חיים נחמן ביאליק – גדול המשוררים העברים בעת החדשה. ביאליק נולד בי׳ בטבת תרל״ג, 11 בינואר 1873 בכפר רַאדִי, סמוך לעיר ז׳יטומיר שבאוקראינה. לאחר שנכשלו עסקי היערות של אביו עקרה משפחתו לז׳יטומיר בהיותו כבן שש, והאב פתח שם בית מרזח באחד הפרברים, אך כעבור כשנה מת. מחמת המצוקה מסרה אותו אמו לסבו האמיד כדי שיגדלוֹ. בתקופת חייו אצל הסב שקע ביאליק בלימודים בחדר ובבית המדרש, וטעם גם מספרות ההשכלה. תשוקתו ללימודים הביאה אותו לצאת בגיל שבע־עשרה לישיבת וולוז׳ין, בה קיווה לשלב השכלה תורנית עם השכלה כללית. בצד ההתמסרות ללימוד הגמרא החל לקרוא בספרות הרוסית והתלהב במיוחד משירתו של המשורר היהודי־רוסי שמעון פרוג. השירים המוקדמים ביותר מפרי־עטו ששרדו נכתבו בוולוז׳ין ב־1890. בתקופת שהותו בישיבה היה חבר באגודת־סתרים של ״חובבי־ציון״. רשימה שחיבר על פעילות האגודה ונדפסה ב״המליץ״ באפריל 1891 היתה חיבורו הראשון שראה אור.
    בסוף 1891 יצא ביאליק מוולוז׳ין לאודסה מתוך שאיפה להתוודע אל סופריה הנערצים עליו, ולנסות לפרסם משיריו. שירו ״אל הציפור״, שנכתב בוולוז׳ין, מצא חן בעיני מ״ל ליליינבלום ואחד־העם. ביאליק מסרוֹ בהמלצתם לי״ח רבניצקי, וזה פרסם אותו ב־1892 בקובץ ״פרדס״ שערך. השיר עורר תשומת־לב רבה, ומכאן החל הקשר הרצוף בין ביאליק לבין סופרי אודסה, שקיבלו בסבר פנים יפות שירים נוספים מפרי עטו. בינתיים חזר ביאליק לז׳יטומיר, וב־1893 נשא אשה, עבר לעיירה קורוסטישוב והחל לעבוד בעסקי העצים של חותנו. כארבע שנים התלבט בין שירה למסחר עד שהתמוטטו עסקיו. ב־1897 קיבל משרת הוראה בסוסנוביץ שבדרום פולין, ובה ישב כשלוש שנים. כל אותו הזמן נדפסו שיריו בכתבי־העת, ופרסומו גבר והלך, בעיקר בזכות השתתפותו הרצופה בירחון ״השילוח״ של אחד־העם, הנכבד בכתבי־העת העבריים של התקופה. מאמצע שנות התשעים ביטא במכתביו את רצונו לחרוג מגבולות השיר הלירי הקצר אל קומפוזיציות רחבות יותר, ופרייה הראשון של שאיפה זו הייתה הפואמה ״המתמיד״ (נוסח ראשון ב־1898), המבוססת על חייהם של תלמידי הישיבה. ב־1899 ניסה כוחו לראשונה בתחום הפרוזה ופרסם את סיפורו ״אריה בעל־גוף״. באותה שנה החל לפרסם גם שירים ביידיש. ב־1900 עבר לאודסה כמורה ב״חדר המתוקן״ שנוסד על ידי ועד של סופרים ועסקנים.
    השנים הראשונות של המאה העשרים היו תקופת הזוהר של שירתו בכמות ובאיכות. בסוף 1901 הופיע ספר שיריו הראשון, וב־1902 ייסד את הוצאת הספרים ״מוריה״ והחל בפעילות מו״לית אינטנסיבית שנמשכה עד סוף ימיו. ב־1903 נקרא להשתתף בחקירת הפרעות בקישינוב, ומתוך כך צמחה הפואמה ״בעיר ההריגה״, שזעזעה את קוראיה בעוצמת הקיטרוג על התנהגותם של היהודים קורבנות הפוגרום. מקובל לראות בפואמה זו את הכוח המניע להיווצרותה של תנועת ההגנה העצמית בקרב יהודי רוסיה, וכן את אחד הגורמים שהולידו את תנועת ״העלייה השנייה״ לארץ־ישראל. בתחילת 1904 קיבל עליו את עריכת החלק הספרותי של ״השילוח״, וישב לצורך זה כשנה בווארשה. עם שובו לאודסה החל עם ידידו רבניצקי במימוש תוכניתם לאסוף, לתרגם ולסדר את אגדות התלמוד מתוך מגמות חינוכיות־לאומיות. התוצאה היתה ״ספר האגדה״, שהכרך הראשון שלו הופיע ב־1908, וביאליק המשיך לעסוק בו ולהרחיבו עד סוף ימיו. ״ספר האגדה״ מילא אכן תפקיד חשוב בקירוב דורות של קוראים חילונים אל אוצרות הספרות היהודית המסורתית. ב־1908 גם הופיע ספר שיריו השני, שזכה להדפסות רבות, ובו מיטב שירתו. הספר אויר בידי הציירת אירה יאן, עמה קיים ביאליק מ־1903 קשר אינטימי בן שנים אחדות, שנחשף ברבים רק עשרות שנים אחרי מותו.
    פעילותו הספרותית התרחבה והתגוונה מתחילת העשור הראשון של המאה העשרים. היא כללה כתיבת שירים ליריים ופואמות בנושאים אישיים וציבוריים, פזמונים ושירי־עם מעובדים, שירים לילדים, שירה־בפרוזה (״מגילת האש״), שירים ביידיש, סיפורים, מסות ומאמרי ביקורת, תרגומים, פירוש למשנה, ספרי לימוד – כל זאת בצד פעילותו הענפה כעורך וכמו״ל. בשנים אלה התבסס מעמדו כבחיר המשוררים בתודעת העם, והוא נעשה דמות של פטרון ספרותי לצעירי הסופרים שהגיעו לאודסה וחיפשו את קירבתו, או שביקשו ממנו ״הסכמות״ לביכורי יצירתם. מחוץ לתחומי התרבות היהודית החל שמו להיוודע בזכות תרגומי שיריו לרוסית, בעיקר על־ידי זאב ז׳בוטינסקי. ב־1909 ביקר לראשונה בארץ־ישראל והתקבל בה בכבוד רב. באותה שנה פרש מעריכת ״השילוח״ ובשנים הבאות, כולל תקופת מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית, התרכז בפעילותו כמו״ל, וביחוד בפיתוח תוכנית ״הכינוס״ שהתווה ב־1913. במסגרת תוכנית זו ביקש להוציא לאור את מיטב נכסי הרוח של ספרות עם ישראל לדורותיה, והתמסר במיוחד לטיפול בשירת תור־הזהב בספרד (שלמה אבן־גבירול, משה אבן־עזרא). בעשור השני של המאה התמעטה שירתו שלו והלכה, ושוב לא חזר לכתוב שירים אלא בהזדמנויות נדירות.
    ב־1921 השיג ביאליק מן השלטונות הסובייטיים, בעזרת מוקירו הסופר מקסים גורקי, רשיון־יציאה מרוסיה לקבוצה של משפחות סופרים עברים. באותו קיץ הפליגו מאודסה לאיסטנבול ובזה ירד, למעשה, המסך, על המרכז הספרותי העברי החשוב שהתקיים באודסה עשרות שנים. משם המשיך לגרמניה, ועשה בה כשלוש שנים בהקמתה ובביסוסה של הוצאת ״דביר״ ובהכנות להעתיק את מרכז פעילותו לארץ־ישראל. בתקופת שבתו בגרמניה נחוג יום הולדתו החמישים בהבלטה רבה בכל רחבי העולם היהודי. מהדורת־יובל מפוארת של כתביו הופיעה בארבעה כרכים, וכללה את שיריו, סיפוריו ומסותיו וכן את תרגומיו ל״דון קיחוטה״ של סרוונטס ולמחזה ״וילהלם טל״ של שילר. בצידה הופיע כרך מסכם של שירתו ביידיש. ב־1924 עלה לארץ־ישראל ובנה לו בית בתל־אביב, ברחוב שנקרא על שמו עוד בחייו. עד מהרה נעשה לדמות המרכזית בחיי הציבור והתרבות בתל־אביב וביישוב העברי כולו. לעיתים מזומנות היה יוצא לאירופה, ופעם אחת (ב־1926) לארה״ב, בשליחויות ציבוריות, בענייני הוצאת ״דביר״ ולשם טיפולים רפואיים. ראוי לציון מיוחד הסיור המקיף שקיים בשלהי 1931 בעשרות ערים בפולין, בליטא, בלטביה ובאסטוניה בשליחות למען הפצת הספר העברי. ביקורו נעשה לחוויה עמוקה להמונים שקיבלוהו בהתרגשות בכל מקום. לו עצמו שימש הסיור הזדמנות להתרשם ממצבם של יהודי מזרח אירופה, ומסקנותיו היו קודרות לנוכח השפל החברתי והכלכלי שנגלה לעיניו.
