זיוה
שמיר.
לשיר בשפת הכוכבים : שבעה פרקים על יצירת
לאה גולדברג / זיוה שמיר ; עריכה מדעית -
גדעון טיקוצקי. -- תל אביב : ספרא, בית הוצאה לאור,
איגוד כללי של סופרים בישראל : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.
302 עמ'. Celestial Melodies :
seven essays on the poetry and poetics of Leah Goldberg
/ Ziva Shamir
נסיבות חייה של לאה גולדברג והחוויות הטראומטיות שחוותה בשנות המלחמה ובשנים שבֵּין מלחמות העולם לימדוּהָ לנהוג בחשאיות ולנצור את סודותיה בלִבּהּ, כמאחורי מסֵכה ומסווה. הצורך להסווֹת ולהסתיר את סודותיה הפך אצל לאה גולדברג לטבע שני, וחִלחל גם ליצירתה. זו אינה חושפת לעין כול את המכאובים שהולידוּהָ, ומסתירה אותם מאחורי שבעה צעיפים של תיאורים מטפוריים עמומי פשר. יצירתה של לאה גולדברג וכתיבתה העיונית אינן מסגירות בנקל את השקפת עולמה, אך משזו נחשפת ממקורות חוץ-ספרותיים יש בה כדי להבהיר את היצירה ולהאירהּ באור חדש. הספר לשיר בשפת הכוכבים מנסה לחשוף את הדוויי המסתתר מאחורי שיריה הנעימים לעין ולאוזן של המשוררת, ולזהות את "הסוסים הטרויאניים" שיצירתה החתרנית הִכניסה לספרות העברית.
פרק ראשון: לשיר בשפת הכוכבים : השקפת עולמה של לאה גולדברג והשלכותיה
הפואטיות (עמ' 7־65)
א. סופרת פרופסיונלית (עמ' 7־23)
ב. האם הייתה לאה גולדברג פמיניסטית? (עמ' 23־34)
ג. כרטיס הזיהוי הפוליטי (עמ' 34־50)
ד. יצירה ומסכה (עמ' 50־58)
פרק שני: בין שתי ערים : על המודרניזם האורבני של לאה גולדברג בשירה
המוקדמת והמאוחרת (עמ' 66־103)
א. האם השתייכה לאה גולדברג למודרנה התל-אביבית? (עמ'
66־72)
ב. המודרניזם האורבני של השירה המוקדמת (עמ' 73־80)
ג. האוקסימורון - סממן מודרניסטי מובהק (עמ' 80־87)
ד. השירה האורבנית המאוחרת - על השיר "תל-אביב 1935" (עמ'
87־99)
פרק שלישי: תחת כנף סליחתך השבורה : זכרי לשון מן התנ"ך והאוונגליונים,
מיצירות ביאליק ושקספיר בשירי האב (עמ' 104־150)
א. ממי ביקשה לאה גולדברג סליחה ומחילה? (עמ' 104־122)
ב. משוררת בלי אב, ואבות רבים לה (עמ' 123־137)
ד. ספרות ילדים בלי אב (עמ' 137־145)
פרק רביעי: ויקב את חק-השממה : פריון ועקרות בשירה הלירית
(עמ' 151־178)
א. "אין לו בן ואין לו בת / אין לו חג ואין שבת" (עמ'
151־164)
ב. מראות ובבואות (עמ' 164־172)
ג. הקוצים - סמל העקרות (עמ' 172־176)
פרק חמישי: היה נערי דגול מרבבה : מעמדו של הפולקלור האמנותי ביצירתה
של לאה גולדברג ובהגותה הפואטית (עמ' 179־208)
א. יצירה עממית ויצירה טרקלינית (עמ' 179־186)
ב. יצירת ביאליק - הדגם לשיר ה"עממי" האמנותי (עמ' 186־194)
ג. הפנייה לפולקלור מתוך געגועים לאירופה (עמ' 194־202)
ד. הפולקלור כתחבולת הסוואה (עמ' 202־206)
פרק שישי: בעמק יפה בין הרים ושדות : פציפיזם אוטופי ביצירה לילדים
(עמ' 209־245)
א. יצירה המעוררת סימני שאלה (עמ' 209־221)
ב. המקור: סיפורי-עם רוסיים (עמ' 221־229)
ג. השלום לפי אלתרמן וךפי לאה גולדברג (עמ' 229־243)
פרק שביעי: דיוקן המשורר כאיש זקן : המשוררת משלחת עוקץ במקטרגיה :
עיון במחזור השירים המאוחר "הסתכלות בדבורה" (עמ' 246־278)
א. המלכה עירומה (עמ' 246־258)
ב. "מרובעים" כלילי תפארת (עמ' 258־268)
ג. על קו הקץ (עמ' 268־275)
