זיוה שמיר, חוקרת, מתרגמת ומבקרת ספרות, נולדה בכ״ד באלול תש״ו,
20 בספטמבר 1946 ברמת גן. למדה בבית הספר ״יהלום״ ובתיכון ״אהל שם״ ושהתה שנתיים עם
משפחתה בניו יורק. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי מאוניברסיטת תל אביב, שבה שימשה כמרצה
במשך שנים רבות והועלתה לדרגת פרופסור ב-1998. מילאה תפקידים ניהוליים ציבוריים שונים,
בהם יו״ר ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך. באוניברסיטת תל אביב שימשה כראש בית הספר
למדעי היהדות וכראש מכון כץ לחקר הספרות.
את עבודת הדוקטור שלה כתבה על העשור הראשון ביצירת
ח״נ ביאליק, מתוך רצון לחקור את שירתו של המשורר הלאומי מנקודת
מבט אובייקטיבית ואקדמית ככל האפשר. תפישה זו הושפעה ככל הנראה מעבודת המחקר הארוכה
שביצעה קודם לכן, בהיותה חלק מצוות מחקר בראשותו של ד״ר בועז שכביץ, שאסף וקיטלג את
מכלול יצירתו של ביאליק, לרבות חומרי ארכיון, שכונס בשלושה כרכים בעריכת דן מירון.
עבורה היתה זו רק ההתחלה במפעל חיים שעניינו יצירתו של המשורר הלאומי. ב-1986 ראה אור
ספרה הראשון, הצרצר משורר הגלות: לחקר היסוד העממי בשירת ביאליק (פפירוס). בשנים
הבאות כתבה ספרים נוספים וערכה אסופות מאמרים שעסקו בפנים השונים של יצירת ביאליק:
שירים ופזמונות גם לילדים: לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער (1986); השירה
מאין תימצא: ׳ארס-פואטיקה׳ ביצירת ביאליק (1987); מה זאת אהבה: צוהר לעולם הדעות
האישי של ח״נ ביאליק (1991); באין עלילה: סיפורי ביאליק במעגלותיהם (1998);
לנתיבה הנעלם (2000); לפי הטף: על מעשיותיו המחורזות לילדים של ח״נ ביאליק
(2012); צפרירים: ביאליק נגד הרצל ו׳הצעירים׳ (2013); המשורר, הגבירה והשפחה:
ביאליק בין עברית ליידיש (2014); מעל כל במה: ביאליק והתיאטרון (2014);
המוזה בארץ המראות: הדים ממסורות המערב בשירת ביאליק ואלתרמן - מסות ותרגומים
(2015); שְלח יונה מבשֹרת: דרכי הֶרמיזה למקורות היהדות בשירה העברית החדשה
(2016); ח״ן הנסתר: תעלומות מארכיון ביאליק (2016); מאוהב לאויב:
עגנון מהרהר על ביאליק (2017); בחיל וברוח: גיבורי התנ״ך בראי יצירתו
של ח״נ ביאליק (2018); אבני ח״ן: מאוצרו לשונו של ביאליק (2020);
בעקבי האב: עגנון - תלמידו הנסתר של ביאליק (2020).
משורר מרכזי אחר ששמיר הקדישה לו מאמץ מחקרי ניכר, שהניב פירות
חשובים, הוא נתן אלתרמן. בכל אחד מספריה עליו הציגה פן אחר
ביצירתו. הספרים הם: עוד חוזר הניגון – שירת אלתרמן בראי המודרניזם (1989);
על עת ועל אתר – פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן (1999); תיבת הזמרה חוזרת
– על שירי הילדים של נתן אלתרמן (2005); הלך ומלך – אלתרמן: בוהמיין ומשורר
לאומי (2010); רוצי נוצה: אלתרמן בעקבות אירועי הזמן (2013); בעיר וביער:
טבע ואמנות ביצירת אלתרמן (2017); עד קצווי העברית: לשון וסגנון בשירת אלתרמן
(2021). יוצרים מרכזיים אחרים שהיא הקדישה להם מחילה הם יונתן
רטוש, ש״י עגנון ורחל. על רטוש
פירסמה את הספר להתחיל מאָלֶף: שירת רטוש – מקוריות ומקורותיה (1993). על יצירתו
של ש״י עגנון פירסמה את הספר ש״י עולמות: ריבוי פנים ביצירת עגנון (2011);
בדרך לבית אבא: מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (2013); שירה
חדשה: מה זאת אהבה על פי הרומן שירה מאת ש״י עגנון (2016); הניצנים נראו בארץ:
סיפוריו המוקדמים של ש״י עגנון (2021). על יצירתה של רחל פירסמה את ספרה רקפת:
ענווה וגאווה בשירת רחל (2012).
