סיגל נאור פרלמן. בשדות אז אולי: פואטוביוגרפיה : עיון בשירתו
המאוחרת של נתן זך / סיגל נאור פרלמן ; [ערכה והביאה לדפוס לאה שניר]. -- [בני ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2014.
176 עמ'. The Poetobiographical Dimension in
the later poems of Natan Zach
/ Sigal Naor Perelman
הספר בשדות אז אולי מושתת ﬠל הדוקטורט של סיגל נאור פרלמן שראה אור בשנת 2008. היה זה המחקר הראשון שביקש להתמודד ﬠם שירת נתן זך המאוחרת, ולהראות את יופייה וגדולתה, בﬠיקר לנוכח נטיית הביקורת לסמן את שיאה של שירת זך במה שנהוג לכנות "נוסח זך". שאפיין את שיריו המוקדמים והשפיﬠ באורח מכריע על השירה העברית בﬠשורים האחרונים. לימים, הורחב המחקר לכלל ספר זה.
מאז שובו של נתן זך משהייה ממושכת בלונדון, ובעיקר ﬠקב מות אמו, החלו יסודות אוטוביוגרפיים לחלחל באופן בולט אל תוך שירתו. יסודות אוטוביוגרפיים אלו הגיעו לשיאם בקובץ החמישי של זך
כיוון שאני בסביבה שראה אור בשנת 1996. את שירתו האוטוביוגרפית של זך מכנה נאור פרלמן "שירה פואטוביוגרפית", מושג שיש בו כדי לשמש מפתח לעיון בכל שירה שהקשריה אוטוביוגרפיים.
בפרישה רחבה ובלשון בהירה וחדת התבוננות. מﬠמיק הספר לבחון את שירת נתן זך המאוחרת, הפואטוביוגרפית, בשלושה כיוונים מרכזיים: אישי, פוליטי ותרבותי.
הצער על מות האם והאופן בו נכרך דיוקנה לבלי הפרד בדיוקן האישה-האהובה, כך
שתחושת החסך הופכת לחוויית תשתית קבועה; החשש מפני המוות הממשי שמתבטא
בנכונותו של האני-המשורר לאמץ לעצמו זהויות שונות ומגוונות ואף לדבר בקולן;
נכונותו של זך לכתוב בפעם הראשונה שירה פוליטית בניגוד להדרתו הנחרצת את
הפוליטי משירתו המוקדמת; הניסיון הראשון והמפתיע להתקרב אל המשורר
נתן אלתרמן המת
בשיר "עם אלתרמן בחולות", אשר את שירתו תקף בשעתו בחריפות, ובכך שינה את
פני השירה העברית החדשה ופתח בפניה מרחבים פואטיים חדשים - בכל אלה ועוד
עוסק ספר רב תובנות ומרתק זה.
מבוא: ביוגרפיה, אוטוביוגרפיה, פואטוביוגרפיה (עמ'
15-22)
א. ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה (עמ' 15־18)
ב. יסודות פואטוביוגרפיים בשירתו המאוחרת של נתן זך (עמ' 18־22)
פרק ראשון: הממד הפואטוביוגרפי-אישי בשירתו של נתן זך
(עמ' 23־63)
א. דיוקן האם (עמ' 23־37)
ב. 'פנדאנגו': שלב חדש בתחושת העולם של האני-המשורר האבסורדיאלי
(עמ' 38־63)
פרק שני: עמדות פוליטיות בשירתו הפואטוביוגרפית של נתן זך
(עמ'
65־112)
א. 'שירה מפלגתית' ו'שירה אינדיבידואלית' (עמ' 65־66)
ב. "האם נחכה אנחנו ושירנו לימים טובים יותר?" (עמ' 67־68)
ג. "עכשיו בודאי כבר תכתב שיר פוליטי" (עמ' 68־72)
ד. הריקבון כמאפיין מרכזי של תחושת העולם האישית והפוליטית של האני-המשורר ב"צפונית
מזרחית" (עמ' 72־77)
ה. "אנטי מחיקון" : הנסיון להיחלץ מן הריקבון (עמ' 77־84)
ו. שירה ונבואה (עמ' 84־103)
ז. האני-המשורר ו'האחר' (עמ' 103־112)
פרק שלישי: נתן זך ונתן אלתרמן: מפגש
פואטוביוגרפי בחולות (עמ' 113־167)
א. נתן זך: מבקר תרבות ומשורר (עמ' 113־116)
ב. בין שירה וביקורת (עמ' 116־130)
ג. נתן זך נפגש 'עם אלתרמן בחולות' (עמ' 130־167)