    בשנים אלה עסק בעיקר בכינוס שירת ספרד, בהרחבת ״ספר האגדה״, בעיבודים מקוריים של האגדות הקשורות בדוד ובשלמה, בכתיבה לילדים, בפעילות מו״לית וציבורית ענפה וכן בהקמתה ובביסוסה של אגודת הסופרים העברים. בין השירים הסְפוּרים שחיבר בתקופת שבתו בארץ־ישראל בולט המחזור האוטוביוגרפי ״יתמות״, שפורסם בשנתו האחרונה. משלהי שנות העשרים נעשה מוקד להתקפה מצד קבוצת משוררים צעירים בראשותו של אברהם שלונסקי, כחלק מחתירתם לבסס את הפואטיקה המודרניסטית הפוסט־רומנטית שלהם. ב־1933 צוין יום הולדתו הששים כחג לאומי, והופיעה מהדורה מסכמת של כתביו בשירה ובפרוזה. לאחר שהתגברה מחלתו יצא לניתוח בווינה, שבעקבותיו נפטר שם בכ״א בתמוז תרצ״ד, 4 ביולי 1934. כתביו הופיעו אחרי מותו במהדורות רבות, בתוכן מהדורה אקדמית מקיפה של כל שיריו (1983–2000). ביתו בתל־אביב נמסר לציבור ומשמש כיום מוזיאון המוקדש לחייו וליצירתו.
    ראשיתה של שירת ביאליק נטועה בנורמות של שירת דור ״חיבת ציון״ בעלת התימטיקה הלאומית ודרכי ההבעה הסנטימנטליות; אך מלכתחילה ניכר מאבקו להשתחרר מן הנורמות האלה. כך, למשל, המיר את ים הדמעות הספרותיות השחוקות בדמעת־אמת כבדה אחת הנובעת מחוויית סבל אותנטית ונושאת עמה כוח הרשמה חווייתי. בשירתו התגבשה בפעם הראשונה בעברית פואטיקה רומנטית של ממש, המבוססת על הצבתו של הדובר השירי בזמן ובמרחב קונקרטיים כבסיס לצלילה אל מעמקי הנפש או להמראה אל מחוזות הדמיון והמיתוס. ההתרפקות הרומנטית הטיפוסית על שלמות אבודה או נכספת מתגלמת בשירתו, למשל, במקום הנכבד המוקצה לעולם הילדות; אך עולם זה מעוצב בכפל פנים: כגן־עדן מואר ומאושר בחיק הטבע מזה, וכעידן קודר של השפלה ומצוקה מחמת חוויות של יתמות, עוני ועזובה מזה. אותה עמדה אמביוולנטית מאפיינת, למעשה, את יחסו של ביאליק לכל עניין. מצד אחד חיבר המנוני תהילה ועידוד לתנועה הציונית הצעירה ולמתיישבים הראשונים בארץ־ישראל, אך בה בעת כתב שירים המבטאים רצון לפרישה מן הציבור ולהתכנסות ברשות היחיד. מצד אחד ביטא תחושות של עוצמה גופנית חושנית אדירה המבקשת להסתער על החיים ולבלוע אותם, ומצד שני הירבה לגלגל בכוחו המפתה של המוות המבטיח מנוחת חידלון שלמה. מצד אחד ביטא כיסופים נואשים לאהבת אשה, ומנגד חשף רתיעות עמוקות ממימושה המלא של האהבה הארוטית ורגשי חרטה וסלידה לאחר מעשה. הוא חיבר שירי תהילה לבית המדרש בבחינת המבצר האוצר את רוח האומה, אך בעת ובעונה אחת תיאר אותו כבית כלא המצמית ומאבן את רוחם של הצעירים שנלכדו תחת כנפי השכינה. כל אלה מסימני החידוש הגדול המתגלם בדמות הדובר השירי הנבנה בשירת ביאליק: בפעם הראשונה יכלו קוראי השירה העברית לחוש כי ה״אני״ המדבר אליהם מתוך השירים הוא איש חי, מורכב, חם, מלא סתירות חד־פעמיות, מרגיש, מתלבט ומתייסר. אין זה ״אני״ לאומי אליגורי בלבד, לא שליח ציבור בלבד, לא מקונן סנטימנטלי, לא שופר של השקפות או צרור של נוסחאות אידיאולוגיות, אלא אדם בעל ביוגרפיה קונקרטית ורגישויות ייחודיות, יצרים ותסביכי נפש, אנרגיות פנימיות ומועקות, עוצמות וחולשות.
    תכנים אלה נוצקו לתוך ז׳אנרים שיריים, שאף בהם שיקע ביאליק חידושים מפליגים. הוא שיכלל את השיר הלירי הקצר (ה־lied), העומד על סידרת רגעים חווייתיים מרוכזים, לכדי שלמות פיגורטיבית, מוסיקלית וריתמית. בד בבד הכניס אל השירה העברית את השיר הלירי־ההרהוּרִי הארוך (״רזי לילה״) – ז׳אנר נכבד בשירה הרומנטית האירופית – העוקב אחר ההתבוננות של דובר רגיש בעצמו ובעולם ופיתוחה לכדי הגות קיומית. הוא שינה את פני הפואמה העברית בהמירו את הדגם המסורתי של שיר־עלילה דרמטי בדגם חדש של שיר תיאורי הממוקד בהתבוננות סטאטית־מחזורית באובייקט חידתי (״מֵתֵי מִדְבָּר״, ״הַבְּרֵכָה״). הוא יצר את שיר־הזעם הנבואי העשוי כמונולוג דרמטי עז של יחיד המוכיח את הציבור על חטאיו ומשוגותיו. מנגד פיתח את שיר־העם האמנותי, המטמיע בתוכו מוטיבים מן הפולקלור היהודי ומציג בחיבה ובאירוניה דמויות עממיות השקועות במאווייהן התמימים.
    לשון התיאור בשירת ביאליק מעמידה מראות חסרי־תקדים במוחשיותם, ובמיוחד השתאו בני זמנו לנוכח תיאורי הטבע רבי החיוניות, המשמשים גם אספקלריה דינמית להלכי רוחו של הדובר. המִנְעַד התמונתי והפיגורטיבי בשיריו רחב מאוד – החל בתיאורי אווירה רכים וקסומים (״ים הדממה פולט סודות״) וכלה בתמונות גרוטסקיות ובחזיונות דמוניים אקספרסיביים עזים (״גבעולי אשתקד״, ״על לבבכם ששמם״). השורה השירית הביאליקאית מצטיינת לעתים קרובות באופיה המכתמי המגובש, ורבות משורות אלה נטמעו בתודעה ובעולם האסוציאציות של דוברי העברית לדורותיהם. עוצמת הלשון בשירתו נובעת במידה רבה גם מן המשחק האינטרטקסטואלי המורכב עם ספרות הקודש היהודית, ובמיוחד עם המקרא. מראשית דרכו עשה ביאליק גדולות גם בתחום הפרוזודי (משקל, מצלול וחריזה), הן בשכללו את אפשרויות השימוש בשיטת המשקל הטונית־סילאבית שאך זה נקלטה בשירה העברית, והן בטביעת ריתמוס חופשי כמו־מקראי האופייני בעיקר לשירתו המאוחרת.
    הקורפוס הקאנוני של שירת ביאליק העברית מכיל מאה ושלושים שירים בלבד, אך הוא יסודה של השירה העברית המודרנית והיה לחלק בלתי נפרד מעולמם של קוראי הספרות העברית בדורות האחרונים. האוסף הקאנוני של שיריו לילדים מכיל שבעים ותשעה שירים, מהם שזכו לפופולריות רבה, והוא נקודת המוצא המשמעותית ביותר לשירת הילדים העברית. פחות משמעותית היא שירתו ביידיש, אך גם בה יימצאו יצירות רבות עניין, כגון המקבילות שהעמיד לשירי הזעם העבריים ״בעיר ההריגה״ (״אין שחיטה־שטאָט״) ו״דבר״ (דאָס לעצטע וואָרט״).
