אהרן מירסקי נולד בי"ח באייר תרע"ד, 14
במאי 1914 בנאווהורדק שבפולין, התחנך בבית דתי שמיזג שמירת מצוות, ציונות והשכלה. אהרן למד בישיבה "תורה ודעת", שהקים אביו (שעל שמו קרוי רחוב בשכונת רמות בירושלים), ובישיבת "מיר" המפורסמת. חינוכו הפתוח, גם בהשפעת אחיותיו המשכילות, והאהבה לעולם התורה, נתנו אותותיהם באורח חייו ובעשייתו המחקרית.
בשנת 1935 עלה ארצה ועבד כפועל בפרדס, ובמקביל למד בישיבות ובסמינר "המזרחי", ולאחר מכן באוניברסיטה העברית.
כמו כן עסק בעריכה במוסד ביאליק (1950־1960). הוא טיפס במהירות בסולם האקדמי, ופרסם 12 ספרי מחקר בנושא הפיוט העברי והמדרש. לימד שנים רבות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן. על מחקריו קיבל את פרס ביאליק ופרס מיימון, ובשנת תשנ"ט זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
מחקריו של מירסקי היו בעלי אופי חלוצי והצטיינו במקוריות רבה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בקשר שבין הפיוט והמדרש, עניין שלא עסקו בו לפניו. מירסקי הוכיח ששורשיו של הפיוט הארץ ישראלי נעוצים בתלמוד.
במחקר אחר הוכיח קשר בין "חובות הלבבות" של רבנו בחיי לבין שירת ספרד. מירסקי אף גילה מוטיבים מדרשיים בשירה אנגלו-סקסית מהמאה העשירית, לתדהמתם של חוקרים בריטיים. הוא כינס ופירש את שירתו של הפייטן הארץ ישראלי הקדום יוסי בן יוסי, וכן את שיריו של המשורר העברי הספרדי מראשית תקופת תור הזהב, רבי יצחק אבן חלפון. כמו כן היה ראשון החוקרים של שירת רבי ישראל נג'ארה.
עוד היה חוקר דעתן של הלשון העברית וחבר האקדמיה ללשון. שופטי פרס ישראל בשנת תשנ"ט תיארוהו כ"אחד מעמודי התווך של מחקר הספרות העברית", וציינו את יחסו האישי החם למחקריו ואת בקיאותו בלשון העברית.
מעטים החוקרים שהם גם משוררים, אולי משום שכל אחד מהעיסוקים האלה דורש סוג אחר של אנרגיה נפשית, שהאחת היא קוגניטיבית והשניה – עלומה. מירסקי שייך לאותה קבוצה מצומצמת מאוד של מלומדים שהיו יצירתיים ופוריים בשני התחומים, במחקר אקדמי ובכתיבה ספרותית, כדן פגיס, אבנר טריינין וצבי לוז.
בשנת 1966 הוציא לאור את ספרו "עלי שיח" שזיכהו בפרס מיימון. שיריו מושפעים מהתורה שבכתב ובעל פה ומהפיוט העתיק. אביו ואחותו של אהרן מירסקי נספו בשואה, וחלק גדול משירתו מהווה קינה על חורבן העם. במיוחד ידוע שירו "רשות לקדושה וקדיש" הכתוב בתבנית של פיוט קדום, אולם תכניו המודרניים מעוגנים במאה העשרים. המלומד-המשורר שמעון הלקין תמך בו בצעדיו הראשונים.
העורך הראשון שפרסם את שיריו ב"הארץ" היה אברהם שלונסקי. בשלב מסוים הפסיק "הארץ" לפרסם את שיריו, אולי בשל הרוחות החדשות בשירה שהדירו משוררים שהיו מחוץ לזרם. מירסקי פרסם גם ב"מאזניים", "תרביץ" ו"סיני".
אהרן מירסקי נפטר בח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001 ונטמן בהר המנוחות
בירושלים.
