יוסף חיים ברנר נולד בנובייה־מליני שבאוקראינה בי״ז באלול תרמ״א, 11 בספטמבר 1881.
עד גיל 10 קיבל חינוך תורני ב״חדרים״, ואחר־כך למד שש שנים בישיבות ויאטקה, קונוטופ
ופוצ׳פ, שבהן יצא שמו כמתמיד וכעילוי. בישיבות פוצ׳פ הוציא עם חברו אורי־ניסן גנסין,
בנו של ראש הישיבה, את העיתונים ״הקוץ״ ו״הפרח״ בכתב־יד, ובהם פרסם את יצירותיו הראשונות.
אחר־כך עבר לביאליסטוק ולמד אצל דודו, סופר סת״ם, את אומנותו – אך לא הצליח בה. עם
זאת השתלב בלימודים כלליים וקנה ידיעה מעמיקה בספרות הרוסית. בשנת 1897 עבר להומל והמשיך
בלימודיו. הוא הושפע מדוסטויבסקי, טולסטוי והספרות הרדיקלית הרוסית של אותם ימים, ובהומל
נפגש עם סופרים עברים והתקרב אל ה״בונד״, תנועת הפועלים הסוציאליסטית. בשנת 1889 פרסם
בעיתון ״המליץ״ את סיפורו הראשון, ״פת־לחם״, וסיפורים נוספים, ובפי המבקרים כונה ״גורקי
העברי״. באותן שנים נדד בין ביאליסטוק, ורשה והומל, הקדיש עתותיו להפצת השכלה והיה
מרצה בתנ״ך, ציונות וסוציאליזם מטעם ״צעירי ציון״. בביאליסטוק נלקח לצבא הרוסי ושירת
בגדוד רגלים ברוסיה המרכזית. עם פרוץ מלחמת רוסיה־יפאן עמד להישלח עם גדודו לחזית במזרח
הרחוק, ואז ברח מן הצבא, נאסר על־ידי המשטרה הרוסית והיה צפוי לעונש מוות; ואולם בסיוע
ידידים, בעיקר חברי ס״ר, נמלט לחוץ־לארץ. הוא הגיע ללונדון, עבד שם כספרן וכעובד־דפוס,
וזמן־מה היה פעיל במפלגת ״פועלי ציון״. גם תרגם וכתב מאמרים על הספרות העברית, ופרסם
כמה סיפורים ורשימות בעברית וביידיש. בשנת 1906 התחיל להוציא את הירחון הספרותי ״המעורר״,
וריכז מסביבו את טובי הכוחות הצעירים בספרות העברית של אותו זמן. במשך שנתיים נאבק
על קיום העיתון, עד שהוכרח לסוגרו מחוסר־אמצעים. בשנת 1908 עבר ללבוב, ביקר בעיירות
גליציה כדי להכיר מקרוב את חיי יהודיה, ועם זאת המשיך לכתוב ולתרגם. בשנת 1909 עלה
לארץ־ישראל בעילום־שם, והחל לעבוד בחדרה כחופר בורות; אך כוחותיו לא עמדו לו בכך, ואז
עבר לירושלים. שם חיפש עבודה בסיתות ובבנייה, ומשלא מצא – נענה להזמנת מערכת ״הפועל
הצעיר״ לבוא ולהצטרף אליהם. העובדה, שלא עלה בידו לעבוד עבודה גופנית כפועל, גרמה לו
צער רב. הוא השתדל לפחות להימצא בחברת פועלים, ולכן סייר במושבות, לרוב ברגל, כדי להכיר
את אורח חיי היישוב. אחר־כך עבר לגור במושב עין־גנים שליד פתח־תקווה, הרצה לפני פועלים
על הספרות העברית והתערב בחברתם. שם התוודע לא״ד גורדון והושפע השפעה עמוקה מהטפתו
לחיי עבודה וטבע. מעין־גנים עבר ליפו, וחדרו הצר בנווה־צדק שימש בית־ועד רוחני לפועלים.
הוא השתתף בעזרה פעילה – תרגומים והקניית השפה בהתנדבות – ל״חובבי הבמה העברית״, וגם
המשיך בכתיבתו הספרותית. הוא כתב אז, בין השאר, את ״בין מים למים״ ו״מכאן״ – פרי הסתכלותו
בחיי היישוב. בשנת 1912 עבר לירושלים והצטרף למערכת האחדות של ״פועלי ציון״ עם יצחק
בן־צבי, דוד בן־גוריון וזרובבל. את המאמרים, שפרסם בכתב־עת זה, הקדיש לרעיון התחייה
ולענייני הפועלים. כעבור שנה נשא לאישה את חיה, מן הגננות הפעילות בירושלים. באותו
זמן נשא נפשו לשוב לחיי חקלאות וביקש להצטרף למושב נחלת־יהודה שליר ראשון לציון. כוונתו
זו חזקה בו בשנת 1914, עם הולדת בנו אורי־ניסן (על־שם חברו גנסין); ואולם מלחמת העולם
הראשונה, שפרצה באותו זמן, סיכלה את התוכנית. כשהתחילו השלטונות התורכיים לגרש מארץ־ישראל
את הנתינים הזרים, קיבל עליו את הנתינות התורכית כדי שיוכל להישאר בארץ. בשנת 1915
עבר זמנית לבן־שמן, משם לתל־אביב, ובה הורה לשון וספרות עברית בגימנסיה העברית ״הרצליה״.
הוא הצליח במלאכת ההוראה והתחבב על תלמידיו. בימי גירוש יפו ותל־אביב עבר עם מורי הגימנסיה
ותלמידיה למושבה שפיה. בגלגולי שנות המלחמה של הגולים מיפו עברה המשפחה לגן־שמואל,
וברנר התמסר לטיפול בפליטים שהתגוררו בחדרה. לאחר כיבוש הארץ בידי הכוחות הבריטיים
שב לתל־אביב, השתתף בשבועון קונטרס, בטאונה של מפלגת ״אחדות העבודה״, וערך את ירחונה
״האדמה״. בו פרסם מפרי־עטם של פועלים, שטיפח את כשרונותיהם הספרותיים. בתקופה זו חל
פירוד במשפחה. בדצמבר 1920 השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית בחיפה, וממנה
עבר לגליל, מקום שם הורה עברית לחברי ״גדוד העבודה על־שם טרומפלדור״ במחנה מגדל, הרצה
לפני פועלים ותרגם לעברית את יומני גליפולי של יוסף טרומפלדור. באביב תרפ״א שב לתל־אביב
וגר בבית משפחת יצקר, שהקימה רפת בשכונת אבו־כביר הסמוכה ליפו. בית זה שימש גם אכסניה
לסופרים־פועלים בראשית דרכם הספרותית. ביום השני למאורעות הדמים של מאי 1921
ביפו, בכ״ד בניסן תרפ״א, 2 במאי 1921, נרצחו על־ידי פורעים ערבים כמה מדיירי הבית בצאתם
ממנו לכיוון תל־אביב, וברנר ביניהם.
הם הובאו למנוחת־עולמים בקבר־האחים לחללי המאורעות
שבבית־הקברות הישן בתל־אביב. יוסף חיים ברנר היה בן 39 וחצי במותו. הניח בן אחד, אורי־ניסן.
על־שמו של ברנר נקראו שכונה ורחוב בתל־אביב, בית מועצת פועלי תל־אביב (״בית ברנר״),
קיבוץ – גבעת ברנר, ופרס שנתי לדברי ספרות. כל כתבי ברנר ומכתביו הוצאו לאור במהדורות
אחדות בהוצאות ״שטיבל״, ״דבר״ ו״הקיבוץ המאוחד״. החשובים שבהם: ״בחורף״, ״מסביב לנקודה״,
״מעבר לגבולין״, ״מכאן ומכאן״, ״שכול וכשלון״. מאמריו הרבים דנו בשאלות העם, היישוב
והספרות. לזכותו גם תרגומים רבים, בעיקר משל דוסטויבסקי, טולסטוי, ג׳ האופטמן וטרומפלדור.