    הפרוזה של ביאליק לא זכתה, אמנם, למעמד מרכזי כשירתו, אך היא אחד הגילויים הבשלים והמשוכללים של הנוסח הלשוני־תיאורי שטבע מנדלי מוכר ספרים בסיפורת העברית. על־פני השטח אלה סיפורים ריאליסטיים־חברתיים, שרבים בהם תיאורי ההווי השורשיים, ואשר דמויותיהם מוּנָעות על־ידי שילוב של יצרים אישיים ותהליכים היסטוריים. נושאי הסיפורים אופייניים לתימטיקה של הדור, כגון: דיוקנו של היהודי הארצי, בעל היצרים (״אריה בעל גוף״); הימשכותו של יהודי צעיר אחר נערה נוצרייה (״מאחורי הגדר״); התבוננות רב־צדדית בעולם הילדות הכפרי מזווית־ראייתו של מספר שהתבגר (״ספיח״, ״החצוצרה נתביישה״). עם זאת, עיקר ייחודם של הסיפורים מצוי בלשונם המרובדת והאקספרסיבית, רבת ההדהודים והרמיזות אל כל מרחבי התרבות היהודית. מערכת הציורים הסמליים המשוקעת בסיפורים – חלקם סמלי־יסוד אישיים המופיעים גם בשירתו של ביאליק – מפקיעה אותם מן הריאליה ומעבירה אותם אל תחומו של המיתוס.

לכתבות נוספות על ח״נ ביאליק בספריה הלאומית למידע נוסף על חיים נחמן ביאליק בספריה הלאומית

יצירות ח״נ ביאליק בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
[מקורות נוספים: תדהר, קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]

ביבליוגרפיה:
שמואל ורסס, בין גילוי לכיסוי: ביאליק בסיפור ובמסה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל־אביב 1984.
פ׳ לחובר, ביאליק: חייו ויצירותיו, א–ג, הוצאת דביר, תל־אביב 1944–1948.
 יעקב פיכמן, שירת ביאליק, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1946.
עדי צמח, הלביא המסתתר: עיונים ביצירתו של ח.נ. ביאליק, הוצאת קרית ספר, ירושלים 1966. [מהדורה מורחבת ב־1976].
עוזי שביט, חבלי ניגון, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון כץ, אוניברסיטת תל־אביב 1988.
David Aberbach, Bialik, P. Halban, London 1988.

ספריו:

• שירים : לידער און פאָעמען (בערלין : כלל־פארלאג, תרפ״ב 1922) <שירים ביידיש. כולל הקדמה על המשורר מאת בעל־מחשבות, הוא איזידור (ישראל) אלישב>
• התרנגולים והשועל (פרנקפורט ע״נ מיין : אמנות, תרפ״ב)
• ספר הדברים : ששה עשר שירים מאת ח.נ. ביאליק וששה עשר ציורים מאת תום זידמן־פרויד (ירושלים/ברלין : אופיר, תרפ״ב 1922) <מהדורה חדשה יצאה לאור בהוצאת אבן־חושן בתשס״ז 2007>
• כתבי ח. נ. ביאליק ומבחר תרגומיו (תל־אביב : דביר, תרפ״ו)  4 כר׳.
  ספר ראשון. שירים
  ספר שני. ספורים. דברי ספרות
  ספר שלישי. תרגום מקוצר של ׳דון קישוט איש למנשא׳ למיגואל די סרונטס
  ספר רביעי. תרגום ׳וילהלם טל׳ לפרידריך שילר.
• שירים ופזמונות לילדים (תל אביב : דביר, תרצ״ג 1933) <ציורים של נחום גוטמן>
• דברים שבעל־פה (תל־אביב : דביר, תרצ״ה 1935) 2 כר׳.
  ספר ראשון: על היהדות, התרבות, הלשון והספרות העברית 
  ספר שני:  על השירה העברית החדשה, הלכה ואגדה, באוניברסיטה העברית, התיאטרון העברי וה״בימה״, לשון וספר, מוסדות ואישים.
• לידער און פאָעמען / יידיש: י. י. שווארץ (ניו־יאָרק : ארויסגעגעבן פון אידיש־נאציאָנאלן ארבעטער־פארבאנד, דיסטריקט 6, 1935) <א. אָריגינעל־געשריבענע אין אידיש – ב. איבערגעזעצטע פון העברעאיש>
• כל כתבי ח.נ. ביאליק (תל אביב : הוצאת דביר, תרצ״ח 1938) <כולל מסה על ׳יצירת ביאליק׳, מאת יעקב פיכמן. כולל: שירים, ספורים, דברי ספרות, דברי אגדה. הדפסות מאוחרות כוללות תוספת של ׳שירים׳ ו׳חרוזים לעת מצוא׳ שלא נכללו במהדורות המוקדמות>
• אגרות חיים נחמן ביאליק / מכונסות ומסודרות, בצרוף הערות על־ידי פ. לחובר (תל־אביב : דביר, תרצ״ח–תרצ״ט, 1938–1939) <ב־5 כרכים>
• פרקי חיים בארבע גרסאות (ירושלים : מוסד ביאליק : ספרי תרשיש, תש״ד)
• שריפטן (דעטרויט : ארויסגעגעבן פון אידיש־נאציאָנאלן ארבעטער־פארבאנד, דיסטריקט זעקס, 1946) <יידיש, י. י. שווארץ ; אריינפיר, חיים גרינבערג> <מבחר ממאמרי, נאומי, מכתבי וסיפורי ח״נ ביאליק מתורגמים ליידיש>
• ביאליק היה אומר :‏ ‏מדברי המשורר שבכתב ושבעל–פה / כינס וסידר יעקב בקר (תל אביב : דביר, תש״ך)
• כתבים גנוזים של חיים נחמן ביאליק : מתוך העזבון / הביא לבית הדפוס משה אונגרפלד (תל־אביב : הוצאת בית ביאליק על־ידי דביר, תשל״א) <כולל שירים, פרוזה: סיפורים ודברי ספרות>
• חליפת איגרות בין ש״י אברמוביץ ובין ח״נ ביאליק וי״ח רבניצקי בשנים 1905–1908 / ההדיר והוסיף מבוא וביאורים חנא שמרוק (ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל״ו 1976) <כולל גם ״חליפת איגרות בין ח״נ ביאליק וי״ח רבניצקי ובין שלום עליכם, נובמבר–דצמבר 1906״, ביידיש>
• חיים נחמן ביאליק – שירים / ערך והוסיף מבוא דן מירון ; עורכי משנה – עוזי שביט, שמואל טרטנר, זיוה שמיר, רות שנפלד. – מהד׳ מדעית בלווית מבואות וחילופי נוסח. – תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב ; דביר, תשמ״ג 1983–תשס״א 2000. 3 כר׳.
  כרך ראשון. תר״ן–תרנ״ח. (תשמ״ג 1983) 428 עמ׳. כולל מבוא ונספחים.
  כרך שני: תרנ״ט–תרצ״ד. (תש״ן 1990) 470 עמ׳.
  כרך שלישי: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה / ערכו דן מירון, אוריאל אופק, חיה הופמן, שמואל טרטנר, זיוה שמיר, חנא שמרוק, רות שנפלד (תשס״א 2000) 720 עמ׳.
