דב סדן (שטוק) נולד בפורים-קטן (י״ד באדר א' תרס״ב, 21 בפברואר 1902) בברודי שבגליציה למשפחה בעלת שורשים חסידיים מצד אביו. אמו מתה בלדתה אותו, וכל ימיו ליוו אותו, כעדותו, רגשי אשמה יחד עם דחף להצדיק את קורבנה ולחיות, כביכול, גם את חייה שלא נחיו. למד בחדרים, בבית-ספר עממי יהודי ובגימנסיות פולניות בברודי ובלבוב, לשם עקרה משפחתו במלחמת העולם הראשונה. מילדותו היה פעיל באגודות ציוניות בברודי. מ-1923 עמד בראש תנועת ״החלוץ״ בלבוב, ועסק בהכשרת נוער לציונות ולעלייה. המשיך בפעילות זו בוורשה, שם עשה ב-1925 כמזכיר הברית העולמית של הנוער העברי. כתיבתו הספרותית והעיונית החלה באותן שנים ברשימות ובתרגומים בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית, ובתוך זה גם ספר ראשון, קובץ שירים בשם צלילים (1921). בשלהי 1925 עלה ארצה ועבד כפועל במקומות שונים, עד שב-1927 הזמין אותו ברל כצנלסון, עורך דבר, להצטרף למערכת העיתון. ב-1928 יצא בשליחות תנועת ״החלוץ״ לגרמניה, וניצל את שהותו שם גם ללימודים בבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין. בשובו עסק בהוראה למבוגרים, עד שהוזמן שוב לעבוד בדבר. מ-1933 עד 1939 ערך את המוסף הספרותי השבועי של העיתון, וזה נעשה בניצוחו לבמה רמת איכות ורבת השפעה, חוליית קשר עם מרכזי הספרות העברית בגולה ואכסניה לעידוד קולות חדשים. במסגרת עבודתו בדבר ייסד ב-1940 את העיתון היומי המנוקד הגה. מ-1944 עבד כעורך בהוצאת עם עובד.
    ב-1950 הוזמן להצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים אף שלא הייתה לו השכלה אקדמית פורמלית. ב-1952 הקים שם את הקתדרה ליידיש ועמד בראשה עד פרישתו לגמלאות ב-1969 (מ-1963 כפרופסור מן המניין). מ-1965 הרצה על ספרות עברית גם באוניברסיטת תל-אביב. ב-1965 נבחר לכנסת ברשימת המערך אף-על-פי שלא היה חבר מפלגה. פעילותו הפרלמנטרית הייתה מצומצמת, וב-1968 פרש ביוזמתו מן הכנסת כדי להתמסר לעבודתו הספרותית. במהלך השנים זכה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל במדעי היהדות (1968) ופרס ביאליק לספרות יפה (1980). משנת 1962 היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא נפטר בירושלים ביום ט״ו בתשרי תש״ן, 14 באוקטובר 1989. על שמו הוקמה עוד בחייו קרן באוניברסיטת תל-אביב, המעניקה מדי שנה פרסי עידוד לחוקרים צעירים של הספרות והלשון העברית והיידית, ומוציאה לאור מאסף מחקרי בשם סדן. ארכיונו האישי הענק שמור בספרייה הלאומית בירושלים.
    פעילותו הספרותית, המחקרית והעיתונאית של דב סדן נמשכה כשבעים שנה, והיא עצומה בהיקפה ומגוונת בענייניה. הביבליוגרפיה של כתביו מונה כשמונים ספרי מקור מפרי עטו, כחמישים ספרים שתרגם, כשלוש מאות ספרים שערך או שהקדים להם מבואות, וכארבעת אלפים מאמרים ורשימות. כולם כתובים בסגנון ייחודי, דחוס ומרובד בלשונו, מפותל בתחבירו אך ריתמי והרמוני בניגונו. דומה כי התחום המרכזי במכלול יצירה ענף זה היה עיסוקו של סדן בביקורת ובמחקר של הספרות העברית שמן המאה השמונה-עשרה ואילך. הוא היה אמן המסה הקצרה והמלוטשת, היורדת אל עומק עולמו של יוצר ומזהה את מבנה התשתית הנפשי המפעיל אותו, כגון במסותיו על ח״נ ביאליק, י״ח ברנר, י״ד ברקוביץ, ג' שופמן, זלמן שניאור, יעקב פיכמן ורבים אחרים. בין האסופות המכילות את המסות האלה: אבני בוחן (תשי״א), בין דין לחשבון (1963), אבני גדר (1970), ארחות ושבילים – כרך האישים (1977), חדשים גם ישנים בספרות העברית ואגפיה (1987). בדרך כלל לא חרגה התבוננותו של סדן אל הספרות הישראלית שנכתבה בידי בני דורות צעירים ממנו. במקרים הנדירים שעסק בה ניכר כי מצא בסופר או ביצירה הנדונים טעם וערך מיוחדים מכוח הזיקה למסורת היצירה העברית: משה שמיר (מלך בשר ודם), עמוס עוז (הר העצה הרעה), חיים באר (נוצות), אהרן אפלפלד.