[מקור:
'מקור ראשון',
שבת, י"ד באדר ב תשס"ח, 21 במארס 2008, עמ' 19 "תודה מקרב לב לפרופסור דב לנדאו ולחננאל מירסקי על עזרתם בהשגת החומר הביוגרפי"]
[מקורות נוספים: קרסל,
ויקיפדיה, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
המחלקה לספרות עם-ישראל, אוניברסיטת בר-אילן]
צורות נוי וסממני פיוט שבמדרשי האגדה : אבות צורות לפיוט הארץ -ישראלי (ירושלים, תשי"ד 1954)
<דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים, תשי"ד 1954>
ראשית הפיוט (ירושלים : הסוכנות היהודית לא"י - המחלקה לעלית ילדים ונוער - מדור להדרכה, תשכ"ה)
עלי שיח : שירים (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשכ"ו)
מחצבתן של צורות הפיוט : צמיחתן והתפתחותן של צורות השירה הארץ ישראלית הקדומה (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ"ט 1968)
רשות לקדושה וקדיש (ירושלים : משרד החינוך והתרבות - אגף החינוך הדתי, תשל"ז 1976)
<הכין מבוא, פירוש, ביאורי מלים ושאלות לעיון דב לנדאו ; ערך והתקין לדפוס אשר וסרטיל>
הפיסוק של הסגנון העברי (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשל"ח)
בסככת הקיבוץ (ירושלים : משרד החינוך והתרבות - אגף החינוך הדתי, תש"מ)
<פואמה> <הכין מבוא, פירוש, ביאורי מלים ושאלות לעיון דב לנדאו ; העורך אשר וסרטיל>
תורת השירה העברית (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ד)
<"הרצאה ביום ג', י"ח אדר א' תשד"מ, במכון שוקן בירושלים לרגל הופעת הספר "יד להימן" - קובץ מחקרים לזכרו של פרופ' א"מ הברמן בעריכת צבי מלאכי". "הדפסה מיוחדת במאה וחמישים טפסים מזכרת למשתתפי הכנס">
יסודי צורות הפיוט : צמיחתן והתפתחותן של צורות השירה הארץ-ישראלית הקדומה (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ה 1985)
ספר הגיא והקדיש : שירים (ירושלים : א. רטנר, תשמ"ו 1986)
הפיוט : התפתחותו בארץ-ישראל ובגולה (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן)
מחובות הלבבות לשירת הלבבות (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ב)
דין השיר : שירים (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשנ"ד 1993)
שלוש הרצאות על התרגום (ירושלים : ספרי בצרון, תשנ"ט)
סגנון עברי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ט 1999) <מהדורה שניה מורחבת>
כריח שדה (ירושלים : ספרי בצרון, תשנ"ט) <שירים> <איורים – יהודית בן יוסף>
נאווהרדק : משא ומסע (ירושלים : הוצאת א. ראטנר, תשע"ד)
כתיבות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע"ד 2014) <קובץ
מאמרים על השירה העברית הקדומה, תולדות הפיוט ומקורותיו, על התנ"ך ועל
הלשון העברית>
עריכה:
ילקוט הפיוטים : מבחר שירים עתיקים מזמנו של יוסי בן יוסי ועד זמנו של ר' ישראל נג'ארה (ירושלים-תל אביב : מ' ניומן, תשי"ח)
שירי ר' יצחק אבן-כלפון / יוצאים לאור סדורים, מוגהים ומבוארים, עם מבוא חילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ"א)
פיוטי יוסי בן יוסי / יוצאים לאור סדורים, מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ז)
גלות אחר גולה : מחקרים בתולדות עם ישראל: מוגשים לפרופסור חיים ביינארט למלאת לו שבעים שנה (ירושלים : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ח)
<בשיתוף אברהם גרוסמן ויוסף קפלן>
פיוטי יוסי בן יוסי / יוצאים לאור סדורים, מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"א)
<מהדורה שניה מורחבת ומתוקנת>
Exilio y diáspora : estudios sobre la historia del pueblo judío en homenaje al profesor Haim Beinart = Exile and diaspora : studies in the history of the Jewish people presented to Professor Haim Beinart (Jerusalén : Instituto Ben-Zvi ; Madrid : Consejo Superior de Investigaciones Científicas, 1991)
<editors, Aharon Mirsky, Avraham Grossman, Yosef Kaplan>
מדרש תנאים לבראשית / ליקט מבראשית רבא וסידר אהרן ב"ר יהושע יצחק מירסקי (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשס"א 2000)
לאות זיכרון : מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל : ספר זיכרון לאהרן מירסקי / עורכים אפרים חזן, יוסף יהלום (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז 2006) תוכן העניינים
על הספר:
צימרמן, עקיבא.
