דב סדן.
    חיים נחמן ביאליק ודרכו בלשונו ולשונותיה / דב סדן. -- תל אביב : הקיבוץ המאוחד : הוועד הציבורי להוצאת כתבי דב סדן, 1989.
    463 עמ'.

דב סדן, גדול חוקרי ביאליק ולשונו בימינו, פרסם במשך יותר מחמישים שנה כ-120 מאמרים על המשורר, יצירתו ולשונו. לספר זה כינס לראשונה מבחר מקיף ממאמריו שענינם לשונו של ביאליק, מקורותיה וגלגוליה, והוא בבחינת כרך ראשון ממסכת מחקריו על ביאליק. כל המאמרים נערכו או נכתבו מחדש לספר זה על ידי המחבר. בקיאותו המופלגת של סדן בכל מכמני ספרותנו ולשונותיה, בקיאות שאין לה אח ורע, מכאן, וחכמתו, חריפותו ושנינותו שאף הן מן המפורסמות, מכאן, חברו יחד ליצירת ספר יוצא-דופן, שרק פינומן כסדן יכול היה לחברו.

תוכן העניינים:

בפתח הספר (עמ' 5־14)
פרק א. עֶרגה - בין לשון תשוקה ולשון צעקה : חידושה של תיבה ובחינתו (עמ' 15־34)
פרק ב. בין צור לגל ואיפכא (עמ' 35־53)
פרק ג. שלג דאשתקד (עמ' 54־66)
פרק ד. חרדת אלוהים (עמ' 67־88)
פרק ה. בין כְּאֵב לאנחות (עמ' 89־107)
פרק ו. משאת-נפש : תנודה בין לשון-זכר ולשון-נקבה (עמ' 108־124)
פרק ז. חידוש לאורך-דרכו : לקושיית ויֶרֶס ודומיה (עמ' 125־131)
פרק ח. מעשה-יער וסביבו : על פני גשר לשונותיים (עמ' 132־147)
פרק ט. הוי, שלו קבצני עולם, שנוררים (עמ' 148־157)
פרק י. מקלט-עם-עולמים (עמ' 158־169)
פרק יא. ולא רעד בגיל יחד לב כל העם (עמ' 170־187)
פרק יב. בין לשון ואחותה הצעירה ממנה (עמ' 188־215)
פרק יג. גמדי לילה (עמ' 216־223)
פרק יד. אור-קפאון (עמ' 224־228)
פרק טו. צלח ורכב (עמ' 229־238)
פרק טז. היא באה כצפור (עמ' 239־250)
פרק יז. הים הקרוש (עמ' 251־263)
פרק יח. על ימים ועל נהרות (עמ' 264־282)
פרק יט. שגיאות מי יבין (עמ' 283־297)
פרק כ. על יום השישי הקצר וסביביו (עמ' 298־326)
פרק כא. לאגדת רבי זרח (עמ' 327־340)
פרק כב. תנודת תיבה קטנה : בין לשון מקרא ולשון חכמים (עמ' 341־347)
פרק כג. בין לשון שָאול לבין לשון שואל (עמ' 348־354)
פרק כד. לפרשת ואני (עמ' 355־368)
פרק כה. שני לולים עליונים בסולם התורה (עמ' 369־386)
פרק כו. בין לשון נודע ללשון נשמע ואיפכא (עמ' 387־395)
פרק כז. משמרת-קודש : לתרגום 'וילהלם טל' של שילר (עמ' 396־410)
פרק כח. אימי זכרונה לברכה (עמ' 411־423)
פרק כט. כשמשון בידי דלילה (עמ' 424־444)
פרק ל. ועוד משהו לענין מאיר קאנלסקי (עמ' 445־447)
פרק לא. חרש מזימות : חידוש על סביבו ודרכיו (עמ' 448־463)