    שלושה סופרים זכו לתשומת לבו המיוחדת, ולהם הקדיש סדרות של מחקרים פורצי דרך. בשנות השלושים פרסם סדרת מסות על יוסף חיים ברנר ויצירתו לאור התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, שהיו חידוש מתודולוגי גמור בביקורת העברית, והן נאספו רק אחרי מותו בספר מדרש פסיכואנליטי (1996). בספרו על ש״י עגנון (1959; מהדורה מורחבת ב-1978) כלולים כמה וכמה חידושים עקרוניים בהבנת עגנון, ובהם הדגשת המודרניות של יצירתו, מנגנוני האירוניה הרב-שכבתית בכתיבתו ועמידתו המתוחה מול עולם המסורת היהודית תחת מסווה ירֵאִי-תמים. ואילו ספרו חיים נחמן ביאליק: דרכו בלשונו ובלשונותיה (1989) כולל מבחר ממאמריו שעניינם לשונו של ביאליק, מקורותיה וגלגוליה, אך אין בו כדי למצות את רוחב תפיסתו של סדן במבנה עולמו של ביאליק ובהיבטיה העקרוניים של יצירתו.
    זהותו העברית-הציונית המובהקת של דב סדן לא מנעה ממנו לעסוק באופן עמוק ומחייב בספרות יידיש, וזאת מתוך השקפתו על אחדותה ורציפותה של היצירה היהודית ללשונותיה. עם השנים הגיע להכרה שהוא עצמו הינו סופר כפול-לשון; ואכן, עיוניו בספרות יידיש מצטרפים לשלושה-עשר כרכים. הוא עסק במשקעי יידיש בלשונם של סופרים עברים, חקר את תופעת הסופרים כפולי הלשון מתקופת ההשכלה ואילך, התחקה אחרי שורשיה העממיים של ספרות יידיש בשירה ובפרוזה, עסק בתולדותיה של לשון יידיש מאז ימי הביניים, הרבה לתרגם ממנה לעברית, קרא קריאה צמודה במבחר משירת יידיש והקדיש עיונים מונוגרפיים לכמה מן הבולטים ביוצריה, משלום עליכם וי״ל פרץ ועד יעקב גלאטשטיין, איציק מאנגר ואברהם סוצקבר.
    הספרות היהודית עמדה במוקד התעניינותו של סדן, אולם כתיבתו הקיפה טווח רחב של נושאים מחיי היהודים ותרבותם, בעיקר בהקשר האשכנזי המזרח-אירופי. הוא עסק בתולדות הלשון העברית על דרך המעקב אחרי גלגוליהם של ביטויים וצירופי לשון (אבני שפה תשט״ז; אבני שעשוע, 1983); חקר את הפולקלור היהודי, הסיפור העממי והחסידי, המנהג, ההלצה והפתגם (גלגל המועדים, 1964; יריד השעשועים, 1964; בצאתך ובאהליך, 1966; בין שאילה לקניין, 1969; ש״י עולמות, 1990); כינס שתי אסופות רחבות של בדיחות וקטעי הומור בצירוף מנגנוני ביאור (קערת צימוקים, תש״י; קערת אגוזים, תשי״ג); כתב על הוגים ואנשי מעשה במעגל תנועת העבודה בגולה ובארץ, לרוב על סמך היכרות אישית (גורל והכרעה: משנתו של שלמה שילר, תש״ג; אבני גבול, 1964; אלופי ומיודעי, 1972); פרסם אסופות של מאמרי הגות, פובליציסטיקה ופולמוס (הנמר וידידו המנמנם, תשי״א; פולמוס ושווה פולמוס, 1972; מריבי בית, 1974); ניסה כוחו בחקר המקרא (מכוחו של מקרא, תשל״ז) ובהגות תיאולוגית (אלכה ואשובה, 1971). חיבתו המיוחדת לדמויות נידחות ונשכחות של סופרים ואמנים בפועל ובכוח שגורלם המר להם מצאה ביטוי במונוגרפיות שהקדיש להם על סמך מחקר מדוקדק (המנגן המופלא, תש״ז; כוכב נידח, 1950; אבני זיכרון, תשי״ד). חטיבה מיוחדת בכתביו היא הספרות היפה עצמה. סדן פרסם קובץ סיפורים בשם באלכסון (תש״ב), המעוגן ברשמים שצבר בשנות מלחמת העולם הראשונה ובדמויות שהזדמנו לו במרחב הרב-תרבותי של מרכז אירופה. חוויות ילדותו ונעוריו הזינו סדרה של ספרי זיכרון המצטרפים לכעין רומן אוטוביוגרפי תיעודי בן כרכים אחדים. זוהי גם מצבת זיכרון לעירו ברודי, שהיה אחוז בה כל ימיו: ממחוז הילדות (1938), אחרית השעשועים (תש״ו), ממעגל הנעורים (תש״ו), מעשים שהיו כך היו (תש״ז), עיר ואם בעיני בניה (1981). בצד כל אלה יש לציין את רבבות המכתבים ששיגר להמון נמענים, והם סוגה רבת תוכן ומשקל בפני עצמה.