מעבר לגבולין : שברי מחזות. ארבע מערכות (לונדון : הוצאת י. גרודיצקי, תרס״ז)
בין מים למים : ספור (ורשה : ספרות, תר״ע)
מכאן ומכאן : שש מחברות ומלואים (ווארשא : ספרות : דפוס י. אדילשטין, תרע״א
1911)
המוצא : רשימה מן העבר הקרוב (יפו : הפועל הצעיר, תרפ״א 1921)
אגרות י. ח. ברנר (תל־אביב : דבר, תש״א 1941) <2 כרכים>
<מובאות לדפוס על־ידי מנחם פוזננסקי>
כל כתבי י״ח ברנר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט״ז 1955–תשכ״ז) 3 כר׳.
<חלק א׳ הובא לדפוס בידי מנחם פוזננסקי
; חלקים ב–ג הובאו לדפוס בידי מ״ז וולפובסקי>
מ״י ברדיצ׳בסקי (מ.י. בן גריון) : יוסף חיים ברנר:
חליפת אגרות, תרס״ז–תרפ״א (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב 1962)
<המביא לבית הדפוס – שלמה ברטונוב ; אחרית דבר – עמנואל בן־גריון>
שכול וכשלון : או, ספר־ההתלבטות (תל־אביב : עם עובד, תשל״ג 1972)
<עם מסה על הספר מאת ברוך קורצווייל ;
ביאורים מאת עמוס גולדרייך>
כתבים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח–תשמ״ה) <הביאו לבית־הדפוס
מנחם דורמן ויצחק כפכפי> <כרך א. סיפורים, רומאנים, מחזות – כרך ב. ספורים, רומאנים
מחזות – כרך ג. פובליציסטיקה, ביקורת – כרך ד. פובליציסטיקה, ביקורת>
שלושה סיפורים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית
העולמית, תשמ״א) <כולל דברי מבוא על יצירתו של י״ח ברנר מאת
יוסף אבן>
התוכן: המוצא – לא כלום – אל המטרה.
בחורף : מסביב לנקודה (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988) <אחרית
דבר מאת אריאל הירשפלד>
מסכת המוצא, לרגל הכניסה, במתים חופשי / פירוש מאת עלי
אלון ויריב בן אהרון ; מדרש תמונה מאת
דודו פלמה (קרית טבעון : המדרשה – אורנים, תשנ״ח 1998)
(מחברת שדמות ; מס׳ 9)
מסביב לנקודה : הוא ספר לעצמו (תל־אביב : הנוער העובד והלומד ; תל־אביב : ההפצה
– משכן ברנר וחבריו, תשס״ה 2005) <מסכת עם פירושים ומקורות מאת
יריב בן אהרון>
אולמרט, דנה.מרחב ומיניות ביצירתו
המוקדמת של ברנר (ירושלים, 2001) <עבודת גמר (מ״א)—האוניברסיטה העברית בירושלים>
ביילין, אשר.ברנר בלונדון : סיפור זיכרון (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ו 2006) <כוללים: אורי ניסן גנסין
: שברי זיכרונות> <עריכה, מנחם פרי>
על הספר:
משעני, דרור. אז נפלו לי משם, כפתקאות
משמיא, קטעי כתבים ישנים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 683 (כ״ט באדר
תשס״ו, 29 במארס 2006), עמ׳ 1, 10.
קקון, אורן. מבחן ברנר. הארץ, תרבות וספרות,
כ״ד באב תשס״ו, 18 באוגוסט 2006, עמ׳ ה 2.
בקון, יצחק.ברנר הצעיר : חייו ויצירותיו
של ברנר עד להופעת ״המעורר״ בלונדון (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975)
התוכן: כרך א. ביוגרפיה – כרך ב. דיון ביצירות.
על הספר:
בקון, יצחק.ברנר בלונדון
: תקופת ״המעורר״, 1905–1907 (באר־שבע : המחלקה ללשון וספרות עברית של אוניברסיטת
בן־גוריון, תש״ן)
ברינקר, מנחם.עד הסימטה הטבריינית
: מאמר על סיפור ומחשבה ביצירת ברנר (תל־אביב : עם עובד, תש״ן 1990)
על הספר:
ברוך, אדם. המחתרת היהודית בעצם לא מתה.
מעריב, סופשבוע, ו׳ בכסלו תשנ״א, 23 בנובמבר 1990, עמ׳ 30–31.
ערפלי, בעז. מתח בין אמנות ואידאולוגיה.
עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 131 (1990), עמ׳ 34, 44
גביש, דב וחיה. טייס אנגלי על כנפי ברנר : עוולה במלחמת העולם
הראשונה (ירושלים : כרמל, תשע״ה 2015) <דיון על רקעם של הסיפורים ״עוולה״, ״המוצא״
ו״הגאולה והתמורה״ מאת י״ח ברנר>
גוברין, נורית.׳מאורע ברנר׳
: המאבק על חופש הביטוי <תרע״א–תרע״ג> (ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ״ה) <מהדורה
שנייה הופיעה בשנת תשנ״א 1991>
״ספר זה מתאר את אחד הוויכוחים הנוקבים, שהסעיר את דעת־הקהל בארץ־ישראל ובעולם
היהודי בשנים שלפני פרוץ מלחמת־העולם הראשונה (תרע״א–תרע״ג), ונודע בשם ׳מאורע
ברנר׳. ראשיתו של ויכוח זה במאמר שפירסם י״ח ברנר ב׳הפועל הצעיר׳ על תופעת המרת־הדת,
שהדאיגה מאוד את הציבור היהודי, ובעיקר על חיפוש דרך חדשה של קיום יהודי חילוני.
במאמר נשמעו גם דברים קשים כנגד הדת ומייצגיה וכנגד התנ״ך, וגילוי אהדה לברית החדשה.״
על הספר:
גוברין, נורית.ברנר – ״אובד עצות״
ומורה־דרך (תל־אביב: משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשנ״א 1991)
על הספר:
גוברין, נורית. שילוב דורות. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, כ״ח בחשוון תשנ״ד, 12 בנובמבר 1993, עמ׳ 33 <דברים
שנאמרו בטקס קבלת פרס קריב על ספרה ״ברנר – ׳אובד עצות׳ ומורה־דרך״>
זינגר, מנדל. עם יוסף חיים ברנר לארץ ישראל לפני ששים שנה (חיפה
: מועצת פועלי חיפה, תשכ״ט 1969) <״פורסמו חלקים ב׳דבר׳ בשנת תש״א וב׳ספר העליה
השניה׳ ... בשנת תש״ז.״>
על הספר:
ערפלי, בעז. העיקר השלילי : אידיאולוגיה ופואטיקה
ב״מכאן ומכאן״ וב״עצבים״ לי.ח.ברנר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ב 1992)
על הספר:
ברונובסקי, יורם. עוד חשבון שלא נגמר.
הארץ, י״ד בניסן תשנ״ג, 5 באפריל 1993, עמ׳ ב 24.
הולצמן, אבנר. סוד הקסם הברנרי.
הארץ, ה׳ בתשרי תשנ״ב, 2 באוקטובר 1992, עמ׳ ב 9.
