נילי שרף גולד.
    לא כַּבּרוש : גלגולי אימאג'ים ותבניות בשירת יהודה עמיחי / נילי שרף גולד. -- ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשנ"ד 1994.
    224 עמ'.

    ספר ביקורת החוקר את שירת יהודה עמיחי מראשית הופעתה, ומתמקד בעיקר בשינויים ובהתפתחויות שחלו בשירתו המאוחרת.
    באמצעות ניתוח מפורט של גלגולי אימאז'ים ובחינת ההקשרים הלשוניים והתרבותיים שלהם מגיעה המחברת למסקנות שונות מאלה הרווחות בביקורת. זהו מחקר יסוד בשירת עמיחי, ויש להניח שמכאן ואילך כל התייחסות ביקורתית לשירתו תתבסס עליו.
    ניתוח מפורט של שירים ומעקב אחר תהליכים והתפתחות הפואטיקה ביצירת עמיחי פותחים בפני הקורא אפשרויות לתובנה עמוקה יותר של טקסטים שיריים, ומציעים כלים לבחינה מחודשת שלהם.
    הספר עשוי לעניין את חוקרי השירה החדשה ואת אוהבי שירת עמיחי, וישמש כלי עזר למורים המלמדים את שירת עמיחי.

תוכן העניינים:

• פתח-דבר (עמ' 9־10)
   
• מבוא (עמ' 11־30)
   
• פרק א. מציור בודד לאימאג' ממקד (עמ' 31־68)
  1.   גלגולי אימאג' הוורד והדומים לו (עמ' 32־49)
      א. "שיח ורדים מעל לחומה" : האימאג' הממקד הדיאלקטי (עמ' 32־42)
      ב. האימאג' המנותק (עמ' 42־46)
          1. "אל בין ורדים" : האימאג' כפרט בודד (עמ' 42־44)
          2. "פיהָ צמח אדום" : האימאג' כפרט בתמונה (עמ' 44־46)
      ג. האימאג' כמפתח למשמעות (עמ' 46־49)
          1. "איש אבן" ללא עלים : אימאג' חשוב אך "מוגבל" (עמ' 46־47)
          2. "יום חתונה" : שיר מבשר שינוי (עמ' 47־49)
  2. גלגולי אימאג' "העץ השתול" : מבט לאחור (עמ' 49־55)
      א. "מותו של פרדסן" : הסימטריה והאימאג' הממקד (עמ' 49־51)
      ב. "איש שתול על פלגי מים" : אימאג' מרכזי (עמ' 51־52)
      ג. "מים זורמים בלי עץ" : האימאג' כפרט (עמ' 52־53)
      ד. "יותר מדי זיתים" : הפריט הבודד בקטלוג (עמ' 53־55)
  3. ואריאציות על נושא האימאג' הממקד (עמ' 55־66)
      א. "בתוך התפוח" : האימאג' המבריח (עמ' 55־58)
      ב. "גנן יסמין" : האימאג' כעולם רגשי (עמ' 58־62)
      ג. "עיניים" : משמעות אידיולקטית מצטברת (עמ' 62־66)
  4. סיכום (עמ' 67־68)
   
• פרק ב. מן המוכן, הכללי או המפתיע - אל האישי והמתוחכם (עמ' 69־116)
  1. ציר האינדיבידואליות : מהמצוי לנדיר - מהכללי לאישי (עמ' 73־90)
      א. הקיסוס: הנדירות בתפקיד מוגבל (עמ' 75־77)
      ב. השימוש השירי בשם הצמח ובתכונותיו (עמ' 77־79)
      ג. אימאג' הפרח בעקבות הזמן האבוד (עמ' 79־82)
          1. השיטה העוקצנית : המנהרה לילדות (עמ' 79־80)
          2. המרווה נעימת הריח אינה מרווה (עמ' 80)
          3. היערה הפראית: זכרון הקרב והנעורים (עמ' 80־82)
      ד. הדובדבן : אימאג' נדיר מפענח משמעות (עמ' 82־90)
  2.  ציר הנאמנות (עמ' 90־116)
      א. "הסנה שאיננו אכל" וגלגוליו (עמ' 91־92)
          1. "הסנה שבער ואכל" (עמ' 91־92)
      ב. אימאג' מוכן בעיבוד אישי (עמ' 92־95)
          1. האהבה שחלפה בקוד של התגלות אלוהית (עמ' 92־93)
          2. "ארץ מסוכנת" : האימאג' המובלע (עמ' 93־95)
      ג. ה"גדי" : האימאג' המוכן (עמ' 95־99)
      ד. ההווי היהודי כאינטרטקסט : אימאג' האתרוג (עמ' 99־103)
          1.  "ריח הבנזין עולה באפי": האימאג' המפתיע (עמ' 99־100)
          2.  "סוף הקיץ בשרון": האימאג' בסביבתו הטבעית (עמ' 101־103)
      ה. גלגולי הצימוד המקראי "גפן ותאנה" (עמ' 103־111)
          1. "מעין אחרית הימים" (עמ' 103־105)
          2. "עיניים": האימאג' במשמעות מתהפכת (עמ' 106־107)
          3. "אהב כבת עינו": שיר מבשר שינוי (עמ' 108־111)
      ו. "תחת העץ" בעיבודים שונים (עמ' 111־115)
          1. "תאריכים": הקטלוג (עמ' 111־112)
          2. "נערה צעירה בנגב": רישום אימאג'יסטי (עמ' 113־115)
      ז. סיכום (עמ' 115־116)
   