    השפע והגיוון של כתבי סדן, רוחב היריעה של העניינים הנדונים בהם ואופיה האנציקלופדי של כתיבתו עוררו בקוראיו ובמעריכיו המשתאים את הצורך למצוא נקודת מוקד או שיטה המחברת את עולמו למכלול אחד. סדן עצמו סייע להם בכך במסות ובהרצאות שבהן דיבר על חייו ועל יצירתו (בלשון מדבר בעדו, 1972), ובעיקר בחיבוריו על ספרותנו – מסת מבוא (תש״י) ועל ספרותנו – מסת חיתום (1977). בשתי המסות האלה שרטט קווים לתיאוריה מאוחדת, כוליית, של ספרות עם ישראל, המושתתת על יחסים מורכבים בין שני משולשים לא חופפים. האחד הוא המשולש הלשוני: עברית, יידיש ולשונות נכר שיהודים כתבו בהן, והשני הוא משולש התנועות הרוחניות העיקריות בחיי היהודים בעת החדשה: החסידות, המתנגדות וההשכלה. תלמידו המובהק ובר-הפלוגתא שלו, דן מירון, הציע למפעלו של סדן את הכותרת ״בדרך אל הכוליות״, לאמור, ראייתה של התרבות היהודית המודרנית כהוויה רבת פיצולים ומתחים השואפת אל תיקונה בדרך של שיבה אל תרבות ישראל האמונתית-המסורתית. בין כך ובין כך, יצירתו של סדן היא כשלעצמה אספקלריה ואוצַר זיכרון של תרבות זו על קשריה וניגודיה, אישיה וזרמיה, מכלוליה וזעירי פרטיה.

ארכיון דב סדן בספריה הלאומית

יצירות דב סדן בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, Электронная еврейская энциклопедия ויקיפדיה] 

ספריו:

• צלילים (פשעמישל : דפוס קנאָללער עט זאָהן, תרפ״א)
• בריוו פון א חלוץ אין א״י צו טאטע מאמע (לבוב : בהוצאת משרד-ההספקה של הסתדרות ״החלוץ״ בפולין הקטנה, תרפ״ו 1926)
• ביראָבידזשאן אזוי ווי זי איז (ווארשע : ארויסגעגעבן דורך דער הנהגה עליונה פון השומר הצעיר, פארלאג קואופרטיב שומרי מרכזי, 1935) <בשיתוף עם יהושע פערענסאָן> <תורגם גם לגרמנית, פראג, 1937>
• ממחוז הילדות : פרקי וידוי וזכרון - עשריפ פרקים (תל אביב : דבר, תרצ״ח 1938)
• באלכסון : ספורים ובדומה להם (תל אביב : גזית, תש״ב) <סיפורים שנתחברו בשנות תרפ״ז-תרצ״א >
• גורל והכרעה : משנתו של שלמה שילר (ירושלים : יוצא לאור ע״י המחלקה לעניני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד בהוצאת ראובן מס, תש״ג)
• אחרית השעשועים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ו)
• ממעגל הנעורים : פרקי וידוי וזכרון (תל אביב : עם עובד : ספרית ״לדור״, תש״ו) <ספר המשך ל״ממחוז הילדות״>
• המנגן המופלא : חיי יוסף מיכאל גוזיקוב וסביביהם (תל אביב : מ. ניומן, תש״ז)
• מעשים שהיו כך היו : עשרה סיפורים קצרים (תל אביב : ידיעות אחרונות, תש״ז 1947)
• על ספרותנו : מסת מבוא (ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, בהוצאת ראובן מס, תש״י)
• כוכב נידח (מרחביה : הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר : ספרית פועלים, 1950) <מונוגרפיה על בנימין גריל>
• קערת צמוקים, או, אלף בדיחה ובדיחה : אסופת הומור בישראל (תל-אביב : מ׳ ניומן, תש״י)
• אבני בוחן (תל אביב : מחברות לספרות, תשי״א)
• קערת אגוזים, או אלף בדיחה ובדיחה : אסופת הומור בישראל (תל אביב : מ. ניומן, תשי״ג) <ספר המשך ל״קערת צמוקים״>
• הנמר וידידו המנמנם (עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, תשי״א)
• אבני זכרון (תל אביב : עם עובד, תשי״ד)
• עצים ואבנים : לתולדות מליצה אחת (ירושלים : הוצאת ועד הלשון העברית בארץ-ישראל, בהשתתפות מוסד ביאליק, תשי״ד) (לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, מחזור ה׳, קונטרס ה׳-ו׳ (מ״ז-מ״ח), ניסן תשי״ד)
• פרקי קריאה וניתוח : שיעורים בסוגיה : מבוא לספרות בדורות האחרונים על פי רשימותיה של אילנה קרויס (ירושלים : האוניברסיטה העברית, תשט״ו)
• אבני שפה (תל אביב : עם עובד, תשט״ז)