פרלסון, ענבל. אחדות, אך לא המיישבת סתירות. דבר,
ל׳ בשבט תשנ״ד, 11 בפברואר 1994, עמ׳ 26
קדמי, יחיאל. הפואטיקה של האמת העירומה. על המשמר, כ״ה בסיון
תשנ״ב, 26 ביוני 1992, עמ׳ 18
ערפלי, בעז.מהתחלה : קריאה חדשה ביצירות מרכזיות של יוסף חיים
ברנר: בחורף, מסביב לנקודה, מא. עד מ., מעבר לגבולין, מן המיצר, עצבים, מכאן ומכאן,
שכול וכשלון (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2008) תוכן העניינים:
על הספר:
פנואלי, ש״י.ברנר
וגנסין בסיפור העברי : של ראשית המאה העשרים (תל־אביב
: אוניברסיטת תל־אביב – מפעל השכפול, תשכ״ה 1965)
פרי, מנחם. שב עלי והתחמם : הדיאלוג
ההומוארוטי בין ברנר לגנסין : מיקרו־ביוגרפיה (בני־ברק
: הוצאת הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ז 2017)
תוכן העניינים
על הספר:
הולצמן, אבנר. עולם מלא : על שב עלי
והתחמם. בספרו: עין בעין : על
עשרים חוקרי ספרות (ירושלים : כרמל, תשע״ח 2018), עמ׳ 259–267 <חלקים
ממאמר זה פורסמו באתר הספריה החדשה, 22 בפברואר 2017>
ויזן, יהודה.נפילתו של נפיל.השילוח: כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, גל׳ 3 (שבט תשע״ז, פברואר 2017),
עמ׳ 189–199.
שאול בן־צבי, רבקה. פואטיקה של מעורבות.
עתון 77, גל׳ 373 (שבט–אדר תשע״ד,
ינואר–פברואר 2014), עמ׳ 9.
ק״ן, ניצה.הפרשנות החדשה לרומנים הראשונים
של י״ח ברנר : בחורף (1903), מסביב לנקודה (1904) (רמת אביב, תל־אביב : האוניברסיטה
הפתוחה, תשנ״ב 1992)
רבינס, אסתר. דמות האדם וגורלו ביצירת יוסף חיים ברנר לאור השפעת
הסופרים טולסטוי ודוסטוייבסקי (בולטימור, 1981) <עבודת גמר לקראת התואר
״מוסמך במדעי היהדות״–הקולג׳ העברי בבולטימור, 1981>
שגיא, אבי.להיות יהודי : י״ח ברנר כאקסיסטנציאליסט יהודי
(בני־ברק : הקיבוץ המאוחד ; רמת־גן : מרכז רפפורט, אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ז 2007)
על הספר:
בר און, שרגא. יהדותו של ברנר וסודו של רבי נחמן.
מקור ראשון, שבת, י״א באייר תשס״ח, 16 במאי 2008, עמ׳ 16–17.
בן־דב, ניצה. רומן בתחפושת
של ביוגרפיה, או: ביוגרפיה בתחפושת רומן. כיוונים חדשים: כתב
עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות, גל׳ 21 (טבת תש״ע, דצמבר
2009), עמ׳ 249–255.
בן־דב, ניצה. ביוגרפיה של אדם –
כרומן : על ברנר – סיפור חיים של אניטה שפירא. בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות
(ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 213–221.
רצבי, שלום. ברנר הסופר ובן הדור
: על היסודות האוטוביוגרפיים ביצירתו של י״ח ברנר. עתון 77, גל׳ 343 (כסלו–טבת
תש״ע, נובמבר–דצמבר 2009), עמ׳ 22–27.
רצבי, שלום. היסודות האוטוביוגרפיים
ביצירתו של ברנר – הסופר ואיש העלייה השנייה : מסה בעקבות ׳ברנר סיפור חיים׳
מאת אניטה שפירא. בתוך: יוסף דעת : מחקרים בהיסטוריה יהודית
מודרנית מוגשים לפרופ׳ יוסף שלמון לחג יובלו / עורך – יוסי גולדשטיין (באר
שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תש״ע 2010), עמ׳ 377–390.
מאמרים:
״שנינו אהבנו את יוסף חיים״.חידושים: מדע ודעת – אוניברסיטת
בר־אילן, גל׳ 2 (אביב תשס״ז 2007), עמ׳ 8–15 <שיח בהנחיית משה גולצ׳ין עם
חיים באר ואבי שגיא>
אולמרט, דנה. שמה הלא לא פה׳ – קריאה בשני
סיפורים מוקדמים של יוסף חיים ברנר. מחקרי ירושלים
בספרות עברית, כרך י״ט (תשס״ג
2003), עמ׳ 123–141 <המאמר מתמקד בתנועת הגבורים בשני סיפורים מוקדמים של ברנר
״פעמיים״ ו״שמה״, ובאופן שבו חושפת ומגלמת תנועה זו תהליכים הקשורים לגיבוש הזהות
אצל הגיבור>
אולמרט, דנה.מיניות ומרחב ב׳בחורף׳
לי״ח ברנר – הערות אחדות. בתוך: רגע של הולדת: מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש
לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 387–401.
בן־עזר, אהוד. פגישות על אם הדרך : מיפגשים
ראשונים עם ערבים בעיני סופרים מראשית המאה. עת־מול: עתון לתולדות
ארץ ישראל ועם ישראל, שנה ו׳, גל׳ 4 (1981), עמ׳ 11–13 <על
משה סמילנסקי, י״ח ברנר, שמעון קושניר ונחום
גוטמן>
בן־עמרם [ליפובצקי], פסח.רבה
של העליה השניה ותלמידה. דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כרך ד׳, גל׳
ל״ו (י״ד באייר תרפ״ט, 24 במאי 1929), עמ׳ 2–3; גל׳
ל״ז (כ״א באייר תרפ״ט, 31 במאי 1929), עמ׳ 2–3; גל׳ ל״ח (כ״ח באייר תרפ״ט, 7 ביוני
1929), עמ׳ 3.
בן־עמרם, פסח. ברנר המורה : שלושים וארבע
שנים למותו. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 17 (109) (ז׳ באייר תשט״ו,
29 באפריל 1955), עמ׳ א.
בן שמאי, ברכה. האדם העברי – ברנר קורא את יל״ג.
דחק, כרך ב׳ (אפריל 2012 תשע״ב), עמ׳ 436–446
<מתייחס לקטעים ממאמרו של יוסף חיים ברנר ״אזכרה ליל״ג״ מתוך ״הפועל הצעיר״ אדר–סיון
תרע״ג>
בנארי, נחום.כתבי ברנר.
בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל־אביב : מדור לספריות
שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל, תשי״ד),
עמ׳ 95–99.
בנארי, נחום.יחודו
של ברנר. בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים
(תל־אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים
העברים בארץ־ישראל, תשי״ד), עמ׳ 213–223.
בנארי, נחום.בין א.
ד. גורדון לברנר. בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים
ואישים (תל־אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של
העובדים העברים בארץ־ישראל, תשי״ד), עמ׳ 223–226.
בקון, יצחק. ברנר המספר בעיני הביקורת.
בתוך: יוסף חיים ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על
יצירתו הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יצחק בקון
(תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972), עמ׳ 7–36.
בר־אלי, צילה. ״תיק ברנר״: אורות ואופל. מקור ראשון,
שבת, כ״ב בכסלו תשס״ט, 19 בדצמבר 2008, עמ׳ 10–12 <על יוסף חיים ברנר ועל הרב קוק>
בר־יוסף, חמוטל. פסיכופתולוגיה עברית קדם־פרוידיאנית
בתקופת מעבר המאות. סדן:
מחקרים בספרות עברית, כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 37–71.
בר־יוסף, חמוטל. מה קיבל יוסף חיים ברנר מהלל
צייטלין? בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים
על מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ, שלום
רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008), עמ׳
175–186.
