דני כספי נולד בכ״ה באלול תש״ו, 21 בספטמבר 1946.
״רשמית נולדתי בהר הצופים (ובדרכון – ירושלים) אבל בעצם אני בן ראשון לציון בה חיו הורי משנת 1936 ובה אני חי ומתגורר עד עתה.״ כאן למד בביה״ס
״חביב״ אך התיכון היה ״אליאנס״ בתל אביב. במקביל למד מוסיקה (טרומבון) בתזמורת הנוער של תל אביב ובהמשך אצל מתי גרבלר ואצל ריי פרנס מן הפילהרמונית. עם סיום התיכון בגיל 17 למד שנה באוניברסיטת תל-אביב שילוב יחודי שהוקם אז: פסיכולוגיה וזואולוגיה.
״החלטתי לוותר על העתודה האקדמית והתגייסתי ב 1964, כנגן בלהקת השריון (״לילה ראשון בלי אמא...״), ובהמשך כמפקד הלהקה, ועם השחרור הקמנו עם רעי לנגינה את
״הקווינטט״ והופענו במועדוני לילה ובהמשך כתזמורת של אוניית נוסעים ובתי מלון. ב-1967 עזבתי את התזמורת (שהמשיכה להופיע עוד מס' שנים בחו״ל ובארץ) כי הרפואה, ומסתורי ספרים עתיקים שמצאתי בצריף נטוש של רופא שגר אי אז בסביבת מגורי, המשיכו למשוך אותי בכבלי קסם.״
1967־1973 - לימודי רפואה בפאדובה, איטליה. נשוי למירי, שהצטרפה ללימודים (כימיה) בפאדובה. 1973 תואר ד״ר ברפואה בהצטיינות יתרה. שנת סטאז' בארץ, כמעט הישר לתוך מלחמת יום כיפור. בשנים 1974־1979 התמחות ברפואה פנימית בבית החולים אסף הרופא ואחר כך – ראומטולוגיה בבית החולים איכילוב. בשנים 1982־1984 מחקר והשתלמות ב Royal Postgraduate Medical School בלונדון. בהמשך, סגן מנהל המחלקה לראומטולוגיה, מנהל היחידה לאשפוז יום, ובשנים אלה הוא מנהל המכון הראומטולוגי בבית החולים איכילוב, ופרופסור חבר קליני באוניברסיטת תל-אביב. רשימת הפרסומים המדעיים כוללת כ 140 עבודות.
״התחלתי לכתוב ״ספרות״ בגיל 40 בערך מתוך דחף שעדיין אינו ברור לי. אבל ילדותי הייתה שתולה בשפה העברית ובקרב אנשי ספרות. נמשכתי ועודני נמשך לשירה (כתב יד נוסף מוכן במגירה), ופרסמתי את שירי הראשונים
ב ״משא״ של דבר, ב ״על המשמר״, ב״מאזניים״, ב״עיתון 77״, ב״עלי שיח״ וב״דימוי״. השתתפתי בערבי סדנא בבית שי עגנון ואח״כ במשך שנתיים רצופות בסדנאות שירה של
״בית אריאלה״, בהובלתם של מאיר ויזלטיר, ויעקב בסר, וכן אריה זקס, נורית זרחי ויצחק לאור.״ את קובץ השירה
״רפואה פנימית״ הוציא לאור ב-1991 בהוצאת ״יחדיו״. הספר זכה לביקורות אוהדות ב״חדשות״,
ב ״דבר״ (משא) וב״עיתון 77״. בערך באותה תקופה התחיל לכתוב סיפורים קצרים. חלקם פורסמו
(״עיתון 77״, ״עלי שיח״, ״דימוי״). הספר ״עצירת פתע״ שיצא לאור ב 2004 ב״עמודים לספרות עברית״ של זמורה ביתן, הוא אסופת סיפורים משנות התשעים ואילך. אולם תוך זמן העריכה נכתבו וצורפו אליו בין השאר הנובלה
״מזוודות״ הפותחת את הספר, וגם הספור ״ראיון עם מכונת הנשמה״. זה האחרון – לא במעט בהשפעתו ובזכותו של אורי ברנשטיין – הוא המקור לרומן
״ארבע רוחות אהבה״, שיצא לאור ב-2009 בהוצאת ״כנרת זמורה ביתן״. הספר ״עצירת פתע״ זכה בפרס שרת החינוך להוצאה לאור של ספר ביכורים
(״...הייתי אז כבר בן 57 והרגשתי לא ביכורים כי אם כמעט חג אסיף״). ״עצירת פתע״ זכה לביקורות טובות ב״מעריב״ , ב״העיר״, ב-y-net, ולביקורת פוסחת על סעיפיה ב״ספרים״.
דני כספי פעיל בעמותה ״שירת חייו, לזכרו של עֹפר לידר״. פרופ' עֹפר לידר היה אימונולוג ומדען מבריק במכון ויצמן ומשורר ומבקר שירה, שהספיק לפרסם מעט בחייו הקצרים שנגדעו בגיל
49. ״הדרך להנציח את ייחודו של עפר הייתה דווקא בעידוד היצירה הספרותית בקרב אנשי המדע, ובגישור של הדיכוטומיה השגורה:
״מדע וטכנולוגיה״ לעומת ״ספרות ושירה״. התגייסו אל מפעלנו רבים וטובים מאנשי הספרות והמדע. מדי שנה ( זו שנה חמישית למפעל זה) מחולקים פרסים ספרותיים נכבדים ויוצאת לאור אנתולוגיה עשירה של יצירות הזוכים ויצירות של אנשי ספרות ומדע נוספים, שיש לי הזכות להיות עורכהּ יחד עם אסנת לידר
ויבשם עזגד״.
[צילום:
עודד כספי]