היה איש ואיננו עוד. הצופה, המוסף, ו' בתמוז תשס"ז, 22
ביוני 2007, עמ' 12.
אהרן מירסקי נולד בי"ח באייר תרע"ד, 14
במאי 1914 בנאווהורדק שבפולין, התחנך בבית דתי שמיזג שמירת מצוות, ציונות והשכלה. אהרן למד בישיבה "תורה ודעת", שהקים אביו (שעל שמו קרוי רחוב בשכונת רמות בירושלים), ובישיבת "מיר" המפורסמת. חינוכו הפתוח, גם בהשפעת אחיותיו המשכילות, והאהבה לעולם התורה, נתנו אותותיהם באורח חייו ובעשייתו המחקרית.
בשנת 1935 עלה ארצה ועבד כפועל בפרדס, ובמקביל למד בישיבות ובסמינר "המזרחי", ולאחר מכן באוניברסיטה העברית.
כמו כן עסק בעריכה במוסד ביאליק (1950־1960). הוא טיפס במהירות בסולם האקדמי, ופרסם 12 ספרי מחקר בנושא הפיוט העברי והמדרש. לימד שנים רבות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן. על מחקריו קיבל את פרס ביאליק ופרס מיימון, ובשנת תשנ"ט זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
מחקריו של מירסקי היו בעלי אופי חלוצי והצטיינו במקוריות רבה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בקשר שבין הפיוט והמדרש, עניין שלא עסקו בו לפניו. מירסקי הוכיח ששורשיו של הפיוט הארץ ישראלי נעוצים בתלמוד.
במחקר אחר הוכיח קשר בין "חובות הלבבות" של רבנו בחיי לבין שירת ספרד. מירסקי אף גילה מוטיבים מדרשיים בשירה אנגלו-סקסית מהמאה העשירית, לתדהמתם של חוקרים בריטיים. הוא כינס ופירש את שירתו של הפייטן הארץ ישראלי הקדום יוסי בן יוסי, וכן את שיריו של המשורר העברי הספרדי מראשית תקופת תור הזהב, רבי יצחק אבן חלפון. כמו כן היה ראשון החוקרים של שירת רבי ישראל נג'ארה.
עוד היה חוקר דעתן של הלשון העברית וחבר האקדמיה ללשון. שופטי פרס ישראל בשנת תשנ"ט תיארוהו כ"אחד מעמודי התווך של מחקר הספרות העברית", וציינו את יחסו האישי החם למחקריו ואת בקיאותו בלשון העברית.
מעטים החוקרים שהם גם משוררים, אולי משום שכל אחד מהעיסוקים האלה דורש סוג אחר של אנרגיה נפשית, שהאחת היא קוגניטיבית והשניה – עלומה. מירסקי שייך לאותה קבוצה מצומצמת מאוד של מלומדים שהיו יצירתיים ופוריים בשני התחומים, במחקר אקדמי ובכתיבה ספרותית, כדן פגיס, אבנר טריינין וצבי לוז.
בשנת 1966 הוציא לאור את ספרו "עלי שיח" שזיכהו בפרס מיימון. שיריו מושפעים מהתורה שבכתב ובעל פה ומהפיוט העתיק. אביו ואחותו של אהרן מירסקי נספו בשואה, וחלק גדול משירתו מהווה קינה על חורבן העם. במיוחד ידוע שירו "רשות לקדושה וקדיש" הכתוב בתבנית של פיוט קדום, אולם תכניו המודרניים מעוגנים במאה העשרים. המלומד-המשורר שמעון הלקין תמך בו בצעדיו הראשונים.
העורך הראשון שפרסם את שיריו ב"הארץ" היה אברהם שלונסקי. בשלב מסוים הפסיק "הארץ" לפרסם את שיריו, אולי בשל הרוחות החדשות בשירה שהדירו משוררים שהיו מחוץ לזרם. מירסקי פרסם גם ב"מאזניים", "תרביץ" ו"סיני".
אהרן מירסקי נפטר בח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001 ונטמן בהר המנוחות
בירושלים.