ברטוב, חנוך. משב קל של אנכרוניזם.
מעריב, 15 באפריל 1971 <על מחזהו של י״ח ברנר ״מעבר לגבולין״ בעיבודו ובבימויו
של יוסף מונדי> <חזר ונדפס בספרו: לגדול ולכתוב
בארץ ישראל (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2007), עמ׳ 94–97>
ברינקר, מנחם. ברנר כמבקר מבפנים של
תנועת הפועלים. בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה
/ עורך פנחס גינוסר (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשמ״ט
1989), עמ׳ 45–53.
ברעם אשל, עינת.
בין קרעיו של הפנקס לכריכתו : על מעמד הנובלה ביצירת י״ח ברנר. דפים למחקר בספרות,
כרך 12 (1999–2000), עמ׳ 271–291.
ברש, אשר.ברנר.הפועל
הצעיר, שנה י״ד, גל׳ 26 (כ״ח בניסן תרפ״א, 6 במאי 1921), עמ׳ 12 <חזר ונדפס
בכתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל־אביב : הוצאת מסדה, תשי״ז), עמ׳ 18>
ברתנא, אורציון. אסכולת ברנר ואסכולת
עגנון בספרות העברית של המאה העשרים. דימוי, גל׳ 25 (אביב תשס״ה),
עמ׳ 81–89, 95.
ברתנא, אורציון. יוסף חיים ברנר: ״עצבים״
(1909) – לאום, ארץ ודת בראי העלייה השנייה של ברנר. בתוך: בין דת, לאום
וארץ : המאבק על הזהות היהודית בעת החדשה / ערך יוסי גולדשטיין (אריאל : אוניברסיטת
אריאל בשומרון, תשע״ד 2014) (מחקרים במדעי היהדות : שנתון בין־תחומי, כרך א׳),
עמ׳ 283–292.
גוברין, נורית. בין קסם לרסן : על השפעת
מאמרו של ברנר: ״הז׳אנר הארצישראלי ואביזריהו״. מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 2 (טבת
תשל״ח, ינואר 1978), עמ׳ 111–118 <כונס בספרה מפתחות (תל־אביב : אוניברסיטת
תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978), עמ׳ 9–19 ובספרה ברנר – ״אובד עצות״
ומורה־דרך (תל־אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשנ״א 1991), עמ׳ 179–200>
גוברין, נורית. בשבחי הז׳אנר : ברנר
כמטפחו וכמעודדו של הז׳אנר הארץ־ישראלי. דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי
היהדות (י״ז–כ״ה מנחם־אב תשמ״ה, 4–12 באוגוסט 1985), חטיבה ג <היצירה היהודית
הרוחנית> (ירושלים : האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשמ״ו), עמ׳ 257–264 <נוסח מורחב
כונס בספרה ברנר – ״אובד עצות״ ומורה־דרך (תל־אביב : משרד הבטחון – ההוצאה
לאור, תשנ״א 1991), עמ׳ 201–223>
גוברין, נורית. בשבחי הז׳אנר : י״ח ברנר
– מטפחו של הז׳אנר הארץ־ישראלי למעשה ומתנגדו להלכה.
דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986),
עמ׳ 97–116 <כונס בספרה ברנר – ״אובד עצות״ ומורה־דרך (תל־אביב : משרד הבטחון
– ההוצאה לאור, תשנ״א 1991), עמ׳ 201–223>
גוברין, נורית. ברנר והסכם השלום עם
הפלשתינים. מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 2 (חשון תשנ״ד, נובמבר 1993), עמ׳
6–9 <״מה היה ברנר אומר, אילו היה חי, על הסכם השלום עם הפלשתינים?״ – ברנר כמשל,
ברנר כמייצג את הגעגועים לסמכות רוחנית ומוסרית ... כונס בספרה קריאת הדורות,
כרך ב (תשס״ב 2002), עמ׳ 310–315>
גוברין, נורית. כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר
לדורו ולדורות : 80 שנה לרצח ברנר, 2 במאי 1921. ראה: כתב־עת לחקר העברית
באירופה, חוב׳ 4 (2000), עמ׳ 27–35 <חזר ונדפס בספרה קריאת הדורות, כרך
ג (תשס״ח 2008), עמ׳ 209–217>
גוברין, נורית. כרך בחולות : על סיפורי
תל־אביב הראשונים, במלאות מאה שנה לייסודה של אחוזת בית. גג, ביטאון
איגוד כללי של סופרים בישראל, גל׳ 13 (2006), עמ׳ 124–145 <תל־אביב ביצירתם של
י״ח ברנר, א״א קבק וק״י סילמן>
גוברין, נורית. מחיר הנוכחות : יוסף
חיים ברנר כגיבור תרבות. קשר, גל׳ 36 (סתיו 2007), עמ׳ 88–102.
הלפרן, יחיאל. העליה השניה : יוסף חיים
ברנר. בספרו: המהפכה היהודית : מאבקים
רוחניים בעת החדשה (תל־אביב : הוצאת עם עובד, תשכ״א 1961), כרך ב, עמ׳ 402–426.
הראל, מעין. חולים ובריאים ביצירותיו של י״ח ברנר. בתוך
ספרה: גוף פגום. מלה ממארת. הוויה פגומה : ייצוגים של חולי בסיפורת העברית
החדשה (באר שבע, תשס״ח 2008), עמ׳ 83–140.
זך, נתן. החולי ומתק
הסתרים. אמות: דו־ירחון לענייני חברה
וספרות, שנה א׳, חוב׳ א׳ (אב–אלול תשכ״ב, אוגוסט–ספטמבר 1962), עמ׳ 40–46 <חזר
ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת
1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 283–291>
זך, נתן. הז׳אנר הארצישראלי
ואביזריהו. בספרו: השירה שמעבר למלים
: תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 301–311
<נחתם: ״לא ידוע מתי נכתב והיכן פורסם, אם אכן פורסם״>
חבר, חנן. שארית החזון: ה׳ז׳אנר הארצישראלי
ואביזריהו׳ מאת י.ח. ברנר. בתוך: רגע של הולדת: מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים
: מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 327–340 <חזר ונדפס בספרו: הסיפור והלאום : קריאות ביקורתיות בקאנון הסיפורת
העברית (תל־אביב : רסלינג, 2007), עמ׳ 47–60>
חבר, חנן. המרד על פי הכתיבה: יוסף חיים
ברנר והפוגרומים של מהפכת 1905 ברוסיה. תיאוריה וביקורת, גל׳ 36 (אביב
2010), עמ׳ 137–160.
חֶבֶר,
חנן. ברנר קורא את יל״ג : בין לאומיות להשכלה. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית
החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות –
איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה
סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 533–545.
חזן, מאיר. מפלגת הפועל הצעיר לנוכח גילויי אקטיביזם ומתינות אצל ברנר
וגורדון. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים
על מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ, שלום
רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008), עמ׳
239–261.
יהושע, בן־ציון. ציפור כחולה ואשה באדום
: דמויות מפתח ביצירתו של יוסף חיים ברנר. עתון 77, גל׳ 343 (כסלו–טבת
תש״ע, נובמבר–דצמבר 2009), עמ׳ 28–31 <חזר ונדפס בספרו ריח של לחם חם : על יוצרים ויצירות (ירושלים :
בציר ירושלים, תש״ע 2010), עמ׳ 181–188>
כהן, אדיר. למהותו של הגיבור הברנרי.
בצרון, שנה ל״ב, כרך ס״ב, גל׳ ז׳ (293)
(אב–אלול תשל״א, ספטמבר 1971), עמ׳ 378–383.
