המחנכת
והסופרת רבקה גורפיין נולדה בכפר ז'רנובה שבגליציה בי"ח בטבת תרס"ח, 17 ביולי 1908. היא
גדלה והתחנכה בכפר הולדתה. סיימה בית-ספר תיכון בסאנוק (גליציה) ואת
הפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת קרקוב. ב-1932 עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ
עין-שמר. עבדה בחקלאות, היתה גננת, מורה ומדריכת חברת-נוער. לאחר שנת
השתלמות בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים עברה ללמד במוסד החינוכי
התיכוני של הקיבוץ ולאחר מכן בבית הספר האזורי בפרדס חנה. בד בבד עם עבודתה החינוכית החלה לפרסם מסיפוריה בכתבי העת השונים של תנועת העבודה והקיבוץ הארצי. בצד סיפוריה לילדים שנדפסו בשבועון "משמר לילדים", פרסמה סיפורים קצרים מחיי הנשים בקיבוץ, שנדפסו ב"דבר הפועלת" ובבמות נוספות. היתה חברת מערכת
"דבר הפועלת", שהתה בשליחות דיפלומטית בפולין.
זכתה בפרס
יוסף אהרונוביץ <המשך>
לשנת 1962. ב-1979 קיבלה את פרס היצירה
מטעם ראש-הממשלה. בעלה הוא הסופר עזריאל אוכמני. רבקה גורפיין
נפטרה
בעין-שמר בכ"ח בניסן תשמ"ג, 11 באפריל 1983.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה]
"חלומו של עזריל" : מדברי חברים בחוג לספרות בגליל המערבי.
עלי שיח, חוב' 6 (תשרי תשל"ט, אוקטובר 1978), עמ' 207־218 <דיון
בהשתתפות רבקה גורפיין, רינה גל (יחיעם), טובה שרפברג
(חניתה) ומשה ידעיה (חניתה)