קריאות
ושריקות : מסות ומאמרים / חמוטל בר-יוסף. – ירושלים :
הוצאת כרמל, תשס"ה 2005. 334 עמ'. כולל מפתח. Kri'ot u-shrikot :
Essays / Hamutal Bar-Yosef
זהו ספרה האישי ביותר של
חמוטל בר-יוסף. כאן – ולא בשירים – ביטאה באופן ישיר את דעותיה ואת השקפותיה. המסות
והמאמרים הללו, שנכתבו לאורך כמה עשרות שנים, הם מעין אלבום צילומים המשקף את
הביוגרפיה של השקפת עולמה. הם נכתבו כדי לעשות משהו לקורא, לרגש אותו או להשפיע
עליו. הם מופנים אל הישראלי המשכיל העכשווי, החילוני, החוֹוה את הידלדלות הממד
הרוחני של הציונות; אל הישראלי הדתי המתון, המשתוקק להעשיר את יהדותו בנכסי התרבות
המודרנית; ואל העולה המשכיל, המתעניין במה שמטריד את ילידת הארץ, שהשקפותיה נמצאות
על קו התפר שבין התרבויות הישראליות הללו. חמוטל בר-יוסף מאמינה שעל קו התפר הזה
יכולה וצריכה להיווצר בארץ הזאת תרבות ישראלית-יהודית בעלת עומק רוחני ומוסרי,
תרבות שאפשר להתגאות בה.
תוכן העניינים:
פתח דבר (עמ' 9־10}
איפה נמצאת התרבות? (עמ' 11־16)
מוסקבה מתהפכת לנגד עיני (עמ' 17־24)
ספרות ומוסר : מניפסט + סיפור קטן (עמ' 25־28)
אנתולוגיה קטנה של תובנה מוסרית בשירה (עמ' 29־34)
מה טוב ומה רע בעיני ה'? (עמ' 35־42)
מה לעשות עם הכעס? (עמ' 43־48)
על החיים לאחר השואה : תגובה למאמרו של יוסף דן על
ספרו של א' אפלפלד, פתאום אהבה
(עמ' 49־51)
פולחן האֵבל בתרבות הישראלית (עמ' 52־63)
הלגיטימציה של האגואיזם בספרות העברית החדשה (עמ' 64־81)
הציונות והקוסמופוליט היהודי (עמ' 82־98)
הציונות על רקע התרבות הרוסית (עמ' 99־111)
מה לציונות ולגאולה משיחית? (עמ' 112־141)
יחסה של ספרות ההשכלה העברית ליהדות (עמ' 142־154)
הציונות כאירוע אפוקליפטי בספרות העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים
(עמ' 155־164)
קדושת הארץ בשירה הארץ-ישראלית (עמ' 165־178)
בודלר בספרות העברית (עמ' 179־194)
ניאו-דקאדנס בשירה הישראלית (עמ' 195־214)
הולדתהסובלנות מתוך הפרדוקס (עמ' 215־231)
האם האדם מאמין כפי שהחתול מלקק את פרוותו? (עמ' 232־235)
ספרות כנבואה (עמ' 236־240)
בשוליים הגבוהים (עמ' 241־244)
הערות על מגילת רות (עמ' 245־246)
מיסטיקה בספרות העברית החדשה: הערות מבוא (עמ' 247־279)
הסינדרום האיטלקי בספרות העברית החדשה (עמ' 280־282)
צבעים בספרות : לרגל התערוכה "שיכרון הצבעים" במוזיאון ישראל
(עמ' 283־286)
כמה מלים על ברנר (עמ' 287־288)
על סימבוליזם בשירה המודרנית (עמ' 289־292)
כמה מלים על תרגום (293־295)
בזכות השימוש המבוקר במטאפורות במבע העיוני (עמ' 296־300)
הרהורים בשולי הפמיניזם בסגנון זרם התודעה (עמ' 301־304)