כהן, ישראל. משלילה לחיוב גדול. הפועל הצעיר,
שנה כ״ט, כרך ז׳, גל׳ 26 (ט׳ באייר תרצ״ו, 1 במאי 1936), עמ׳ 7–8 <חזר ונדפס בספרו
הַעֲרָכוֹת וּבָבוּאוֹת (תל־אביב : הוצאת מפיץ
הספר, תרצ״ח), עמ׳ 157–160>
כצנלסון־שזר, רחל. יוסף חיים ברנר.
בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל־אביב
: עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 58–98 <נחתם: תש״ב 1942>
לאור, דן.דוד שמעוני
(שמעונוביץ)–יוסף חיים ברנר: סיפורה של ידידות. ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם
(באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 157–201.
לפידוס, רינה. ׳בעל הבית והפועל׳ מאת
לב ניקולייביץ׳ טולסטוי בתרגומו העברי של יוסף חיים ברנר. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ״י ברדיצ׳בסקי,
י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר
: מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008), עמ׳ 187–208.
לפידוס, רינה. הלשון כראי הנפש – ׳מסביב
לנקודה׳ של י״ח ברנר כמערכת רב־לשונית. בספרה: בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה
לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 78–98.
נוה, חנה. ״נורא״ – לאופיו של משפט האמת אצל ברנר.
סדן: מחקרים בספרות עברית,
כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 183–209.
סדן, דב.
גרגרים.דבר (מוסף לשבתות ולמועדים), כרך ו׳, גל׳ כ״ז (י״ד באייר
תרצ״א, 1 במאי 1931), עמ׳ 6–7 <חזר ונדפס בספרו מדרש
פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש
י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו 1996), עמ׳ 154–158, בשם: בלשון בני אדם>
סדן, דב.פרקים
בפסיכולוגיה של י. ח. ברנר (מתוך ספר). אחדות העבודה (ירחון), כרך ג׳, חוב׳
א׳–ב׳ (תמוז–אב תרצ״א, יולי 1931), עמ׳ 103–116 <חזר ונדפס בקובץ יוסף חיים
ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה
יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, 1972), עמ׳ 113–132 ובספרו מדרש פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה של י״ח ברנר
(ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו 1996), עמ׳ 80–99
בשם: בצלו של האב>
סדן, דב.בשוגג.
דבר (מוסף לשבתות ולמועדים), שנה ז׳, גל׳ ח׳ (כ״ט בטבת תרצ״ב, 8 בינואר 1932),
עמ׳ 2–3;
<המשך> שנה ז׳, גל׳ י״ד (ז׳ בשבט תרצ״ב, 15 בינואר 1932), עמ׳ 2–3
<סוף> <מתוך ספר על הפסיכולוגיה של י. ח. ברנר.
חזר ונדפס בספרו
מדרש פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה של י״ח
ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו 1996),
עמ׳ 71–79>
סדן, דב. לדרכי
לשונו של י. ח. ברנר. מאזנים (שבועון), שנה ג׳, גל׳ מ״ח (כ״ט בניסן
תרצ״ב, 5 במאי 1932), עמ׳ 6–10; גל׳ מ״ט (ו׳ באייר תרצ״ב, 12 במאי 1932), עמ׳ 7–11
<חזר ונדפס בספרו מדרש פסיכואנליטי : פרקים
בפסיכולוגיה של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,
תשנ״ו 1996), עמ׳ 130–153, בשם: בין השיטין>
סדן, דב. פרקים בפסיכולוגיה של י. ח.
ברנר. מאזנים (שבועון), שנה ד׳, גל׳ מ״ה (ח׳ באייר תרצ״ג, 4 במאי
1933), עמ׳ 4–8; גל׳ מ״ו (ט״ו באייר תרצ״ג, 11 במאי 1933), עמ׳ 10–12; גל׳ מ״ז–מ״ח
(כ״ט באייר תרצ״ג, 25 במאי 1933), עמ׳ 16–17; גל׳ מ״ט–נ׳ (כ״א בסיון תרצ״ג, 16
ביוני 1933), עמ׳ 16–19 <המשך המאמר נדפס ב׳העולם׳ – ראה להלן. חזר ונדפס בספרו
מדרש פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה של י״ח
ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו 1996),
עמ׳ 25–56, בשם: מבלי משים (קטעים א–ה)>
סדן, דב.פרקים בפסיכולוגיה
של י. ח. ברנר. העולם, שנה כ״א, גל׳ 30 (ד׳ באב תרצ״ג, 27 ביולי 1933),
עמ׳ 445–446; גל׳ 31 (י״א באב תרצ״ג, 3 באוגוסט 1933), עמ׳ 461–462; גל׳ 32 (י״ח
באב תרצ״ג, 10 באוגוסט 1933), עמ׳ 477–478 <המשך המאמר שנדפס ב׳מאזנים׳ – ראה לעיל.
חזר ונדפס בספרו מדרש פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה
של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו
1996), עמ׳ 56–70, בשם: מבלי משים (קטעים ו–ח)>
סדן, דב.
בקסרקט.דבר, ט״ו באייר תרצ״ד, 30 באפריל 1934, עמ׳ 9 <פרק בפסיכולוגיה
של י. ח. ברנר. חזר ונדפס בספרו מדרש פסיכואנליטי
: פרקים בפסיכולוגיה של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה
העברית, תשנ״ו 1996), עמ׳ 100–105>
סדן, דב.
בדרך לענוי עולם.דבר (מוסף לשבתות ולמועדים), שנה י״א,
גל׳ כ״ב (ט׳ באייר תרצ״ו, 1 במאי 1936), עמ׳ 3 <חתום: ר. ט. על י. ח. ברנר.
חזר ונדפס באבני בוחן, עמ׳ 159–163; בבין דין לחשבון, עמ׳ 137–140
ובספרו מדרש פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה
של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו
1996), עמ׳ 159–162>
סדן, דב.
ציוני דרכו.דבר (מוסף לשבתות ולמועדים), שנה י״א, גל׳
כ״ב (ט׳ באייר תרצ״ו, 1 במאי 1936), עמ׳ 3–4 <חתך ביוגרפי של י. ח. ברנר.
חתום: ב. ק. חזר ונדפס בקובץ יוסף חיים ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו
הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, 1972),
עמ׳ 133–136>
סדן, דב.
צלה של אשה.דבר (מוסף לשבתות ולמועדים), שנה י״א, גל׳
כ״ב (ט׳ באייר תרצ״ו, 1 במאי 1936), עמ׳ 4–8 <פרקים בפסיכולוגיה של י. ח.
ברנר. חזר ונדפס בספרו מדרש פסיכואנליטי
: פרקים בפסיכולוגיה של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה
העברית, תשנ״ו 1996), עמ׳ 106–129>
סדן, דב. ברנר בימינו
: עם סדר חלוקת פרס ברנר. מאזנים, כרך ט״ו (ל״ח), גל׳ 6 (רכ״ב) (חשון
תשכ״ג, נובמבר 1962), עמ׳ 451–455 <חזר ונדפס בספרו
אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת־גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל
ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 74–80, בשם: צדיק בדורותיו>
סדן, דב. מבואי עדות. בתוך:
עם יוסף חיים ברנר לארץ־ישראל / מאת מנדל זינגר (חיפה : הוצאת מועצת פועלי
חיפה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 3–9 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 87–91, בשם: ואיך היו הדברים>
סדן, דב. מפנקס הימים – בצדי דפים ומעשים:
בענין ברנר וסביביו. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 38 (144) (כ״ט באלול
תשל״ד, 16 בספטמבר 1974), עמ׳ 1, 7 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 81–87, בשם: בין חקר לזכרון>
סדן, דב.ועוד על איוב ורעיו : בענין י״ח
ברנר וסביביו. דבר, כ״ו בשבט תשל״ט, 23 בפברואר 1979, עמ׳ 20
<דברים באוניברסיטת בר־אילן במלאות חמש שנים לפטירתו של אהרן צייטלין. כונס בספרו
חדשים גם ישנים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז
1987), כרך ראשון: בספרות העברית ואגפיה – מסה, עיון, חקר, עמ׳ 17–21>
סדן, צבי. יוסף חיים ברנר – חופשי מן ההיפנוז. בספרו: בשר
מבשרנו : ישוע מנצרת בהגות הציונית (ירושלים : כרמל, תשס״ח 2008), עמ׳ 93–126
וכן, ראה במפתח.
