יצחק הררי.
נוצת הטווס : ארוס ומוות בפרוזה של
חיים באר / יצחק הררי ; [עריכה - עפרה פרי]. -- תל-אביב : דיונון,
2007.
302 עמ'. The Peacock's
Feather : Eros and death in Haim Be'er's biography and fiction / Yitzhak
Harari
"ד"ר יצחק הררי, יליד תל-אביב, הוא
פסיכולוג קליני וחוקר ספרות. מחקריו הספרותיים עוסקים בהיבטים הפסיכולוגיים
של יצירות ספרות ושל הדמויות המופיעות בהן, וכן בהתפתחות הפסיכולוגית
המשתקפת בכתיבתם של סופרים. הספר נוצת הטווס מבוסס על עבודת
הדוקטור שכתב על יצירתו של חיים באר מתוך שתי דיסציפלינות אלו. בספר משלב
המחבר שיחות רבות עניין שקיים עם באר וראיונות מאלפים עימו. לפיכך, מלבד
ראשוניותם של הנושאים שנחקרו, הם גם נתמכים ומעוטרים בדברים שסיפר לו באר
על יצירתו ועל חייו האישיים, והם מתפרסמים כאן לראשונה".
מבוא (עמ' 15־58)
ציוני דרך ביוגרפיים (עמ' 15־16)
ייחודו של חיים באר בספרות העברית
(עמ' 17־19)
ארוס ומוות אצל באר: צבת בצבת עשויה
(עמ' 19־28)
היצירות, משמעות שמותיהן ואופן התקבלותן (עמ' 28־41) שעשועים יום יום (עמ' 28־30) נוצות (עמ' 30־33) עת הזמיר (עמ' 33־35) גם אהבתם גם שנאתם
(עמ' 36־38) חבלים (עמ' 38־41)
"משלנו" ו"לא משלנו " - באר בראי הביקורת
(עמ' 41־45) המוטואים של באר : הצהרת מחויבות תרבותית
(עמ' 45־49) "נוצת הטווס " - על שום מה?
(עמ' 49־51) המסד הפסיכולוגי של "נוצת הטווס "
(עמ' 52־58)
פרק א: "החיים שלי הם ספר" -
הנבחר וייעודו (עמ' 59־130)
הילד הדחוי - שחקן על במת המבוגרים (עמ'
60־62) גלימותיו המכבידות של הייעוד
(עמ' 62־73) האם כמטילת ייעוד
(עמ' 62־66) הסבתא כמטילת ייעוד
(עמ' 66־68) האב כמטיל ייעוד
(עמ' 68־69) דמויות משנה כמטילות ייעוד
(עמ' 69־73) היצירה כמרסנת דמונים בנפש האמן (עמ'
73־75)
נרקיסיות והיבריס - שני הפנים בנפש האמן
(עמ' 75־76) ארוס ומוות , נרקיסיות והיבריס בנס הולדתו של הנבחר
(עמ' 76־86) בדידות והתבודדות - תנאי להתגלותו העצמית של הנבחר
(עמ' 86־92) דמויות הראי של הנבחר ותפקידו של הקורא
(עמ' 92־96) דמויות ההזדהות אצל הנבחר - הד לדמות האם
(עמ' 96־97) להיות סופר - ייעודו של הנבחר
(עמ' 97־103) הפחד מהייעוד
(עמ' 103־106) ההכשרה לייעוד והעכבות בדרך להגשמתו
(עמ' 106־111) הייעוד - מסע שלא הושלם
(עמ' 111־114) הסרת המסכות
(עמ' 114־118) פירוק הדמויות ובנייתן מחדש
(עמ' 118־128) אב , אם ובן - ומה הלאה?
