר – הספרות,
והקשר – החיים. הארץ, י״ד בשבט תשמ״ז, 13 בפברואר 1987, עמ׳ ב 6–ב 7.
ברתנא, אורציון. גנסין: כהן בבית הקברות.
מעריב, י״ב בחשון תשמ״ז, 14 בנובמבר 1986, עמ׳ 24.
פרידלנדר, יוסף [י׳ עמוס]. חקרי אורי־ניסן גנסין. הצופה,
כ״ח בשבט תשמ״ז, 27 בפברואר 1987, עמ׳ 6.
על ״כל כתביו של אורי צבי גרינברג״ בעריכת דן מירון
ויץ, יחיעם. שירה נהי וחורבן. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 3 (כ״ד
באדר תשנ״ג, 17 במארס 1993), עמ׳ 5.