• מסכת גלוי וכסוי בלשון / עם פירוש עלי־באר מאת עלי אלון ויריב בן־אהרון (קרית־טבעון : המדרשה אורנים, 1997)
• רוץ בן סוסי : ביאליק לילדים (אור יהודה : דביר, תשס״ג 2003) <שירי הילדים של ח״נ ביאליק> <בחרה וקבצה שרי גוטמן ; איורים, בתיה קולטון>
• השירים / ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים – אבנר הולצמן (אור יהודה : דביר, תשס״ה 2004) <״המהדורה המלאה והמעודכנת״>
• היצירות הגדולות ביותר / ליקטה וערכה נעמי מורדוך (חיפה : רקפת, 2004)
• היא יושבה לחלון : כל שירי האהבה (אור יהודה : דביר, תשס״ד 2004) <עם ציורים של דני קרמן; עם הקדמות מאת דני קרמן ומאת חיים באר>
• התרנגולים והשועל (תל־אביב : ציבלין, 2005) <איורים, עפרה עמית>
• מאיירים שרים ביאליק : מיטב שיריו לילדים (תל אביב : ציבלין, 2005) <עורכת – יעל אורנן>
• גבעולי אשתקד : אסופת שירים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשס״ד [צ״ל תשס״ה] 2005) <עריכה – ענת לויט>
• התרנגולים והשועל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2005) <איורים, יוסי אבולעפיה>
• שירים לפעוטות (קרית גת : קוראים, 2006) <איורים – שולמית צרפתי>
• ביאליק לפעוטות / איורים – אלונה פרנקל (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
• הנער ביער : מעשה נורא בנער שברח מבית־הספר ליער (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2007) <עם נוסח חדש מאת אפרים סידון ; איורים – דני קרמן>
• קן לצפור : שירים ופזמונות לילדים (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007) <מצוירים בידי אורה איתן>
• סיפורים, מסות, שירים (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד : עם הספר, תשס״ח 2008)
• הסיפורים / ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים – אבנר הולצמן (אור יהודה : דביר, תשס״ח 2008) <״המהדורה המלאה והמעודכנת״>

• Random harvest : the novellas of Bialik / translated by David Patterson, Ezra Spicehandler (Boulder, Colo. : Westview Press, 1999) <Contents: Random harvest – Behind the fence – The shamed trumpet – Big Harry – The legend of three and four>
• Songs from Bialik : selected poems of Hayim Nahman Bialik / edited and translated from the Hebrew by Atar Hadari ; with an introduction by Dan Miron, translated and adapted from the Hebrew by Atar Hadari (Syracuse, N.Y. : Syracuse University Press, 2000)
• Selected poems / edited and translated by David Aberbach (New York : Woodstock : London : Overlook Duckworth in association with the European Jewish Publication Society, 2004) <Hebrew and English on opposite pages>

• דברי תורה עם דברי חכמים : (לתלמידים), כולל חלק המצוות שבתורה בצרוף לקוטים רבים ממיטב מאמרי חכמינו / ערוכים ומסודרים ע״י י״ח רבניצקי וח״נ ביאליק (אודיסא : בדפוס ח. נ. ביאליק וש. בורישקין, תרס״ז)
• ספר האגדה : מבחר האגדות שבתלמוד ובמדרשים, סדורות לפי הענינים ומפורשות ע״י י. ח. רבניצקי וח. נ. ביאליק (קראקא ; אודיסה, תרס״ח–תרע״א)
• כנסת : דברי־ספרות / העורך – ח. נ. ביאליק (אודיסה : בהוצאת הקרן לתמיכת סופרים מיסודו של הלל זלטופולסקי, תרע״ז)
  תוכן העניינים
• ספר המשלים והפתגמים : מלוקטים מתוך המקרא, התלמוד והמדרשים והספרות שלאחריהם / סדורים, מנוקדים ומבוארים על־ידי י״ח רבניצקי וח״נ ביאליק (ברלין ; תל־אביב : דביר, תרפ״ד)
•  עדויות נפגעי קישינוב, 1903 / כפי שנגבו על ידי ח״נ ביאליק וחבריו ; ההדיר, הסביר והקדים דברי מבוא יעקב גורן (תל אביב : יד טבנקין, תשנ״א 1991)
• האגדה שלא נגמרת : מיטב ספר האגדה של ח״נ ביאליק וי״ח רבניצקי / עשו במלאכה דב גנחובסקי, מימי ברעם, אלי קלרמן, עמנואל בן־נאה, רימונה גרסון (ירושלים : כרטא, תשע״ה 2015)

• דון קישוט איש למנשא / מיגואל די־סירונטיס (אודיסא : תרגמן, תרע״ב 1912) <תרגום מקוצר>
• מסע הדג / כתוב גרמנית ומציר בידי תום זידמן־פרויד ; ומתרגם עברית (בידי העורך ח. נ. ביאליק) (ירושלם : אופיר על יד מוריה, תרפ״ה) <נדפס מחדש בתש״א בהוצאת למען הילד ובהוצאת אבן חושן בשנת 2002>
• בתוך הגן : ספורים לילדים / מתורגמים ומעובדים לעברית בידי חיים נחמן ביאליק (ירושלים : דביר, תשמ״ג 1983) <כינס – אוריאל אופק>

על המחבר ויצירתו:

• ספר ביאליק / ערוך בידי יעקב פיכמן (תל אביב : הוצאת ועד היובל בהשתתפות הוצאת ״אמנות״, תרצ״ד 1934).
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • קרוא, ברוך [קרופניק].  ספר ביאליק. הארץ, כ׳ בניסן תרצ״ד, 5 באפריל 1934, עמ׳ 5.
• שירת ח. נ. ביאליק : אנתולוגיה, מבחר דברי־פשר, הערכות, מסות, דברי לוואי וזכרון על כל שירי ביאליק . ליקט וערך חיים אורלן (תל אביב : לשכת החינוך היהודי והמכון למדעי היהדות בקליבלנד על ידי הוצאת דביר, תשל״א)
• ביאליק – יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ד 1974)  454 עמ׳.
  <מהדורה שניה ומורחבת הופיעה בתשנ״ב 1992 – ראה להלן>
  תוכן העניינים 
• ביאליק וסופרי דורו : דברים בין ביאליק לסופרי דורו לציון יובל המאה להולדתו וארבעים שנה לפטירתו / בעריכת משה אונגרפלד (תל אביב : עם הספר, תשל״ד)
  על הספר:
  • אורלן, חיים.  ביאליק מתכתב עם בני זמנו.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באלול תשל״ד, 13 בספטמבר 1974, עמ׳ 19.
• מאסף י : מוקדש ליצירת חיים נחמן ביאליק / בעריכת הלל ברזל (רמת־גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ה 1975)
  תוכן העניינים
• הַלל לביאליק : עיונים ומחקרים ביצירת ח״נ ביאליק : מוגש לפרופ׳ הלל ברזל / בעריכת הלל ויס וידידיה יצחקי (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ט 1989)
  תוכן העניינים
• ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד. – מהדורה שנייה מורחבת. – (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1992) 550 עמ׳.
  מאמרים שנוספו במהדורה זו אשר לא כונסו במהדורה הראשונה (תשל״ד 1974):
  • גרשון שקד:  למה ביאליק עדיין עמנו כאן ועכשיו?
  • טוביה ריבנר: ״תיקון חצות״.
  • זיוה שמיר:  ״צפרירים״ : להבהרת המושג בשירי ביאליק ולחשיפת מקורותיו הפיוטיים והאידיאיים.
  • מלכה שקד:  לשאלת המסר השירי ב׳לבדי׳ וב׳לפני ארון הספרים׳.
  • אסתר נתן:  ענקים מאובנים מקיצים : על הקבלה בין שיר של סולוביוב לפואמה ׳מתי מדבר׳.
  • שמעון זנדבנק:  שתי ברכות ביער : ביאליק, רילקה.
• על שפת הַבְּרֵכָה : הפואמה של ביאליק בראי הביקורת / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995)
  התוכן:
  • יעקב פיכמן:  ״הַבְּרֵכָה״ ונסיבות כתיבתה (עמ׳ 9–15)
  • פ. לחובר:  הַבְּרֵכָה הרוגעת (עמ׳ 16–28)
  • ישעיה רבינוביץ:  ביאליק והסימבוליזם: נרקיס בראי הַבְּרֵכָה (עמ׳ 29–33)
  • עדי צמח:  ארבעה מראות וארבע פגישות ב״הַבְּרֵכָה״ (עמ׳ 34–46)
  • ברוך קורצווייל:  יחסי אני־עולם בפואמה ׳הַבְּרֵכָה׳ (עמ׳ 47–57)
  • יוסף האפרתי:  הַבְּרֵכָה ולשון המראות (עמ׳ 58–89)
  • א. הראל־פיש:  התבנית הרומאנטית של ״הַבְּרֵכָה״ (עמ׳ 90–99)
  • הלל ברזל:  ה״שירה״ כז׳אנר – מבט חדש על ״הַבְּרֵכָה״ (עמ׳ 100–122)
  • שמעון זנדבנק:  שתי בריכות ביער – ביאליק, רילקה (עמ׳ 123–154)
  • הלל ויס:  קנאת גבר – הארה ל״הַבְּרֵכָה״ (עמ׳ 155–164)
  • דן מירון:  המרחב – כשפה – ׳הַבְּרֵכָה׳ כשלב בלשני בהפרדה בין ה׳אני׳ לעולם (עמ׳ 165–175)
  • שמואל טרטנר:  ״מי משניהם קודם״ – היחס בין יצירת האמנות לעולם החיצוני (עמ׳ 176–195)
  • זיוה שמיר:  כי אין יודע נתיב הרוח – ׳הַבְּרֵכָה׳ כפואמה היסטוריוסופית (עמ׳ 196–231)
  • ביבליוגרפיה נבחרת (עמ׳ 233–236)
• אביטל (טאובנפליגל), א.  שירת ביאליק והתנ״ך (תל־אביב : דביר, תשי״ב 1952) <על הביטויים התנ״כיים שבשירת ביאליק ומקורם בתנ״ך>
  על הספר:
  • קרוא, ברוך. ׳שירת ביאליק והתנ״ך׳.  הבוקר, י״ח בתמוז תשי״ב, 11 ביולי 1952, עמ׳ 6.