(עמ' 128־130)
פרק ב: מעשי הפיתוי - החטא
והעונש (עמ'
131־ 159) על ארוס ואכילה
(עמ' 134־135) בגדים ומלבושים - אבזרים הכרחיים לארוטיקה ולפיתוי
(עמ' 135־136) המפתים הגדולים
(עמ' 136־143) שני אבות, שתי אמהות
(עמ' 143־147) העונש המוטל על ה"הורים " המפתים
(עמ' 147־151) המפתים הקטנים
(עמ' 151־156) העונש המוטל על המפתים הקטנים
(עמ' 156־157) המפתים ויחסם לאם
(עמ' 158־159)
פרק ג: "בראשית היתה אמא" - דמות האשה ביצירות
(עמ' 161־205) חוה ולילית : האשה כדמות מפוצלת
(עמ'
163־164) באר כפיגמליון ודמות האשה כגלתֵיאה
(עמ' 165)
אשה חזקה ומעשית מול גבר חלש וחולמני
(עמ' 165־170) האשה המורדת במוסכמות - עד כמה?
(עמ'
170־177)
האשה חיובית יותר מהגבר
(עמ'
177־178) האם (עמ' 178־198) מה זאת אהבה?
(עמ'
181־182)
האם - חונכת וחונקת (עמ'
182־184) אם מסרסת ובן מסרס
(עמ' 184־185)
עקרות וערירות - קללת החברה הפטריארכלית (עמ' 185־187)
האם כאינקוויזיטורית (עמ' 187־188)
"השתוקקתי אל החמלה והרוך של המדונה" (עמ' 189־190)
האם והארוס בארוטיקה הבין-דורית
(עמ' 190־198)
רחלי - דמות בעלת כפל פנים (עמ' 198־205)
הפייטה - אם וכלה (עמ' 201־202)
חזרה לסטראוטיפ הנשי (עמ' 202־205)
פרק ד: אב ובן ןביניהם פאלוס -
קווים לתולדותיה של "תסמונת חם" ןלייצוגה ביצירות (עמ' 207־231)
כיבוד הורים ולא אהבת הורים (עמ' 208־210)
האב בעיני ילדיו - דמות מיתולוגית ואנושית (עמ' 210־211)
אדיפוס לא אשם , לָיוס אשם (עמ' 211־213)
החטא הקדמון של חם (עמ' 214־216)
הפאלוס : איבר הטומאה והקדושה (עמ' 216־217)
התעמתות הבן עם ההורה המת : ערווה חשופה ללא צעיפים בדיוניים (עמ'
217־220)
שבר נפשי ההופך למקור כוח: "תסמונת חם" אצל באר
(עמ' 221־225)
ייחודה של "תסמונת חם" אצל באר - החמלה על האב והפיוס עימו אחרי מותו
(עמ' 225־229)
"מי שמך?" - הבעיה המוסרית-מצפונית של הבן אל מול "תסמונת חם"
(עמ' 229־231)
פרק ה: "איך אפשר בכלל להכיר מישהו?" - ארוס ומוות בסיומי הרומנים
(עמ' 233־274)
"טרוף טורף יוסף " - תמונת הסיום של נוצות (עמ' 236־244)
"סטאבט מאטר " - תמונת הסיום של עת הזמיר (עמ' 244־265)
גורל שנחרץ מראש (עמ' 244־245)
מוטו נוצרי לספר עברי (עמ' 245־247)
שלוש עקדות ושלושה עקודים: יהודי, נוצרי וערבי (עמ' 247־252)
החצר והגג כמקומות של ארוס ומוות (עמ' 252־255)
עת הזמיר כפסיון (עמ' 255־262)
"סטאבט מאטר " - האם הניצבת מנגד (עמ' 262־263)
ההתגלות והגאולה (עמ' 263־265)
"אוויר שאין סופו לנוח" - תמונת הסיום של חבלים (עמ'
265־274)
הרובד הקוסמי-טרנסצנדנטי
(עמ' 268־269)
הרובד הארוטי
(עמ' 269־271)
הרובד היהודי
(עמ' 271־274)
יצחק הררי.