סוקר־שווגר, חנה. משפחת המזוהמים, או: ״עצבים ואבזריהם״ אצל ברנר
– הבזוי והנשגב. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה
ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו
/ עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר,
חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 546–574.
ערד, מאיה. על תרגומו של יוסף חיים ברנר ל׳החטא
ועונשו׳. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים
על מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ, שלום
רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008), עמ׳
209–219.
ערפלי, בעז. ״לא חשכה גמורה אבל בודאי
לא אור״ : י. ח. ברנר ונתן זך: גלגולים של צמתים סגנוניים־תמאטיים מפרוזה לשירה.
בתוך: ספר ישראל לוין, כרך ב׳ : קובץ מחקרים
בספרות העברית לדורותיה / [ערכו ראובן צור וטובה רוזן] (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב,
תשנ״ה 1994), עמ׳ 169–204.
פלג, ירון. ציונות ופוסט־קולוניאליזם : עיון בסיפור ״עוולה״ לי״ח
ברנר. הדור:
השנתון העברי של אמריקה (תשס״ח 2008), עמ׳ 103–107.
פלדמן, אהובה. ״ציונות״ נגד עצמה: מיתוס ברנר בסיפורת העברית העכשווית.
נתיב, שנה 18, גל׳ 105–106 (2005), עמ׳ 86–101.
מיתוס ברנר בספרות הוא מודל המחשה אופייני לתופעת השנאה העצמית. סכנת ניוונו של
עם וכליונו הפיזי הם בהתבוללות ובטמיעה התרבותית רוחנית, ובלעג העצמי לערכי קיומו.
הנחות המחברת מסתמכות על היצירות הבאות: ״באמצע הרומן״ של חנוך ברטוב, ״סיפור בשכיבה״
של יגאל תומרקין, ״המצב השלישי״ של עמוס עוז, ״עד הסוף״ של משה שמיר, ״מקדמות״
של יזהר סמילנסקי, ״עוול״ של אהרון מגד, ״חדר״ של יובל שמעוני, ״אבנר ברנר״ של
דרור בורשטיין.
פרוש, איריס. תפישת הקנון הספרותי בביקורת של ברנר. ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם
(באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 137–156.
צמח, שלמה. דמותו של
ברנר. בספרו: מסה וביקורת (תל־אביב :
אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי״ד 1954), עמ׳ 48–52.
צמח, שלמה.
קברניטה של ספרות.דבר, ט״ו באב תשכ״א, 28 ביולי 1961, עמ׳ 7,
8 <המשך>
* <חזר ונדפס בספרו ילקוט מסות / ליקט והוסיף מבוא והסברים
א. ב. יפה (תל־אביב : יחדיו ואגודת
הסופרים העברים בישראל, 1966), עמ׳ 64–71>
צמרת, צבי. ברדיצ׳בסקי, ברנר, גורדון והשבת. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ״י ברדיצ׳בסקי,
י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר
: מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008), עמ׳ 451–468.
קורצווייל, ברוך. מהות הסבל והחיים בסיפורי
י. ח. ברנר. בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים
(ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳ ובמהדורה
השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 271–302>
קורצווייל, ברוך. סיפורי ברנר כאנטיצפציה
של בעית הסיפור המודרני במאה העשרים. בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים
לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳ ובמהדורה
השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 303–318>
קורצווייל, ברוך. בין ברנר, ויינינגר
וקאפקא. בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים
(ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳ ובמהדורה
השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 319–332>
קושניר, שמעון. פגישות עם ברנר (סיפורו של
ילד על ראשית המאה בפתח־תקוה). עת־מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם
ישראל, שנה ט׳, גל׳ 5 (1984), עמ׳ 21–23.
קלינגר, נילי.
משחק באיכרות, משחק ביישובו של עולם.הארץ, תרבות וספרות, כ״א
בתשרי תשע״א, 29 בספטמבר 2010, עמ׳ 3 <על מושב עין גנים ביצירותיהם של י״ח ברנר
וש״י עגנון>
קצנלסון, גדעון. סיפורו הראשון של ברנר.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ו, גל׳ 2 (1968), עמ׳ 139–143 <על סיפורו של
ברנר ״פת לחם״>
קצנלסון, חיים יעקב. שיחות על דבר הספרות. בתוך: יוסף חיים ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו
הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972), עמ׳
47–57>
קריב, אברהם. העטרה והקוצים.
מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳
(תש״ך 1960), עמ׳ 202–216 <על הסיפור ״מכאן ומכאן״ לי״ח ברנר. הגיב על כך
מרדכי שניר – להלן>
קרמר, שלום. לשון הנפשות ולשון המראות. בספרו:
ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד
אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 31–36 <נחתם:
1965>
ר׳ בנימין.ברנר בחייו ובמותו.
מאזנים, שנה ראשונה, גל׳ ח׳ (ל׳ בניסן
תרפ״ט, 10 במאי 1929), עמ׳ 8–9 <שרטוטי־זכרונות – ליום־הזכרון שלו, כ״ג בניסן>
רייכר, מרדכי. יוסף חיים ברנר בפתח־תקוה.
קטיף, כרך ד–ה (תשכ״ז),
עמ׳ 272–277.
רצבי, שלום. ברנר הסופר ובן הדור : על
היסודות האוטוביוגרפיים ביצירתו של י״ח ברנר. עתון 77, גל׳ 343 (כסלו–טבת
תש״ע, נובמבר–דצמבר 2009), עמ׳ 22–27.
שביד, אליעזר. התשתית הקיומית של העימות בין גורדון לברנר ושאלת השפעתם
בתנועת העבודה בארץ. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים
חדשים על מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ,
שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008),
עמ׳ 263–273.
שגיב [הומלסקי], שמואל.י.
ח. ברנר.הצפירה,כ״ו באייר תרפ״א, 3 ביוני 1921, עמ׳ 3; ד׳ בסיון תרפ״א,
10 ביוני 1921, עמ׳ 4; י״א בסיון תרפ״א, 17 ביוני 1921, עמ׳ 3–4; כ״ה בסיון תרפ״א,
1 ביולי 1921, עמ׳ 4–5; ה׳ בתמוז תרפ״א, 11 ביולי 1921, עמ׳ 2; ט׳ בתמוז תרפ״א,
15 ביולי 1921, עמ׳ 4;ט״ז בתמוז תרפ״א, 22 ביולי 1921,
עמ׳ 4; כ״ג בתמוז תרפ״א, 29 ביולי 1921, עמ׳ 3–4;
שדה, פנחס. הכאב והרחמים : על ״בחורף״ ו״מסביב
לנקודה״ של י״ח ברנר. בתוך: אהבת סופרים
/ בעריכת ישראל אלירז (תל־אביב : דביר, תשמ״ד 1984), עמ׳
7–31.
שה־לבן, יוסף. דמויות ראשונים
בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה). קטיף, כרך ג׳ (תשכ״ה), עמ׳ 127–137.