• אבן־שושן, אברהם ויוסף סגל.  קונקורדאנציה לשירת ח״נ ביאליק (ירושלים : קרית־ספר, תש״ך)
• אבנרי, שמואל.  כמה ביאליק יש? : על ריבוי פניו של המשורר הלאומי (ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2021)
  תוכן העניינים
• אדר צבי.  ביאליק בשירתו (ירושלים ותל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ז)
• אופק, אוריאל. גומות ח״ן: פועלו של ביאליק בספרות הילדים (ירושלים : הוצאת דביר, תשמ״ד 1984)
  על הספר:
  • חובב, לאה.  פועלו של ביאליק בספרות הילדים : על גומות ח״ן לאוריאל אופק. ספרות ילדים ונוער, שנה 11, גל׳ א (מ״א) (תשרי תשמ״ה, ספטמבר 1984), עמ׳ 38–43, 51.
• ביאליק, מאניה.  פרקי זכרונות  (תל אביב : דביר, תשכ״ג 1963)
  על הספר:
  • רביד, זבולון.  במעגלי היצירה של הספרות העברית.  הדואר, שנה 44, גל׳ ל״ו, (כ״ז באלול תשכ״ד, 4 בספטמבר 1964), עמ׳ 663–665.
• בקר, יעקב. ח.נ. ביאליק ויצירותיו לאור הפסיכואנליזה (ירושלים : הוצאת דעה, תרצ״א)
• ברזל, הלל.  חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל אביב : יחדיו, תשמ״ו 1986)
  תוכן העניינים:
  על הספר:
  • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח׳ בטבת תשמ״ז, 9 בינואר 1987, עמ׳ 21–22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו (תל־אביב אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 261–267>
  • לוז, צבי. חידוש מושג בביקורת. מעריב, מדור ספרות, ספרים, סופרים, ה׳ באדר תשמ״ז, 6 במארס 1987, עמ׳ 6.
  • ש. יהושע. ביאליק ועגנון – מחקר ופירוש. הצופה, 26 בספטמבר 1986, עמ׳ 7.
  • שמיר, זיוה. חיים נחמן ביאליק – מבט חדש. עתון 77, גל׳ 80–81 (תשרי–חשון תשמ״ז, ספטמבר–אוקטובר 1986), עמ׳ 12–13.
• ברקאי, עדה.  משקעים ביאליקאיים בשירת משוררים עבריים בראשית המאה העשרים (1900–1920)  (ירושלים, תשל״ו 1976) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים, אב תשל״ו, אוגוסט 1976> <דיון ביצירתם של יעקב שטיינברג, זלמן שניאור, יעקב לרנר, יהודה קרני ושמעון גינזבורג>
• גורן, נתן [גרינבלאט].  פרקי ביאליק : כנס מסות ורשימות (תל־אביב : נ׳ טברסקי, תש״ט 1949)
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • ברתיני, ק. א. ״פרקי ביאליק״ מאת נתן גורן (גרינבלאט).  דורות, שבועון לספרות ולעניני חברה, שנה ראשונה, שנה א, גל׳ ד (כ׳ בתשרי תש״י, 13 באוקטובר 1949), עמ׳ 8–9.
• גורן, נתן.  פרקי ביאליק : כנס מסות ורשימות (תל־אביב : ספרא, 2014) <מהדורה שנייה ומחודשת, עם מבוא מאת זיוה שמיר>
  תוכן העניינים
• גליקסברג, חיים. ביאליק יום־יום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ה 1945)
• דורון, יעל.  נחום גוטמן פינת ביאליק : דיאלוג בין ספרות לאמנות (תל־אביב : רסלינג, 2022)
• הולצמן, אבנר.  חיים נחמן ביאליק (ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס״ט 2009)
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • בן־דוד, יערה.  מוזר היה אורח חיי ופליאה נתיבתם.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 2 (סיון–תמוז תשס״ט, יוני 2009), עמ׳ 51–53.
  • גוברין, נורית.  ביאליק של אבנר הולצמן.  עתון 77, גל׳ 337–338 (אדר–ניסן תשס״ט, מארס–אפריל 2009), עמ׳ 22–25.
  • חובב, ימימה. עדיין רלוונטי.  נקודה, גל׳ 321 (אייר תשס״ט, מאי 2009), עמ׳ 50–52.
  • צימרמן, עקיבא.  היה איש ואיננו עוד.  מקור ראשון, שבת, ח׳ באלול תשס״ט, 28 באוגוסט 2009, עמ׳ 18.
• הירשפלד, אריאל. כינור ערוך : לשון הרגש בשירת ח״נ ביאליק (תל אביב : עם עובד, תשע״א 2011)
  תוכן העניינים:
  על הספר:
  • בן, מנחם.  קו המשווה: ביאליק הומו?  nrg מעריב <מקוון>, 8 באפריל 2011.
  • הולצמן, אבנר.  מפגש בטמפרטורה גבוהה.  ארץ אחרת, גל׳ 62 (אב–אלול תשע״א, אוגוסט–ספטמבר 2011), עמ׳ 80–84.
  • הירש, אלי.  אריאל הירשפלד, כינור ערוך: לשון הרגש בשירת ח״נ ביאליק.  ידיעות אחרונות, 7 לילות – ספרות, ב׳ באייר תשע״א, 6 במאי 2011, עמ׳
  • חבר, חנן.  תחייה מתוך הדיכאון.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בסיון תשע״א, 7 ביוני 2011, עמ׳ 8.
  • לחמן, לילך.  אירוטיקה מטאפיסית.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1006 (ט״ז בסיון תשע״ב, 6 ביוני 2012), עמ׳ 56.
  • פוגל, מוטי.  כינור ערוך – אריאל הירשפלד.  קונונסנס <מקוון>, א׳ באייר תשע״א, 5 במאי 2011 <פורסם גם במדור ביקורת הספרים של ״עכבר העיר״, 5 במאי 2011>
  • שמיר, זיוה.  המיית כינור ומכת גונג.  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 24 (קיץ 2011), עמ׳ 96–103.
• המאירי, אביגדור.  ביאליק על–אתר :  שיחות–דגש ושיחות חתף (תל אביב : הוצאת ניב, תשכ״ב 1962)
  על הספר:
  • רביד, זבולון.  במעגלי היצירה של הספרות העברית.  הדואר, שנה 44, גל׳ ל״ו, (כ״ז באלול תשכ״ד, 4 בספטמבר 1964), עמ׳ 663–665.
• טרטנר, שמואל.  מכל העמים : עיונים בשירה הלאומית של ח״נ ביאליק ונתן אלתרמן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד בשיתוף יד יצחק בן־צבי : ספריית הילל בן חיים, תשע״א 2010)
• לוז, צבי. תשתיות שירה : עיקרים בפואטיקה של ביאליק (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1984)
  תוכן העניינים.
• מזיא, אהרן.  ביאליק האחד : בסובכי פרשנות ומחקר (תל־אביב : הוצאת רשפים, תשל״ח 1978)
  תוכן העניינים.
• מייזיל, נחמן.  ח. נ. ביאליק : די וועגן פון זיין שאפן (קיעוו : קיעווער פארלאג, 1917) <מהדורה שניה יצאה לאור בווארשע : פארלאג צוקונפט, 1921>
• מירון, דן.  הפרידה מן האני העני : מהלך בהתפתחות שירתו המוקדמת של חיים נחמן ביאליק, 1891–1901 (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ו 1986) <איורים – משה גרשוני>
  תוכן העניינים.
  על הספר:
  • בלאט, אברהם. ביאליק ופרשניו. הצופה, י״ד בתשרי תשמ״ז, 17 באוקטובר 1986, עמ׳ 12.
