חמוטל בר־יוסף.
    לאה גולדברג / חמוטל בר־יוסף. – ירושלים : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע״ג 2012.
    351 עמ׳. — (גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי)
    Lea Goldberg / Hamutal Bar-Yosef

    ״שיר טוב אינו מאבד את ערכו לעולם״, כתבה לאה גולדברג בת השמונה עשרה ביומנה. כל יצירתה הענפה היא גם תיעוד של חייה ושל זמנה וגם התגברות על הארעי והחולף. הספר שלפנינו עוקב לאורך, לרוחב ובאלכסון אחר חייה ואהבותיה, ובעיקר אחר פעילותה המגוונת כמשוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת, הוגת דעות, מבקרת ספרות ואמנות, חוקרת, מורה וציירת. במרכזו עומדים מזגה, דיוקנה הרוחני, השקפת עולמה, טעמה ועמדותיה – שאותם קיוותה להנחיל לדורות הבאים.
    לאה גולדברג (1911–1970) נולדה בקניגסברג, גדלה בקובנה, למדה באוניברסיטאות ברלין ובון בגרמניה, עלתה לארץ בשנת 1935, חייתה עשרים שנה בתל־אביב וחמש עשרה שנה בירושלים, אבל בשום מקום לא מצאה הרגשת מולדת. הספר מנסה לשרטט את זהותה התרבותית המורכבת ולערער על תדמית ה״קוסמופוליטיוּת״ שיוחסה לה.

תוכן העניינים:

• פתח דבר (עמ׳ 9–10)
• מעין מבוא: משוררת קלאסית (עמ׳ 11–21)
      חידת ההתקבלות המאוחרת (עמ׳ 11–14)
      סוד העמידות (עמ׳ 14–21)
• פרק ראשון: ילדות ונעורים (עמ׳ 23–92)
      ילדות (עמ׳ 23–31)
      האב (עמ׳ 31–39)
      האם (עמ׳ 39–45)
      סוציאליזם יהודי (עמ׳ 45–53)
      טעם טוב ואצילות אירופית (עמ׳ 54–58)
      רוסיות יהודית בליטא (עמ׳ 58–60)
      לגמרי במקרה? (עמ׳ 60–67)
      אהבות נעורים (עמ׳ 68–71)
      פרסומים ראשונים (עמ׳ 71–75)
      ליטאית, רוסית וגרמנית (עמ׳ 75–80)
      הבחירה בעברית (עמ׳ 80–83)
      מקורות השראה עבריים (עמ׳ 83–86)
      סטודנטית בקובנה (עמ׳ 87–92)
• פרק שני: בגרמניה ובחזרה לליטא (עמ׳ 93–124)
      געגועים ל״עולם הגדול והנאור״ (עמ׳ 93–96)
      גרמניה ומורשת תנועת ההשכלה (עמ׳ 96–97)
      בברלין (עמ׳ 97–103)
      בבון (עמ׳ 104–115)
      בראסֵיין (עמ׳ 116–118)
      חבורת ״פֶּתַח״ (עמ׳ 118–120)
      פרדה מאירופה (עמ׳ 120–124)
• פרק שלישי: בתל־אביב (עמ׳ 125–241)
      העלייה ורשמיה (עמ׳ 125–130)
      חבורת ״יחדיו״ (עמ׳ 130–135)
      היחסים עם שלונסקי (עמ׳ 135–141)
      אהבות (עמ׳ 141–148)
      נשיות ואהבה בשירתה (עמ׳ 148–167)
      ״טבעות עשן״ (עמ׳ 167–172)
      נסיעה לאיטליה (עמ׳ 172–174)
      סיפורת (עמ׳ 174–180)
      ״שיבולת ירוקת העין״ (עמ׳ 180–184)
      מחזות וביקורת תיאטרון (עמ׳ 184–193)
      ספרות לילדים (עמ׳ 193–200)
      כתיבה לעיתונות (עמ׳ 201–208)
      שינוי בתפיסת הספרות (עמ׳ 208–210)
      במלחמת העולם השנייה (עמ׳ 210–212)
      הפולמוס (עמ׳ 212–217)
      בימי המלחמה והשואה (עמ׳ 217–223)
      ״והוא האור״ ו״האומץ לחולין״ (עמ׳ 223–230)
      ״על הפריחה״ (עמ׳ 231–233)
      מלחמת העצמאות וקום המדינה (עמ׳ 233–241)
• פרק רביעי: בירושלים (עמ׳ 242–321)
      מעבר הדרגתי לירושלים (עמ׳ 242–244)
      רשמים, התאקלמות ומצוקות (עמ׳ 244–247)
      באוניברסיטה (עמ׳ 247–250)
      אהבות (עמ׳ 250–251)
      נסיעות לחו״ל (עמ׳ 252–254)
      ״בעלת הארמון״ ומחזות אחרים (עמ׳ 255–259)
      ״ברק בבוקר״ (עמ׳ 259–264)
      כתיבה לילדים (עמ׳ 265–266)
      תרגומי שירה (עמ׳ 266–270)
      ״מוקדם ומאוחר״ (עמ׳ 270–276)
      ״עם הלילה הזה״ (עמ׳ 276–284)
      ציור, רישום וקולאז׳ (עמ׳ 284–287)
      עבודת הראש (עמ׳ 287–291)
      אמנות היא קבלת עול (עמ׳ 291–295)
      מיזוג של מסורות ספרותיות (עמ׳ 295–299)
      ביקורת ומחקר (עמ׳ 299–300)
      הספרות הרוסית (עמ׳ 301–306)
      ציפור מסע (עמ׳ 306–311)
      עם הדור הצעיר (עמ׳ 311–314)
      מורשת של סגנון (עמ׳ 314–321)


• תאריכים בחייה של לאה גולדברג (עמ׳ 323–326)
• רשימת מקורות (עמ׳ 327–351)
      א. ספרים וכתבים אחרים פרי עטה של לאה גולדברג (עמ׳ 327–342)
      ב. ספרים, מאמרים, רשימות ביקורת ועבודות מחקר על לאה גולדברג (עמ׳ 342–347)
      ג. ראיונות ומשאלים עם לאה גולדברג וזיכרונות ממנה (עמ׳ 347–349)
      ד. הספדים (עמ׳ 349–350)
      ה. אתרי אינטרנט (עמ׳ 350)
      ו. ראיונות עם אנשים שהכירו את לאה גולדברג (עמ׳ 350)
      ז. מקורות נוספים (עמ׳ 350–351)