שה־לבן, יוסף. פני
המהפכנות היהודית ביצירת י. ח. ברנר. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ג׳ (אדר
ב׳ תשל״ו, מארס 1976), עמ׳ 44–45.
שחם, חיה. אל הילד הזה התפללתי? : ׳געגועים׳ מאת עמוס עוז ו׳מכאן ומכאן׳ מאת י״ח ברנר
– עיון משווה. עיונים בתקומת ישראל:
מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, קובץ 9 (1999), עמ׳ 476–489 <על הסיפור
״געגועים״ מתוך הר העצה הרעה> <חזר ונדפס בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים
ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון
בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 209–222, בשם: ״נער החלומות של המפעל הציוני״>
שכטר, נתן. אמת מארץ־ישמעאל: פוסט־ציונות ב״מכאן ומכאן״.
קשת החדשה, שנה 2, גל׳ 9 (סתיו 2004), עמ׳ 160–178.
שמיר, זיוה. אמת מארץ־ישראל ומן הדרך העולה
ציונה : על סיפורו של י״ח ברנר ׳אגב אורחא׳. ישראל: כתב עת לחקר הציונות
ומדינת ישראל, כרך א׳ (תשס״ב), עמ׳ 13–32.
שמעוני, שמואל. ״אותך לא אשכח גם בשכבי גוסס על מיטתי האחרונה״ : דברים
שכתב ברנר לידידו ר׳ בנימין. קשת החדשה,
שנה 2, גל׳ 12 (קיץ 2005), עמ׳ 162–181.
שניידר, שמואל. למהות הסבל בכתבי י״ח
ברנר – הנקודה היהודית. הדור: השנתון
העברי של אמריקה (תשס״ח 2008), עמ׳ 93–102 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים
ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ׳ 169–180>.
שפירא, שמואל. יוסף־חיים ברנר ז״ל. בספרו: אשר לאורם
הלכתי (תל־אביב : הוצאת ידידי העליה השניה, תשכ״ו), עמ׳ 178–181 <נדפס לראשונה
ב״ערד און ארבעט״, ״הנוער״, קישינוב 1926>
שקד, גרשון.אמנות ״בלתי־בדוייה״.משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 11, גל׳ 17 (י״ב באייר תשכ״א, 28 באפריל 1961),
עמ׳ א׳, ב׳ ; גל׳ 18 (י״ט באייר תשכ״א, 5 במאי 1961), עמ׳ ב׳ <נוסח מורחב
נדפס בספרו ללא מוצא : על י.ח. ברנר, מ.י. ברדיצ׳בסקי,
ג. שופמן וא.נ. גנסין (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973), עמ׳ 66–78>
שקד, גרשון.יציאה ללא מוצא : על תבנית
מרכזית ביצירתו של ברנר.מאזנים, כרך י״ג (ל״ו), גל׳ 3–4 (רט–רי)
(אב–אלול תשכ״א, אוגוסט–ספטמבר 1961), עמ׳ 242–246 <נוסח מורחב נדפס בספרו ללא מוצא : על י.ח. ברנר, מ.י. ברדיצ׳בסקי, ג.
שופמן וא.נ. גנסין (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973), עמ׳ 57–65>
שקד, גרשון.על מפתן החיים : על בעיות מבניות ב״התחלה״ לי״ח ברנר.
סדן: מחקרים בספרות
עברית, כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 265–278 <כונס גם
בספרו: מנדלי, לפני ואחריו (ירושלים : הוצאת
ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״ה 2004), עמ׳ 203–217>
Fleck, Jeffrey. The drama of
narration : Y. H. Brenner׳s In Winter. In his book: Character and context
: studies in the fiction of Abramovitsh, Brenner, and Agnon (Chico, California
: Scholars Press, 1984), pages 59–72.
Fleck, Jeffrey. Narrative as
psychological Drama : Y. H. Brenner׳s Breakdown and Bereavement. In his book:
Character and context : studies in the fiction of Abramovitsh, Brenner,
and Agnon (Chico, California : Scholars Press, 1984), pages 73–85.
Soker-Schwager, Hanna. Brenner
and the ״Nerves״ genre : between and the Oedipal narrative, the Jewish joke,
and the national sublime. Prooftexts, vol. 31 (2011), pp. 60–94.
Stahl, Neta. Theomorphism and
modern Hebrew literature׳s search for the Divine : Brenner and Shlonsky as a
case study. Jewish studies quarterly, vol. 22, no. 1 (2015), pp. 62–85.
על ״מעמק עכור״
ברדיצ׳בסקי, מיכה יוסף.״מעמק עכור״.
ספר השנה, שנה ג׳ (תרס״ב 1901), עמ׳ 268–271 <חזר ונדפס בתוך: יוסף חיים ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו
הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972), עמ׳ 37–41>
גלבוע, מנוחה. יוסף חיים ברנר –
מעמק עכור – עיונים. בספרה המהלך החדש ומחוצה לו בספרות
העברית (תל־אביב : המכון לחקר הספרות העברית ע״ש בן־ציון כץ, בית הספר למדעי
היהדות ע״ש ח. רוזנברג, אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״א 1991), עמ׳ 65–79.
ברדיצ׳בסקי, מיכה יוסף.בספרות היפה: ״בחורף״.
הזמן : ירחון לעניני החיים, הספרות, האמנות והמדע, שנה א׳, חוב׳ ב׳ (פברואר
1905), עמ׳ 249–252 <חזר ונדפס בתוך: יוסף חיים ברנר
: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה
יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972), עמ׳ 41–44>
חרמוני, מתן. פייארמן בכתריאליבקה :
גיבור בחורף של ברנר מול עולמו של שלום עליכם. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית
החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות –
איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה
סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 575–593.
חנס, נעמי.מכאן ומכאן מאת
י. ח. ברנר. בתוך ספרה: פני סופרים
במראה : המספר כסופר – ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן בסיפורת העברית
מברנר עד גרוסמן (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ׳ 45–59.
שהם, אורי. נביא האחרית והשארית: על ״מכאן
ומכאן״. מחברות לחקר יצירתו ופעלו של י.ח. ברנר, כרך ב׳ (1977), עמ׳ 72–106.
שהם, אורי.אובד עצות בין ניפוץ אלים
לבין קדושה חדשה : על ״מכאן ומכאן״ – מאת י״ח ברנר. בספרו:
גיבור דורנו בארץ (תל־אביב : פפירוס,
בית ההוצאה באוניברסיטת תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב,
תשמ״ו 1986), עמ׳ 9–43.
על ״אגרות ח. ח. ברנר״, בעריכת מנחם פוזננסקי
אוכמני, עזריאל. י. ח. ברנר.
בספרו לעבר האדם : דברים בשולי
ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 117–128 <נחתם: 1941>
על ״כל כתבי י״ח ברנר״ (מהדורת תשט״ז–תשכ״ז)
אורן, יוסף. משורר היסורים.
ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, ג׳ בשבט תשכ״ח, 2 בפברואר 1968, עמ׳ 12 <הערה
אחת בעקבות הופעת הכרך השלישי של כתבי ברנר>
מירון, דן. גילויי נוף בסיפורי א״י לי״ח
ברנר : עם הופעתם המחודשת של סיפוריו. זמנים, י״ב בחשון תשט״ז, 28
באוקטובר 1955, עמ׳ 4, 6; י״ט בחשון תשט״ז, 4 בנובמבר 1955, עמ׳ 4, 6 (במדור לספרות
ולאמנות)
על ״בין מים למים״
אורן, יוסף. ברנר לגימנסיה.