  • בר־אל, יהודית. החוקר והמאתר: הלאומי והאישי. מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 1 (סיון תשמ״ז, מאי 1987), עמ׳ 59–62 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 204–215>
  • ברונובסקי, יורם. השירה שלא רצתה להיות לאומית. הארץ, י״ב בחשון תשמ״ז, 14 בנובמבר 1986, עמ׳ ב 6–ב 7.
  • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח׳ בטבת תשמ״ז, 9 בינואר 1987, עמ׳ 21–22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו (תל־אביב אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 261–267>
  • הירשפלד, אריאל. ביאליק: אדם – אמן – משל. ידיעות אחרונות, י״ח בתמוז תשמ״ו, 25 ביולי 1986, במוסף לשבת, עמ׳ 20.
  • יצחקי, ידידיה. השירה מאין תמצא : על עיונים בשירתו המוקדמת של ביאליק. עתון 77, גל׳ 80–81 (1986), עמ׳ 14.
  • לובין, אורלי. דרמת התודעה של האני. הדואר, שנה 66, גל׳ כד (ט״ז באייר תשמ״ז, 15 במאי 1987), עמ׳ 18–19.
  • מגד, אהרן. ה׳אני העני׳ מול ׳האני הלאומי׳. הארץ, כ׳ בתמוז תשמ״ז, 17 ביולי 1987, עמ׳ א 10–א 11.
  • פז, מירי. ראש בהיר ונפש עכורה. דבר, י״ח בתמוז תשמ״ז, 25 ביולי 1986, עמ׳ 22.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים. הארץ, 15 באוגוסט 1986, עמ׳ ב 7.
  • שמיר, זיוה. ביאליק: ביוגרפיה או לא? מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, א׳ באלול תשמ״ו, 5 בספטמבר 1986, עמ׳ 26.
• מירון, דן.  בואה, לילה  :הספרות העברית בין הגיון לאי־גיון במפנה המאה העשרים : עיונים ביצירות ח״נ ביאליק ומ״י ברדיצ׳בסקי (תל אביב : דביר, תשמ״ז 1987)
  תוכן העניינים.
• מלאכי, אליעזר רפאל.  חיים נחמן ביאליק : תולדות ימי חייו לבני הנעורים (ניו יורק : ההסתדרות העברית באמריקה, תרפ״ו)
• מעפיל, אבי.  הדוכיפת, הנערה והגן : להוראת ״שירי העם״ של ח״נ ביאליק (תל אביב : מכון מופ״ת, תשס״ד 2004)
• נתן, אסתר.  בדרך למתי מדבר : על פואמה של ביאליק והשירה הרוסית (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993)
  על הספר:
  • בר־יוסף, חמוטל.  אסתר נתן על ביאליק כסימבוליסט רוסי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו באדר תשנ״ג, 19 במארס 1993, עמ׳ ב־9  <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 406–408>
• סדן, דב.  חיים נחמן ביאליק ודרכו בלשונו ולשונותיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1989)
  תוכן העניינים.
  על הספר:
  • ברונובסקי, יורם. האיש שלא היתה לו שכחה. הארץ, י״ד בשבט תש״ן, 9 בפברואר 1990, עמ׳ ב 8.
  • ורסס, שמואל. סדן מפענח צפונותיו של ביאליק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בתשרי תש״ן, 6 באוקטובר 1989, עמ׳ 24, 28.
  • רצבי, שלום. דב סדן: דרכו בלשונו. מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 5 (1990), עמ׳ 61–62.
  • שמיר, זיוה. מסכת ביאליק במשנת סדן. מעריב, ספרות, כ״א בתשרי תש״ן, 20 באוקטובר 1989, עמ׳ 5.
  • שנפלד, רות. סדן על ביאליק. דבר, י״ט בחשון תש״ן, 17 בנובמבר 1989, עמ׳ 19.
• עובדיהו, מרדכי.  מפי ביאליק : דברים מפי המשורר, תגים לדמותו (תל אביב : מסדה, תש״ה) <מהדורה מורחבת הופיעה בתש״ל 1969>
• עובדיהו, מרדכי.  מפי ביאליק : דברים מפי המשורר, תגים לדיוקנו (תל אביב : אל״ף, תש״ל 1969) <מהדורה מורחבת של הספר אשר הופיע לראשונה בתש״ה>
  על הספר:
  • גרנך, יוחנן. ביאליק שבעל־פה. על המשמר, כ״ד בטבת תש״ל, 2 בינואר 1970, עמ׳ 7.
• פרי, מנחם.  המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק : תרומה לתיאוריה של פיתוח משמעויות ברצף הטקסט הספרותי (תל־אביב : המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה באוניברסיטת תל אביב ; ספרי סימן קריאה ; הספרות, תשל״ז 1976)
  על הספר:
  • ברשאי, אבינועם.  במסלול השיר ומעבר לו.  מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 1 (כסלו תשל״ח, דצמבר 1977), עמ׳ 70–72.
• צור, ראובן. יסודות רומאנטיים ואנטי־רומאנטיים בשירי ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ועמיחי (תל אביב : פפירוס, תשמ״ה 1985)
  תוכן העניינים
• צורף, אפרים.  חיי ביאליק (תל־אביב : יזרעאל, תש״ב 1942) <איורים, אריה אלואיל> <מנוקד. לבני נוער>
• צימרמן, שושנה.  ממך אליך : על העיקרון המכונן בשירת ח״נ ביאליק (תל אביב : תג, תשנ״ט 1998)
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • ויס, הלל. שושנת המעמקים.  עמודים, גל׳ 630 (1999), עמ׳ 25–29.
• צמח, שלמה. על ביאליק : עשרה מאמרים (תל אביב : דביר, תשל״ח) <ערכה עדה צמח>
  על הספר:
  
  • זמורה, ישראל. ביקורת שכמוה כהימנון.  מאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 3–4 (אב–אלול תשל״ח, אוגוסט–ספטמבר 1978), עמ׳  262–263.
• צמיר, חמוטל.  ביאליק בעל גוף : תשוקה, ציונות, שירה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחדף תשע״ט 2019)
  תוכן העניינים
• קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״א 1960) <מהדורות מורחבות יצאו לאור בתשכ״ד 1963 ; בתשכ״ח 1967 – ראה להלן>
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • אבינור, גיטה.  ברוך קורצויל על ביאליק וטשרניחובסקי.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), כ״ג בתמוז תשכ״א, 7 ביולי 1960.
  • בלאט, אברהם.  ד״ר קורצווייל – המבקר החוקר.  הצופה, א׳ באדר תשכ״א, 17 בפברואר 1961, עמ׳ 5 <נוסח שונה במקצת נדפס בספרו בנתיב סופרים (תל אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 101–105>.
  • בר־יעקב, מ.  ביאליק וטשרניחובסקי – מחקרים בשירתם.  מעריב, כ״ז בכסלו תשכ״א, 16 בדצמבר 1960, עמ׳ 14.
  • מירון, דן.  ביאליק וטשרניחובסקי לאור בקורתו של ב. קורצווייל.  הארץ,תרבות וספרות, ח׳ באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ׳ 10, 13.
• קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״ד 1963) <מהדורה שניה ומורחבת>
  תוכן העניינים
• קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״ח 1967) <מהדורה שלישית ומורחבת>
  תוכן העניינים
• קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשל״ב 1971) <מהדורה רביעית ומורחבת>
  תוכן העניינים
• קלוזנר, יוסף. ח.נ. ביאליק ושירת־חייו : ארבעה־עשר מאמרי־ביקורת (תל אביב : הוצאת דביר, תשי״א 1950)
  תוכן העניינים
• קריץ, ראובן.  על מבנה הסיפור ״מאחורי הגדר״ (קרית מוצקין : פורה, התשכ״ח 1968)
• רוזנברג, מיכל.  תאומים מתרוצצים : ביצירותיו של ח״נ ביאליק לילדים ולאחרים (תל אביב : מכון מופ״ת, תשס״ח 2008)
  תוכן העניינים
• רון־פדר–עמית, גלילה.  אומרים אהבה יש : סיפורו של חיים נחמן ביאליק (מושב בן־שמן : מודן, 2012)

על הספר:
• רון פדר־עמית, גלילה.  היסטוריה ושירה מזווית אחרת.  ספרות ילדים ונוער, חוברת 135 (אלול תשע״ג, אוגוסט 2013), עמ׳ 73–75.
