פנינה
אליאני שורוק (1953)
Pnina Eliany Shuruk
ילידת קזבלנקה, מרוקו.
עלתה ארצה ב־1961 והתגוררה בקרית־שמונה עד 1971. לאחר שירות צבאי למדה
ספרות באוניברסיטה והיא מוסמכת מטעם אוניברסיטת בר־אילן. עוסקת במחקר
והוראה, עורכת ערבי־שירה. מתגוררת בהרצליה וחברה בצוות כתיבה ופיתוח תכניות
לימודים בעיריית תל־אביב. שירים ומאמרים פרי עטה מתפרסמים בכתבי־עת שונים.
פנינה היא אם לשלושה.
[מקורות:
גרנות ]
ספריה:
אשה קשובה (ירושלים : סיני, תש״ן 1989) <שירים>
אוצרת מראות (תל־אביב : ירון גולן, 1995) <שירים>
אהבה מרחם : שירים (תל־אביב : ספרית פועלים, תש״ס 2000) <מהדורה דו־לשונית, עברית ואנגלית, בתרגום איזבלה ארד>
אמא כותבת אותי (תל־אביב : עקד, תשס״ה 2004) <שירים>
שוב האור נגה בי (תל־אביב : עקד, תש״ע 2010) <שירים>
משוטטת בדעתי (תל־אביב : עקד, תשע״ז 2017)
כורכת חיים לכיכר לחם (תל־אביב : עמדה, 2021)
בדרך הביתה (תל־אביב : עמדה, תשפ״ג 2023) <עריכה – תלמה פרויד>
על המחברת ויצירתה:
על ״אהבה מרחם״
חקק, בלפור. שירה מן החיים. מאזנים , כרך ע״ה, גל׳ 5 (2001), עמ׳ 64.
על ״אמא כותבת אותי״
אברהם־איתן, חלי. נופי־טבע
ונופי־אדם על ציר ההיסטוריה והאקטואליה. פסיפס , גל׳ 62 (חורף
תשס״ו, 2005), עמ׳ 46–47.
בר־אשר, שלום. על שתי משוררות. מאזנים , כרך ע״ט, גל׳ 6 (כסלו תשס״ו, דצמבר 2005), עמ׳ 48–49.
על ״שוה האור נגה בי״
פנינה אליאני־שורוק. ״שוה האור נגה בי״ – דברים בערב השקת
הספר. פסיפס ,
גל׳ 77 (חורף תש״ע), עמ׳ 41–42.
בן־דוד, יערה. תיקון הכלים
השבורים. אפיריון , גל׳ 118
(חורף תשע״א), עמ׳ 51–52.
עשהאל, אורה. מגע של אור. פסיפס ,
גל׳ 77 (חורף תש״ע), עמ׳ 43–44.
קישורים:
עודכן לאחרונה: 16 בנובמבר 2023
לראש
הדף