ידיעות אחרונות, ה׳ בסיון תש״ם, 20 במאי 1980; ח׳ בסיון תש״ם, 23 במאי 1980
<חזר ונדפס בספרו שבבים (תל־אביב : יחדיו, תשמ״א
1981), עמ׳ 170–182>
גוברין, נורית. גלגולו הספרותי של חשבון
אישי: על צמד הגיבורים המנוגדים בסיפורו של י״ח ברנר ״בין
מים למים״. בקורת ופרשנות, חוב׳
17 (אדר תשמ״ב, פברואר 1982), עמ׳ 111–131 <חזר ונדפס בספרה ברנר: ״אובד־עצות״
ומורה־דרך (תל־אביב: משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשנ״א 1991), עמ׳ 123–146>
חנני, יוסף. יוסף חיים ברנר: ״המוצא״. בספרו:
הוראת הסיפור הקצר : מהד׳ 2. (תל־אביב : אור־עם, תשמ״ב 1981), עמ׳ 130–144.
מנדלסון־מעוז, עדיה. כאבם של פליטים
: ״המוצא״ לברנר. בספרה: הספרות כמעבדה
מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת
בר־אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 111–128.
Abramson, Glenda. No Way Out
: Y. H. Brenner and the War. In her: Hebrew
writing of the First World War (London : Vallentine Mitchell, 2008),
pp. 348–377.
Mendelson Maoz,
Adia. A refugee׳s cry ״ Brenner׳s ״The Way Out״. Australian
journal of Jewish studies, vol. 23 (2009), pp. 73–95.
על ״מ״י ברדיצ׳בסקי (מ.י. בן גריון) : יוסף חיים ברנר: חליפת
אגרות, תרס״ז–תרפ״א״
מירון, דן. מ.י. ברדיצ׳בסקי וי.ח. ברנר
באגרותיהם. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באדר ב׳ תשכ״ב, 30 במארס 1962,
עמ׳ 18, 23.
על ״מסביב לנקודה״
ביאליק, חיים נחמן. איגרת על ״מסביב לנקודה״. בתוך: אגרות
חיים נחמן ביאליק / מכונסות ומסודרות, בצרוף הערות על־ידי פ. לחובר
(תל־אביב : דביר, תרצ״ח–תרצ״ט), כרך א׳, עמ׳ רס״ח–ר״ע <חזר ונדפס בתוך: יוסף חיים ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו
הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972), עמ׳
45–46>
בעל־מחשבות [ישראל איזידור אלישיב].
סקירות ורשמים, ז׳ [על
״מסביב לנקודה״]. הזמן, ה׳ באדר ב׳ תרס״ה, 12 במארס 1905, עמ׳ 1 <חזר ונדפס בתוך: יוסף חיים ברנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו
הסיפורית / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יצחק בקון (תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972), עמ׳
58–61>
כצנלסון־בנק, דפנה. קטילה והילה של בעלי חזון בנקודת המפנה בין המאות.
בתוך: ספר הכנס ׳משיחיות, שיגעון וחזון׳ : היבטים היסטוריים ותאורטיים בפנייה
אל תחומי דעת שונים / עריכה וארגון – פלדמן זיוה (אריאל : המרכז האוניברסיטאי אריאל
בשומרון, תשע״ג 2012), עמ׳ 168–172 <בין היתר, גם על יעקב אברמזון מתוך ״מסביב
לנקודה״ לי״ח ברנר>
ערפלי, בעז.ניגודים לא־סימטריים: בין
אמת המוות לחיים של שקר : צמתים אידיאולוגיים, קיומיים ופסיכולוגיים ב״מסביב לנקודה״
לי״ח ברנר. סדן: מחקרים בספרות עברית,
כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 211–264.
ערפלי, בעז. ״התועה בדרכי החיים החדשים״: סיטואציה
אחת, ביצועים שונים : מחניים (מ״י ברדיצ׳בסקי),
מסביב לנקודה (י״ח ברנר), תמול שלשום (ש״י
עגנון). בתוך: ממרכזים למרכז
: ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית,
ביה״ס למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל־אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 234–240.
פורת, אלישע. בין ״אף על פי כן״ ל״אין לי ארץ
אחרת״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 683 (כ״ט באדר תשס״ו, 29 במארס 2006),
עמ׳ 10
פלדמן, יעל. בין המיתי לבין הטרגי (׳מסביב
לנקודה׳ כתגובה על ׳החטא ועונשו׳). מחברות לחקר יצירתו ופעלו של
י״ח ברנר, כרך ג׳–ד׳ (1984), עמ׳ 217–238.
הס, תמר. ׳צריך לנשק לה׳ – דיון פמיניסטי ב׳שכול וכשלון׳ לי״ח
ברנר. מחקרי ירושלים בספרות עברית,
כרך ט״ו (תשנ״ה 1995), עמ׳ 197–221.
חנני, חסיה. דרכי אפיון של דמויות מרכזיות ב״שכול וכשלון״ לי.
ח. ברנר. קטיף: ילקוט לדברי
ספרות, הגות ואמנות, כרך ח׳ (תשל״א 1971), עמ׳ 159–182.
עזר, ננסי. דכדוך ודיכאון ב שכול
וכשלון לי״ח ברנר. הדור: השנתון
העברי של אמריקה, תשע״א 2010, עמ׳ 39–45.
צוויק, יהודית. חנוך כדמות איקונית בספרותנו. דפים למחקר בספרות,
כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 55–77 <בין היתר על חנוך חפץ, גיבורו של ברנר ב״שכול וכשלון״>
קאטר, ויליאם ויוסף אבן. בעקבות ברנר
בדרך אל שכול וכשלון. הספרות, כרך 17 (1974), עמ׳ 127–141
1. תיאור החומר הנמצא בעזבונו של י.ח. ברנר: כתבי יד שלמים של הרומן שכול וכשלון,
קטעים שפורסמו בכתבי עת לפני הופעת הרומן השלם, ראשי פרקים, תוכניות ומוטואים לשכול
וכשלון, שמות היצירה ושמות חלקיה, קטעי סיפור שלא כונסו ביצירה הסופית; 2.
הקדמותיו של ברנר לשכול וכשלון; 3. גלגולי שמו של יחזקאל חפץ תוך תהליך
הכתיבה; 4. תוספות שצורפו לכתב היד הסופי.
קרמר, שלום. תבנית ואידיאה בשכול וכשלון.
בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין
עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 36–49 <נחתם:
1967>
שגיא, אבי. הקיום בין מחלה לבריאות : מסעו התרפויטי של יחזקאל
חפץ בשכול וכשלון לברנר. בספרו המסע האנושי
למשמעות : עיון הרמנויטי־פילוסופי ביצירות ספרותיות (רמת גן : אוניברסיטת
בר־אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 102–148.
שניידר, שמואל. דת, דתיות ושמירת מצוות
ב״שכול וכישלון״ ליוסף חיים ברנר. הדור:
השנתון העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ׳ 127–133 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים
ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ׳ 181–190>
שקד, גרשון. עיונים ב״שכול וכשלון״ לי.
ח. ברנר. שדמות, חוב׳ ל״ו (תש״ל), עמ׳ 17–29 <נוסח מורחב נדפס בספרו
ללא מוצא : על י.ח. ברנר, מ.י. ברדיצ׳בסקי,
ג. שופמן וא.נ. גנסין (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973), עמ׳ 99–118>
Shaked, Gershon.
The man who was not Job : an analysis of the composition of ״Breakdown and
Bereavement״ by J.H. Brenner. In: Studies in Hebrew narrative art throughout
the ages / edited by Joseph Heinemann, Samuel Werses (Jerusalem : Magnes
Press, Hebrew University, 1978), pp. 155–173 (Scripta Hierosolymitana, v. 27)
<also published in The New Tradition : essays
on Modern Hebrew literature / Gershon Shaked (Cincinnati : Hebrew Union College
Press, 2006), pp. 275–294>