• פרק ג. טקסט של תחבולה (עמ' 117־175)
  1.  השקר הבוטני-המדעי (עמ' 120־135)
      א. השקר הבוטני הטקסטואלי (עמ' 121־126)
          1. הגן הבוטני המטפורי (עמ' 121־122)
          2. הגן הבוטני כלשון השיר (עמ' 122־126)
      ב. הטקסט המדעי ותפקידו בשיר (עמ' 127־131)
          1. "כמו בלויות": שיבוץ טקסט מדעי בשיר (עמ' 127־129)
          2. "אדום החזה": ציפור או אדם? (עמ' 129־131)
      ג. "גם צמיחה היא גויעה אטית": השקר הבוטני בעולם הטבע (עמ' 131־135)
          1. האם פריון מעיד על מוות? (עמ' 132־134)
          2. "סוף שנת הלמודים בהדסים": המוות במלחמה (עמ' 134־135)
  2.  השקר הפואטי (עמ' 136־153)
      א. "ביום שבו נולדה בתי [...]": הטקסט ומסכותיו (עמ' 136־142)
      ב. שיר הפרוזה כביטוי לשקר הפואטי (עמ' 142־148)
          1. "תיָרים": ההבחנה בין עיקר לטפל (עמ' 142־144)
          2. "הקופסה": סיפור או שיר? (עמ' 144־146)
          3. "החלום": מבחן בהתמצאות ספרותית (עמ' 146־148)
      ג. "במעבדת לבי ...": תפיסת השירה בתקופה המוקדמת (עמ' 148־151)
      ד. טקסט בתוך טקסט: ההקשר מעניק משמעות (עמ' 151־152)
      ה. השקר הפואטי: סיכום (עמ' 153)
  3. "שיר שקר" מול האמת המסתתרת "מתחת לכל" (עמ' 153־175)
      א. "שיר שקר בערב שבת" (עמ' 154־161)
      ב. האהבה והדאגה: המאבק על הנצחיות (עמ' 161־174)
          1. המודעות השירית לאמת היחידה (עמ' 161־164)
          2. "הילד ישן [...] בתוך ארון הקודש של דאגת אביו" (עמ' 164־174)
      ג. סיכום (עמ' 174־175)
   
• במקום סיכום (עמ' 177־196)
  1. "טיון, יסמין, גפן והרדופים": מימוש הפואטיקה המאוחרת (עמ' 178־191)
      א. לטיון אין תקווה (עמ' 180־182)
      ב. "היסמין מכסה הכל" (עמ' 182־183)
      ג. העימות בין הטיון ליסמין (עמ' 184־185)
      ד. גפן היא ילד (עמ' 185־186)
      ה. הרדופים (עמ' 186־187)
      ו. שקריו של השיר (עמ' 187־191)
  2. קווים לשרטוט המודל (עמ' 191־195)
  3. "דברים אינם מה שהם נראים": השקר (עמ' 195־196)
   
• הערות (עמ' 197־206)
   
• נספח (עמ' 207־208)
  א. דוגמאות לשימושים פואטיים בצמחים (עמ' 207־208)
  ב. שכיחותם של צמחים למיניהם ביצירה: מראי מקום (עמ' 208)
   
• מקורות (עמ' 209־219)
   
• מפתח שמות השירים (עמ' 220־222)
   
• מפתח נושאים ומושגים (עמ' 223־224)