• לשון ספר וסופר : ״דלתות נחושת״ לח׳ הזז (ירושלים : הוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, בהשתתפות מוסד ביאליק, תשט״ז) (לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, מחזור ז׳, קונטרס ט׳-י׳ (ע״א-ע״ב), אב-אלול תשט״ז)
• לשון סופר וספר : ללשונותיו של ש״י עגנון וסביביהם (ירושלים : המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, תשי״ח) (לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, מחזור ט׳, קונטרס ט׳ (צ״א), אב תשי״ח)
• על ש״י עגנון : מסה, עיון, מחקר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ט) <מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בתשל״ט – להלן>
  תוכן העניינים
• אבני מפתן : מסות על סופרי יידיש. כרך ראשון (תל-אביב : הוצאת י. ל. פרץ, תשכ״ב 1961)
• אבני בדק : על ספרותנו, מסדה ואגפיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב 1962)
• בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל-אביב : דביר, תשכ״ג 1963)
  תוכן העניינים
• ״ש״י עולמות״ : מליצה, קרנה ופירותיה (ירושלים : הוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, בהשתתפות מוסד ביאליק, תשכ״ג) (לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, מחזור י״ד, קונטרס ב׳ (קל״ד), כסלו תשכ״ג)
• ספרות יידיש בפולין בין שתי מלחמות העולם / ערכה לפי הרצאות - רבקה צוקר (ירושלים : מפעל השכפול, בית ההוצאה של הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, תשכ״ד)
  תוכן העניינים
• אבני גבול : על אישים ודרכים (תל אביב : מסדה, 1964)
• בצאתך ובאהלך : מנין חקרי-ספרות (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1966)
• אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970)
  תוכן העניינים
• חן-גריבעלעך : צו דער ביאָגראפיע פון וואָרט און ווערטל (בוענאָס-איירעס : אלוועלטלעכער יידישער קולטור-קאָנגרעס, ארגענטינער אָפטייל, 1971–1972) <2 כרכים>
  תוכן העניינים
• בלשון מדבר בעדו : פרקים שבעל-פה (תל אביב : עקד, תשל״ב 1972)
  תוכן העניינים
• פולמוס ושווה-פולמוס : בין רשות הספרות וחובת הסופרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ב 1972)
  תוכן העניינים
• אלופי ומיודעי : אישים במעגל תנועת העבודה (תל אביב : עם עובד – תרבות וחינוך, תשל״ב 1972)
  תוכן העניינים
• אבני מפתן : מסות על סופרי יידיש. כרך שלישי (תל אביב : הוצאת י. ל. פרץ, תשל״ב 1972)
• היימישע כתבים : שרייבער, ביכער, פראָבלעמען (תל אביב : פארלאג ״המנורה״, תשל״ג 1972) <2 כרכים>
• מריבי בית : עם, חברה, פלגות (תל אביב : עם עובד - תרבות וחינוך, תשל״ד 1974)
• א וואָרט באשטייט : שפאציר צווישן שפראך און ליטעראטור. ערשטער באנד (תל אביב : פארלאג י. ל. פרץ, תשל״ה 1975)
• מכוחו של מקרא : תריסר חקרי כתובים (ירושלים ; תל-אביב : מ. ניומן, תשל״ז) <״מחברת ראשונה״. יותר לא הופיע>
  תוכן העניינים
• ארחות ושבילים : מסה, עיון חקר. כרך האישים (תל-אביב : עם עובד, תשל״ח 1977)
  תוכן העניינים
• ארחות ושבילים : מסה, עיון חקר. כרך הענינים (תל-אביב : עם עובד, תשל״ח 1978)
• על ש״י עגנון : כרך מסות ומאמרים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1978) <מהדורה חדשה והיא מורחבת>
  תוכן העניינים
• ארחות ושבילים : מסה, עיון חקר. כרך סופרי יידיש וספרותה (תל-אביב : עם עובד, תשל״ט 1979)
• יידיש – תוך און אַרום : מחקרים, עסייען, מאמרים (תל אביב : פארלאג ׳ישראל בוך׳, תשמ״ו 1986-תשמ״ט 1989) <שני כרכים>
• חדשים גם ישנים (תל אביב : עם עובד ביזמת הועד הציבורי להוצאת כתבי דב סדן, תשמ״ז 1987) <שלושה כרכים>
  תוכן העניינים
• חיים נחמן ביאליק ודרכו בלשונו ולשונותיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1989)
  תוכן העניינים.
