אריאל הירשפלד.
כינור ערוך : לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק / אריאל הירשפלד. -- תל אביב : עם עובד, תשע"א 2011.
333 עמ'. -- (ספרית אפקים ; 280)
The Tuned harp : the language of emotions in Ḥ.N. Bialik's poetry / Ariel Hirschfeld

ביאליק הוא המשורר המוחמץ ביותר בתרבות הישראלית. הוא המשורר המפורסם ביותר שלה, אבל כמידת פרסומו מידת כיסויו. היותו "המשורר הלאומי" בצד היותו חובה לימודית שהשתגרה בבתי הספר כיסו כמעט כליל את היותו משורר יחיד במינו, מעודן, נועז ומקורי ביותר.
מהפכנותה של שירת ביאליק הייתה ביצירתו של דיבור על עולם הרגשות האנושיים – רגשות שלא היה להם פתחון פה בשירה העברית והיהודית. שירת ביאליק נתנה מילים ועולם לצער הפרטי הכמוס ביותר, לאושר הילדותי, לדיכאון ההרסני, החונק, לזעם ולחדוות הארוס החוגגת.
השירה הזאת מתווה דמות של אדם הרחוקה מאוד מן המושגים השגורים אודות "האדם החדש" של התנועה הציונית; אדם בעל תודעה עמוקה עד תהומיות, חושנית, עדינה להפליא, פעורה, המשתרעת בין זהות גברית רבת-כוח ובין זהות נשית חשאית, בין עוצמות יצר סוחפות ובין קדרות ויגון משתק.
כינור ערוך עוסק בשירת ביאליק כלשון של תשוקה – תשוקה להיות בקולו של הקורא, להיות צליל ולחולל הדים בנפש ובעולם. לשונה היא ארוטית, כי הארוס הוא המישור שבו היא מתרחשת, גם אם נושאיה מפליגים הרחק ממה שמובן במילה הזאת בדרך כלל. זוהי קריאה הרואה בשירים דיבור לא גמור; דיבור הבא לחולל הד, רעד וקול. לפעמים הוא רועם – כב"עיר ההריגה", אבל לרוב מבקש דווקא מענה חרישי, יחיד במינו, החושף את האישי והחד-פעמי ביותר, החורג מכל יחד והחותר תחת כל קהילה. ‬

תוכן העניינים:

מבוא
    הערה מתודית

פרק א: ארוס של הדיבור
    בתשובתי
    "קריאת הגבר" - ההתבגרות המינית כלידתה של אירוניה
    אלוהים או הטבע? - ארוס של אור ויערות
    גדר
    אור
    "צפרירים" ו"זהר"
    "אושר" או "צינורות"
    "בשורה" - המצלול ו"תבנית הסולם הצלילית"

פרק ב: לב
    ה"לב" כמרחב הידיעה
    הברֵכה - ה"אני" כעולם
    הצור והלב
    לב מכונף - ה"אני" המשורר בשירת יהודה הלוי
    ביאליק ויהודה הלוי - חרדת ההשפעה

פרק ג: על סוד הצל - מרחב הדיכאון בשירת ביאליק
    הדמעה והסתיו - בין רעיון לחוויה
    התנועה הדו-קוטבית של השיר
    עם פתיחת החלון
    משירי החורף
    פעמון השתיקה
    "הכניסיני" - שיר תמורת שתיקה
    "לבדי" - הקול על מזבח האם
    "מי אני ומה אני" - ה"אני" והאבן
    נעילה

פרק ד: שלושה פתחים ממרחב הדיכאון
    התגלותו של ה"עצמי" - "ים הדממה פולט סודות"
    אירוניה - שלושה שירי איבה לרומנטיקה
    שגב - "מתי מדבר"

פרק ה: זעם - "בעיר ההרגה"
    הקול הדובר - "אלוהים בארץ"
    הכלה
    סתירה הכרתית
    חדירה
    אצירה
    זעם - "בעיר ההרגה" כשיר מחולל מציאות

פרק ו: משיח של מוזיקה
    ביאליק ורמח"ל
    המילים
    "זרמים היסטוריים"
    "זרמי הנפש"
    מוזיקה ותהום

רשימה ביבליוגרפית
הערות
מפתחות
    מפתח אישים ועניינים
    מפתח יצירות ביאליק