• שביד, אליעזר.  הערגה למלאות ההווייה  : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968)
  תוכן העניינים
• שחורי, יערה. ״אבדה עולמית״ : הפן האמהי בשירת ח. נ. ביאליק (ירושלים, 2015) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים, 2015>
• שמיר, זיוה.  הצרצר משורר הגלות : על היסוד העממי ביצירת ביאליק (תל אביב : פפירוס, תשמ״ו 1986)
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • אופק, אוריאל. ״מה אני וחיי מה?״. מעריב, י״ח בתמוז תשמ״ו, 25 ביולי 1986, עמ׳ 25.
  • בצרון. ביאליק בראי כפול: קסמי ילדותו ועממיותו. בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, כרך ט׳, חוב׳ 37–38 (1988), עמ׳ 102–110.
  • ברונובסקי, יורם. השירה שלא רצתה להיות לאומית. הארץ, תרבות וספרות, י״ב בחשון תשמ״ז, 14 בנובמבר 1986, עמ׳ ב׳ 6– ב׳ 7
  • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח׳ בטבת תשמ״ז, 9 בינואר 1987, עמ׳ 21–22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו (תל־אביב אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 261–267>
  • טוקר, נפתלי. [ביקורת]. זהות: כתב־עת ליצירה יהודית, כרך ד׳ (1987), עמ׳ 115–116.
  • יצחקי, ידידיה. השירה מאין תמצא: על עיונים בשירתו המוקדמת של ביאליק. עתון 77, גל׳ 80–81 (1986), עמ׳ 14.
  • נש, שלמה (סטנלי).  ביאליק בראי כפול : קסמי ילדותו ועממיותו.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 37–38 (367–368) (חורף–אביב תשמ״ח 1988), עמ׳ 100–102.
  • שנהר, עליזה. קן לפולקלור. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, א׳ באלול תשמ״ו, 5 בספטמבר 1986, עמ׳ 21.
• שמיר, זיוה. השירה מאין תימצא : ״ארס פואטיקה״ ביצירת ביאליק (תל אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל־אביב, תשמ״ח 1987)
  תוכן העניינים
  על הספר
  • בר־יוסף, חמוטל.  זיוה שמיר על ארס פואטיקה בשירת ביאליק. דבר, משא, ה׳ באייר תשמ״ח, 22 באפריל 1988, עמ׳ 16  <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 394–397>
• שמיר, זיוה.  באין עלילה : סיפורי ביאליק במעגלותיהם (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998)
  התוכן:
  • מבוא (עמ׳ 7–38)
    חלק א: הסיפורים
  • פרק ראשון: יש לי גן – דיוקנו של ״היהודי החדש״ בסיפור ׳אריה בעל גוף׳ (עמ׳ 39–71)
  • פרק שני: ׳מאחורי הגדר׳: עולם הפוך – ״מעשי ילדות״ בתחום הפרט ובענייני הכלל (עמ׳ 72–103)
  • פרק שלישי: לא זה הדרך! – התנפצות סיסמאות ההשכלה בסיפור ׳החצוצרה נתביישה׳ (עמ׳ 104–137)
  • פרק רביעי: ׳ספיח׳ – שורשיו וספיחיו: על תהליך הבשלתו הממושך של הסיפור ׳ספיח׳ ועל ייחוריה המאוחרים של היצירה המוגמרת (עמ׳ 138–170)
    חלק ב: ה״רשימות כלאחר יד״
  • פרק חמישי: משורר סוחר הקנני אלי – עיון ברשימה ׳סוחר׳ (עמ׳ 171–193)
  • פרק שישי: דמות אדם הדומה לצלו של מת – עיון ברשימה ׳מעוות לא יוכל לתקון׳ (עמ׳ 194–219)
  • פרק שביעי: על קוצה של אות – הגות פואטית ופוליטית ברשימה ׳איש הסיפון׳ (עמ׳ 220–256)
  • פרק שמיני: לא הרחק מן ההמון הסואן – על החיים והספרות בעתות מלחמה לפי הרשימה ׳לממשלת המארש׳ (עמ׳ 257–287)
• שמיר, זיוה.  לנתיבה הנעלם : עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ס 2000)
  על הספר:
  • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. הציירת והמשורר. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באלול תש״ס, 8 בספטמבר 2000, עמ׳ ב 15.
  • נגב, אילת. הציירת והמשורר. סיפור אהבה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״א בתמוז תש״ס, 14 ביולי 2000, עמ׳ 26.
• שמיר, זיוה.  הניגון שבלבבו : השיר הלירי הקצר של ח״נ ביאליק (תל אביב : ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011)
  תוכן העניינים
  על הספר
  • איזקסון, מירון.  הניגון שבלבבו.  מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 6 (כסלו–טבת תשע״ב, דצמבר 2011), עמ׳  53–54.
• שמיר, זיוה.  מִיָם ומִקדם : עיון באגדות ״ויהי היום״ מאת ח״נ ביאליק (ירושלים : עמותת ״הילל בן חיים״ ; בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״ב 2012)
  תוכן העניינים
• שמיר, זיוה.  צפרירים : ביאליק נגד הרצל ו״הצעירים״ (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013)
  תוכן העניינים
• שמיר, זיוה. המשורר, הגבירה והשפחה : ביאליק בין עברית ליידיש (תל אביב : הוצאת ספרא ; הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013)
  תוכן העניינים
• שמיר, זיוה.  מעל כל במה : ביאליק והתאטרון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014)
  תוכן העניינים
• שמיר, זיוה.  ח״ן הנסתר : תעלומות מארכיון ביאליק (תל אביב : הוצאת ספרא, 2016)
  תוכן העניינים
• שפירא, זושא. דרכים בשירת ביאליק : ניתוחים אמנותיים–אסתטיים (תל אביב : יוסף שמעוני, תשכ״ב 1962)
  על הספר:
  • רביד, זבולון.  במעגלי היצירה של הספרות העברית.  הדואר, שנה 44, גל׳ ל״ו, (כ״ז באלול תשכ״ד, 4 בספטמבר 1964), עמ׳ 663–665.
• Feinstein, Sara. Sunshine, blossoms and blood : H. N. Bialik in his time : a literary biography (Lanham, MD : University Press of America, 2005)
• Wolfram, Gernot.  Birg mich : Interkultureller Dialog und jüdische Identität bei Paul Celan und Chajim N. Bialik (Frankfurt am Main : Peter Lang, 2006)

• במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994)
  תוכן העניינים:
  על הקובץ
  • בר־יוסף, חמוטל.  אסופת מאמרים על ״בעיר ההריגה״ של ביאליק. הארץ, מוסף ספרים, גל׳  (כ״ז בכסלו תשנ״ה, 30 בנובמבר 1994), עמ׳ 10  <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 409–411>
• בעיר ההרגה – ביקור מאוחר : במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק / מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון ; עורך, דן מירון (תל־אביב : רסלינג, 2005)
  התוכן:
  • דן מירון: הקדמה (עמ׳ 7–11)
  • מיכאל גלוזמן: ״חוסר כוח – המחלה המבישה ביותר״ : ביאליק והפוגרום בקישינוב   (עמ׳ 13–35)
  • חנן חבר: קרבנות הציונות : על ״בעיר ההרגה״ מאת ח״נ ביאליק   (עמ׳ 37–70) <חזר ונדפס בספרו בכוח האל : תיאולוגיה ופוליטיקה בספרות העברית המודרנית (ירושלים : מוסד ון־ליר : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ג 2013), עמ׳ 40–73>
  • דן מירון: מעיר ההרגה והלאה : הרהורים על הפואמה של ביאליק במלאת מאה להופעתה  (עמ׳ 71–154)
  • נספחים (עמ׳ 155–187); הערות (עמ׳ 189–203)
  על הספר:
  • גלסנר, אריק. כשחוקר ספרות שוכח את הספרות.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ט בתמוז תשס״ה, 5 באוגוסט 2005, עמ׳ 26 <״דן מירון טוען כי הפואמה ״בעיר ההרגה״ של ביאליק אינה ראויה לפסגת הקאנון העברי, משום שהיא פוגענית כלפי יהודי הגולה״>
• אבינור, גיטה. ״ברוך ממגנצה״ ו״בעיר ההריגה״.   משא (מצורף ל׳למרחב׳), י״ט בתשרי תשי״ט, 3 באוקטובר 1958), עמ׳ א–ב <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות  (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 63–66>
• אוירבוך, פסח.  ח. נ. ביאליק בעיר ההרגה.  הארץ, כ״א בתמוז תרצ״ה, 22 ביולי 1935, עמ׳ 2; ח׳ באב תרצ״ה, 7 באוגוסט 1935, עמ׳ 3 <על תפקידו של ביאליק בחקירת פרעות קישינוב>
• אוכמני, עזריאל.  על שלושה שירי ביאליק ומסביב להם.  על המשמר, דף לספרות, י״ח בתמוז תשט״ו, 8 ביולי 1955, עמ׳ 5, 6 ;  כ״ה בתמוז תשט״ו, 15 ביולי 1955, עמ׳ 5, 8  <חזר ונדפס בספרו קולות אדם : מסות (תל אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳, 1967), עמ׳ 11–23> <על השירים ״על השחיטה״, ״עם שמש״ ו״בעיר ההרגה״>
• ארן, דוד.  שלושה שירים של ח. נ. ביאליק באספקלריות שונות.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, ט׳ באייר תשט״ז, 20 באפריל 1956, עמ׳ 1, 2 <על מאמרו של עזריאל אוכמני ״שלושה שירים של ביאליק וסביב להם״ (׳על המשמר׳, 8 ו־15 ביולי 1955) ומאמרו של אריה ל. שטראוס ב׳אורלוגין׳, כרך ט בדיון על ״על השחיטה״, ״בעיר ההרגה״ ו״עם שמש״ לחיים נחמן ביאליק>
• בהט, יעקב.  בשולי שירתו של ביאליק : ׳בעיר ההריגה׳ ו׳הקומדיה האלוהית׳.  אורלוגין, חוב׳ 2 (אפריל 1951), עמ׳ 87–90 <חזר ונדפס בקובץ במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 23–27>
• ברזל, הלל. שירה והיסטוריה : עיון מדגים : פרעות קישינוב 1903 (״בעיר ההרגה״) – תיאורן על־ידי ביאליק ודובנוב. עלי שיח, חוב׳ 17–18 (תשמ״ג 1983), עמ׳ 17–31 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל־אביב : יחדיו, תשמ״ו 1986), עמ׳ 54–74>
• ברזל, הלל.  גאולה דרך תוכחה: אידיאלים והריסתם ב׳בעיר ההרגה׳.  בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 71–85.