• ש״י עולמות : י״ב מחקרי פולקלור / ערך והוסיף אחרית-דבר – דב נוי (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ן 1990)
• מדרש פסיכואנליטי : פרקים בפסיכולוגיה של י״ח ברנר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ו 1996)
  תוכן העניינים

• ס. גולדפלוס.  ישראל בשנת 2000 / ס. גולדפלוס ; אקדמה – דב סדן ; תרגם ש׳ סקולסקי ; העטיפה - זאב רבן (תל אביב : הוצאת ״הספר״, תשי״א). 178, [1] עמודים.
  בעמ׳ [3]: אקדמה <בחתימת: דב סדן>
• גנזים : קובץ לתולדות הספרות העברית בדורות האחרונים. כרך א׳ / בעריכת ג. קרסל (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל – הוצאת ׳מסדה׳, תשכ״א 1961)
  בעמודים [9–11]: שיח העתים / [פתח דבר] מאת דב סדן על אשר ברש <נחתם: י׳ סיון תש״ך>.
  דברי הפתיחה כונסו בספרו בין דין וחשבון : מסות על ספרים וסופרים (תל אביב : דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 232–233 וכן נדפס בחוברת 25 שנים לגנזים, ידיעות גנזים, גל׳ 92 (אדר תשל״ז), עמ׳ 108–109.
• אייזיק מאיר דיק.  ר׳ שמעיה מברך המועדות : ודברי סיפור אחרים / אייזיק מאיר דיק ; תרגם והקדים מבוא – דב סדן (ירושלים : ספריית ׳דורות׳ : הוצאת מוסד ביאליק, תשכ״ז 1967)
  בעמ׳ 7–15: על המחבר וחיבוריו <נחתם: סיון תשכ״ו>.
  המבוא, בשם: בין לימוד ושעשוע, חזר ונדפס בספרו אבני מפתן, כרך שני, עמ׳ 9–16.
• שלמה שפאן.  שירים וסיפורים / שלמה שפאן ; מבוא – דב סדן (תל אביב : הוצאת ספרים קרני, תשכ״ד 1964). 255 עמודים.
  בעמודים 7–22: במבואי כתביו <נחתם: ירושלים, שבט תשכד>
  המבוא כונס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 147–161.
• מאיר בראַודאָ. קוליסן און הינטערקוליסן : זכרונות, באַגעגענישן, געשטאַלטען אין יידישן טעאַטער אין סאָוויעט-רוסלאַנד / מאיר בראודא ; הקדמה – דב סדן (תל אביב : פאַרלאַג ״המנורה״, תשל״ד 1974).  256 עמודים.
  בעמודים 7–15: דב סדן - א שטיק קולטור-יבשה <נחתם: ירושלים, סיון תשל״ג>
• ליובה אלמי.  שירים ופואמות / ליובה אלמי ; מבוא מאת דב סדן (רחובות : הוצאת ליובה אלמי, 1982). 212 עמודים.
  לאחר עמוד השער: מבוא האַסֻפָה <נחתם: ירושלים, אדר תשמ״ב>

• ר׳ שמעיה מברך המועדות : ודברי סיפור אחרים / אייזיק מאיר דיק  (ירושלים : ספריית ׳דורות׳ : הוצאת מוסד ביאליק, תשכ״ז 1967)
• חצר בפוקורנה / יחיאל הופר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ״ח 1968)

• סדן : מחקרים בספרות עברית (תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשנ״ד 1994-

• מאמריו של דב סדן - רשימה ביבליוגרפית - בהכנה