נוסף לספרים שכתבה, תירגמה שמיר שירים מאנגלית ומצרפתית (בודלר
ואחרים), שפורסמו בעיתונים ובספרה המיית הים (2008), וערכה במרוצת השנים כעשרים
וחמישה ספרי מחקר, בהם במבואי עיר ההריגה: מבחר מאמרים על שירו של ביאליק, עם
עוזי שביט (1994); מבעד לפשטות: על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת,
שאותו ערכה בשיתוף עם דן לאור ועוזי שביט (1996); עיונים ביצירת י״ל גורדון
(1998) ועוד. פירסמה מאות מאמרים העוסקים בנושאי שירה, פרוזה וספרות בכתבי עת, בעיתונות
היומית וכפרקים בספרי מחקר. בנוסף, פירסמה מאמרי דעה שבהם הציגה בתוקף את עמדותיה בנושאי
חינוך ותרבות.
מחקריה זיכו אותה בפרסים: פרס סדן לחקר הספרות (1971), פרס קיפניס לחקר ספרות הילדים
(1986), פרס ישראל אפרת (2001) פרס עקביהו לחקר השירה העברית (2005) ופרס ראש הממשלה
לסופרים עבריים ע״ש לוי אשכול ז״ל (2018).
באין עלילה : סיפורי ביאליק במעגלותיהם (תל-אביב :
הקיבוץ המאוחד, 1998)
התוכן:
מבוא (עמ׳ 7–38)
חלק א: הסיפורים
פרק ראשון: יש לי גן - דיוקנו של ״היהודי החדש״ בסיפור
׳אריה בעל גוף׳ (עמ׳ 39–71)
פרק שני: ׳מאחורי הגדר׳: עולם הפוך - ״מעשי ילדות״ בתחום
הפרט ובענייני הכלל (עמ׳ 72–103)
פרק שלישי: לא זה הדרך! - התנפצות סיסמאות ההשכלה בסיפור
׳החצוצרה נתביישה׳ (עמ׳ 104–137)
פרק רביעי: ׳ספיח׳ - שורשיו וספיחיו: על תהליך הבשלתו הממושך
של הסיפור ׳ספיח׳ ועל ייחוריה המאוחרים של היצירה המוגמרת (עמ׳ 138–170)
חלק ב: ה״רשימות כלאחר יד״
פרק חמישי: משורר סוחר הקנני אלי - עיון ברשימה ׳סוחר׳
(עמ׳ 171–193)
פרק שישי: דמות אדם הדומה לצלו של מת - עיון ברשימה ׳מעוות
לא יוכל לתקון׳ (עמ׳ 194–219)
פרק שביעי: על קוצה של אות - הגות פואטית ופוליטית ברשימה
׳איש הסיפון׳ (עמ׳ 220–256)
פרק שמיני: לא הרחק מן ההמון הסואן - על החיים והספרות
בעתות מלחמה לפי הרשימה ׳לממשלת המארש׳ (עמ׳ 257–287)
על עת ועל אתר : פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן
(תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ט 1999)
התוכן:
מבוא: ״משורר חצר״ או ״משורר לאומי״
פרק א. פואטיקה ופוליטיקה בשירה ״אסתטיציסטית״ : עיון בשירים
״הרוח עם כל אחיותיה״ ו״הסער עבר כאן לפנות בוקר״
פרק ב. ״אשר ידי הייתה בו בשדה״ : דמות קין ביצירת אלתרמן
לתקופותיה ולסוגיה
פרק ג. התנצלות המחבר על מצבו של האמן בעתות מלחמה : עיון
במחזור ״שירים על רעות הרוח״
פרק ד. תורת השיר של אלתרמן לפי המחזור ״שיר עשרה אחים״
(עיון ב״שיר הבקתה״ – שיר א׳ של המחזור)
פרק ה. מלחמת הצייה בארץ הנושבת : עיון מחודש ב״שירים על
ארץ הנגב״
פרק ו. דמות פניה הנחצות : השניות שבכוכבים בחוץ מול זו
שבעיר היונה
פרק י. כי לא לחתום אותם נועד : יצירת אלתרמן - סקירה ממעוף
הציפור
אחרית דבר. רשימת הקיצורים. מפתחות
לנתיבה הנעלם : עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק
(תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ס 2000)
תבת הזמרה חוזרת : על שירי הילדים של נתן אלתרמן (תל-אביב
: הקיבוץ המאוחד, 2005)
התוכן:
מבוא: הסיף, הנוצה וסוס העץ : ״משורר לאומי״ הכותב ״אֶפוס״ לילדים
פרק ראשון: נו״ן = ״ניצחון״ או ״נס״? : נס גדול היה
פה - מסכֶת לחנוכה מאת אלתרמן הצעיר
פרק שני: אין זאת כי טרוף טורף ... : על המעשייה הטרגי-קומית