• גוברין, נורית.  איך לקרוא בימינו את ״בעיר ההרגה״.  כיוונים חדשים. כתב־עת לציונות וליהדות, חוב׳ 10 (ניסן תשס״ד, אפריל 2004), עמ׳ 168–179 <מבוסס על הרצאה ב״כנס הבינלאומי ע״ש הווארד גילמן״ במלאת מאה שנה לשירו של ביאליק; ניו־יורק, 14–16 בספטמבר 2003> <הגיב על כך יעקב גורן – להלן> <חזר ונדפס בספרה קריאת הדורות, כרך ג (תשס״ח 2008), עמ׳ 185–195>
• גורן, יעקב.  פרעות קישינוב וביאליק – הרקע ההיסטורי העובדתי.  בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 86–120 <נדפס לראשונה כמבוא לעדויות  נפגעי קישינוב, 1903 / כפי שנגבו על ידי ח״נ ביאליק וחבריו ; ההדיר, הסביר והקדים דברי מבוא יעקב גורן (תל אביב : יד טבנקין, תשנ״א 1991)>
• גורן, יעקב.  תגובה: לא רק ׳בעיר ההרגה׳. כיוונים חדשים, חוב׳ 11 (תשרי תשס״ה, ספטמבר 2004), עמ׳ 206–210 <תגובה למאמרה של נורית גוברין – לעיל>
• ורסס, שמואל.  בין תוכחה לאפולוגטיקה : ׳בעיר ההרגה׳ של ביאליק ומסביב לה.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט׳ (תשמ״ו 1986), עמ׳ 23–54 <חזר ונדפס בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 40–70>
• טרטנר, שמואל.  ״בעיר ההרגה״ והז׳אנר של המונולוג הדרמאטי.  בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 121–134.
• לחובר, פ.  ״בעיר ההרגה״ – שירה ומציאות.  בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 9–22 <נדפס לראשונה בספרו ביאליק – חייו ויצירותיו (תל אביב : דביר, תש״ד), כרך שני>
• פישלוב, דוד.  כשהתוהו מנצנץ: על כמה מגילויי הגרוטסקה בעולמו של ביאליק.  דפים למחקר בספרות, כרך 5–6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 77–98 <על הגרוטסקה ביצירות ביאליק: ״אריה בעל גוף״, ״יום ששי הקצר״, ״שור אבוס וארוחת ירק״ ובפואמה ״בעיר ההרגה״>
• פרי, מנחם.  ׳בעיר ההריגה׳ : התהפכות זיהויו של הדובר.  בספרו: המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק : תרומה לתיאוריה של פיתוח משמעויות ברצף הטקסט הספרותי (תל אביב : המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה, תשל״ז 1976), עמ׳ 149–154 <חזר ונדפס בקובץ במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 32–39>
• רובינשטיין, בלהה.  הפואמות של ח״נ ביאליק : שירה של רחבות חובקת־כל : ״מתי־מדבר״, ״הַבְּרֵכָה״, ״בעיר ההרגה״.  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2001), חלק א, עמ׳ 39–80.
• רום־שילוני, דלית.  בין השולח לשליחו : היבטים תיאולוגיים ב׳בעיר ההרגה׳ לביאליק.  מועד: שנתון למדעי היהדות, כרך כ׳ (תש״ע 2010), עמ׳ 251–267.
• רוקם, נעמה.  להופיע בעיר ההרגה : עדות ופרוזה בפואמה של ביאליק.  מכאן, כרך יב (תשע״ג, דצמבר 2012), עמ׳ 62–81.
• שביד, אליעזר.  מחוות השליחות והמרי בשירת ביאליק.  בספרו: הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח״נ ביאליק וש׳ טשרניחובסקי  (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968), עמ׳ 57–61 <חזר ונדפס בקובץ במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 28–31>
• שביט, עוזי.  לבעית האינטרפרטציה הפרוזודית של ׳בעיר ההרגה׳. בספרו: חבלי ניגון (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מכון כץ, אוניברסיטת תל אביב, 1988), עמ׳ 78–82 <חזר ונדפס בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 160–173>
• שהם, ראובן.  דיוקנו של אדם כיצור אשם : השתקפות רגש האשמה במקורות המקראיים, ב״בעיר ההרגה״ וב״אורח נטה ללון״.  עלי שיח, חוב׳ 25 (תשמ״ח), עמ׳ 127–135.
• שמיר, זיוה.   הגות פואטית ופוליטית בפואמה ׳בעיר ההרגה׳.  בתוך: במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי־הרוח, בית־הספר למדעי היהדות ע״ש ח׳ רוזנברג, המכון לחקר הספרות ע״ש בן־ציון כץ, 1994), עמ׳ 135–159.
• שמיר, זיוה.   בן־אדם, קום ברח המדברה: על תכונת הפיפיות של לשון יידיש לפי שירו של ביאליק ״אין שחיטה־שטאָט״ (גרסה ביידיש של ״בעיר ההרגה״).  חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, כרך 9 (2005), עמ׳ 71–84 <את ״אין שחיטה שטאָט״, גרסתו ביידיש של ביאליק ל״בעיר ההרגה״, ייעד המחבר לשני קהלי יעד שונים בתכלית, המלמדים על ״תכונת הפיפיות״ של לשון יידיש המודרנית: מצד אחד, הוא ייעדה להמוני בית ישראל, שנותרו הלומי צער לנוכח תיאורי ההרג והחורבן, מצד שני הוא אף ייעדה לאותו קהל משכיל ומחוכם, שאוזנו היתה כרויה לרמיזות אוונגליונים, לדנטה, לשקספיר ולטולסטוי, כלומר, אל אותה אינטליגנציה שהתרחקה מהציונות ונשאה פניה לגאולת המין האנושי כולו באמצעות רעיונות סוציאליסטיים. לשני קהלי היעד רמז ביאליק כי הגלות הגיעה לסוף דרכה. שני הקהלים קלטו את המסרים, ורבים החליטו סמוך לקריאת השיר לשנות את אורחות חייהם מקצה לקצה>
• Mintz, Alan. The Russian pogroms in Hebrew literature and the subversion of the martyrological ideal. AJS Review, vol. 7–8 (1982–1983), pp. 263–300.

• יצירות חיים נחמן ביאליק בפרויקט בן־יהודה