תמר וייס-גבאי
נולדה ברמת גן ומתגוררת בירושלים עם בעלה האשורולוג אורי גבאי. למדה מקרא והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ותסריטאות בבית הספר לקולנוע ע״ש סם שפיגל.
השתתפה בעריכת כתב העת דעות ליהדות, ביקורת ותרבות, ופרסמה בו כתבות בשנים 2003-1999. יחד עם בעלה ערכה את המיתולוגיה הבבלית (2003), אנתולוגיה שיצאה לאור בסדרת מיתוסים, ומכילה את המיתוסים השומריים והאכדיים הקדומים בתרגום לעברית. עיסוקה במיתולוגיה השומרית הוביל גם לכתיבת ספר הילדים
איננה בוחרת מלך (2004), שבו מופיעים סיפורי המיתוסים בעיבוד לילדים ובעברית עשירה.
ערכה כמה ספרי עיון ופרוזה. הבולטים בהם: המופע הנסתר (2008) מאת
אורי אלון, בשביל הנפש (2010) מאת חנוך דאום ואריאל הרטמן, ותכתבו אהובתנו (2010) מאת
אמונה אלון. בנוסף, כתבה תסריטים לתכניות טלוויזיה לילדים. בשנת 2017 הקימה עם חברותיה לקבוצת ״תיקון״ (אשר ייסדה את פסטיבל השירה ״תיקון״ ב-2016) את כתב העת האינטרנטי המוסך, ומאז היא משמשת כאחת מעורכותיו.
ב-2000 התפרסמו ארבעה מסיפוריה הקצרים בכתבי העת עתון 77 ומאזנים. סיפורים אלה קובצו יחד עם סיפורים נוספים בספר הביכורים שלה
שטח מת (הקיבוץ המאוחד, 2002). סיפורי הקובץ כתובים בנוסח ריאליסטי נטורליסטי, והדמויות המרכזיות חוות תחושות של חוסר מנוחה, מצוקה, ולעתים אובדן. דרכי הביטוי של התחושות האלה והאפשרויות להימלט מהן, מבוטאות בסיפורים תדיר בפריצות לתחום הדמיון הסוריאליסטי.
הסיפור הקצר
״ברית״ שהתפרסם בכתב העת
מטעם ב-2005 הורחב ופותח לספרה השני, הנובלה
צפלין (2008). הנובלה מתארת את חייהם של בני זוג דתיים צעירים שזה עתה נישאו, והיא מפתחת ומשכללת נושאים שהופיעו בסיפורי שטח מת, כגון שאלות של חזרה בשאלה. דרך תודעותיהם הערניות והרגישות של הגיבורים הצליחה הסופרת ללכוד, בתיאורים סוריאליסטיים מפתיעים, את התמודדויותיהם עם מצוקות הקיום היומיומיות.
לילדים כתבה את ספר הילדים טלי מתחת לשולחן (כנרת זמורה, 2020),
שנבחר להיות מחולק בכ-120 אלף עותקים בגני ילדים, במסגרת תכנית "ספריית
פיג'מה". האמנית זויה צ'רקסקי-נאדי איירה את הספר.