האפרוח העשירי
פרק שלישי: הכול בגלל מסמר קטן : עיון במעשייה המחורזת
מעשה בפ״א סופית
פרק רביעי: כוחה של חולשה : על ה״אֶפוס״ לילדים מעשה
בחיריק קטן
פרק חמישי: ספרא או סיפא : התכתבות עם שמואל הנגיד בתיווך
שירת ביאליק
פרק שישי: בין מים לשמים : על שיר הטבע גשם ושמש
פרק שביעי: כל חיות התבה : עיון במחזור השירים שירי
שיחתן של בריות
מראי מקום. מפתחות
המיית ים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית
: בלוויית תרגומים של סונטות אהבה שקספיריות, צרור מ״פרחי הרוע״ של בודלר ומבחר
משירי רמבו (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008) תוכן העניינים
ברונובסקי, יורם. השירה שלא רצתה להיות לאומית.
הארץ, תרבות וספרות, י״ב בחשון תשמ״ז, 14 בנובמבר 1986, עמ׳ ב 6–7.
הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר,
ח׳ בטבת תשמ״ז, 9 בינואר 1987, עמ׳ 21–22 <חזר ונדפס בספרו סיפורת בת-ימינו (תל-אביב אור-עם, תש״ן 1989),
עמ׳ 261–267>
אמיר, אהרן. הערות אחדות על מקוריות
ומקורותיה, לפרטיהם. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 5 (שבט תשנ״ד,
פברואר 1994), עמ׳ 45–48.
בן-דב, ניצה. ה״כנענות״ - המשך או מהפכה?
מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 6 (ניסן תשנ״ד, מארס 1994), עמ׳ 31–32.
הולצמן, אבנר. בין הניגודים. ידיעות
אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ״ח באדר תשנ״ד, 11 במארס 1994, עמ׳ 31.
יצחקי, ידידיה. עברי בין יהודים.
עתון 77, גל׳ 168 (1994), עמ׳ 20–21.
נגיד, חיים. ״דעתי האישית אינה קובעת״.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ז באלול תשנ״ג, 3 בספטמבר 1993, עמ׳ 36 <ראיון
עם זיוה שמיר בצאת ספרה>
שביט, יעקב. יונתן רטוש כאיש קצוות. הארץ,
תרבות וספרות, י׳ באלול תשנ״ג, 27 באוגוסט 1993, עמ׳ ב 8.
על ״לנתיבה הנעלם״
ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. הציירת והמשורר.
הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באלול תש״ס, 8 בספטמבר 2000, עמ׳ ב 15.
נגב, אילת. הציירת והמשורר. סיפור אהבה.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״א בתמוז תש״ס, 14 ביולי
2000, עמ׳ 26.
על ״תבת הזמרה חוזרת״
אורנן, עוזי. ידידים, אבל לא שותפים. הארץ , תרבות וספרות,
י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 2. <על יחיאל היילפרין, אביו של עוזי
אורנן, ויצחק אלתרמן, אביו של נתן אלתרמן, חלוצי החינוך העברי בווארשה -- תגובה
לספרה של זיוה שמיר תבת הזמרה חוזרת>
אשד, אלי. לבת, לבן ולכל המתעניין. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ח בתשרי תשס״ו, 21 באוקטובר 2005, עמ׳ 25.
בר-יוסף, חמוטל. אסופת מאמרים על ״בעיר
ההריגה״ של ביאליק. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (כ״ז בכסלו תשנ״ה, 30 בנובמבר
1994), עמ׳ 10 <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה
: רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 409–411>
על ״תום ותהום״
דיקמן, עמינדב. משורר גדול, מתרגם גאון.
הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 328 (כ״ה בסיוון תשנ״ט, 9 ביוני 1999), עמ׳ 28.
על ״עיני אהובתי״, סונטות שקספיר בתרגומה של זיוה שמיר
