רפי
צירקין-סדן.
אותיות יהודיות בספריית פושקין : יצירתו של
יוסף חיים ברנר וזיקתה לספרות ולמחשבה הרוסית / רפי צירקין-סדן. -- ירושלים :
מוסד ביאליק, תשע"ג 2013.
260 עמ'. A Jewish Letter at the Pushkin's Library : Yossef Haim Brenner's thought and its connection to Russian literature and thought / Rafi Tsirkin-Sadan
יצירתו של יוסף חיים ברנר היא מקרה מבחן מרתק של המפגש בין התרבות היהודית ובין התרבות הרוסית. אף על פי שכתביו עוסקים באופן גורף בדילמות הקיומיות של העם היהודי, הכלים המחשבתיים המשמשים אותו אופייניים דווקא לספרות ולמחשבה החברתית הרוסית. "השאלות הארורות" שהעסיקו את עולם הספרות הרוסית – אובדן האמונה, משמעות החיים וצדק חברתי – הסעירו את רוחו של ברנר עוד כשהיה נער צעיר בתחום המושב היהודי.
ברנר קרא בשקיקה את כתבי הסופרים והמבקרים הרוסים – דוסטויבסקי, טולסטוי, גוגול, בלינסקי ומיכאילובסקי. אחד המאפיינים המובהקים של הספרות הרוסית הקלסית הוא טשטוש הגבולות בין המחשבה האסתטית ובין המחשבה החברתית. כך היתה הספרות למסגרת ייחודית לדיון ציבורי בשאלות חברתיות ופוליטיות. כמו הסופרים הרוסים ראה גם ברנר בספרות כלי להערכה עצמית לאומית לצד ערכה האסתטי של היצירה.
בזמן שירותו בצבא הצאר התנסה ברנר גם במפגש ישיר עם המוני העם הרוסי, שחיוניותם העזה, ובעיקר חיבורם אל האדמה, היו בעיניו ניגוד מוחלט לקיום היהודי הגלותי. בקריאתו לשינוי ערכים, ל"עבודה העברית האנושית" בארץ ישראל, ראה ברנר לנגד עיניו לא פעם את אורח החיים של המוז'יק הרוסי בקהילה הכפרית. בתור תלמיד מובהק של הסוציאליזם הרוסי האנרכיסטי, קרא ברנר להתפתחותו ההרמונית של הפרט ולחינוך לאידֵאלים המוסריים כתנאי מוקדם לקִדמה הפוליטית והטכנולוגית.
רפאל צירקין-סדן, יליד וילנה, סיים את לימודי הדוקטורט במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה עמית מחקר ע''ש רבין באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
מבוא (עמ' 7־19)
מטרת החיבור (עמ' 7־10)
יצירתו של י"ח ברנר בראי המחקר (עמ' 10־16)
מתודולוגיה (עמ' 16־17)
שלמי תודה (עמ' 17־19)
פרק א: בין אסתטיקה לפוליטיקה : התרבות הרוסית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה
(עמ' 21־30)
פרק ב: הפואטיקה של ברנר והדגמים הפואטיים הרוסיים (עמ' 31־77)
"עמנו צריך": ברנר והביקורת הרוסית (עמ' 31־39)
"פיסארב אומר": אהבה ו"הרס האסתטיקה" ברומן "בחורף" (עמ' 39־49)
המולת החיים כעיקרון אסתטי: ברנר והסופרים הנרודניקים
(עמ' 49־56)
בחיפוש הקול האותנטי: אינטרטקסטואליות, פרודיה ועירוב סוגות ביצירותיהם של ברנר ודוסטויבסקי
(עמ' 57־69)
דמות המרכז ביצירתו של ברנר ושיח "גיבור זמננו" ברוסיה
(עמ' 69־77)
פרק ג: ביקורת הספרות של ברנר ותאוריות הראליזם הרוסי (עמ' 78־116)
דגם "גיבור זמננו" בביקורת הספרות של ברנר (עמ' 78־94)
לקראת המפנה הסובייקטיבי בספרות העברית (עמ' 94־101)
התאוריה האורגנית והערכת עצמנו (עמ' 101־116)
פרק ד: מחשבתו החברתית של ברנר והסוציאליזם הנרודניקי (עמ' 117־170)
"השאלות הארורות": ברנר והפסימיסטים הצעירים בהומל
(עמ' 117־125)
"בחזרה לאדמה": טולסטויאניות ונרודניצ'סטבו בעולמו של פייארמן (עמ' 125־132)
"האמת האמתית": ברנר קורא את מיכאילובסקי (עמ' 132־145)
האינטליגנציה והמהפכה: המחשבה החברתית של ברנר ותפיסת ההיסטוריה במחשבה הנרודניקית
(עמ' 145־159)
לקראת סינתזה נרודניקית-טולסטויאנית (עמ' 159־164)
ברנר כנרודניק יהודי והמהפכה הרוסית (עמ' 164־170)
פרק ה: גיבורי ברנר בין העולם היהודי לעולם הרוסי (עמ' 171־238)
"קול-החיים, הקורא למרחב": גיבורי "בחורף" ו"מסביב לנקודה" בין התרבות העברית לתרבות הרוסית
(עמ' 171־186)
"הטיפוס העניו" לעומת "הטיפוס הטורף": פייארמן ובורסיף (עמ' 186־195)
דוכובורצ'סטבו: אברמזון ואוריאל דוידובסקי (עמ' 196־205)
היהודים והרוסים ב"מא. עד מ." וב"שנה אחת" (עמ' 205־221)
הסינתזה בצל הפוגרומים: יהודים ורוסים ביצירתו הלונדונית של ברנר
(עמ' 221־231)
טיפוס "הטורף" לעומת טיפוס "העניו" ביצירתו הארץ-ישראלית של
ברנר (עמ' 231־238)
רפי
צירקין-סדן.